יואב צור ישמש כסגן נשיא לענייני פיננסים בחברת נס
יואב צור, 45, מונה לסגן נשיא בכיר למגזר הפיננסי ולפיתוח עסקי בנס ישראל. במסגרת התפקיד החדש ירכז צור במטה החברה את תחומי הבנקאות, האשראי ושוק ההון ואת הפיתוח העסקי של נס בישראל. בתפקידו הקודם שימש צור כסמנכ"ל לקוחות אסטרטגיים בנס ועסק בפיתוח העסקי של מיקור החוץ בישראל ובאירופה.
צור מוסמך במינהל עסקים ובעל תואר ראשון במתמטיקה ומחשבים. הצטרף לחברת נס בשנת 2002. לפני כן עבד בחברות IBM ותדיראן מערכות מידע. בין היתר כיהן צור כסמנכ"ל ומנהל פעילות האאוטסורסינג של יבמ בישראל וכיו"ר דירקטוריון בחברת "אזימוט תעשיות תוכנה" בשנים.
שחר אפעל, נשיא נס ישראל, אמר כי מינוי של יואב צור הנו חלק מהתפיסה הארגונית הכוללת של נס, הרואה בכל נקודת זמן שני מימדים – המימד הרוחבי של פתרונות וסוגי השירותים של נס אל מול המימד הורטיקאלי של מגזרי השוק וצרכיו. "מינויו של יואב צור לתפקיד יסייע למנף את יכולותיה של נס במגזר הפיננסי כמובילת שוק שירותי המחשוב בישראל".
יואב צור ציין כי בנס חטיבת בנקאות מתמחה, בניהולה של יפה פרבר, המספקת פתרונות ליבה (Core Banking) ייעודיים למגזר. במקביל, במבנה הארגוני של נס הבנוי עפ"י התמחויות מקצועיות וסוגי שירותים, עוסקות למעשה כל הקבוצות העסקיות באספקת שירותים ופתרונות לבנקים ולחברות האשראי: תשתיות, מיקור חוץ, הדרכה, מוצרים, השמת יועצים , בדיקות ועוד.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
