בוקר טוב ליוליוס בר: צופים התקררות בתחום אחרי שמניות האנרגיה המתחדשת איבדו יותר מ-50% מתחילת שנה
עולם האנרגיה הישן המבוסס על דלקי מאובנים שולט בכותרות בימים אלה. צמצום האספקה מעורר מצב רוח שורי בשווקים ומעלה את מחירי הנפט קרוב ל-100 דולר לחבית. קצת פחות שמו לב לכך שבמקביל לעליות מחירי הנפט, סוכנות האנרגיה הבינלאומית סיפקה עדכון לדוח "מפת הדרכים ל-Net Zero", תוך שהיא בוחנת לעומק כיצד מתקדם מעבר האנרגיה מדלקי מאובנים לאנרגיה נקייה.
הדוח מספק תובנות חשובות לגבי המצב הקיים והדינמיקה הנוכחית וישנן מסקנות חדשות שעלו בדו"ח הנוכחי בהשוואה לאחרון שפורסם לפני כשנתיים. נראה שהמעבר לאנרגיה מתחדשת הואץ באופן משמעותי ברחבי העולם, בין היתר, בגלל הצמיחה של הפתרונות המוצעים, קנה המידה של ההיצע, והביקוש החזק לחלופות אנרגטיות שנבעו בין היתר בזעזועים בשוק דלקי המאובנים. נראה שהחלק האנרגטי האנרגטי של אתגר פליטות הפחמן העולמי נמצא בדרך הנכונה לעמידה ביעדים של אפס פליטות פחמן, בניגוד לסקטורים משמעותיים אחרים, כמו תחומי המזון והחקלאות.
התאוצה הבולטת ביותר היא בתחום האנרגיה הנקייה, במיוחד תחום האנרגיה הסולארית שהופך בהדרגה לשוק גלובלי ומפותח. כמו כן, תחום הסוללות ורשתות החשמל מצוי כיום בדינמיקה של צמיחה מהירה למדי. הסיבות לכך הן שתחום האנרגיה הסולארית מהווה שוק עם חסמי כניסה נמוכים ותחרות עזה. בהתחשב בהשקעות המסיביות בתחום, במיוחד מחוץ לסין, ייתכן שיכולת ייצור וקיבולת החשמל נמצאת כמעט או פוטנציאלית כבר חורגת מהרמות הדרושות כדי לעמוד ביעדי צמצום פליטות הפחמן, כאשר היעד מוערך בסביבות 800-1000 ג'יגה וואט בשנה.
המגמות מצביעות גם על עלייה וצמיחה בתחום הניידות והתחבורה החשמלית, כאשר ישנה התרחבות בשרשרות האספקה בעוד שצווארי הבקבוק הפוטנציאליים באספקת הסוללות התגלו כפחות דוחקים ממה שחשבו בעבר. גלי הצמיחה המתמשכים בהיצע בשווקי מפתח בצפון אמריקה, אירופה וסין ממשיגים להניע את המעבר לעבר ניידות חשמלית. בינתיים, הציפיות מפיתוחים בתחום המימן פחתו, כאשר הלוגיסטיקה מכבידה על התחום. נראה כי מימן ממלא תפקיד משנה בנישות שוק ספציפיות, כגון דשנים, ספנות, ייצור פלדה וייצור דלק ביולוגי.
- משרד האנרגיה בוחן ייצור אנרגיה לישראל בים
- מה התשואה שתרוויחו מפאנל סולארי על הגג?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המעבר לאנרגיה מתחדשת נמצא בעיצומו, והוא מונע מדינמיקת שוק ולא מפוליטיקה. החסמים העיקריים כיום בתחום אינם מונעים מעלויות או מסיבות כלכליות נטו, ונשענים בעיקר על מוסדות שמרניים ומבני שוק אנרגיה ישנים ונוקשים בעולם. אנו דבקים בדעה שמעבר האנרגיה הולך ומתעצם וכי מדובר בשינוי המבני הדומיננטי ביותר לעשור הקרוב עד 2035 וייתכן שאף מעבר. עם זאת, אנחנו צופים שתהיה התקררות מסוימת בתחום האנרגיה המתחדשת בטווח הקצר לאחר הפריחה, מה שעשוי להשפיע על שיקולי המשקיעים.
קידוח גז (רשתות)מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש
בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.
ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.
עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה
השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.
בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.
- קטאר מתעצמת במיזמי AI - עסקה של 20 מיליארד עם ברוקפילד
- ארה״ב וקטאר נגד אירופה: חוק הקיימות החדש יוביל להפסקת מסחר וסנקציות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.
