חברת קורוויב (CoreWeave)חברת קורוויב (CoreWeave)

קורוויב צונחת ב־10% – האם עסקת הענק עם קור סיינטיפיק תתפוצץ?

נפילת מניית קורוויב בשיעור של 44% מאז יולי כיווצה את שווי העסקה עם קור סיינטיפיק ביותר משליש. האנליסטים בוול סטריט מעריכים כי כדי להציל את ההסכם תיאלץ קורוויב להגדיל משמעותית את יחס ההמרה – מהלך שיביא לעלייה חדה בעלות הרכישה

אדיר בן עמי |

בחודש יולי האחרון הייתה קורוויב CoreWeave -9.41%  משוכנעת כי היא עומדת לבצע את עסקת השנה. החברה, שבעבר עסקה בכריית מטבעות דיגיטליים והפכה מאז לספקית שירותי ענן מובילה בתחום הבינה המלאכותית, הכריזה על רכישת קור סיינטיפיקCore Scientific -2.44%   בעסקה בשווי 9 מיליארד דולר. המטרה הייתה להקים אימפריית תשתיות מחשוב גלובלית.


מה שנראה אז כתכנית מבריקה הפך בתוך זמן קצר לדרמה פיננסית מתמשכת. העסקה, שהייתה אמורה לחזק את שני הצדדים, מתנהלת כיום על רקע מאבק הישרדות – מצד אחד, קורוויב נלחמת על אמון המשקיעים בבורסה, ומנגד קור סיינטיפיק נאבקת על עתידה הכלכלי.


שורש הבעיה טמון במבנה העסקה. קורוויב בחרה לממן את הרכישה באמצעות מניותיה בלבד, כדי להימנע מנטילת חובות נוספים. החברה נושאת כבר היום בנטל חוב כבד, ולכן מימון דרך שוק ההון נראה פתרון סביר. אך בבורסה, שום דבר לא בטוח. לפי מה שנקבע, עבור כל מניה של קור סיינטיפיק יקבלו המשקיעים 0.1235 מניות של קורוויב. בעת ההכרזה, המשמעות הייתה תמורה של 20.40 דולר למניה – סכום שנחשב הוגן לאור הפוטנציאל העסקי של קור סיינטיפיק.


השוק, לעומת זאת, לא התרשם. במקום לברך על העסקה, המשקיעים החלו לפקפק בשוויה של קורוויב. מחיר המניה צנח, ובעקבותיו ירד גם שווי העסקה בפועל. בתוך חודשים ספורים ירדה התמורה המשתמעת ל־12.77 דולר למניה – צניחה של יותר מ־35%.


הגורמים לנפילה

החברה פרסמה דוח רבעוני שהותיר משקיעים עם שאלות רבות. במקביל הסתיימה תקופת החסימה על מכירת מניות שהוחזקו על ידי בעלי מניות מוקדמים, מה שאיפשר להם לממש רווחים והגביר את הלחץ על המחיר.

התוצאה הייתה ירידה חדה של 44% במחיר מניית קורוויב מאז השיא שנרשם ביולי. עבור עסקה שמבוססת על יחס המרה קבוע, מדובר במכה קשה: כל ירידה במניית קורוויב מקטינה מיידית את התמורה שיקבלו בעלי המניות של קור סיינטיפיק. המשמעות היא שהמשקיעים שם גילו לפתע כי ערך העסקה עבורם נמוך בהרבה מכפי שציפו בתחילה.

מה חושבים האנליסטים

מרבית האנליסטים בוול סטריט לא עוקבים באופן שוטף אחר קור סיינטיפיק, אך גם הם סבורים כי שוויה גבוה בהרבה מהמחיר הנוכחי של העסקה. ג’ונתן פיטרסון מבית ההשקעות ג’פריס העריך את שווי החברה בטווח של 16 עד 23 דולר למניה – כמעט כפול מהתמורה המוצעת.

קיראו עוד ב"גלובל"


להערכתו, קורוויב תצטרך להציע יחס המרה של 0.16 עד 0.20 מניות קורוויב בעבור כל מניה של קור סיינטיפיק, כדי להגיע לשווי הוגן. המשמעות: עלות העסקה תזנק ב־50% עד 60% לעומת התכנון המקורי.


עם זאת, לקורוויב יש קלפי מיקוח משלה. קור סיינטיפיק עצמה הודתה בדיווחיה כי אם העסקה לא תצא לפועל, היא תיאלץ לבצע השקעות הון כבדות במחצית השנייה של השנה – מבלי שיש לה ודאות שתצליח לגייס לכך מימון מתאים. ההודאה הזו חושפת נקודת חולשה מהותית של קור סיינטיפיק, שקורוויב יכולה לנצל כדי ללחוץ לשימור תנאי העסקה המקוריים.


השלמת העסקה - טובה לשני הצדדים

המגמה של מעבר מכריית מטבעות דיגיטליים לשירותי בינה מלאכותית מושכת עניין עצום מצד משקיעים. חברת איירן (IREN) זינקה בשבוע שעבר בעקבות רכישות נוספות של שבבי אנבידיה וצפי לצמיחה פי עשרה בהכנסות מתחום הבינה המלאכותית. גם טרהוואלף (TeraWulf) הכפילה את שוויה לאחר עסקה עם גוגל.


השלמת העסקה – גם אם בתנאים מתוקנים – משרתת את שני הצדדים. קור סיינטיפיק תספק לקורוויב כ־1.3 גיגהוואט של כוח חשמלי, עם אפשרות להרחיב בעוד גיגהוואט. קורוויב מעריכה כי המהלך יחסוך לה כ־500 מיליון דולר בשנה ויאפשר לה להסיר מהמאזן התחייבויות חכירה בהיקף של 10 מיליארד דולר.


עבור קור סיינטיפיק, האלטרנטיבה פחות אטרקטיבית: חיפוש מימון חדש תחת לחץ זמן, בעוד הלקוח המרכזי שלה מתרחק. מצב כזה עלול לחייב פשרות עסקיות קשות ולפגוע משמעותית בשווי החברה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנק לוקסמבורגבנק לוקסמבורג

ישראל עוזבת את אירלנד: אישור הנפקות האג"ח יעבור ללוקסמבורג

הלחץ הפוליטי בדבלין סביב המלחמה בעזה דחף את ישראל לשנות את המדינה המפקחת על תשקיפי האג"ח. המעבר צפוי להבטיח יציבות רגולטורית, אך מעלה חששות מהתערבות פוליטית בשווקי ההון האירופיים

אדיר בן עמי |

ישראל העבירה את תהליך אישור הנפקת אגרות החוב שלה באיחוד האירופי מאירלנד ללוקסמבורג, כך לפי דיווח בבלומברג. המהלך מגיע לאחר לחץ פוליטי גובר באירלנד להפסיק את שיתוף הפעולה עם ישראל בעקבות המלחמה בעזה.


ישראל מנפיקה זה שנים אגרות חוב המיועדות לקהילות יהודיות ברחבי העולם, המכונות "אגרות חוב של התפוצות". מדובר בשוק יחסית קטן - כמה מיליארדי דולרים בשנה, אבל הוא חשוב כמקור מימון נוסף לתקציב המדינה. כדי למכור אגרות חוב באיחוד האירופי, ישראל חייבת לבחור מדינה אירופית אחת שתאשר את המסמכים המשפטיים שלה - כלומר את תשקיף, המסמך שמפרט את תנאי ההשקעה והסיכונים למשקיעים. אחרי הברקזיט, אירלנד קיבלה את התפקיד הזה. אגרות החוב הללו הפכו לקריטיות עוד יותר מאז המלחמה, כי גירעון התקציב הישראלי זינק בגלל עלויות הביטחון הגבוהות. היקף הגיוסים באירופה גדל. 


אלא שאירלנד מערימה קשיים מסוגים שונים על ישראלים וישראל עצמה בהמשך למלחמה בעזה. מעבר להתבטאויות קיצוניות נגדנו, היו גם מעשים פרקטים כשאחד מהם היה כשחברי פרלמנט אירים ופעילים למען פלסטין החלו ללחוץ על הבנק המרכזי של אירלנד להפסיק את שיתוף הפעולה עם ישראל. לטענתם, הבנק תורם בעקיפין למימון הלחימה בעזה ומשמש שותף למשבר ההומניטרי ברצועה.


אירלנד נחשבת לאחת המדינות הפרו־פלסטיניות ביותר באיחוד האירופי. בשנה שעברה היא הכירה רשמית במדינה פלסטינית, מה שהוביל את ישראל להחזיר את שגרירתה מדבלין. במקביל, הממשלה האירית מקדמת חקיקה להגבלת הסחר עם ההתנחלויות.


ישראל עוזבת את אירלנד

הבנק המרכזי באירלנד מחויב בחוק לאשר כל תשקיף העומד בדרישות הרגולטוריות,  ללא קשר לשיקולים פוליטיים. מצד שני, הלחץ הציבורי והפוליטי הלך והחריף. נגיד הבנק, גבריאל מחלוף, ניסה לשמור על קו מקצועי ונייטרלי. הוא הבהיר כי אישור תשקיף אינו מהווה הבעת תמיכה בפעילות החברה או המדינה המנפיקה, אלא אישור לכך שהמידע נמסר כראוי למשקיעים. אך גם עמדתו הברורה לא הצליחה להפיג את הלחץ. האירים לא יכלו באמת חוקית להעיף את ישראל, אבל עשו הכל כדי להראות לישראל את הדרך החוצה. ישראל בחרה בצדק - לעזוב. 

גוגל חיפוש
צילום: טוויטר

שופט פדרלי: גוגל לא צריכה למכור את כרום; מזנקת 8% במסחר המאוחר

החשש שהעיק על המניה זמן רב מתפוגג חלקית, כאשר השופט פסק כי על גוגל לחלוק מידע על המתחרות אך לא דרש ממנה למכור את הדפדפן הפופלרי ולא את מערכת ההפעלה הסלולרית אנדרואיד, והיא גם לא נדרשת להפסיק את התשלומים לאפל

גיא טל |

בשורות טובות לגוגל Alphabet -0.73%  שמסירה עול מסוים שרבץ על המניה בתקופה האחרונה. השופט הפדרלי עמית מאטה פסק כי גוגל לא נדרשת למכור את דפדפן האינטרנט שלה כרום, ולא להיפרד ממערכת ההפעלה לטלפונים סלולריים אנדרואיד. יחד עם זאת השופט פסק כי גוגל צריכה לחלוק מידע עם מתחרים כדי למתן את המונפול בתחום החיפוש, וכן היא לא תוכל לשלם לחברות אחרות כדי לקבל בלעדיות על החיפוש,  אך היא לא נדרשת להפסיק לשלם לחברות אחרות כדי לקבע את החיפוש של גוגל כברירת מחדל (כפי שהיא עושה עם מכשירי אפל). כלומר מנוע החיפוש יוכל להיות ברירת מחדל, אך לא יקבל בלעדיות. השופט נימק את ההחלטה בין השאר בכך שהבינה המלאכותית שינתה את מצב השוק. 

יחד עם זאת, גוגל גם הביעה חשש בעבר מנושא שיתוף הנתונים עם המתחרות. מנכ"ל החברה סאנדר פיצ'אי אמר באפריל כי שיתוף המידע עלול לאפשר למתחרים ל"הנדס לאחור" את הטכנולוגיה של גוגל, כלומר לחקות את האלגוריתם של גוגל. לכן, סביר להניח שגוגל תערער גם על החלק הזה בהחלטה, למרות ששאר ההחלטה בהחלט מיטיבה איתה. ערעור כזה עשוי להימשך שנים ארוכות. 

בעקבות התביעה כבר התחילו לזרום הצעות לגוגל לרכישת הדפדפן, בין השאר חברת הבינה המלאכותית פרפלקסיטי הציעה לגוגל מעל 30 מיליארד דולר על הדפדפן. כעת נראה שההצעות הללו לא רלוונטיות יותר. 

נראה שגם אפל Apple -1.04%  נהנית מההחלטה. אפל חולקת שותפות עם גוגל שמכיסה לאפל עשרות מיליארדי דולרים בשנה. על פי ההסכם ברירת המחדל של מנוע החיפוש במכשירי אפל הוא מנוע החיפוש של גוגל, ותמורת כך גוגל משלמת לאפל עשרות מיליארדי דולרים בשנה. 

מוקדם יותר גוגל קיבלה חדשות טובות נוספות בתחום הרגולטורי, הפעם מאירופה. כחלק מהמשא ומתן על הסכם סחר מול ארצות הברית האיחוד האירופי השהה את הקנס שהוטל על גוגל על ידי הרשות לתחרות האירופית, בעוד המשא ומתן על מכסים הנוגעים למכוניות אירופאיות נמשך. כך דיווחה סוכנות הידיעות רויטרס על פי מקורות אנונימיים הקרובים למשא ומתן המתנהל בין ארצות הברית והאיחוד האירופי. טראמפ איים בעבר במכסי תגובה על כל פעילות נגד חברות הביג טק מארצות הברית, וכך, בינתיים גוגל מרוויחה מהמצב.