אסיה בורסות (גרוק)אסיה בורסות (גרוק)

אסיה במגמה מעורבת, יציבות בחוזים

המסחר באסיה פותח את ספטמבר בזהירות, על רקע נתוני מאקרו מעורבים, חוסר הוודאות סביב סוגיית המכסים והמתח הגובר סביב עצמאות הפד בארה"ב; לצד זאת, השוק העולמי מתמקד בדוח התעסוקה בארה"ב שיתפרסם בסוף השבוע שיהיה מבחן להחלטת הריבית הקרובה

תמיר חכמוף |

המגמה באסיה מתנהלת היום במעורבת, כאשר המשקיעים מאזנים בין נתוני המאקרו בסין לבין ההתפתחויות בזירה הגיאופוליטית. פסגת ארגון שנחאי נמשכת בטיאנג'ין, שם הדגישו מנהיגי סין והודו כי הן "שותפות בפיתוח ולא יריבות", הצהרה שמרגיעה מעט את המתחים, אך מנגד שאלת המכסים ממשיכה להטריד. פסיקת בית המשפט הפדרלי בארה"ב שקבעה כי רוב המכסים שהטיל הנשיא טראמפ אינם חוקיים יצרה אי ודאות מחודשת לגבי המשך המדיניות. במקביל, טראמפ עצמו חשף כי הודו הציעה להפחית את המכסים על יבוא מארה"ב לאפס, אך הזהיר כי "זה כבר מאוחר מדי".

ביפן הבנק המרכזי פרסם ירידה חדה מהצפי בהיצע הכסף (M1), דבר שאמור להוריד את האינפלציה, אך במכרז האג"ח של-10 שנים נרשמה עלייה נוספת בתשואות. בארה"ב, החוזים העתידיים נעים סביב יציבות, לאחר שאתמול לא התקיים מסחר לרגל חופשת לייבור דיי, והפוקוס עובר לנתוני התעסוקה שיתפרסמו בסוף השבוע, מבחן מרכזי לציפיות להורדת ריבית בספטמבר.

המסחר באסיה

ביפן, מדד הניקיי 225 עלה ב-0.46% ל-42,384 נקודות והטופיקס התחזק ב-0.73%, על רקע אופטימיות זהירה והמשך עליות במניות הפיננסים.

בקוריאה הדרומית, הקוספי עלה ב-0.85% והקוסדאק התחזק ב-0.83%, לאחר פרסום נתון אינפלציה נמוך מהצפוי, ירידה של 0.1% במדד אוגוסט ואינפלציה שנתית של 1.7% בלבד, מה שמחזק את ההערכות שבנק קוריאה יוכל לשקול הפחתת ריבית בהמשך השנה.

בהונג קונג, מדד ההאנג סנג ירד ב-0.62% ובסין מדד CSI300 נחלש ב-0.91%, כשהמשקיעים בוחנים את נתוני ה-PMI המעורבים ומבצעים מימושים לאחר העליות החדות בחודש אוגוסט. מדד שנחאי ירד ב-0.79%.

בהודו, מדד הניפטי 50 התחזק ב-0.10% ל-24,650 נקודות, אחרי הצהרות על אפשרות להורדת מכסים, מהלך שיכול לשנות את מאזן הסחר, אם יתממש.

באוסטרליה, מדד ASX200 ירד ב-0.08% ל-8,921 נקודות, על רקע חששות מהשפעת החולשה ביצוא הסחורות על נתוני הצמיחה הקרובים.

קיראו עוד ב"גלובל"

החוזים בוול סטריט

החוזים העתידיים בוול סטריט נעים ביציבות עם נטייה לירידות קלות: החוזים על הדאו יורדים 0.1%, ה-S&P500 מאבד 0.07% והנאסד"ק נחלש 0.09%. זאת לאחר ששבוע המסחר ייפתח היום לאחר חופשת הלייבור דיי, וכעת עיקר המיקוד עובר לנתוני התעסוקה שצפויים ביום שישי. הפד העביר את מוקד תשומת הלב מהאינפלציה לשוק העבודה, לאחר שדוח התעסוקה האחרון הצביע על חולשה עם תוספת משרות מתונה ותחילת עלייה באבטלה. פאוול הדגיש בג’קסון הול כי המשך היחלשות עלול להאיץ את הפגיעה בשוק העבודה, ולכן נתוני התעסוקה הקרובים יהוו מבחן מרכזי בהחלטה אם להתחיל בהורדות ריבית כבר בספטמבר. שבוע מסחר קצר ודוח תעסוקה - מה צופים האנליסטים?

בנוסף, סימני שאלה סביב עצמאות הפד מוסיפים מתח, לאחר ניסיונות ממשל טראמפ להדיח את חברת מועצת הנגידים ליסה קוק, והדיון המשפטי בנושא שטרם הסתיים. השבוע יתחדש המוקד הפוליטי עם הופעתו של סטיבן מירן, מועמד מטעמו של טראמפ, בפני ועדת הבנקאות בסנאט. כל זה קורה על רקע עיתוי מאתגר, ספטמבר נחשב היסטורית לחודש החלש ביותר בשוקי המניות (וול סטריט מול קללת ספטמבר - האם המומנטום החיובי ינצח את הסטטיסטיקה?)

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנק לוקסמבורגבנק לוקסמבורג

ישראל עוזבת את אירלנד: אישור הנפקות האג"ח יעבור ללוקסמבורג

הלחץ הפוליטי בדבלין סביב המלחמה בעזה דחף את ישראל לשנות את המדינה המפקחת על תשקיפי האג"ח. המעבר צפוי להבטיח יציבות רגולטורית, אך מעלה חששות מהתערבות פוליטית בשווקי ההון האירופיים

אדיר בן עמי |

ישראל העבירה את תהליך אישור הנפקת אגרות החוב שלה באיחוד האירופי מאירלנד ללוקסמבורג, כך לפי דיווח בבלומברג. המהלך מגיע לאחר לחץ פוליטי גובר באירלנד להפסיק את שיתוף הפעולה עם ישראל בעקבות המלחמה בעזה.


ישראל מנפיקה זה שנים אגרות חוב המיועדות לקהילות יהודיות ברחבי העולם, המכונות "אגרות חוב של התפוצות". מדובר בשוק יחסית קטן - כמה מיליארדי דולרים בשנה, אבל הוא חשוב כמקור מימון נוסף לתקציב המדינה. כדי למכור אגרות חוב באיחוד האירופי, ישראל חייבת לבחור מדינה אירופית אחת שתאשר את המסמכים המשפטיים שלה - כלומר את תשקיף, המסמך שמפרט את תנאי ההשקעה והסיכונים למשקיעים. אחרי הברקזיט, אירלנד קיבלה את התפקיד הזה. אגרות החוב הללו הפכו לקריטיות עוד יותר מאז המלחמה, כי גירעון התקציב הישראלי זינק בגלל עלויות הביטחון הגבוהות. היקף הגיוסים באירופה גדל. 


אלא שאירלנד מערימה קשיים מסוגים שונים על ישראלים וישראל עצמה בהמשך למלחמה בעזה. מעבר להתבטאויות קיצוניות נגדנו, היו גם מעשים פרקטים כשאחד מהם היה כשחברי פרלמנט אירים ופעילים למען פלסטין החלו ללחוץ על הבנק המרכזי של אירלנד להפסיק את שיתוף הפעולה עם ישראל. לטענתם, הבנק תורם בעקיפין למימון הלחימה בעזה ומשמש שותף למשבר ההומניטרי ברצועה.


אירלנד נחשבת לאחת המדינות הפרו־פלסטיניות ביותר באיחוד האירופי. בשנה שעברה היא הכירה רשמית במדינה פלסטינית, מה שהוביל את ישראל להחזיר את שגרירתה מדבלין. במקביל, הממשלה האירית מקדמת חקיקה להגבלת הסחר עם ההתנחלויות.


ישראל עוזבת את אירלנד

הבנק המרכזי באירלנד מחויב בחוק לאשר כל תשקיף העומד בדרישות הרגולטוריות,  ללא קשר לשיקולים פוליטיים. מצד שני, הלחץ הציבורי והפוליטי הלך והחריף. נגיד הבנק, גבריאל מחלוף, ניסה לשמור על קו מקצועי ונייטרלי. הוא הבהיר כי אישור תשקיף אינו מהווה הבעת תמיכה בפעילות החברה או המדינה המנפיקה, אלא אישור לכך שהמידע נמסר כראוי למשקיעים. אך גם עמדתו הברורה לא הצליחה להפיג את הלחץ. האירים לא יכלו באמת חוקית להעיף את ישראל, אבל עשו הכל כדי להראות לישראל את הדרך החוצה. ישראל בחרה בצדק - לעזוב. 

עופר קליין
צילום: יחצ

שוק העבודה בארה"ב במרכז, ואיזה עוד נתונים חשובים השבוע?

לאחר נתון חלש בחודש הקודם, הצפי הוא לגידול מתון במשרות חדשות שיאפשר לפד להתחיל להפחית ריבית, אך רק בהיקף מוגבל; בסקירה השבועית של הראל מציינים גם את פסיקת בית המשפט נגד המכסים של טראמפ, התכווצות חריגה בקנדה וזינוק בצריכה המקומית בישראל

תמיר חכמוף |

שוק העבודה בארה"ב יעמוד השבוע במוקד תשומת הלב של המשקיעים, כאשר ביום שישי יתפרסם דוח התעסוקה לאוגוסט, נתון שעשוי להשפיע ישירות על החלטת הריבית הקרובה של הפד. לאחר שהחודש הקודם סיפק תמונה חלשה יחסית, הצפי הוא לגידול מתון במספר המשרות החדשות. תוצאה כזו עשויה לאותת על האטה הדרגתית בשוק העבודה, מצב שיאפשר לפד להתחיל בהפחתת ריבית בעוד כשבועיים, אם כי בקצב מתון של רבע נקודת אחוז בלבד ולא מעבר לכך.

בסקירה השבועית של הראל נכתב כי לצד נתוני התעסוקה, נתוני הצריכה הפרטית ביולי היו חזקים מהצפוי, עם עלייה ריאלית של 0.3%, העלייה החדה ביותר מזה ארבעה חודשים. חלק מהגידול נבע מהקדמת רכישות מצד משקי הבית לפני כניסת מכסים חדשים לתוקף בתחילת אוגוסט, תופעה שכבר נצפתה בחודשים קודמים. במוקד עמד מדד ההוצאה לצריכה פרטית (PCE), שמועדף על ידי הפד כמדד אינפלציה מרכזי. המדד עלה ב־2.6% ב־12 החודשים האחרונים, בעוד מדד הליבה עלה ב־2.9%. לדברי הראל, נתונים אלו מאפשרים להפחית ריבית בקרוב, אך כל עוד האינפלציה קרובה ל־3% וברקע עומדים גירעונות תקציביים עמוקים, טווח ההפחתות האפשרי לשנה הקרובה נראה מוגבל.

מעבר לארה"ב, בהראל מתייחסים גם להתפתחויות המשפטיות והכלכליות הנוספות. בית המשפט הפדרלי לערעורים פסל בסוף השבוע את המכסים המרכזיים שהטיל הנשיא טראמפ, בקובעו כי חרג מסמכותו כאשר השתמש בחוק החירום להטלת מכסים גורפים. עם זאת, נקבע שהמכסים יישארו בתוקף עד אמצע אוקטובר, כדי לאפשר ערעור לבית המשפט העליון. להערכת הראל, גם אם חלק מהמכסים יבוטלו, לא מדובר בסוף פסוק, ייתכן שיותקנו צווים חלופיים או שנשיא ארה"ב ינסה לעגן את המכסים בחקיקה. מכל מקום, חוסר הוודאות בנושא נמשך, והיכולת של הממשל להשתמש במכסים ככלי מדיניות מצטמצמת.

בקנדה, ברבעון השני נרשמה התכווצות בתוצר בשיעור שנתי של 1.6%, הנתון החלש ביותר בשלוש השנים האחרונות. הירידה נבעה בעיקר מצניחה של כמעט 30% ביצוא, שהושפעה הן ממלחמת הסחר עם ארה"ב והן מסיום גל יבוא חריג ברבעון הראשון. מנגד, הצריכה הפרטית והציבורית צמחו בקצב שנתי של כ-5%, אך לא הצליחו לפצות על הירידה החדה ביצוא. במקביל, שיעור האבטלה ביולי עלה ל-6.9% והאינפלציה נותרה קרובה לגבולות היעד (1.7%). במצב זה, סבורים בהראל כי גברו הסיכויים שהבנק המרכזי יחזור להפחתות ריבית כבר בהחלטה הקרובה, צעד שיתרחש ממש שעות לפני ההחלטה המקבילה של הפד.

בגזרה המקומית

בישראל, לאחר האכזבה מנתוני הצמיחה ברבעון השני, הרבעון הנוכחי נפתח במומנטום חיובי בעקבות הסרת ההגבלות והשיפור בסנטימנט לאחר סיום המבצע מול איראן. בשבוע האחרון פורסמו עוד נתונים שתמכו בכך, עם זינוק חריג של כמעט 20% ברכישות הריאליות בכרטיסי אשראי ביולי (מנוכה עונתיות). עם זאת, הנתונים הראשוניים לאוגוסט מצביעים על המשך גידול מתון בהרבה בהשוואה ליולי