אנרגיה מתחדשת אנלייט
צילום: אנלייט

אנלייט תספק חשמל לקרן הריט מניבים בתמורה ל-80 מיליון שקל

חברת האנרגיה המתחדשת תספק חשמל ירוק לקרן הריט מניבים לתקופה של 10 שנים; בנוסף, ב-IBI חושבים שאנלייט "ממוקמת , ממקם בצורה מעולה לניצול המגמות בארה"ב ולהציג תוצאות חזקות"
רוי שיינמן | (2)

חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט אנלייט אנרגיה 2.38% , ומניבים  מניבים ריט -0.38% קרן הריט הודיעו על הסכם למכירת חשמל לתקופה של 10 שנים בתמורה לכ-80 מיליון שקל כולל אפשרות לגידול בהיקף הצריכה לאורך תקופת ההסכם.

מניבים ציינה כי ההסכם מול אנלייט תואם את אסטרטגיית החברה לקידום עקרונות ESG הכוללת כבר היום שימוש במערכות פוטו-וולטאיות בחלק מנכסי הקרן, חידוש ושדרוג מערכות החוסכות באנרגיה, פריסה של עמדות הטענה לרכבים חשמליים, מחזור קרטונים, סוללות ופסולת אלקטרונית, ועוד.

"ההסכם מהווה נדבך חשוב נוסף בפיתוח יכולתה של אנלייט לספק חשמל בישראל ללקוחות מסחריים גדולים בהסכמים ארוכי טווח. מאז פתיחת השוק לתחרות, אנו מבחינים בביקוש גבוה לחשמל ירוק בקרב החברות המובילות במשק. מניבים הינה צרכנית גדולה של אנרגיה בישראל, והיא צפויה ליהנות מהיתרונות של אסדרת השוק על ידי הוזלת תשלום החשמל", מסר גלעד פלד, מנכ"ל אנלייט MENA. "אנלייט יודעת היום לייצר חבילת "טיילור מייד" על פי צרכי הלקוח, ובין היתר בהתאמה לשעות פעילות הלקוח והצריכה שלו בדרך המאפשרת לה למכור חשמל במחירים תחרותיים ועדיין ליהנות מרווחיות משמעותית".

"ההסכם עם אנלייט צפוי לקדם שימוש באנרגיה ירוקה בנכסי הקרן המשתרעים על פני כ-100 אלף מ"ר, לרבות פוטנציאל לגידול וצמיחה בקשר עם נכסים קיימים ועתידיים של מניבים וכן מבטא את מחויבותנו להפחתת טביעת הרגל הפחמנית בנכסי הקרן", מסר עופר אברם, מנכ"ל מניבים ריט. "לצד הערך הסביבתי המשמעותי, אנו צופים משמעותי בעלויות חשמל שייפרסו על פני 10 שנים".

לצד זאת, רועי שביט, אנליסט במחלקת המחקר של IBI פרסם סקירה על אנלייט  אנלייט (US) ותשתיות החשמל בארה"ב. "לאחר שנים של ביצועי חסר וסביבת מכפילים נמוכה בהשוואה למכפילי ה-S&P500, ענף התשתיות בארה"ב מציג זינוק במכפילים, כאשר מתחילת שנה, מדד ה-Utilities (XLU) הציג תשואה חיובית של 10%", כותב שביט. "ענף התשתיות, הכולל חברות שמספקות חשמל, מהווה את עמוד השדרה של הכלכלה האמריקאית. בחודשים האחרונים, המגזר עבר שינוי משמעותי המתבטא בעלייה ניכרת במכפילי ה-EV/EBITDA. עלייה זו מיוחסת לביקוש הגובר לחשמל, שנובע מהתרחבות מרכזי הנתונים ואימוץ רחב של רכבים חשמליים. הביקושים הללו משנים את התעשייה ומהווים אתגרים והזדמנויות חדשות למשקיעים".

שביט גם כתב על מה מבדל את אנלייט מהחברות האחרות בתחום בארה"ב: "חברות כמו אנלייט נהנות ממספר יתרונות אסטרטגיים כ-IPP ויזמית greenfield. המיקוד שלהן בפרויקטים מבוססי אנרגיה מתחדשת חדשים בעלי צמיחה גבוהה ממקם אותן היטב לצמיחה עתידית, מה שמוביל למכפילים גבוהים יותר בהשוואה לקבוצת ההשוואה", כותב שביט. "הנוכחות המשמעותית של אנלייט באזורים בעלי ביקוש גבוה כמו אזור PJM מחזקת עוד יותר את פוטנציאל הצמיחה שלהן".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אז למה היא לא ממריאה ? (ל"ת)
    ירוק עולה 26/06/2024 06:59
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אבי 24/06/2024 17:08
    הגב לתגובה זו
    ההחלטה הכי טובה שלה, הייתה קניית קלינארה האמריקאית. זה היה חתיכת מהלך של החברה. גם בארץ מאוד דומיננטית עם השקעות הדגל, רוח בראשית ועמק הבכא.
הדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיותהדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיות

על סוללות האגירה למרכזי מידע - ומי החברות המעניינות בתחום?

על רקע הזינוק בצריכת האנרגיה של מרכזי המידע והצורך הגובר ברציפות תפעולית, הנשיא טראמפ האריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה כדי לעודד פריסת פתרונות אגירה מתקדמים; בשוק שצומח במהירות ונעשה חיוני לעידן הענן וה-AI, האגירה הופכת לאחד ממנועי הצמיחה הבולטים של תעשיית האנרגיה; דן וינטרניץ מנהל תחום ניהול התיקים אושן-יצירה, בסקירה מקיפה על התחום

דן וינטרניץ |
נושאים בכתבה מרכזי נתונים

הנשיא טראמפ חתם ביולי האחרון על חוק פדראלי אשר מאריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה עד אמצע שנות השלושים של המאה ה-21. השאלה היא מדוע קיבל את ההחלטה להאריך את זיכויי המס? ובכן, בעולם שבו הביקוש למידע גואה והזמינות לחשמל היא תנאי בסיסי ליציבותם ותפקודם של שרתים, מרכזי המידע (Data Centers) הופכים לצרכני אנרגיה עצומים. במקביל, נוצר צורך גובר בפתרונות אגירה חכמים, שמבטיחים רציפות תפעולית, לכל אורך שעות היממה בתקופות גאות ותקופות שפל, התייעלות אנרגטית וצמצום פליטות. 

וכך, למעשה, נוצר אחד הענפים הצומחים ביותר בתעשיית האנרגיה - ענף סוללות האגירה למרכזי מידע.

ענף בצמיחה דו ספרתית 

היקף השוק העולמי של מערכות אגירת אנרגיה במרכזי מידע (Data Center BESS) נאמד בכ-1.6 מיליארד דולר בשנת 2024, וצפוי לצמוח לכ-2.7 מיליארד דולר עד 2030. קצב צמיחה שנתי ממוצע (CAGR) של כ-9.5%. מקורות אחרים מעריכים את השוק בהיקף רחב אף יותר - מעל 6 מיליארד דולר, כשהפערים נובעים מהבדלים בהגדרת הטכנולוגיות הכלולות. 

הגורם המרכזי לצמיחה הוא העלייה הדרמטית בהיקף הקמת מרכזי המידע המהווים את התשתית הפיזית לשירותי ענן, בינה מלאכותית וביג דאטה וכפועל יוצא מכך עליה חדה בדרישה לזמינות אנרגיה רציפה. 

זמינות מלאה הפכה לסטנדרט, ולכן כל הפסקת חשמל, ולו לשניות בודדות, עלולה לגרום לנזק כספי ותדמיתי עצום. מרכזי נתונים אלה צורכים אנרגיה בהיקפים עצומים ונדרשים לפעול באופן רציף, ולכן אגירת אנרגיה מאפשרת רציפות תפקודית, ניהול עומסים, ניצול מיטבי של אנרגיה מתחדשת וייצוב עלויות תפעול.

שילוב הסוללות במערכות סולאריות ורוח, יחד עם ביקוש גובר לאמינות רשת החשמל ולניצול גמיש של אנרגיה, הפכו את האגירה למרכיב כלכלי משתלם גם עבור חברות האנרגיה הגדולות. לכך מצטרפים שווקים ייעודיים לאנרגיה גמישה (capacity markets) המתגמלים זמינות ואמינות, מה שמייצר תמריץ כלכלי נוסף לפריסת מערכות אגירה רחבות־היקף. 

הדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיותהדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיות

על סוללות האגירה למרכזי מידע - ומי החברות המעניינות בתחום?

על רקע הזינוק בצריכת האנרגיה של מרכזי המידע והצורך הגובר ברציפות תפעולית, הנשיא טראמפ האריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה כדי לעודד פריסת פתרונות אגירה מתקדמים; בשוק שצומח במהירות ונעשה חיוני לעידן הענן וה-AI, האגירה הופכת לאחד ממנועי הצמיחה הבולטים של תעשיית האנרגיה; דן וינטרניץ מנהל תחום ניהול התיקים אושן-יצירה, בסקירה מקיפה על התחום

דן וינטרניץ |
נושאים בכתבה מרכזי נתונים

הנשיא טראמפ חתם ביולי האחרון על חוק פדראלי אשר מאריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה עד אמצע שנות השלושים של המאה ה-21. השאלה היא מדוע קיבל את ההחלטה להאריך את זיכויי המס? ובכן, בעולם שבו הביקוש למידע גואה והזמינות לחשמל היא תנאי בסיסי ליציבותם ותפקודם של שרתים, מרכזי המידע (Data Centers) הופכים לצרכני אנרגיה עצומים. במקביל, נוצר צורך גובר בפתרונות אגירה חכמים, שמבטיחים רציפות תפעולית, לכל אורך שעות היממה בתקופות גאות ותקופות שפל, התייעלות אנרגטית וצמצום פליטות. 

וכך, למעשה, נוצר אחד הענפים הצומחים ביותר בתעשיית האנרגיה - ענף סוללות האגירה למרכזי מידע.

ענף בצמיחה דו ספרתית 

היקף השוק העולמי של מערכות אגירת אנרגיה במרכזי מידע (Data Center BESS) נאמד בכ-1.6 מיליארד דולר בשנת 2024, וצפוי לצמוח לכ-2.7 מיליארד דולר עד 2030. קצב צמיחה שנתי ממוצע (CAGR) של כ-9.5%. מקורות אחרים מעריכים את השוק בהיקף רחב אף יותר - מעל 6 מיליארד דולר, כשהפערים נובעים מהבדלים בהגדרת הטכנולוגיות הכלולות. 

הגורם המרכזי לצמיחה הוא העלייה הדרמטית בהיקף הקמת מרכזי המידע המהווים את התשתית הפיזית לשירותי ענן, בינה מלאכותית וביג דאטה וכפועל יוצא מכך עליה חדה בדרישה לזמינות אנרגיה רציפה. 

זמינות מלאה הפכה לסטנדרט, ולכן כל הפסקת חשמל, ולו לשניות בודדות, עלולה לגרום לנזק כספי ותדמיתי עצום. מרכזי נתונים אלה צורכים אנרגיה בהיקפים עצומים ונדרשים לפעול באופן רציף, ולכן אגירת אנרגיה מאפשרת רציפות תפקודית, ניהול עומסים, ניצול מיטבי של אנרגיה מתחדשת וייצוב עלויות תפעול.

שילוב הסוללות במערכות סולאריות ורוח, יחד עם ביקוש גובר לאמינות רשת החשמל ולניצול גמיש של אנרגיה, הפכו את האגירה למרכיב כלכלי משתלם גם עבור חברות האנרגיה הגדולות. לכך מצטרפים שווקים ייעודיים לאנרגיה גמישה (capacity markets) המתגמלים זמינות ואמינות, מה שמייצר תמריץ כלכלי נוסף לפריסת מערכות אגירה רחבות־היקף.