המפלגה הקיקיונית שבישרה על המהפך ההיסטורי בכלכלת בריטניה ומה קרה היום לפני 75 שנה

3 בספטמבר 1993 - קמה מפלגת UKIP הבריטית שחרתה על דגלה את הברקזיט

ב-3 בספטמבר 1993 נוסדה בבריטניה מפלגת העצמאות - UKIP, בראשות אלן סקיד, פרופסור להיסטוריה. מדובר היה בגוף שנראה באותו רגע שולי, אך התברר בדיעבד ככוח שעתיד להניע את אחת ההחלטות הכלכליות-הפוליטיות הדרמטיות בתולדות הממלכה המאוחדת. UKIP דגלה ביציאה מהאיחוד האירופי, בטענה שהחברות באיחוד מגבילה את הריבונות הבריטית בתחומים כמו מסחר, הגירה, רגולציה וכלכלה.

באותה תקופה, מעטים האמינו שמפלגה קטנה ללא ייצוג משמעותי בפרלמנט תוכל להותיר חותם ממשי. אך UKIP זיהתה תסכול גובר בקרב אזרחים, במיוחד בפריפריה, שנפגעו מתהליכי הגלובליזציה ומהתחושה שהחלטות כלכליות מתקבלות בבריסל, רחוק מהאינטרסים הבריטיים. היא הציגה שיח פשוט, תקיף, ונגיש: בריטניה צריכה להחליט על גורלה הכלכלי בעצמה.

המהלך הגיע לשיאו ביוני 2016, כאשר משאל העם על הברקזיט הוכרע לטובת עזיבת האיחוד. השווקים הגיבו בטלטלה, הפאונד צנח, השקעות הוקפאו, והחלה תקופה של חוסר ודאות רגולטורית. בבת אחת עסקים נדרשו להסתגל למסגרת חדשה של סחר, מכסים, רישוי והעסקת עובדים בעיצומה של מהפכה ששינתה את מעמדה של בריטניה, את מערך הסחר הבין-אירופי ואת האופן שבו שווקים שוקלים כיום שיקולי מדיניות כלכלית-לאומית מול שיתופי פעולה אזוריים.

3 בספטמבר 1950 - בן גוריון מכנס את ועידת המיליארד בירושלים

ב-3 בספטמבר 1950 התקיימה בירושלים "ועידת המיליארד" - יוזמה רחבת היקף של ראש ממשלת ישראל דוד בן גוריון, שנועדה לגייס הון משמעותי בקרב יהדות התפוצות לטובת בניין המדינה הצעירה. בוועידה השתתפו אנשי עסקים, מנהיגים קהילתיים, נציגי ממשלות ופעילים ציוניים, כולם סביב מטרה אחת: יצירת מסגרת כלכלית שתאפשר לישראל להתמודד עם גלי העלייה ההמוניים ועם מחסור חמור במשאבים.

• כלכלנים: הפגיעה מהברקזיט חמורה מההערכות
• ראשת הממשלה ששינתה את כלכלת בריטניה פורשת, והמטבע ששבר שיא חדש
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

היעד היה שאפתני - גיוס של מיליארד דולר לטובת פיתוח תשתיות, תעשייה, דיור, תעסוקה ושירותים ציבוריים. אף שהסכום לא הושג במלואו, הוועידה הצליחה מעל למצופה בהיבטים אחרים: היא יצרה שפה משותפת בין ישראל לתפוצות, חיזקה את תחושת השותפות הכלכלית והערכית, ונתנה לגיטימציה בינלאומית לגיוס הון חיצוני.

• לקראת דוחות אינטל: בין ציפיות מתונות לראלי חריג במניה
• הכלכלה האמריקאית צומחת בקצב הגבוה זה שנתיים - שוק העבודה נשאר מאחור
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מדברת ועושה - תרמה 26.3 מיליארד דולר בשנים האחרונות

בהיבט הפרקטי, התוכנית איפשרה את התחלתן של תשתיות בסיס, רכישת ציוד, הקמת מפעלים והפעלת מערכות בריאות וחינוך.

3 בספטמבר 1929 - הדאו ג'ונס שובר שיא, רגע לפני הקריסה 

ב־3 בספטמבר 1929 הגיע מדד דאו ג’ונס לשיא של 381.2 נקודות, שיא היסטורי שנרשם בעיצומו של עשור כלכלי מלהיב. זה היה סמל לתקופה של גאות בשוק ההון, עם אשראי זול, השקעות ספקולטיביות והתלהבות גוברת ממשק ההון. התקשורת היללה את "השוק שתמיד עולה", ומשקיעים פרטיים הצטרפו בהמוניהם. אך מתחת לפני השטח, בועת נכסים הלכה והתנפחה.

כמעט בלי שאיש הבחין, באותו יום שבו נרשם השיא, התחיל גל ירידות מדאיג. תוך פחות מחודשיים, באוקטובר, התממש החשש, והבורסה קרסה באחת. ערך המניות נשחק, בנקים קרסו, מפעלים נסגרו והתחיל מה שמכונה "השפל הגדול", אחת התקופות הקשות בתולדות הכלכלה האמריקאית והעולמית.

השפל לא היה רק תוצאה של קריסה טכנית בשוק ההון, אלא של תהליכים ארוכי טווח: חוסר רגולציה, מינוף יתר, פערים בין פריפריה למרכז, והסתמכות על צמיחה אינסופית. שיעור האבטלה זינק, אלפי בנקים התמוטטו, וארה"ב נאלצה לעצב מחדש את מדיניותה הכלכלית.

המדד החבוט לא חזר לרמת השיא שרשם ביום הזה - 381.2 נקודות, אלא רק רק ב־23 בנובמבר 1954, למעלה מ‑25 שנה לאחר מכ.