הירשמו
  1. ראשי
  2. צרכנות פיננסית
שטרות כסף תקציב עבודה מאתיים שקל
צילום: Istock

קרנות הנאמנות: "המגמה החיובית מינואר עלולה להתהפך במהירות ככל שלחץ הקורונה יגדל"

כך מעריכים במיטב דש לגבי הגיוסים בתעשיית קרנות הנאמנות שהגיעו לכ-1.4 מיליארד שקל בינואר, יותר ממחצית מהם התרכזו בקרנות הכספיות; ביום המסחר הראשון של פברואר נרשמה יציאת כספים גדולה

מורן ישעיהו | (4)
נושאים בכתבה אג"ח כללי קרנות אג"ח קונצרניות קרנות מסורתיות קרנות נאמנות

למרות בהלת וירוס הקורונה וירידות השערים שנראו בשווקים, תעשיית קרנות הנאמנות סיכמה את חודש ינואר 2020 עם גיוסים בהיקף של כ-1.4 מיליארד שקל.

קרנות הנאמנות מגייסות בינואר 2020, מי מובילה ומי ממשיכה לאכזב?

חודש זה התאפיין במגמה מעורבת בשווקים ונפתח בעליות שערים חזקות במדדי המניות והאג"ח שהתחלפו בירידות משמעותיות בעקבות התפרצות הוירוס, אם כי רוב המדדים נותרו בתשואות חיוביות נאות, וכאמור גם קרנות הנאמנות הצליחו לסכם חודש חיובי. "נכון לסוף החודש התפרצות הוירוס טרם השפיעה על הקרנות אבל מגמה זו עלולה להתהפך במהירות ככל שהלחץ מהוירוס יילך ויגדל לאחר שביום המסחר הראשון של פברואר נרשמה יציאת כספים גדולה של כחצי מיליון שקל, בעיקר במניות בארץ ואג"ח כללי", כך לפי הערכות כלכלני מיטב דש.

מסקירת בית ההשקעות עולה כי הגיוסים בתעשיית קרנות הנאמנות משקפים כניסה של כ-750 מיליון שקל לקרנות הכספיות. זאת לצד גיוסים של כ-645 מיליון שקל לקרנות המסורתיות - סכום המבטא גיוס של כ-1.56 מיליון שקל בקרנות האקטיביות-המנוהלות ופדיון בסכום של כ-915 מיליון שקל לקרנות הפסיביות, תוך הבדל ניכר בין הקרנות המחקות שגייסו כ-1.155 מיליארד שקל לבין קרנות הסל שרשמו פדיון בסכום של כ-2.07 מיליארד שקל.

"הפדיון הגדול מאוד בקרנות הסל נובע בעיקרו, לא מתנאי השוק, אלא מאילוצים רגולטוריים שחייבו את מנהלי קרנות הסל למכור את קרנות ה"בית", מציינים הכלכלנים.

נכון ליום חמישי האחרון, היקף נכסי תעשיית קרנות הנאמנות מוערך ב-355.3 מיליארד שקל. נתון זה מתפלג כך: 221.2 מיליארד שקל בתעשייה האקטיבית, מהם 191 מיליארד בקרנות מסורתיות ו-30.2 מיליארד בקרנות כספיות. בתעשייה הפסיבית מדובר בסכום של 134.1 מיליארד שקל, מהם 91.7 מיליארד בקרנות סל ו-42.4 מיליארד בקרנות מחקות.

מה עשו הקטגוריות השונות?

ברמת התעשייה האקטיבית, קרנות אג"ח כללי, שהיא גם הקטגוריה הגדולה בתעשייה, שומרות על ראשות טבלת הקרנות האקטיביות המגייסות, גם בפתיחת שנת 2020 עם גיוס של כ-805 מיליון שקל. 

 

הקרנות המנייתיות פותחות את השנה עם עלייה ניכרת בקצב הגיוסים לסכום של כ-400 מיליון שקל בהובלת קרנות מניות בארץ. גם קרנות אג"ח מדינה מגייסות סכום של כ-180 מיליון שקל בעוד הקרנות המתמחות באג"ח חברות עולות בקצב הגיוסים לסכום של כ-165 מיליון שקל. בנוסף, הקרנות האג"חיות השקליות, שסבלו במרבית 2019 מפדיונות מתמשכים ועברו לקראת סופה לגיוסים קלים, רושמות בינואר עלייה ניכרת בקצב הגיוסים לסכום של כ-130 מיליון שקל.

ברמת התעשייה הפסיבית, קרנות אג"ח מדינה רשמו גיוס חיובי של כ-75 מיליון שקל וקרנות אג"ח כללי גייסו כ-60 מיליון שקל. כמו כן, קרנות אג"ח חברות רשמו בינואר גיוס של כ-90 מיליון שקל (מחקות + קרנות סל).

קיראו עוד ב"צרכנות פיננסית"

לבסוף, בקרב הקרנות הכספיות נרשמו גיוסים של כ-750 מיליון שקל, הנחלקים לכ-400 מיליון בקרנות השקליות וכ-350 מיליון בקרנות הדולריות.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    בינתיים הפסיד,מי שקנה מטבע חוץ מתחילת השנה ו משנה שעברה (ל"ת)
    בינתיים מי ש 18/02/2020 10:49
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    משקיע 09/02/2020 13:08
    הגב לתגובה זו
    לאור תשואות הנפל של בית ההשקעות מיטב דש לא הייתי לוקח ברצינות תחזיות או ניתוחי שוק שלהם. תשתפרו ואחר כך תמליצו!!
  • 2.
    ס 06/02/2020 17:11
    הגב לתגובה זו
    צריך לפטר את כל העיתונאים הכלכליים. אין להם מושג לא בכלכלה ולא במה שבאמת משפיע עליה. ככל שמצב סין גרוע יותר מצב ארה"ב משתפר, זה רק עוזר למניות. לכן אנחנו רואים נסיקה בארה"ב. ענפים שתלויים בסין יכולים להפגע אבל זה לא כולל את מניות הטכנולוגיה וחברות יצרניות בארה"ב. עכשיו סין נחלשת וזקוקה לעזרת ארה"ב. לכן נראה עוד עליות בבורסות. זה גם מחזק את הפוזיציה של ארה"ב בהסכם הסחר ומגביר את הסיכוי שיחתם הסכם כזה שמשפר את מצבה של ארה"ב מול סין.
  • 1.
    כלכלן 03/02/2020 12:09
    הגב לתגובה זו
    התשואות הריאליות לפידיון ברוב אגרות החוב הצמחדות הינו שליליות. והן גם שליליות בכל סדרות מלווה קצר מועד. תעשו לעצמכם טובה ותבדקו טוב היכן מושקעים כספי הפנסיה,גמל והשתלמות שלכם. לדעתי ,זה יגיע בקרוב,שהתחשה בכל שרק באגח צמוד יש כמעט טריליון שח, שנראה של ירידות חדות ומעבר כספים לטובת מטבע חוץ, שרק הריבית שם פי כמה מהריבית על השקל
סופרמרקט מרכול
צילום: אלכסנדר כץ

מותק, המוצרים התכווצו, אבל המחיר דווקא עלה: איך עובדים עלינו ברשתות השיווק

בעולם של אינפלציה דוהרת ויוקר מחיה שמרקיע שחקים, רשתות השיווק וענקיות המזון כבר לא מסתפקות בהעלאת מחירים גלויה - הן מפעילות מערך מתוחכם של לוחמה פסיכולוגית, הנדסת אריזות ומניפולציות חושיות, שנועדו לגרום לנו לשלם הרבה יותר ולקבל הרבה פחות; לפניכם הרשימה המלאה לכל הטריקים המלוכלכים של התעשייה - ואיך תצליחו להתגונן מפניהם

ענת גלעד |
נושאים בכתבה רשתות שיווק סופרמרקט חברות

המחיר בתווית המדף נראה לכם מוכר, האריזה נוצצת ומזמינה, והעגלה מתמלאת בקצב הרגיל. אבל כשאתם מגיעים הביתה ופורקים את השקיות, משהו מרגיש לא בסדר: שקית החטיפים נגמרת בשלושה ביסים, צנצנת הממרח נראית ריקה כבר אחרי יומיים, והחשבון הסופי בבנק רק הולך ותופח. האמת היא שאתם לא מדמיינים - אתם פשוט נמצאים תחת מתקפה שיווקית מתוכננת היטב. היצרניות והקמעונאיות משקיעות הון במיטב המוחות כדי לוודא שתוציאו את המקסימום בכל ביקור בסופרמרקט, תוך שהן מסתירות את עליות המחירים האמיתיות מאחורי עיצובים חדשים ואשליות אופטיות.

הנדסת המוצר והאריזה - כשהפחות נראה כמו יותר

היצרנים הגדולים יודעים שאתם זוכרים את המחיר, אבל לא את המשקל המדויק. כאן מתחילים הטריקים:

התכווצות (שרינקפלציה) - הטריק המלוכלך מכולם. מקטינים את כמות המוצר באריזה (למשל מ-100 גרם ל-80 גרם) אך שומרים על מחיר זהה. האריזה מעוצבת כך שהשינוי בוויזואליות יהיה מינימלי, והצרכן הממוצע פשוט לא שם לב שהתמורה לכספו צנחה.

התחתית הקעורה - שימו לב לצנצנות ממרחים, ריבות, או מיכלי גלידה. היצרנים מעצבים את התחתית כך שהיא בולטת פנימה לתוך הכלי. מבחוץ האריזה נראית גבוהה ומלאה, אך בפנים יש הרבה פחות מקום למוצר.

אשליית ה"חזית" הרחבה - עיצוב אריזות רחבות וגבוהות מאוד בחזית, אך צרות ודקיקות בעומקן. על המדף הן נראות גדולות ומרשימות, אך הנפח הריאלי קטן משמעותית ממה שהעין תופסת.

להמשך הכתבה לחץ כאן