תם נובמבר: קו פרשת המים בבורסה נחצה אל המתרס הירוק

חודש נובמבר 2005 ייזכר בתולדות שוק ההון כחודש גורלי שבו עברו הבעלויות על הקרנות והקופות מהבנקים אל הביטוח. זהו קו פרשת מים שבמהלכו רעדה הבורסה, אך סיימה בעליות
דרור איטח |

הבורסה לניירות ערך בתל אביב חתמה השבוע את חודש נובמבר. כמידי שנה בעשר השנים האחרונות נהנה חודש נובמבר בעליות שערים. בחודש האחרון על רקע האירועים בזירה המדינית, איימה הפוליטיקה לשבור מסורת זו, האיום נראה ממשי עד לאמצע החודש. אך מסורת שוק ההון הוכיחה כי היא לא נשברת כל כך בקלות, והמדדים העבירו הילוך והחלו להתרומם עד לסיום החודש כשהם מציגים תשואה חיובית.

ברקע למסחר, אמנם אי הוודאות הפוליטית העיבה על המסחר המקומי. אך מנגד, התעודדו המשקיעים מדיווחים כספיים חיוביים של חברות הבורסה השונות. בנוסף, למניות חמשת הבנקים הגדולים חלק לא מבוטל בעליות שנרשמו, כשזינקו החודש על רקע מכירת הקרנות והקופות והצגת דיווחים כספיים מצויינים. בורסות ניו יורק, שלהם השפעה על המדדים המקומיים, גיבו במהלך החודש כשרשמו שיאים של כ-4.5 שנים.

במבט לעתיד

אז מה ניצב לפנינו בחודש דצמבר? עונת הדיווחים הכספיים נסתיימה, ואת עניין המשקיעים תחזור לתפוס הזירה המדינית. בתקופה הקרובה יפגשו עם גל של הצעות חוק פופוליסטיות שמתאימות לכלכלת בחירות, הצעות שלא בהכרח יעמדו במבחן המציאות, אך ככל הנראה ישפיעו על מהלך המסחר. נקודות אור לחודש דצמבר מגיעה דווקא מהסטטיסטיקה. החל משנת 1992 נהנו מידי שנה (למעט שנת 2002) מדדי הבורסה מתשואות חיוביות בחודש האחרון של השנה. אם נבחן את חודש נובמבר שהתיישר עם הסטטיסטיקה למרות הזעזועים הפוליטיים, אז ניתן להביע אופטימיות לקראת החודש הקרב.

נסתיימה עונת הדיווחים

עונת הדיווחים הכספיים הגיעה לסיומה. ניתן לסכם את הרבעון כעוד רבעון מוצלח של שיפור בביצועי החברות. בקרב 25 המניות בעלות שווי השוק הגבוה בבורסה - חברות המעו"ף, המגמה הייתה ברורה כש-19 מתוך 25 החברות הציגו עלייה ו-6 חברות הציגו ירידה למול הרבעון המקביל אשתקד. בסיכום רווחי כל החברות עולה כי הרווח המצרפי זינק בכ-27% לעומת הרבעון המקביל והסתכם בכ-6.47 מיליארד שקל.

את השיפור הגבוה ביותר מבין חברות המעו"ף הציגה חברת האחזקות שבשליטת איש העסקים, יצחק תשובה, רווחי קבוצת דלק זינקו בכ-160% לעומת הרבעון המקביל אשתקד והסתכמו בלא פחות מ-234 מיליון שקל. לעומתה, את הביצועים הגרועים ביותר הציגה חברת הסלולר השנייה בגודלה - פרטנר. החברה רשמה ירידה חדה ברווחים בשיעור של 73% בעקבות הוצאות בגין מכשירי הדור השלישי. רווחי החברה הסכתמו בכ-31 מיליון שקל.

כרגיל, את הרווח הגבוה ביותר הציגה ענקית הפרמצבטיקה הישראלית - טבע. יצרנית התרופות הגנרית הגדולה בעולם לא איכזבה גם הרבעון והציגה גידול של 6% לעומת הרבעון המקביל. רווחי טבע הסתכמו בכ-1.22 מיליארד שקל, שהיוו כ-19% מרווחי כל חברות המעו"ף. מנגד, את הרווח הנמוך ביותר הציגה חברת האחזקות - כור תעשיות. רווחי החברה הסתכמו בכ-24 מיליון שקל, זינוק של 74% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד.

הכי בטוח - ביטוח

את השיפור הגבוה ביותר הציגו חברות הביטוח. תשואות גבוהות בשוק המניות המקומי מתחילת השנה הזניק את רווחיהם במאות אחוזים. שלושת חברות הביטוח הנכללות במדד המעו"ף הציגו רווח נקי של 594 מיליון שקל, עליה 133% בהשוואה לרבעון הקודם, בו הסתכמו רווחי חברות הביטוח בכ-254 מיליון שקל. חברת מגדל רשמה את הרווח הגבוה ביותר שהסתכם בכ-233 מיליון שקל, וחברת כלל ביטוח רשמה את שיעור השינוי הגבוה ביותר של 159%.

הבנקים ממשיכים להשתפר

שנה חיובית ביותר עברה על מערכת הבנקאות בישראל, עם צמיחת המשק חזינו לאורך הרבעונים שיפור מתמיד בביצועי הבנקים. הרבעון השלישי של השנה לא רק שלא איכזב, אלא עקף בצורה מהותית את התחזיות המוקדמות. הבנק הגדול במדינה - הפועלים שיפר את השורה התחתונה בלא פחות מתוספת של 30% לרווח בהשוואה לרבעון המקביל. אחריו, הבנק השני בגודלו - לאומי, השאיר את המעריכים הרחק מאחור. הבנק דיווח שיפור של 5% ברווח הנקי, לאחר שלכל הדעות היה צפוי לרשום הפסד. גם שני הבנקים הנותרים במדד המעו"ף לא איכזבו כשהציגו עליה ברווח הנקי. דיסקונט דיווח על זינוק של 115% ברווח הנקי והמזרחי שיפר את הרווח בכ-16%.

את השיפור הגבוה ביותר רשם הבנק החמישי בגודלו במדינה - הבינלאומי (מניית הבנק אינה נכללת במדד המעו"ף). רווחי הבנק זינקו בשיעור חד של 348% למול העת המקבילה והסתכמו בכ-148 מיליון שקל. לשם השוואה, שווי של הבינלאומי (ע"פ מחירי שוק בבורסה) נמוך בכ-18% משווי של המזרחי וכל ההדל ביניהם בשורה התחתונה מסתכם ברווח של 2 מיליון שקל בלבד לזכות המזרחי.

לסיכום, רווחי חמשת הבנקים הגדולים הסתכמו בכ-1.84 מיליארד שקל ברבעון השלישי, גידול של 32.5% לעומת העת המקבילה. מתחילת השנה הסכתמו רווחי הבנקים בשיא של 5.26 מיליארד שקל.

וזה לא סוף הסיפור. בקיץ האחרון אושרה ועדת בכר. ועדה זו החליטה כי עקב ריכוזיות יתר במערכת הבנקאות הישראלית, יאלצו הבנקים להיפרד מקופות הגמל והקרנות אשר בבעלותם. בתקופה שטרם אושרה המלצתו של בכר, טענו הבנקים לפגיעה ממשית ברווחים ובאיתנותם. לימים התברר כי לא רק שלא נפגעה איתנותם של הבנקים, השוק אמר את דברו ומניות הבנקים הגבוהה ביותר מיום אישור הוועדה ומתחילת השנה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.