בנייה. קרדיט: Xבנייה. קרדיט: X

איך ישפיעו הממ"דים החדשים על מחירי הדירות?

התיקון לחוק שאישר הגדלת ממ"ד עד ל-18 מ"ר והוספת שירותים ומקלחת מתחיל להראות ניצנים בשטח: הרוכשים מרוויחים עוד יחידת הורים, הקבלנים מתמודדים עם עלויות בנייה גבוהות יותר, אבל, מוכרות דירה גדולה וטובה יותר; וגם - מי יספוג את העלויות?



צלי אהרון | (4)

מחודש יולי האחרון נכנס לתוקפו תיקון משמעותי בתקנות הבנייה בנוגע לממ"דים, והוא מאפשר להרחיב את שטח הממ"ד כך שיכלול גם שירותים ומקלחת, ולהפוך אותו ליחידת הורים לכל דבר - מה שנקרא חדר 'מאסטר'. זו תוספת ערך גדולה לדירה כשעל החלק הזה אין היטל השבחה. הערך הזה כמו תמיד אמור להתחלק בין היזם לבין הרוכשים. אבל בשוק של היום - שוק של קונים, נראה שהוא יגיע בעיקר לרוכשים. היזמים יצטרכו לנפנף בו כדי להגדיל מכירות ולא ירוויחו עליו כפי שמרוויחים על יתר חלקי הדירה. נכון, אין מתנות חינם, אבל בשוק יורד, זה יהיה דרך לספוג ירידת מחירים בלי באמת להוריד מחיר. כלומר, יעלו את שטח הדירה ב-6 מ"ר, ויעלו את מחיר הדירה רק בעלויות (ובמקרים מסוימים אפילו פחות מכך). המשמעות היא ירידה למ"ר.  

עם זאת, זה יכול להיות טריגר לעליות בהמשך. הציבור אוהב את חדרי המאסטר האלו. הם "שווים" הרבה יותר מחדר רגיל. הביקוש יכול לחזור לדירות עם ממ"ד גדול, וזה ישנה את התמונה וממצב שהממ"ד-מאסטר יהיה כלי שיווקי להחזיר את הרוכשים, זה יהפוך לחלק אינטגרלי מהרווח על הדירה. כן, שינוי לכאורה קטן, אבל עם משמעויות גדולות, חלקן עדיין לא ברורות.   

שינוי שכזה, הוא לא רק טכני. מצד אחד הוא מציע למשפחות פתרון איכותי ונוח יותר לחיים בצל מציאות ביטחונית מורכבת, ומצד שני הוא מציב בפני היזמים אתגר כלכלי לא קטן. אלא שיש לו כאמור יתרונות גודלים - עד כה, שטח הממ"ד עמד על כ-12 מ"ר בלבד, לרוב שימש כחדר נוסף - לילדים, עבודה או אורחים. כעת, התקנות מאפשרות להרחיב את שטחו ל-15 מ"ר ואף ל-18 מ"ר כאשר מצורפים אליו שירותים ומקלחת. 

המשמעות היא שמדובר למעשה ביחידת הורים שנייה, מאסטר נוסף, המעניק למשפחה עוד נוחות וסביבה בבית, שבמקביל מעלה את רמת הבטיחות במצב חירום, כשאפשר לשהות בו לזמנים ארוכים יותר. מבחינת רוכשי הדירות, מדובר בתוספת משמעותית: עוד יחידת מגורים שלמה בתוך הדירה שיכולה לשמש חדר הורים, מתבגר מתבגר, או אפילו יחידת אירוח. ערך שנתפס גבוה יותר - גם מהסיבה הפשוטה ששטח הדירה אינו גדל מעבר לגבולות החוק, התחושה היא של תמורה גדולה יותר למחיר. אבל אל תתבלבלו, בסופו של דבר, רוכשי הדירות משלמים על זה. נניח רק בשביל הדוגמה שדירה עולה 3 מיליון שקל ובשל ההרחבה היא תעלה ל-3.1 מיליון שקל, למרות שלפי השטח היא היתה אמורה לעלות ל-3.2 מיליון שקל. רכוש הדירה יכול לחשוב שאכן היזם הלך לקראתו והוא נתן לו את השטח הזה ללא רווח. אבל בפועל זה בדיוק כמו לתת הנחה על כל הדירה בסכום של 100 אלף שקל. לכסף אין ריח.  

ועדיין, בשוק לא יודעים עדיין להגיד בדיוק איך יושפעו המחירים, האם השינויים בתב"ע יגרמו לעיכוב בבניית דירות ומה ההשלכות על הקבלנים והיזמים?  

שוחחנו עם שמאי המקרקעין ארז כהן, שמציין כי לא מדובר בחובה גורפת אלא באפשרות תכנונית בלבד: "זה לא חובה, זה אפשרות. המדינה לא יכולה להכריע ולהחליט שבנייה חייבת בתב"ע". 

עם זאת הוא מזהיר מהשפעה עקיפה: "יכול להיות שמי שעומד בפני רכישת דירה יגיד לעצמו שכדאי לו לחכות, כי בהמשך הדירה תכלול ממ"ד גדול יותר. זה בהחלט יכול להיות אחד השיקולים של קונים פוטנציאליים".

קיראו עוד ב"נדל"ן"

ומה המצב עבור היזמים?

מצד אחד מדובר בכלי שיווקי חזק, מצד שני העלויות אינן מבוטלות. ניב כרמי, שמאי מקרקעין - מדגיש את הפגיעה הפוטנציאלית ברווחיות: "אם הרווחיות שלהם הייתה גבולית יחסית, לדוגמה, על 15-16 אחוז, והממ"דים עכשיו בבנייה של שלושה מטרים כפול כל הדירות, יהפוך את הפרויקט ל-12 אחוז, לא כדאי כלכלית. אבל אם 20 אחוז, והם יורדים ל-17-18, עדיין הם בכדאיות טובה". זה בהנחה שאין לזה רווח. 

כרמי מוסיף כי עלות בניית ממ"ד גבוהה משמעותית מעלות חדר רגיל, ולכן כל מטר נוסף מקבל משקל כלכלי כבד. לדבריו, יש להביא בחשבון גם את שיקול הזמן: "עיכוב שווה כסף מבחינת המימון, כל חודש שעובר, אתה משלם על זה ריביות גבוהות. אז גם לזמן יש פקטור". כלומר, גם אם יש קושי כלכלי, ככל ויש - זה עולה כסף ליזם.

לאחרונה נשמעו בענף יזמים שטענו כי הם 'נותנים את התוספת במתנה' לרוכשים שכבר חתמו חוזה. אלא שדור כהן, שמאי המקרקעין, מצנן את הדברים: "זה לא עכשיו שאם הוא קנה 100 מטר, הוא צפוי לקבל 104, אלא אם כן זו דירה חדשה לגמרי שעדיין לא נמכרה". כהן מבהיר כי במקרים שבהם כבר נחתם חוזה, אין ליזם תמריץ להוסיף שטחים: "לקוח קנה דירת 4 חדרים 100 מטר, וכעת שינו לו את זה לדירת 4 חדרים בשטח של 104 מטר? איזה סיבה יש ליזם לעשות את זה, הרי הוא כבר חתם על החוזה". 

לדבריו, ההטבה תיושם בעיקר כלפי רוכשים חדשים, ובמקרים אחרים תתבצע בתוספת תשלום: "אנחנו פועלים לשנות את כל התכנון, לקבל דירות של 104 במקום 100 מטר. האם תרצה להוסיף את זה?". כהן מזכיר כי לא ניתן לבצע זאת ברמת דייר בודד: "זה חייב להיות אחיד, כי תחשוב מבחינת הצורה של המבנה זה חייב להיות באופן זהה. וצריך להשיג רוב".

במבט מלמעלה - הדעות חלוקות בנוגע לאם המחירים צפויים לעלות בהקשר הזה - ככל הנראה, לא. מצד אחד, תוספת עלות ליזם כמעט תמיד מתגלגלת ללקוח הסופי, בוודאי בשוק שבו עלויות הבנייה גבוהות ממילא. מצד שני, חלק מהיזמים עשויים להשתמש בממ"ד הגדול כיתרון שיווקי, לספוג חלק מהעלויות לפחות בטווח הקצר, ולנסות לייצר בידול תחרותי מול פרויקטים אחרים.

האם התיקון לחוק יהפוך לחובה עבור היזמים?

באופן כללי, השינוי שבוצע הוא תיקון בתקנות התכנון והבנייה (תקנות ממ"דים), שמאפשר כיום להרחיב את שטח הממ"ד מעבר ל-12 מ"ר שהיו מקובלים עד כה, ולהוסיף בו שירותים ומקלחת כך שיהפוך לחדר 'מאסטר' לכל דבר. עד עכשיו השטח היה מוגבל, וכעת נפתח פתח לתכנון גמיש יותר. השאלה שנותרה פתוחה היא האם בעתיד מדובר רק על אפשרות שהיזמים רשאים לבחור בה, או שמדובר בצעד שעם הזמן יהפוך לחובה בפרויקטים חדשים. 

אם המדינה תחליט להפוך זאת למחייב, היזמים עלולים לשאת בעלויות נוספות - אם לא, ייתכן שהשוק יתפצל בין דירות "עם" ממ"ד משודרג לבין דירות "בלי", מה שיוביל לפערים בין פרויקטים חדשים לישנים.

חשוב לציין - המשמעות עלולה להיות פער מסוים בין דירות חדשות לדירות יד שנייה: משפחות יעדיפו דירה שבה הממ"ד הוא יחידת הורים מרווחת על פני דירה ישנה עם ממ"ד קטן שמיועד בקושי לחדר עבודה או ילדים. 

ומה לגבי שוכרי הדירות?

שוכרים בתקופות ביטחוניות יחפשו דירה עם ממ"ד מאסטר, ובעלי דירות כאלה יוכלו לדרוש פרמיה בשכר הדירה ביחס לדירות שבהן הממ"ד נשאר חדר קטן. בהקשר התכנוני, תוספת של שלושה עד שישה מטרים לממ"ד משנה את כל שפת התכנון של הדירה. המרחב המוגדל יגרום לכך שהממ"ד המורחב יכול לשמש לא רק כחדר הורים אלא גם כקליניקה ביתית, משרד עבודה מהבית או יחידה עצמאית לנער.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    המחירים קורסים הריבית עושה עבודה טובה (ל"ת)
    רועי 02/09/2025 11:02
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    א.ב. 02/09/2025 09:17
    הגב לתגובה זו
    חשוב שהמדינה תאפשר להכניס את גודל הממד החדש בחישוב הזכויות ושהעירה תבדוק אם אכן השתמשהיזם בגודל החדש היותר הגיוני למצבי החירום האחרונים
  • 2.
    מתווך גוש דן 02/09/2025 09:01
    הגב לתגובה זו
    20% כבר בתל אביב
  • 1.
    אנונימי 02/09/2025 08:53
    הגב לתגובה זו
    מדובר בהגדלה נטו. כלומר 9 פלוס 6 מ.שטח הממד החדש יהיה 15 מ נטו. ברוטו זה יגיע לכ20 מ בבממוצע תלוי בבנייה.חוק הממד תמיד מדבר על נטו.
דירות בבנייה
צילום: איציק יצחקי
מחירי הדירות לאן

סערה מושלמת בשוק הדירות - ומה יקרה למחירי הדירות בהמשך?

מחירי הדירות ירדו במעל 5%, מתי תדעו שהירידה נבלמת?

צלי אהרון |
נושאים בכתבה מחירי הדירות

סערה מושלמת בשוק הדירות למגורים. היקף הדירות שהנמכרות בחודשים האחרונים ירד לשפל חסר תקדים ובהמשך לירידה בכמות יש גם ירידות מחירים. זה תהליך של כחצי שנה והוא מתעצם. אנשים חוששים לקנות. יש ביקורים במשרדי המכירות, אבל מספר העסקאות נמוך למרות מבצעים והטבות. האם אנחנו לפני ירידה משמעותית במחירי הדירות?

כששואלים את מנהלי חברות הנדל"ן והיזמים הם אומרים פה אחד - "יש עודף ביקוש קבוע. הביקושים עולים על ההיצע ולכן, העליות ימשכו". אבל, הם כמובן מוטים והם גם באמירות האלו משפיעים על השוק. אלו מסרים שעוברים לקולגות שלהם והמשמעות לרוב היא - "אל תדאגו. אל תורידו מחירים, תהיה עלייה". גם הבנקים מעורבים. למרות הניסיון שלהם להיות מחוץ לתמונה, אז הקשר הסימביוזי בין הבנק ליזם ולקבלן יוצר תלות שמפילה את האחריות על המחירים גם על הבנקים. בנקים יכולים לקבוע אם המחירים בפרויקט מסוים ירדו או לא, ואם ירידה במחירים תפגע בפרויקטים סמוכים שהבנק מעורב בהם, אז לבנק לא יהיה אינטרס לאפשר הורדת מחיר בפרויקט האמור. 


שוק של אינטרסנטים

וכך - היזמים, הקבלנים, הבנקים פועלים יחדיו תחת אינטרס משותף של העלאת מחירי הדירות. מצטרפים אליהם לוביסטים ו-70% מהציבור הישראלי שמחזיק דירות בבעלות. כשמחיר הדירה שלכם עולה, אתם מתעשרים. תחושת העושר הזאת לא תמיד על הנייר, אבל אין בעיה לקפוץ לבנק ולקחת הלוואה לכל מטרה על חשבון שעבוד הדירה (כתוספת למשכנתא). הבנק נותן כי ערך הבטוחה עלה. כלומר, תחושת העושר יכולה להיות מתורגמת לכסף בכיס. 

מול כל האינטרסנטים האלו, יש מציאות. המציאות שקשה מאוד לקנות דירה. המחיר הממוצע הוא 2.3 מיליון שקל, במרכז זה כמובן גבוה יותר. זוג צעיר שרוצה לקנות דירה ממוצעת ב-2.3 מיליון שקל, צריך להביא הון עצמי של 575 אלף שקל. זה הון שנצבר על פני  כמה שנים טובות ועם תמיכה מההורים, ונניח שהגיעו להון הזה, ולרוב הזוגות זה לוקח שנים לא מעטות. מה עכשיו?

עכשיו הם לוקים משכנתא של 1.725 מיליון שקל ל-25-30 שנים כשההחזר החודשי הוא כ-9,400 שקלים. הם שיעבדו את החיים שלהם למשכנתא גדולה, ששקולה ליותר ממשכורת. כלומר שניהם עובדים, משתכרים את הממוצע במשק (כ-14 ברוטו) והרוב הגדול של אחת המשכורות מממנת את המשכנתא.