
המפלגה הקיקיונית שבישרה על המהפך ההיסטורי בכלכלת בריטניה ומה קרה היום לפני 75 שנה
היסטוריה כלכלית - "מה קרה היום לפני..." - מדור מיוחד שמוקדש לאירועים המרכזיים בכלכלה ובשווקים בישראל ובעולם. והיום - על ההתרחשויות הבולטות ב-3 בספטמבר
3 בספטמבר 1993 - קמה מפלגת UKIP הבריטית שחרתה על דגלה את הברקזיט
ב-3 בספטמבר 1993 נוסדה בבריטניה מפלגת העצמאות - UKIP, בראשות אלן סקיד, פרופסור להיסטוריה. מדובר היה בגוף שנראה באותו רגע שולי, אך התברר בדיעבד ככוח שעתיד להניע את אחת ההחלטות הכלכליות-הפוליטיות הדרמטיות בתולדות הממלכה המאוחדת. UKIP דגלה ביציאה מהאיחוד האירופי, בטענה שהחברות באיחוד מגבילה את הריבונות הבריטית בתחומים כמו מסחר, הגירה, רגולציה וכלכלה.
באותה תקופה, מעטים האמינו שמפלגה קטנה ללא ייצוג משמעותי בפרלמנט תוכל להותיר חותם ממשי. אך UKIP זיהתה תסכול גובר בקרב אזרחים, במיוחד בפריפריה, שנפגעו מתהליכי הגלובליזציה ומהתחושה שהחלטות כלכליות מתקבלות בבריסל, רחוק מהאינטרסים הבריטיים. היא הציגה שיח פשוט, תקיף, ונגיש: בריטניה צריכה להחליט על גורלה הכלכלי בעצמה.
המהלך הגיע לשיאו ביוני 2016, כאשר משאל העם על הברקזיט הוכרע לטובת עזיבת האיחוד. השווקים הגיבו בטלטלה, הפאונד צנח, השקעות הוקפאו, והחלה תקופה של חוסר ודאות רגולטורית. בבת אחת עסקים נדרשו להסתגל למסגרת חדשה של סחר, מכסים, רישוי והעסקת עובדים בעיצומה של מהפכה ששינתה את מעמדה של בריטניה, את מערך הסחר הבין-אירופי ואת האופן שבו שווקים שוקלים כיום שיקולי מדיניות כלכלית-לאומית מול שיתופי פעולה אזוריים.
3 בספטמבר 1950 - בן גוריון מכנס את ועידת המיליארד בירושלים
ב-3 בספטמבר 1950 התקיימה בירושלים "ועידת המיליארד" - יוזמה רחבת היקף של ראש ממשלת ישראל דוד בן גוריון, שנועדה לגייס הון משמעותי בקרב יהדות התפוצות לטובת בניין המדינה הצעירה. בוועידה השתתפו אנשי עסקים, מנהיגים קהילתיים, נציגי ממשלות ופעילים ציוניים, כולם סביב מטרה אחת: יצירת מסגרת כלכלית שתאפשר לישראל להתמודד עם גלי העלייה ההמוניים ועם מחסור חמור במשאבים.
- עסקת ענק: בריטניה תספק לנורבגיה ספינות מלחמה ב-10 מיליארד פאונד
- הלחץ המדיני על ישראל מתורגם לצעדים כלכליים; מה המשמעות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

היעד היה שאפתני - גיוס של מיליארד דולר לטובת פיתוח תשתיות, תעשייה, דיור, תעסוקה ושירותים ציבוריים. אף שהסכום לא הושג במלואו, הוועידה הצליחה מעל למצופה בהיבטים אחרים: היא יצרה שפה משותפת בין ישראל לתפוצות, חיזקה את תחושת השותפות הכלכלית והערכית, ונתנה לגיטימציה בינלאומית לגיוס הון חיצוני.
- הישראלית שנפלה ב-50% מתחילת השנה והאם יש סיכוי לקאמבק?
- קונוקו פיליפס תפטר רבע מהעובדים -תעשיית הנפט חוזרת למציאות של קיצוצים
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- הציבור הסיני צפוי להזניק שוק שורי בשווי 23 טריליון דולר
בהיבט הפרקטי, התוכנית איפשרה את התחלתן של תשתיות בסיס, רכישת ציוד, הקמת מפעלים והפעלת מערכות בריאות וחינוך.
3 בספטמבר 1929 - הדאו ג'ונס שובר שיא, רגע לפני הקריסה
ב־3 בספטמבר 1929 הגיע מדד דאו ג’ונס לשיא של 381.2 נקודות, שיא היסטורי שנרשם בעיצומו של עשור כלכלי מלהיב. זה היה סמל לתקופה של גאות בשוק ההון, עם אשראי זול, השקעות ספקולטיביות והתלהבות גוברת ממשק ההון. התקשורת היללה את "השוק שתמיד עולה", ומשקיעים פרטיים הצטרפו בהמוניהם. אך מתחת לפני השטח, בועת נכסים הלכה והתנפחה.
כמעט בלי שאיש הבחין, באותו יום שבו נרשם השיא, התחיל גל ירידות מדאיג. תוך פחות מחודשיים, באוקטובר, התממש החשש, והבורסה קרסה באחת. ערך המניות נשחק, בנקים קרסו, מפעלים נסגרו והתחיל מה שמכונה "השפל הגדול", אחת התקופות הקשות בתולדות הכלכלה האמריקאית והעולמית.
השפל לא היה רק תוצאה של קריסה טכנית בשוק ההון, אלא של תהליכים ארוכי טווח: חוסר רגולציה, מינוף יתר, פערים בין פריפריה למרכז, והסתמכות על צמיחה אינסופית. שיעור האבטלה זינק, אלפי בנקים התמוטטו, וארה"ב נאלצה לעצב מחדש את מדיניותה הכלכלית.
המדד החבוט לא חזר לרמת השיא שרשם ביום הזה - 381.2 נקודות, אלא רק רק ב־23 בנובמבר 1954, למעלה מ‑25 שנה לאחר מכ.

ההשקעה הגדולה של קטאר והאם היא יכולה להפוך ממעצמת אנרגיה למעצמה טכנולוגית
שינוי דרמטי בתיק ההשקעות של קטאר. שינוי השקעות גם בערב הסעודית ובאיחוד האמירויות ועל הגיוס הענק של אנתרופיק
קרן ההשקעות של קטאר (QIA) הודיעה על השתתפותה כמשקיעה בסבב הגיוס של חברת אנתרופיק, שהושלם אתמול. הסבב בהיקף של 13 מיליארד דולר הציב לחברה שווי של 183 מיליארד דולר, והיא אחת מארבע החברות הפרטיות היקרות בעולם, לצד SpaceX, ByteDance ו-OpenAI.
המהלך מבטא את השינוי באסטרטגיית ההשקעות של הקרן הקטארית, המנהלת נכסים בהיקף של כ-560 מיליארד דולר. בעוד שבעבר התמקדה הקרן ברכישת נכסי יוקרה באירופה - כמו רשת חנויות הרודס בלונדון והחזקות בבנקים - בשנים האחרונות היא פונה להשקעות בטכנולוגיה ובינה מלאכותית.
השינוי הזה הוא חלק ממגמה מתוכננת ומחושבת וארוכת טווח. קטאר מבינה שהיא לא יכולה להתבסס על הנפט לעד, היא גם יודעת שהיא צריכה לנקות את התדמית שלה כשלצורך זה במקביל לעבודה עם יחצנים, דוברים, משפיענים ובמקביל לשוחד גדול שהיא מעבירה כדי להניע את האג'נדה שלה ומשכורות גבוהות לאנשים שעובדים איתה (כנראה שזה מה שקרה בפרשת קטארגייט, אם כי הפרשה רחוקה מלהיות ברורה), היא גם משנה גישה בהשקעות.
ראשית, היא פונה לספורט - מביעה מפורסמים שישחקו אצלה, מארחת מונדיאל, קונה קבוצות ענק בחו"ל. משתלטת על חלק מאוד משמעותי מהנושאים שבשיח - כדורגל זה נושא מרכזי וככה היא מגיעה לתודעה בדרך "טובה" ומקובלת. בנוסף היא גם עוברת להשקעות טכנולוגיות ו-AI. היא רוצה להיות בקדמת ההשקעות האלו והיא משקיעה כסף גדול. זה עשוי להשתלם לה, היא כבר משיגה תשואה מרשימה על השקעות טכנולוגיות, והיא מגבירה את הקצב. בד בבד היא תופסת נתח בתחום שעשוי להיות מאוד משמעותי לא רק מבחינה כספית. להיות אחד מהגופים המובילים בצ'אטים של AI זה בעצם להיות אחד משליטי העולם. אנשים שואלים שאלות ואתה אחראי על התשובות. קטאר מתקרבת למוקדי כוח והשפעה והחשש שיהיה לה גם יכולת תמרון.
- קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה
- האינטרס של קטאר במצרים - משקיעה 3.5 מיליארד דולר בפרויקט תיירותי ומקבלת השפעה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הצמיחה של אנתרופיק
אנתרופיק נוסדה ב-2021 על ידי עובדים לשעבר של OpenAI וחוותה צמיחה מהירה בשנה האחרונה. הכנסות החברה עלו מקצב שנתי של כמיליארד דולר בתחילת 2025 ליותר מ-5 מיליארד דולר באוגוסט - גידול פי חמישה בתוך שמונה חודשים. החברה משרתת כיום יותר מ-300,000 לקוחות עסקיים, כאשר מספר הלקוחות הגדולים (המשלמים מעל 100,000 דולר בשנה) גדל פי שבעה בשנה האחרונה.