חברת קורוויב (CoreWeave)
חברת קורוויב (CoreWeave)

קורוויב צונחת ב־10% – האם עסקת הענק עם קור סיינטיפיק תתפוצץ?

נפילת מניית קורוויב בשיעור של 44% מאז יולי כיווצה את שווי העסקה עם קור סיינטיפיק ביותר משליש. האנליסטים בוול סטריט מעריכים כי כדי להציל את ההסכם תיאלץ קורוויב להגדיל משמעותית את יחס ההמרה – מהלך שיביא לעלייה חדה בעלות הרכישה

אדיר בן עמי |

בחודש יולי האחרון הייתה קורוויב CoreWeave 2.97%  משוכנעת כי היא עומדת לבצע את עסקת השנה. החברה, שבעבר עסקה בכריית מטבעות דיגיטליים והפכה מאז לספקית שירותי ענן מובילה בתחום הבינה המלאכותית, הכריזה על רכישת קור סיינטיפיקCore Scientific 0.18%   בעסקה בשווי 9 מיליארד דולר. המטרה הייתה להקים אימפריית תשתיות מחשוב גלובלית.


מה שנראה אז כתכנית מבריקה הפך בתוך זמן קצר לדרמה פיננסית מתמשכת. העסקה, שהייתה אמורה לחזק את שני הצדדים, מתנהלת כיום על רקע מאבק הישרדות – מצד אחד, קורוויב נלחמת על אמון המשקיעים בבורסה, ומנגד קור סיינטיפיק נאבקת על עתידה הכלכלי.


שורש הבעיה טמון במבנה העסקה. קורוויב בחרה לממן את הרכישה באמצעות מניותיה בלבד, כדי להימנע מנטילת חובות נוספים. החברה נושאת כבר היום בנטל חוב כבד, ולכן מימון דרך שוק ההון נראה פתרון סביר. אך בבורסה, שום דבר לא בטוח. לפי מה שנקבע, עבור כל מניה של קור סיינטיפיק יקבלו המשקיעים 0.1235 מניות של קורוויב. בעת ההכרזה, המשמעות הייתה תמורה של 20.40 דולר למניה – סכום שנחשב הוגן לאור הפוטנציאל העסקי של קור סיינטיפיק.


השוק, לעומת זאת, לא התרשם. במקום לברך על העסקה, המשקיעים החלו לפקפק בשוויה של קורוויב. מחיר המניה צנח, ובעקבותיו ירד גם שווי העסקה בפועל. בתוך חודשים ספורים ירדה התמורה המשתמעת ל־12.77 דולר למניה – צניחה של יותר מ־35%.


הגורמים לנפילה

החברה פרסמה דוח רבעוני שהותיר משקיעים עם שאלות רבות. במקביל הסתיימה תקופת החסימה על מכירת מניות שהוחזקו על ידי בעלי מניות מוקדמים, מה שאיפשר להם לממש רווחים והגביר את הלחץ על המחיר.

התוצאה הייתה ירידה חדה של 44% במחיר מניית קורוויב מאז השיא שנרשם ביולי. עבור עסקה שמבוססת על יחס המרה קבוע, מדובר במכה קשה: כל ירידה במניית קורוויב מקטינה מיידית את התמורה שיקבלו בעלי המניות של קור סיינטיפיק. המשמעות היא שהמשקיעים שם גילו לפתע כי ערך העסקה עבורם נמוך בהרבה מכפי שציפו בתחילה.

מה חושבים האנליסטים

מרבית האנליסטים בוול סטריט לא עוקבים באופן שוטף אחר קור סיינטיפיק, אך גם הם סבורים כי שוויה גבוה בהרבה מהמחיר הנוכחי של העסקה. ג’ונתן פיטרסון מבית ההשקעות ג’פריס העריך את שווי החברה בטווח של 16 עד 23 דולר למניה – כמעט כפול מהתמורה המוצעת.

קיראו עוד ב"גלובל"


להערכתו, קורוויב תצטרך להציע יחס המרה של 0.16 עד 0.20 מניות קורוויב בעבור כל מניה של קור סיינטיפיק, כדי להגיע לשווי הוגן. המשמעות: עלות העסקה תזנק ב־50% עד 60% לעומת התכנון המקורי.


עם זאת, לקורוויב יש קלפי מיקוח משלה. קור סיינטיפיק עצמה הודתה בדיווחיה כי אם העסקה לא תצא לפועל, היא תיאלץ לבצע השקעות הון כבדות במחצית השנייה של השנה – מבלי שיש לה ודאות שתצליח לגייס לכך מימון מתאים. ההודאה הזו חושפת נקודת חולשה מהותית של קור סיינטיפיק, שקורוויב יכולה לנצל כדי ללחוץ לשימור תנאי העסקה המקוריים.


השלמת העסקה - טובה לשני הצדדים

המגמה של מעבר מכריית מטבעות דיגיטליים לשירותי בינה מלאכותית מושכת עניין עצום מצד משקיעים. חברת איירן (IREN) זינקה בשבוע שעבר בעקבות רכישות נוספות של שבבי אנבידיה וצפי לצמיחה פי עשרה בהכנסות מתחום הבינה המלאכותית. גם טרהוואלף (TeraWulf) הכפילה את שוויה לאחר עסקה עם גוגל.


השלמת העסקה – גם אם בתנאים מתוקנים – משרתת את שני הצדדים. קור סיינטיפיק תספק לקורוויב כ־1.3 גיגהוואט של כוח חשמלי, עם אפשרות להרחיב בעוד גיגהוואט. קורוויב מעריכה כי המהלך יחסוך לה כ־500 מיליון דולר בשנה ויאפשר לה להסיר מהמאזן התחייבויות חכירה בהיקף של 10 מיליארד דולר.


עבור קור סיינטיפיק, האלטרנטיבה פחות אטרקטיבית: חיפוש מימון חדש תחת לחץ זמן, בעוד הלקוח המרכזי שלה מתרחק. מצב כזה עלול לחייב פשרות עסקיות קשות ולפגוע משמעותית בשווי החברה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מקנזי סקוט
צילום: רשתות חברתיות לפי סעיף 27 א

המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי לסיים את הלימודים והיא החזירה לה עכשיו מיליארדים

על כוחה של נתינה, על השקעה במיזים חברתיים, ועל סקוט מקינזי, התורמת הגדולה היום בעולם

רן קידר |
נושאים בכתבה מקינזי סקוט

אגואיזם הופך בעשורים האחרונים למניע מרכזי כשהנתינה, חברות עזרה לזולת מאבדים מהחשיבות שלהם, אבל לא אצל כולם וטוב שכך. הנתינה היא כוח שמחזיר את עצמו במעגל קסום. הפילוסופיה העתיקה מסבירה שהנותן מקבל הרבה מאוד מהנתינה. הנותן לא רק עוזר לאחר, אלא גורם במעשה לשיפור (מוכח מחקרית) של מצבו הנפשי. נתינה נחשבת לאחד הגורמים החזקים לאושר. 

סיפורה של מקנזי סקוט, המיליארדרית הפילנתרופית וגרושתו של ג'ף בזוס מייסד אמזון, הוא סיפור מדהים על בעלת הון של מיליארדים שמחלקת את רובו למטרות נעלות. והנה תרומה- השקעה מסוג אחר שעשתה מקינזי השבוע. לפני כ-40 שנה, כשהייתה סטודנטית שנה ב' באוניברסיטת פרינסטון, עמדה סקוט בפני משבר: חסרו לה 1,000 דולר לשכר לימוד, והיא שקלה לנשור מהלימודים. שותפתה לחדר, ג'יני טרקנטון, מצאה אותה בוכה והחליטה לפעול. היא ביקשה מאביה להלוות את הכסף, מעשה נדיבות פשוט ששינה את מסלול חייה של סקוט. "הייתי נותנת למקנזי את הכליה השמאלית שלי", אמרה טרקנטון לאחרונה, "זה פשוט מה שעושים בשביל חברים".

 קריאה באותו הקשר: תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם

כיום, שוויה הנקי של סקוט מוערך במעל 30 מיליארד דולר, בעיקר ממניות אמזון שקיבלה בהסכם הגירושים ב-2019. היא תרמה יותר מ-19 מיליארד דולר לארגונים שונים, בהתמקדות בצדק חברתי, השכלה וביטחון כלכלי. אבל את הטובה האישית ביותר היא מחזירה עכשיו לטרקנטון, שהקימה את חברת Funding U – מיזם המספק הלוואות מבוססות הישגים לסטודנטים ממשפחות בעלות הכנסה נמוכה, ללא צורך בערבים. החברה נולדה מהבנתה של טרקנטון את הקשיים שסקוט חוותה, במיוחד בעידן שבו עלויות הלימודים זינקו.

סקוט קפצה על ההזדמנות להשקיע ב-Funding U, ומספקת חלק ניכר מההון להלוואות בתעריפים מוזלים. היא תורמת 30 סנט לכל דולר מולווה, מה שמאפשר לחברה לגייס השקעות גדולות יותר מבנקים כמו גולדמן סאקס. זה לא רק החזר הלוואה, זה השקעה שמגלגלת מיליארדים בפוטנציאל, שכן Funding U מסייעת לאלפי סטודנטים להשלים תארים ולהשתלב בשוק העבודה. האלגוריתם של החברה מתבסס על ציונים והישגים, ולא על היסטוריית אשראי, מה שהופך אותה להוגנת יותר.

ג'יימי דימון, מנכ"ל JPMorgan. קרדיט: רשתות חברתיותג'יימי דימון, מנכ"ל JPMorgan. קרדיט: רשתות חברתיות

ג'יימי דיימון: "כלכלת אירופה בבעיה אמיתית - ואם היא תיפול, כולנו נשלם את המחיר"

האם אירופה היא המוקד והמקור למשבר הבא? 

רן קידר |

מנכ"ל הבנק הגדול בעולם לא חסך מילים. ג'יימי דיימון, מנכ"ל ג'י.פי מורגן סבור שאירופה מאבדת גובה במהירות מסחררת. היא לא צומחת והופכת למקום פחות אטרקטיבי לעסקים, השקעות וחדשנות. ביורוקרטיה איטית, רגולציה כבדה מדי ושווקים מפוצלים הופכים את היבשת למלכודת.

דיימון מזהיר שאירופה חלשה = אמריקה פגיעה. "אם אירופה תיפול, כולנו ניפול", אמר והסביר -"הכלכלה העולמית בנויה על שותפות חזקה עם היבשת הוותיקה. ב-15 השנים האחרונות אירופה כבר ירדה מ-90% מגודל הכלכלה האמריקאית ל-65% בלבד, והמגמה לא עוצרת".

הנתונים של כלכלות אירופה חלשים - צמיחה צפויה של 1.3%-1.5% בשנים הקרובות, פרודוקטיביות יורדת, אוכלוסייה מזדקנת ומחסור חמור בכוח אדם מיומן. חברות טכנולוגיה גדולות? כמעט אין. סטארטאפים שרוצים להפוך לענקיות עולמיות? מעדיפים לעבור לארה"ב או אפילו לאסיה. גם מדינות כמו אירלנד, שפעם היו מגנט להייטק, בזכות הטבות מס, מאבדות את האטרקטיביות שלהן.

עם זאת, דיימון הצביע על כוונה של האיחוד האירופי להתקדם מבחינה דיגיטלית ו-AI לחוק אחד לכל היבשת, דבר שיפחית בירוקרטיה ויספק בהירות ותוואי צמיחה לתחום. ועדיין דיימון חושש שמשבר, האטה שתזרום לארה"ב ולעולם כולו תגיע מאירופה. 


כלכלת אירופה - נתונים

צמיחה בתמ"ג - ברבעון השלישי של 2025 נרשמה עלייה של 0.3% בתוצר של גוש היורו ו־0.4% בכלל האיחוד, המשקפת שיפור מתון אך לא אחיד.

תחזית שנתי 2025 - הצמיחה השנתית באיחוד צפויה לעמוד על כ־0.9%, כשהצפי לשנים הבאות עומד על 1.2% ב־2026 ו־1.3% ב־2027.

שיעור האבטלה - עומד על כ־6.3% בגוש היורו, עם יציבות יחסית בשנה האחרונה למרות לחצים חיצוניים.

אבטלת צעירים - בקרב בני 15 עד 24 עומדת על כ־14%, מה שמעיד על קושי מובנה בשילוב צעירים בשוק העבודה.

אינפלציה - נרשמה אינפלציה שנתית של כ־2.2%, מעט מעל היעד של הבנק המרכזי אך רחוקה מהשיאים של השנים האחרונות.

שכר - עלות שעת עבודה עלתה בכ־3.6%, נתון שמשקף גם לחצים מצד האינפלציה וגם שוק עבודה הדוק.

תעשייה - מדדי הייצור מציגים תנודתיות עם עליות וירידות לסירוגין, מה שמעיד על רגישות לביקושים גלובליים ולסביבה מאקרו כלכלית.

צריכה פרטית - ההוצאה של משקי הבית רשמה עלייה קלה, אך לא מספקת כדי להזניק את הצמיחה באופן משמעותי.

השקעות - ירידה של כ־1.8% בהשקעות הקבועות מצביעה על זהירות מצד החברות והחשש מהאטה גלובלית.

תמונה כללית - אירופה נמצאת במצב של שוק עבודה יציב אך השקעות חלשות, אינפלציה מתונה אך שברירית, וצמיחה שמבוססת בעיקר על ביקוש פנימי מתון.