ירון דייגי
צילום: מיה כרמי דרור
בדיקת Bizportal

קרנות הנאמנות מציגות גיוסים בינואר 2020, מי מובילה ומי ממשיכה לאכזב?

המגמה החיובית בסוף 2019 המשיכה גם בפתיחת השנה הנוכחית, אלא שזו מתחלפת עתה בירידות חזקות בשווקים. הראל, ילין לפידות, מור ואיילון ממשיכים את המגמה החיובית; פברואר נפתח בפדיונות

מורן ישעיהו |

שנת 2020 נפתחה בנימה חיובית בשווקים שבאה לידי ביטוי גם בתעשיית קרנות הנאמנות, והמשיכה את המגמה החיובית שנראתה בשנת 2019 עם הבעת אמון מצד המשקיעים שהזרימו כספים לתעשייה. עם זאת, העליות שנראו בשווקים בתחילת חודש ינואר התחלפו בשוע האחרון בירידות שהתעצמו היום. הירידות האלו צפויות להשפיע גם על תעשיית קרנות הנאמנות.

בסך הכל חודש ינואר הסתיים עם גיוסים נאים בקרב הגופים המובילים, אם כי בקרב קרנות הסל נרשמו פדיונות משמעותיים. את הגיוסים בקרנות הנאמנות המסורתיות ממשיך להוביל בית ההשקעות אלטשולר שחם - 561 מיליון שקל, בעוד מיטב דש ממשיך לאכזב עם פדיונות של 87 מיליון שקל שניכרו גם ביתר הסגמנטים של התעשייה למעט הקרנות המחקות, ועדיין מיטב מנהל את סך הנכסים הגדול ביותר בתעשייה של 58.5 מיליארד שקל.

בית ההשקעות השני בגודלו, פסגות (51.4 מיליארד שקל), מסיים את ינואר עם פדיונות של 22 מיליון שקל בקרנות הנאמנות המסורתיות, 92 מיליון בקרנות הכספיות ו-408 מיליון שקל בקרנות הסל. זהו חודש שני ברציפות שפסגות מאכזב, וזאת לאחר שנה די מוצלחת ברובה ב-2019, בה התברג במקומות הראשונים בטבלה.  

הראל, ילין לפידות, מור ואיילון ממשיכים את המגמה החיובית מסוף דצמבר האחרון עם גיוסים של מעל 100 מיליון שקל בקרנות המסורתיות. כמו כן, הראל הוא אחד משני הגופים היחידים שסיימו שאת ינואר גם גיוסים בקרנות הסל עם סכום של 319 מיליון שקל. זאת לצד מגדל שגייס 164 מיליון שקל בקרנות הסל לצד גיוסים בקרנות הכספיות והמחקות, אך נשאר מאחור בגיוסים בקרנות המסורתיות.

הנתונים המלאים לפניכם -

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כסףכסף

האינפלציה תישאר, כך תקחו אותה בחשבון בתכנון הכלכלי

הטבות מס, שיעור חיסכון ופיזור: האינפלציה כאן כדי להישאר, וצריך לקחת אותה בחשבון בהשקעות ההון המשפחתי

זיו וולף |
נושאים בכתבה תכנון פיננסי

לאחר עשור בו האינפלציה היתה זיכרון רחוק, חמש השנים  הרי שהיום ברור שהיא כאן כדי להישאר. אחרי מגפת הקורונה, ההתאוששות הכלכלית המהירה, שיבושי שרשראות האספקה והמלחמות שפרצו באירופה ובמזרח התיכון – העולם נכנס לעידן חדש: כזה שבו מחירים עולים באופן עקבי, ועלויות הייצור גבוהות. לאלו התווספו גם המכסים בעקבות מלחמת הסחר, והשכר לא מדביק את הקצב.

בישראל, מדד המחירים לצרכן אמנם נראה מתון ביחס לעולם, קצב שנתי של 2.5%, המדדים בפועל מצביעים על מגמה של עליות מתמשכות בשכר הדירה ובמזון.

העשור הנוכחי נפתח שינוי גדול מאוד במדיניות המוניטרית: לאחר שנים של ריביות אפסיות, הבנקים המרכזיים העלו את הריבית בקצב חד, כדי לבלום את האינפלציה אך למרות העלאות הריבית, המחירים המשיכו לעלות. במילים אחרות: גם אם המדדים מתמתנים זמנית, הכוחות שמניעים את האינפלציה לא נעלמו. 

המשמעות למשקיע: החיסכון נשחק, ההשקעות חייבות לעבוד

בעידן של אינפלציה מתמשכת, הכסף בבנק מאבד מערכו מדי שנה. אם הריבית על פיקדון עומדת על 3%, והאינפלציה היא 4%, הרי שהתשואה הריאלית היא שלילית. כלומר, החיסכון נשחק. זו הסיבה שמשקיעים בכל העולם מחפשים אלטרנטיבות: נכסים ריאליים, שוק המניות, קרנות צמודות מדד, ופתרונות אלטרנטיביים כמו תשתיות ונדל"ן.

האסטרטגיה הפיננסית בעידן כזה דורשת איזון חדש בין השקעה בנכסים ששומרים על ערכם, כמו השקעה בנדל"ן, סחורות וזהב, לבין נכסי סיכון.  

כסףכסף

האינפלציה תישאר, כך תקחו אותה בחשבון בתכנון הכלכלי

הטבות מס, שיעור חיסכון ופיזור: האינפלציה כאן כדי להישאר, וצריך לקחת אותה בחשבון בהשקעות ההון המשפחתי

זיו וולף |
נושאים בכתבה תכנון פיננסי

לאחר עשור בו האינפלציה היתה זיכרון רחוק, חמש השנים  הרי שהיום ברור שהיא כאן כדי להישאר. אחרי מגפת הקורונה, ההתאוששות הכלכלית המהירה, שיבושי שרשראות האספקה והמלחמות שפרצו באירופה ובמזרח התיכון – העולם נכנס לעידן חדש: כזה שבו מחירים עולים באופן עקבי, ועלויות הייצור גבוהות. לאלו התווספו גם המכסים בעקבות מלחמת הסחר, והשכר לא מדביק את הקצב.

בישראל, מדד המחירים לצרכן אמנם נראה מתון ביחס לעולם, קצב שנתי של 2.5%, המדדים בפועל מצביעים על מגמה של עליות מתמשכות בשכר הדירה ובמזון.

העשור הנוכחי נפתח שינוי גדול מאוד במדיניות המוניטרית: לאחר שנים של ריביות אפסיות, הבנקים המרכזיים העלו את הריבית בקצב חד, כדי לבלום את האינפלציה אך למרות העלאות הריבית, המחירים המשיכו לעלות. במילים אחרות: גם אם המדדים מתמתנים זמנית, הכוחות שמניעים את האינפלציה לא נעלמו. 

המשמעות למשקיע: החיסכון נשחק, ההשקעות חייבות לעבוד

בעידן של אינפלציה מתמשכת, הכסף בבנק מאבד מערכו מדי שנה. אם הריבית על פיקדון עומדת על 3%, והאינפלציה היא 4%, הרי שהתשואה הריאלית היא שלילית. כלומר, החיסכון נשחק. זו הסיבה שמשקיעים בכל העולם מחפשים אלטרנטיבות: נכסים ריאליים, שוק המניות, קרנות צמודות מדד, ופתרונות אלטרנטיביים כמו תשתיות ונדל"ן.

האסטרטגיה הפיננסית בעידן כזה דורשת איזון חדש בין השקעה בנכסים ששומרים על ערכם, כמו השקעה בנדל"ן, סחורות וזהב, לבין נכסי סיכון.