שר האוצר בצלאל סמוטריץ' העלה היום מחדש את נושא החלת הריבונות הישראלית ביהודה ושומרון, מהלך אותו הגדיר "צורך ביטחוני והיסטורי". בהצהרה שנשא לצד יו"ר מועצת יש"ע ישראל גנץ, הבהיר סמוטריץ' כי כוונתו היא להחיל את החוק הישראלי על 82% מהשטחים, תוך השארת 18% בלבד בידי הפלסטינים. "מקסימום שטח - מינימום ערבים", לדברי סמוטריץ'.

סמוטריץ' ציין שהמהלך זוכה לתמיכה רחבה בכנסת, כולל בקרב חלק מחברי האופוזיציה. "71 חברי כנסת תמכו בהחלטה, מול חמישה בלבד שהתנגדו", אמר. סמוטריץ' חזר והדגיש כי לדעתו מדובר בצעד שיש לגביו קונצנזוס לאומי, והוסיף כי הדיון שהוקפא צפוי להתחדש מחר בערב ביוזמת ראש הממשלה בנימין נתניהו.

הוא גם התייחס לאירועי ה-7 באוקטובר ואמר כי "מעט מאוד אנשים עוד חושבים שישראל יכולה להרשות לעצמה להכפיל את עזה פי עשרים ולתת לשטח כזה, ששולט גיאוגרפית על מרכזי האוכלוסייה, להפוך למדינת טרור". הוא הזכיר את החלטת הכנסת מלפני יותר משנה, שבה נשללה האפשרות להקמת מדינה פלסטינית, וטען כי ריבונות ישראלית היא הדרך להבטיח שמדינה כזו לא תקום.

באמירויות לא נשארו אדישים

זמן קצר לאחר הצהרתו, מסר גורם רשמי באיחוד האמירויות לסוכנות רויטרס כי כל מהלך ישראלי חד צדדי של סיפוח יהודה ושומרון יהווה מבחינתם "קו אדום". באבו דאבי הזהירו כי מהלך כזה יערער בצורה חמורה את הסכמי אברהם - ההסכמים שנחתמו ב־2020 והובילו לנורמליזציה ביחסים בין המדינות וגם יכול להעמיד בסכנה הסכמים עתידיים נוספים.

• ההזדמנות לירידת מחירי הדירות ולמה היא עלולה להתפספס?
• ועדת המינויים בלמה את מינוי פרוזנפר לראשות אגף התקציבים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

באמירויות הזכירו כי עצירת תוכניות הסיפוח הייתה אחד התנאים המרכזיים שהובילו לחתימת ההסכם מול ישראל. שר החוץ עבדאללה בן זאיד הדגיש אז בטקס החתימה כי נתניהו "בחר בשלום ועצר את הסיפוח בשטחים הפלסטיניים", והציג זאת כצעד שסלל את הדרך לנורמליזציה. "אנחנו עדים למגמה שתיצור מסלול טוב יותר למזרח התיכון", אמר אז בן זאיד.

העמדה האמירתית נותרה עקבית מאז: גם השבוע הבהירה שליחת שר החוץ לנה נוסייבה כי ההסכמים נועדו להוות כלי לתמיכה בשאיפה הפלסטינית למדינה עצמאית, וכי צעד חד צדדי מצדה של ישראל סותר את ההבנות המקוריות.