
איך ישפיעו הממ"דים החדשים על מחירי הדירות?
התיקון לחוק שאישר הגדלת ממ"ד עד ל-18 מ"ר והוספת שירותים ומקלחת מתחיל להראות ניצנים בשטח: הרוכשים מרוויחים עוד יחידת הורים, הקבלנים מתמודדים עם עלויות בנייה גבוהות יותר, אבל, מוכרות דירה גדולה וטובה יותר; וגם - מי יספוג את העלויות?
מחודש יולי האחרון נכנס לתוקפו תיקון משמעותי בתקנות הבנייה בנוגע לממ"דים, והוא מאפשר להרחיב את שטח הממ"ד כך שיכלול גם שירותים ומקלחת, ולהפוך אותו ליחידת הורים לכל דבר - מה שנקרא חדר 'מאסטר'. זו תוספת ערך גדולה לדירה כשעל החלק הזה אין היטל השבחה. הערך הזה כמו תמיד אמור להתחלק בין היזם לבין הרוכשים. אבל בשוק של היום - שוק של קונים, נראה שהוא יגיע בעיקר לרוכשים. היזמים יצטרכו לנפנף בו כדי להגדיל מכירות ולא ירוויחו עליו כפי שמרוויחים על יתר חלקי הדירה. נכון, אין מתנות חינם, אבל בשוק יורד, זה יהיה דרך לספוג ירידת מחירים בלי באמת להוריד מחיר. כלומר, יעלו את שטח הדירה ב-6 מ"ר, ויעלו את מחיר הדירה רק בעלויות (ובמקרים מסוימים אפילו פחות מכך). המשמעות היא ירידה למ"ר.
עם זאת, זה יכול להיות טריגר לעליות בהמשך. הציבור אוהב את חדרי המאסטר האלו. הם "שווים" הרבה יותר מחדר רגיל. הביקוש יכול לחזור לדירות עם ממ"ד גדול, וזה ישנה את התמונה וממצב שהממ"ד-מאסטר יהיה כלי שיווקי להחזיר את הרוכשים, זה יהפוך לחלק אינטגרלי מהרווח על הדירה. כן, שינוי לכאורה קטן, אבל עם משמעויות גדולות, חלקן עדיין לא ברורות.
שינוי שכזה, הוא לא רק טכני. מצד אחד הוא מציע למשפחות פתרון איכותי ונוח יותר לחיים בצל מציאות ביטחונית מורכבת, ומצד שני הוא מציב בפני היזמים אתגר כלכלי לא קטן. אלא שיש לו כאמור יתרונות גודלים - עד כה, שטח הממ"ד עמד על כ-12 מ"ר בלבד, לרוב שימש כחדר נוסף - לילדים, עבודה או אורחים. כעת, התקנות מאפשרות להרחיב את שטחו ל-15 מ"ר ואף ל-18 מ"ר כאשר מצורפים אליו שירותים ומקלחת.
המשמעות היא שמדובר למעשה ביחידת הורים שנייה, מאסטר נוסף, המעניק למשפחה עוד נוחות וסביבה בבית, שבמקביל מעלה את רמת הבטיחות במצב חירום, כשאפשר לשהות בו לזמנים ארוכים יותר. מבחינת רוכשי הדירות, מדובר בתוספת משמעותית: עוד יחידת מגורים שלמה בתוך הדירה שיכולה לשמש חדר הורים, מתבגר מתבגר, או אפילו יחידת אירוח. ערך שנתפס גבוה יותר - גם מהסיבה הפשוטה ששטח הדירה אינו גדל מעבר לגבולות החוק, התחושה היא של תמורה גדולה יותר למחיר. אבל אל תתבלבלו, בסופו של דבר, רוכשי הדירות משלמים על זה. נניח רק בשביל הדוגמה שדירה עולה 3 מיליון שקל ובשל ההרחבה היא תעלה ל-3.1 מיליון שקל, למרות שלפי השטח היא היתה אמורה לעלות ל-3.2 מיליון שקל. רכוש הדירה יכול לחשוב שאכן היזם הלך לקראתו והוא נתן לו את השטח הזה ללא רווח. אבל בפועל זה בדיוק כמו לתת הנחה על כל הדירה בסכום של 100 אלף שקל. לכסף אין ריח.
- חבל הצלה ליזמים - תוספת לשטח הממ"ד תקזז את ירידת המחירים
- בכמה יקרה דירה עם ממ"ד לעומת דירה בלי ממ"ד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועדיין, בשוק לא יודעים עדיין להגיד בדיוק איך יושפעו המחירים, האם השינויים בתב"ע יגרמו לעיכוב בבניית דירות ומה ההשלכות על הקבלנים והיזמים?
שוחחנו עם שמאי המקרקעין ארז כהן, שמציין כי לא מדובר בחובה גורפת אלא באפשרות תכנונית בלבד: "זה לא חובה, זה אפשרות. המדינה לא יכולה להכריע ולהחליט שבנייה חייבת בתב"ע".
עם זאת הוא מזהיר מהשפעה עקיפה: "יכול להיות שמי שעומד בפני רכישת דירה יגיד לעצמו שכדאי לו לחכות, כי בהמשך הדירה תכלול ממ"ד גדול יותר. זה בהחלט יכול להיות אחד השיקולים של קונים פוטנציאליים".
- 2,200 דירות ללא היטל השבחה? הכנסת בדרך לסגור את פרצת "כפר בתיה" שברעננה
- מצלאוי: ״היינו בבלבלה, עכשיו זה ישתנה. מחירי הדירות יעלו שוב"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק...
ומה המצב עבור היזמים?
מצד אחד מדובר בכלי שיווקי חזק, מצד שני העלויות אינן מבוטלות. ניב כרמי, שמאי מקרקעין - מדגיש את הפגיעה הפוטנציאלית ברווחיות: "אם הרווחיות שלהם הייתה גבולית יחסית, לדוגמה, על 15-16 אחוז, והממ"דים עכשיו בבנייה של שלושה מטרים כפול כל הדירות, יהפוך את הפרויקט ל-12 אחוז, לא כדאי כלכלית. אבל אם 20 אחוז, והם יורדים ל-17-18, עדיין הם בכדאיות טובה". זה בהנחה שאין לזה רווח.
כרמי מוסיף כי עלות בניית ממ"ד גבוהה משמעותית מעלות חדר רגיל, ולכן כל מטר נוסף מקבל משקל כלכלי כבד. לדבריו, יש להביא בחשבון גם את שיקול הזמן: "עיכוב שווה כסף מבחינת המימון, כל חודש שעובר, אתה משלם על זה ריביות גבוהות. אז גם לזמן יש פקטור". כלומר, גם אם יש קושי כלכלי, ככל ויש - זה עולה כסף ליזם.
לאחרונה נשמעו בענף יזמים שטענו כי הם 'נותנים את התוספת במתנה' לרוכשים שכבר חתמו חוזה. אלא שדור כהן, שמאי המקרקעין, מצנן את הדברים: "זה לא עכשיו שאם הוא קנה 100 מטר, הוא צפוי לקבל 104, אלא אם כן זו דירה חדשה לגמרי שעדיין לא נמכרה". כהן מבהיר כי במקרים שבהם כבר נחתם חוזה, אין ליזם תמריץ להוסיף שטחים: "לקוח קנה דירת 4 חדרים 100 מטר, וכעת שינו לו את זה לדירת 4 חדרים בשטח של 104 מטר? איזה סיבה יש ליזם לעשות את זה, הרי הוא כבר חתם על החוזה".
לדבריו, ההטבה תיושם בעיקר כלפי רוכשים חדשים, ובמקרים אחרים תתבצע בתוספת תשלום: "אנחנו פועלים לשנות את כל התכנון, לקבל דירות של 104 במקום 100 מטר. האם תרצה להוסיף את זה?". כהן מזכיר כי לא ניתן לבצע זאת ברמת דייר בודד: "זה חייב להיות אחיד, כי תחשוב מבחינת הצורה של המבנה זה חייב להיות באופן זהה. וצריך להשיג רוב".
במבט מלמעלה - הדעות חלוקות בנוגע לאם המחירים צפויים לעלות בהקשר הזה - ככל הנראה, לא. מצד אחד, תוספת עלות ליזם כמעט תמיד מתגלגלת ללקוח הסופי, בוודאי בשוק שבו עלויות הבנייה גבוהות ממילא. מצד שני, חלק מהיזמים עשויים להשתמש בממ"ד הגדול כיתרון שיווקי, לספוג חלק מהעלויות לפחות בטווח הקצר, ולנסות לייצר בידול תחרותי מול פרויקטים אחרים.
האם התיקון לחוק יהפוך לחובה עבור היזמים?
באופן כללי, השינוי שבוצע הוא תיקון בתקנות התכנון והבנייה (תקנות ממ"דים), שמאפשר כיום להרחיב את שטח הממ"ד מעבר ל-12 מ"ר שהיו מקובלים עד כה, ולהוסיף בו שירותים ומקלחת כך שיהפוך לחדר 'מאסטר' לכל דבר. עד עכשיו השטח היה מוגבל, וכעת נפתח פתח לתכנון גמיש יותר. השאלה שנותרה פתוחה היא האם בעתיד מדובר רק על אפשרות שהיזמים רשאים לבחור בה, או שמדובר בצעד שעם הזמן יהפוך לחובה בפרויקטים חדשים.
אם המדינה תחליט להפוך זאת למחייב, היזמים עלולים לשאת בעלויות נוספות - אם לא, ייתכן שהשוק יתפצל בין דירות "עם" ממ"ד משודרג לבין דירות "בלי", מה שיוביל לפערים בין פרויקטים חדשים לישנים.
חשוב לציין - המשמעות עלולה להיות פער מסוים בין דירות חדשות לדירות יד שנייה: משפחות יעדיפו דירה שבה הממ"ד הוא יחידת הורים מרווחת על פני דירה ישנה עם ממ"ד קטן שמיועד בקושי לחדר עבודה או ילדים.
ומה לגבי שוכרי הדירות?
שוכרים בתקופות ביטחוניות יחפשו דירה עם ממ"ד מאסטר, ובעלי דירות כאלה יוכלו לדרוש פרמיה בשכר הדירה ביחס לדירות שבהן הממ"ד נשאר חדר קטן. בהקשר התכנוני, תוספת של שלושה עד שישה מטרים לממ"ד משנה את כל שפת התכנון של הדירה. המרחב המוגדל יגרום לכך שהממ"ד המורחב יכול לשמש לא רק כחדר הורים אלא גם כקליניקה ביתית, משרד עבודה מהבית או יחידה עצמאית לנער.
- 10.מה תעזור מקלחת בממד בפגיעה ישירה (ל"ת)חרטא בריבוע 05/09/2025 14:37הגב לתגובה זו
- 9.ארתורו 04/09/2025 08:31הגב לתגובה זולמה לא לעשות את כל הבניין ממד אחד גדולגם ככה אין באף מדינה בעולם ממד זו המצאה ישראלית לא לטפל בבעיות אז בונים ממד ואלק הכל יותר יקרעדיף לטפל בבעיות כמו שצריך שלא יהיה פה שום טיל על המדינה אף מדינה בעולם לא סובלת מטיליםתפסיקו לחרטט את האנשיםתכלאס במלחמה כלל עולמית רק מקלטים יהיו רלונטים . צריך לעשות סדר
- 8.אנונימי 04/09/2025 00:37הגב לתגובה זונתחיל מזה שאם היזם לא מרוויח מהמהלך הוא לא יעשה את זה. אם הוא משתמש באפשרות הזו כנראה שזה רווחי. אם הוא נותן בחינם םמי שכבר רכשו זה רק כדי שהוא יוכל לעשות את ההרחבה בשאר הדירות כי ממדים כידוע בנויים כמגדל. ואי אפשר לומר שהוא מפסיד על זה ו2 משפטים אחכ לומר שהוא מרוויח תחליט מפסיד או מרוויח
- 7.מושיקו 03/09/2025 08:09הגב לתגובה זוחפשו את הירידות בהשליות כי במציאות תשרפו על שכירות
- 6.עוד רגולציה 02/09/2025 23:02הגב לתגובה זוההגנה של ממד בנוסף על קיר רגיל היא מינורית ומרסיסים בגודל מסויים בלבד מה שחשוב זה חיזוק מבנים מרעידות אדמה ולא הבלוף הזה.
- 5.אנשים ששהו במקלט שרדו אנשים בממד נהרגו. טוב שיש מקלחת... (ל"ת)אנונימי 02/09/2025 12:44הגב לתגובה זו
- 4.המחירים קורסים הריבית עושה עבודה טובה (ל"ת)רועי 02/09/2025 11:02הגב לתגובה זו
- 3.א.ב. 02/09/2025 09:17הגב לתגובה זוחשוב שהמדינה תאפשר להכניס את גודל הממד החדש בחישוב הזכויות ושהעירה תבדוק אם אכן השתמשהיזם בגודל החדש היותר הגיוני למצבי החירום האחרונים
- 2.מתווך גוש דן 02/09/2025 09:01הגב לתגובה זו20% כבר בתל אביב
- 1.אנונימי 02/09/2025 08:53הגב לתגובה זומדובר בהגדלה נטו. כלומר 9 פלוס 6 מ.שטח הממד החדש יהיה 15 מ נטו. ברוטו זה יגיע לכ20 מ בבממוצע תלוי בבנייה.חוק הממד תמיד מדבר על נטו.
אשר אלון, מנכ"ל קבוצת אשלי לירן. קרדיט: יח"צאשלי לירן זכתה במכרז פרויקט פינוי-בינוי בהוד השרון
הקבוצה, בבעלותם של אשר אלון ורוני בריק, זכתה במכרז, תהרוס 60 דירות ישנות ותקים מתחם מגורים חדש של כ־200 יחידות דיור
קבוצת אשלי לירן בבבעלות אשר אלון ורוני בריק (נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ) זכתה במכרז שנערך על ידי בעלי הדירות במתחם בדרך מגדיאל בהוד השרון לביצוע פרויקט פינוי בינוי. במסגרת התוכנית ייהרסו 60 יח"ד ב-5 בניינים ישנים בכתובות פדויים 3, מגדיאל 40-42, אשכול 2 ואשכול 6, ובמקומן ייבנה מתחם מגורים חדש הכולל כ-200 יחידות דיור ושטחי מסחר.
המכרז נוהל על ידי עורכי הדין המייצגים את בעלי הדירות, משרד דנוס־אליעז. למכרז ניגשו עשרות חברות נדל"ן, כאשר לשלב הגמר הגיעו שלוש חברות: רוטשטיין, קטה ואשלי לירן, שזכתה במכרז. קבוצת אשלי לירן שתטפל בקידום התכנון, הרישוי וכן בבנייה בפועל של הפרויקט, פינוי בעלי הדירות המקוריים עד לאכלוס הפרויקט החדש.
זה אינו הפרויקט הראשון שהחברה מקדמת בעיר בתחום ההתחדשות העירונית. ברחוב בן גמלא, מקדמת החברה פרויקט פינוי בינוי הכולל שני מגדלים רבי קומות עם כ-9,000 מ"ר של שטחי מסחר ותעסוקה וכ-360 יחידות דיור חדשות, וברחוב בן גוריון, החברה מקדמת תוכנית יחד עם חברת מידן במסגרתה ייהרסו ארבעה בניינים בני שלוש קומות וייבנו במקומם ארבעה בניינים בני עשר קומות. שני הפרויקטים נמצאים בשלבי קידום מול וועדות התכנון.
קבוצת אשלי לירן יזמה ובנתה את פרויקט הפינוי בינוי הראשון בתל אביב, "ME TLV" בשכונת נווה שרת, הכולל 270 יחידות דיור חדשות במקום 96 הישנות. הצלחת הפרויקט סללה את הדרך לפרויקטים רבים נוספים. גם בעיר רעננה בנתה החברה את פרויקט הפינוי בינוי הראשון בעיר, שכבר אוכלס בהצלחה. כיום מקדמת החברה אלפי יחידות דיור בפרויקטי פינוי בינוי הנמצאים בשלבי תכנון, רישוי ובנייה שונים בערי המרכז והשרון: תל אביב, גבעתיים, רעננה, כפר סבא וכאמור בהוד השרון.
כפר בתיה, רעננה (הדמיה פרחי צפריר)2,200 דירות ללא היטל השבחה? הכנסת בדרך לסגור את פרצת "כפר בתיה" שברעננה
המאבק סביב תוכנית כפר בתיה ברעננה הגיע עד לכנסת - האם יהיה צורך לשלם היטל השבחה?
המאבק סביב תוכנית כפר בתיה ברעננה הגיע עד לכנסת, כאשר עיריית רעננה נאבקת בנחרצות בתוכנית רחבת היקף להקמת כ-2,200 יחידות דיור על שטח של 160 דונם בדרום העיר. רשת אמי"ת, המחזיקה בקרקעות החינוך שעליהן פועל כפר הנוער ההיסטורי, מקדמת פרויקט נדל"ן שהעירייה מכנה "מסחרי לכל דבר" – והפעם הסוגיה עולה לדיון פרלמנטרי.
הצעת חוק נגד "פרצת היטל ההשבחה"
הצעת חוק חדשה, אותה הובילו ח"כ אלי דלל מהליכוד וח"כ נאור שירי מיש עתיד, מבקשת לשים סוף לפטור מהיטלי השבחה שעמותות חינוך נהנות ממנו גם כשהן מבצעות יוזמות נדל"ן פרטיות. ההצעה באה לאחר פגישה שקיים ראש עיריית רעננה חיים ברוידא עם יו"ר ועדת הפנים של הכנסת ח"כ יצחק קרויזר, והיא מבקשת לתקן את חוק התכנון והבנייה כך שעמותות חינוך ייהנו מפטור מהיטל השבחה רק כשמדובר במקרקעין המיועדים לשימוש ציבורי מובהק.
מכפר ניצולי שואה לפרויקט יוקרה
כפר בתיה, שנוסד ב-1947 ככפר לילדים ניצולי שואה ונקרא על שם בתיה גוטספלד, נשיאת הסתדרות נשי המזרחי בארצות הברית, משתרע על שטח של כ-160 דונם בדרום מערב העיר, בצמוד לפארק רעננה. הכפר ההיסטורי שימש במשך עשרות שנים כמוסד חינוכי דתי מוביל, אך כעת עומדת להשתנות דמותו באופן דרמטי.
התוכנית שאושרה ביוני האחרון בוועדה המחוזית, חרף התנגדות עזה של העירייה, כוללת לא רק 2,200 יחידות דיור אלא גם 650 דירות להשכרה, שטחי מלונאות, תעסוקה, מסחר, שטחי ציבור ושטחים פתוחים. העירייה טוענת כי מדובר בהפרה בוטה של הסכם משנת 2021, לפיו התוכנית הייתה אמורה להיות מוגבלת ל-1,250 יחידות דיור בלבד ובגובה שלא יעלה על 11 קומות. במקום זאת, התוכנית המקודמת כוללת מגדלים שיגיעו לגובה של עד 25 קומות.
- חופשת לידה ומלחמה: החלטה חשובה בהליכי היטל השבחה
- מניע כלכלי? עיריית ת"א מבקשת דיון חוזר בהיטל השבחה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מאות מיליוני שקלים על הכף
לפי הסכם 2021, עמותת נשי אמי"ת התחייבה לשלם לעירייה מאות מיליוני שקלים לצורך פיתוח האזור, בנוסף להקמת קמפוס חינוכי חדש בעלות של כ-300 מיליון שקלים. אולם העירייה טוענת שכעת, כשהתוכנית גדלה לכמעט כפליים מההיקף המוסכם, העמותה מנסה להתחמק מתשלום היטל השבחה על ההפרש העצום – סכום שמדובר בו במאות מיליוני שקלים נוספים.
