אורי בן דב איביאי
צילום: יח"צ

קרן חדשה תתמקד במניות הביטחוניות הישראליות, האם התזמון נכון?

איביאי משיקה קרן נאמנות ייחודית לחברות הביטחוניות הישראליות בלבד, במהלך שמגיע לאחר שמניות הסקטור כבר זינקו לשיאים; האם זה התזמון הנכון להשקיע בקרן?

תמיר חכמוף | (9)

התעשייה הביטחונית רותחת, ומי שמרים את הכפפה לתת לישראלי הממוצע חשיפה ממוקדת הוא איביאי בית השקעות איביאי בית השק -0.92%  , שמשיק את הקרן החדשה אי.בי.אי (B4) מניות תעשיות ביטחוניות ישראל (5141189). מדובר בקרן מניות אקטיבית שתתמקד אך ורק בחברות הביטחוניות הישראליות, מהחברות הגדולות והמוכרות ועד לשחקניות קטנות יותר, ותוכל להשתתף גם בהנפקות חדשות בתחום. הקרן תשקיע לפחות 75% מנכסיה במניות ביטחוניות מקומיות ותיפתח להנפקה לציבור החל מהיום (2 בספטמבר).

באיביאי אומרים שעד כה למשקיע הישראלי הממוצע כמעט לא הייתה חשיפה ישירה לתעשייה הביטחונית המקומית. ברוב תיקי ההשקעות ניתן למצוא בעיקר נדל"ן, בנקים וטכנולוגיה, אך לא את ענף ההגנה, שהפך בשנים האחרונות לאחד מענפי הייצוא המרכזיים של המשק. כעת, לראשונה, מוצע לציבור הרחב מוצר פיננסי שמעניק מענה ממוקד לתחום הצומח הזה.

ההשקה מתבצעת ברקע התחזקותה של ישראל כ-"Defense Nation": לצד מיתוגה כאומת הסטארטאפ, ישראל מתבססת גם כמעצמה ביטחונית עולמית. יצוא ביטחוני בהיקפים הולכים וגדלים, על רקע לקחי המלחמה והחלטת הממשלה להגביר את הייצור העצמי, יצרו תעשייה שמבוססת על ביקוש קשיח הן בישראל והן בעולם.

המגמה אינה ייחודית לישראל. מאז פרוץ המלחמה באוקראינה, מדינות נאט"ו ואירופה כולן מגדילות בהתמדה את תקציבי הביטחון שלהן, בהיקפים שלא נראו בעשורים האחרונים. הן מתחייבות לתוכניות רב שנתיות להצטיידות, שמאפשרות לחברות הביטחוניות הישראליות להפוך לשחקניות בולטות בשוק הגלובלי. עבור המשקיע המקומי, מדובר בהזדמנות להיחשף למגזר שצומח בקצב מהיר ושעד כה לא קיבל ביטוי בקרנות ייעודיות.

הקרן מושקת עוד לפני שהבורסה יצרה מדד ייעודי למניות ביטחוניות, אך עצם הצלחתה עשויה להוות קרקע פורייה ליצירת מדד רשמי בעתיד. בעולם מקובל לראות קרנות ומדדים סקטוריאליים שמרכזים תחתיהם את החברות המובילות בתחומי האנרגיה, הטכנולוגיה או הבריאות. בישראל, תחום הביטחון לא קיבל עד כה התייחסות ייחודית, אף שהוא מהווה עוגן כלכלי.

עכשיו באים?

הקרן של IBI מגיעה בשלב שבו מניות התחום כבר נהנו מעליות חדות, אלביט מערכות אלביט מערכות -2.8%   נסחרת במכפיל של כ-35 לאחר עלייה של 115% ב-12 החודשים האחרונים, נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן -2.2%   זינקה פי 6.5 בשנתיים האחרונות, וארית תעשיות ארית תעשיות -1.7%  המריאה לשווי של 4.7 מיליארד שקל, זינוק של 4400% ב-3 שנים (!). 

מניות נוספות בשוק הביטחוני הציגו ביצועים מרשימים על רקע גל ההתחמשות הגלובלי, ובימים האחרונים אף נרשמה עלייה במחזורי המסחר בחברות קטנות יותר, אתמול, למשל, מניית ארית תעשיות ריכזה את המחזור השלישי בגובהו בבורסה, עדות לעניין ההולך וגובר של המשקיעים.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

במידת ההצלחה של הקרן וגיוסי ההון, ייתכן שנראה גל נוסף של כספים שיזרום למניות הביטחוניות, מהלך שיכול לדחוף את התמחורים עוד קדימה, מה שעשוי להעלות דאגה בקרב המשקיעים שנכנסים בשלב מאוחר.

בשורה התחתונה

הקרן החדשה של איביאי מגיעה לנקודה החמה ביותר בשוק המקומי ומציעה לראשונה חשיפה ממוקדת לענף הביטחוני. הצלחתה עשויה לייצר זרימת כספים נוספת שתמשיך לתדלק את העליות, אך גם להעצים את סימני השאלה סביב רמות התמחור הגבוהות כבר היום.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    לרון 04/09/2025 21:35
    הגב לתגובה זו
    ולירידה של 40.תמיד מנפיקים בשיא מניות קרנות מה שתירצו.כשאני קניתי נאסדק כיפליים ב2008 בשער 12 איש לא המליץ.תמיד חשיבה בתוך הקופסא עם תירוצי ת... הכלל ידוע ונישאר תמיד THE SAME
  • 5.
    אנונימי 04/09/2025 08:47
    הגב לתגובה זו
    די לבלבל ת מוח המלחמה תהיה כאן שניםהביקושים רק יעלומה אתה מדבר על השיאים לפני חוגש היה שיאחודשיין חצי שנהשנה שנתיים..שתוק כבר..עאלק דאגה בקרב המשקיעים.יש כאן טרנד חזק שרק ילך ויגדלטיפש מי שצוםה מהצד
  • 4.
    אנונימי 02/09/2025 13:48
    הגב לתגובה זו
    אומנם החברות עלו מתחילת המלחמה באופן עקבי ורחב. אבל לאחרונה המניות מתממשות אבל ביחד עם זאת הן עלו כי צבר ההכנסות שלהן והרווחיות שלהן עלה בהתאם.התצוגה שהיתה לתעשיה נגד עם כלביא היא מטורפת ולדעתי אחרי המלחמה השוק הזה יחזור לפרוח על אחת כמה וכמה כשציר הרשע מתחזק ראה ערך הפגישה בסין.ובשורה התחתונה השוק הזה עוד לא אמר תמילה האחרונה
  • 3.
    משקיע7 02/09/2025 13:00
    הגב לתגובה זו
    אם היו פותחים את הקרן בתחילת המלחמה אז היה בזה הגיון
  • רפי 02/09/2025 14:34
    הגב לתגובה זו
    המלחמה עדיין בעיצומה והמלחמות בעולם רק מתגברות.יש עוד המון כסף בתחום שעדיין לא הופיע.אני קניתינחיה ונראה
  • 2.
    אידיוט מי שנכנס לקרנות האלה אחרי המניות האלה עלו באלפי אחוזים (ל"ת)
    אלי 02/09/2025 11:55
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מה הדמי ניהול הדבר הכי חשוב לא רשמתם (ל"ת)
    אנונימי 02/09/2025 11:24
    הגב לתגובה זו
  • אנונימי 03/09/2025 06:09
    הגב לתגובה זו
    חזירות דמי ניהול0.95% דמי נאמנות0.05%. אפשר לחשוב כמה מניות סחירות ראויות יש בסקטור הזה ומה ככ מסובך
  • 0.5 אחוז (ל"ת)
    אנונימי 02/09/2025 13:07
    הגב לתגובה זו
ייקור דמי הניהול
צילום: Pixabay

הציבור מטומטם, אז הציבור משלם - 0.8% על פוליסת חיסכון שקלית של חברות הביטוח

עושק שלא נגמר בפוליסות החיסכון: גם באפיק השקליות גובות חברות הביטוח דמי ניהול שקרובים לאחוז על מוצר שמנהל מעל שני מיליארד שקל ומניב פחות מקרן כספית ופיקדון שקלי בלי דמי ניהול; איפה הרגולטור?
מנדי הניג |

אם חשבנו שהעושק של חברות הביטוח בפוליסות החיסכון מסתיים במסלולים על ה-S&P שם הם כנראה ניצלו את הנהירה הציבורית לאפיקים האלה, התבדינו. גם באפיק השמרני ביותר - הפוליסה השקלית הדפוס הזה ממשיך. זה אמור להיות מסלול סולידי שנותן לחוסכים יציבות, נזילות וביטחון, אבל בפועל הוא מכרה זהב בשביל חברות הביטוח ותשואת זבל לחוסכים. מדובר במוצר שמנוהלים בו למעלה משני מיליארד שקל מכספי הציבור, עם דמי ניהול שמגיעים עד ל-0.8% בשנה על השקעות שאין בהן כמעט ניהול ויש להם תחליפים באפס דמי ניהול - קרנות כספיות הן בדמי ניהול של כ-0.15%-0.2% והן מוצר עדיף שמספק תשואה טובה יותר, ופיקדונות בנקים עם אפס דמי ניהול ומק"מים גם עם אפס דמי ניהול, אך עם עמלת קנייה ומכירה (של 0.05% עד 0.1%). כל המוצרים האחרים נתנו בנטו יותר במבט לאחור ועם עלויות נמוכות יותר. איך אתם הייתם קוראים לזה? ניצול, עושק, שוד, אולי אפילו גניבה?  

צריך להגיד שזה חוקי. חברות הביטוח פועלות בהתאם לחוק, אם החוק מאפשר אז הן נכנסות לשם, אבל שלא יתפלאו אחר כך שהן בהדרגה הופכות לשנואות - הבנקים "זכו בצדק"  בטייטל של הגופים השנואים במדינה, אבל חברות הביטוח מתקרבות לשם בצעדי ענק עם ביטוחים יקרים, דמי ניהול מופרזים וניצול של חוסר הידע של הציבור. לא הוגן ולא הגון, אבל טוב לכיס - חברות הביטוח בשנת שיא ברווחים וזה מתבטא בזינוק במניות בבורסה. 

ובחזרה למוצר השקלי. מוצר פשוט עם הרבה תחליפים. פוליסת חיסכון שקלית היא הפוליסה הסולידית ביותר, אמורה להניב תשואה חסרת סיכון. הסיכון מגיע ממקור אחר לגמרי - מדמי הניהול.

במרכז התמונה נמצאת הראל, היא מנהלת כ-727 מיליון שקל במסלול השקלִי וגובה עליו 0.76% דמי ניהול. מדובר בכ-5.5 מיליון שקל שנגבים מדי שנה מהחוסכים על השקעה שהניבה 4.5% בשנה האחרונה, מתחת לתשואה של קרנות הכספיות, רק שבקרנות הכספיות  זה הנטו. בפוליסה צריך לתת 0.76% להראל וזה משאיר סדר גודל של 3.75%.

כל הפוליסות חיסכון הן בסביבה דומה של תשואה נטו - מתחת למכשירים האחרים, הראל היא לא היחידה, אבל היא הגדולה ביותר. 

בדקנו את כל הגופים -התשואה הממוצעת בפוליסות השקליות עומדת על כ-4.5% ברוטו לשנה ואם ננכה מזה את דמי הניהול - שנעים סביב 0.7%-0.8% - נשאר עם תשואה של כ-3.7% בנטו. הפיקדונות בתקופה הזו הניבו מעל 4% (ועד 4.4%), הקרנות הכספיות כ-4.5%.

חוץ מהראל שהיא הגדולה ביותר, יש פוליסה למגדל שגובה דמי ניהול של 0.78%, הפניקס 0.74%, ו-כלל עם 0.72%.

ייקור דמי הניהול
צילום: Pixabay

הציבור מטומטם, אז הציבור משלם - 0.8% על פוליסת חיסכון שקלית של חברות הביטוח

עושק שלא נגמר בפוליסות החיסכון: גם באפיק השקליות גובות חברות הביטוח דמי ניהול שקרובים לאחוז על מוצר שמנהל מעל שני מיליארד שקל ומניב פחות מקרן כספית ופיקדון שקלי בלי דמי ניהול; איפה הרגולטור?
מנדי הניג |

אם חשבנו שהעושק של חברות הביטוח בפוליסות החיסכון מסתיים במסלולים על ה-S&P שם הם כנראה ניצלו את הנהירה הציבורית לאפיקים האלה, התבדינו. גם באפיק השמרני ביותר - הפוליסה השקלית הדפוס הזה ממשיך. זה אמור להיות מסלול סולידי שנותן לחוסכים יציבות, נזילות וביטחון, אבל בפועל הוא מכרה זהב בשביל חברות הביטוח ותשואת זבל לחוסכים. מדובר במוצר שמנוהלים בו למעלה משני מיליארד שקל מכספי הציבור, עם דמי ניהול שמגיעים עד ל-0.8% בשנה על השקעות שאין בהן כמעט ניהול ויש להם תחליפים באפס דמי ניהול - קרנות כספיות הן בדמי ניהול של כ-0.15%-0.2% והן מוצר עדיף שמספק תשואה טובה יותר, ופיקדונות בנקים עם אפס דמי ניהול ומק"מים גם עם אפס דמי ניהול, אך עם עמלת קנייה ומכירה (של 0.05% עד 0.1%). כל המוצרים האחרים נתנו בנטו יותר במבט לאחור ועם עלויות נמוכות יותר. איך אתם הייתם קוראים לזה? ניצול, עושק, שוד, אולי אפילו גניבה?  

צריך להגיד שזה חוקי. חברות הביטוח פועלות בהתאם לחוק, אם החוק מאפשר אז הן נכנסות לשם, אבל שלא יתפלאו אחר כך שהן בהדרגה הופכות לשנואות - הבנקים "זכו בצדק"  בטייטל של הגופים השנואים במדינה, אבל חברות הביטוח מתקרבות לשם בצעדי ענק עם ביטוחים יקרים, דמי ניהול מופרזים וניצול של חוסר הידע של הציבור. לא הוגן ולא הגון, אבל טוב לכיס - חברות הביטוח בשנת שיא ברווחים וזה מתבטא בזינוק במניות בבורסה. 

ובחזרה למוצר השקלי. מוצר פשוט עם הרבה תחליפים. פוליסת חיסכון שקלית היא הפוליסה הסולידית ביותר, אמורה להניב תשואה חסרת סיכון. הסיכון מגיע ממקור אחר לגמרי - מדמי הניהול.

במרכז התמונה נמצאת הראל, היא מנהלת כ-727 מיליון שקל במסלול השקלִי וגובה עליו 0.76% דמי ניהול. מדובר בכ-5.5 מיליון שקל שנגבים מדי שנה מהחוסכים על השקעה שהניבה 4.5% בשנה האחרונה, מתחת לתשואה של קרנות הכספיות, רק שבקרנות הכספיות  זה הנטו. בפוליסה צריך לתת 0.76% להראל וזה משאיר סדר גודל של 3.75%.

כל הפוליסות חיסכון הן בסביבה דומה של תשואה נטו - מתחת למכשירים האחרים, הראל היא לא היחידה, אבל היא הגדולה ביותר. 

בדקנו את כל הגופים -התשואה הממוצעת בפוליסות השקליות עומדת על כ-4.5% ברוטו לשנה ואם ננכה מזה את דמי הניהול - שנעים סביב 0.7%-0.8% - נשאר עם תשואה של כ-3.7% בנטו. הפיקדונות בתקופה הזו הניבו מעל 4% (ועד 4.4%), הקרנות הכספיות כ-4.5%.

חוץ מהראל שהיא הגדולה ביותר, יש פוליסה למגדל שגובה דמי ניהול של 0.78%, הפניקס 0.74%, ו-כלל עם 0.72%.