אנרגיה מתחדשת אנלייט
צילום: אנלייט

אנלייט תספק חשמל לקרן הריט מניבים בתמורה ל-80 מיליון שקל

חברת האנרגיה המתחדשת תספק חשמל ירוק לקרן הריט מניבים לתקופה של 10 שנים; בנוסף, ב-IBI חושבים שאנלייט "ממוקמת , ממקם בצורה מעולה לניצול המגמות בארה"ב ולהציג תוצאות חזקות"
רוי שיינמן | (2)

חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט אנלייט אנרגיה 3.45% , ומניבים  מניבים ריט 2.7% קרן הריט הודיעו על הסכם למכירת חשמל לתקופה של 10 שנים בתמורה לכ-80 מיליון שקל כולל אפשרות לגידול בהיקף הצריכה לאורך תקופת ההסכם.

מניבים ציינה כי ההסכם מול אנלייט תואם את אסטרטגיית החברה לקידום עקרונות ESG הכוללת כבר היום שימוש במערכות פוטו-וולטאיות בחלק מנכסי הקרן, חידוש ושדרוג מערכות החוסכות באנרגיה, פריסה של עמדות הטענה לרכבים חשמליים, מחזור קרטונים, סוללות ופסולת אלקטרונית, ועוד.

"ההסכם מהווה נדבך חשוב נוסף בפיתוח יכולתה של אנלייט לספק חשמל בישראל ללקוחות מסחריים גדולים בהסכמים ארוכי טווח. מאז פתיחת השוק לתחרות, אנו מבחינים בביקוש גבוה לחשמל ירוק בקרב החברות המובילות במשק. מניבים הינה צרכנית גדולה של אנרגיה בישראל, והיא צפויה ליהנות מהיתרונות של אסדרת השוק על ידי הוזלת תשלום החשמל", מסר גלעד פלד, מנכ"ל אנלייט MENA. "אנלייט יודעת היום לייצר חבילת "טיילור מייד" על פי צרכי הלקוח, ובין היתר בהתאמה לשעות פעילות הלקוח והצריכה שלו בדרך המאפשרת לה למכור חשמל במחירים תחרותיים ועדיין ליהנות מרווחיות משמעותית".

"ההסכם עם אנלייט צפוי לקדם שימוש באנרגיה ירוקה בנכסי הקרן המשתרעים על פני כ-100 אלף מ"ר, לרבות פוטנציאל לגידול וצמיחה בקשר עם נכסים קיימים ועתידיים של מניבים וכן מבטא את מחויבותנו להפחתת טביעת הרגל הפחמנית בנכסי הקרן", מסר עופר אברם, מנכ"ל מניבים ריט. "לצד הערך הסביבתי המשמעותי, אנו צופים משמעותי בעלויות חשמל שייפרסו על פני 10 שנים".

לצד זאת, רועי שביט, אנליסט במחלקת המחקר של IBI פרסם סקירה על אנלייט  אנלייט (US) ותשתיות החשמל בארה"ב. "לאחר שנים של ביצועי חסר וסביבת מכפילים נמוכה בהשוואה למכפילי ה-S&P500, ענף התשתיות בארה"ב מציג זינוק במכפילים, כאשר מתחילת שנה, מדד ה-Utilities (XLU) הציג תשואה חיובית של 10%", כותב שביט. "ענף התשתיות, הכולל חברות שמספקות חשמל, מהווה את עמוד השדרה של הכלכלה האמריקאית. בחודשים האחרונים, המגזר עבר שינוי משמעותי המתבטא בעלייה ניכרת במכפילי ה-EV/EBITDA. עלייה זו מיוחסת לביקוש הגובר לחשמל, שנובע מהתרחבות מרכזי הנתונים ואימוץ רחב של רכבים חשמליים. הביקושים הללו משנים את התעשייה ומהווים אתגרים והזדמנויות חדשות למשקיעים".

שביט גם כתב על מה מבדל את אנלייט מהחברות האחרות בתחום בארה"ב: "חברות כמו אנלייט נהנות ממספר יתרונות אסטרטגיים כ-IPP ויזמית greenfield. המיקוד שלהן בפרויקטים מבוססי אנרגיה מתחדשת חדשים בעלי צמיחה גבוהה ממקם אותן היטב לצמיחה עתידית, מה שמוביל למכפילים גבוהים יותר בהשוואה לקבוצת ההשוואה", כותב שביט. "הנוכחות המשמעותית של אנלייט באזורים בעלי ביקוש גבוה כמו אזור PJM מחזקת עוד יותר את פוטנציאל הצמיחה שלהן".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אז למה היא לא ממריאה ? (ל"ת)
    ירוק עולה 26/06/2024 06:59
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אבי 24/06/2024 17:08
    הגב לתגובה זו
    ההחלטה הכי טובה שלה, הייתה קניית קלינארה האמריקאית. זה היה חתיכת מהלך של החברה. גם בארץ מאוד דומיננטית עם השקעות הדגל, רוח בראשית ועמק הבכא.
קידוח גז (רשתות)קידוח גז (רשתות)

מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב

שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש

רן קידר |
נושאים בכתבה קטאר ארה"ב גז

בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.

ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.

עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה 

השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.

בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.

ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.

קידוח גז (רשתות)קידוח גז (רשתות)

מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב

שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש

רן קידר |
נושאים בכתבה קטאר ארה"ב גז

בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.

ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.

עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה 

השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.

בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.

ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.