בוקר טוב ליוליוס בר: צופים התקררות בתחום אחרי שמניות האנרגיה המתחדשת איבדו יותר מ-50% מתחילת שנה
עולם האנרגיה הישן המבוסס על דלקי מאובנים שולט בכותרות בימים אלה. צמצום האספקה מעורר מצב רוח שורי בשווקים ומעלה את מחירי הנפט קרוב ל-100 דולר לחבית. קצת פחות שמו לב לכך שבמקביל לעליות מחירי הנפט, סוכנות האנרגיה הבינלאומית סיפקה עדכון לדוח "מפת הדרכים ל-Net Zero", תוך שהיא בוחנת לעומק כיצד מתקדם מעבר האנרגיה מדלקי מאובנים לאנרגיה נקייה.
הדוח מספק תובנות חשובות לגבי המצב הקיים והדינמיקה הנוכחית וישנן מסקנות חדשות שעלו בדו"ח הנוכחי בהשוואה לאחרון שפורסם לפני כשנתיים. נראה שהמעבר לאנרגיה מתחדשת הואץ באופן משמעותי ברחבי העולם, בין היתר, בגלל הצמיחה של הפתרונות המוצעים, קנה המידה של ההיצע, והביקוש החזק לחלופות אנרגטיות שנבעו בין היתר בזעזועים בשוק דלקי המאובנים. נראה שהחלק האנרגטי האנרגטי של אתגר פליטות הפחמן העולמי נמצא בדרך הנכונה לעמידה ביעדים של אפס פליטות פחמן, בניגוד לסקטורים משמעותיים אחרים, כמו תחומי המזון והחקלאות.
התאוצה הבולטת ביותר היא בתחום האנרגיה הנקייה, במיוחד תחום האנרגיה הסולארית שהופך בהדרגה לשוק גלובלי ומפותח. כמו כן, תחום הסוללות ורשתות החשמל מצוי כיום בדינמיקה של צמיחה מהירה למדי. הסיבות לכך הן שתחום האנרגיה הסולארית מהווה שוק עם חסמי כניסה נמוכים ותחרות עזה. בהתחשב בהשקעות המסיביות בתחום, במיוחד מחוץ לסין, ייתכן שיכולת ייצור וקיבולת החשמל נמצאת כמעט או פוטנציאלית כבר חורגת מהרמות הדרושות כדי לעמוד ביעדי צמצום פליטות הפחמן, כאשר היעד מוערך בסביבות 800-1000 ג'יגה וואט בשנה.
המגמות מצביעות גם על עלייה וצמיחה בתחום הניידות והתחבורה החשמלית, כאשר ישנה התרחבות בשרשרות האספקה בעוד שצווארי הבקבוק הפוטנציאליים באספקת הסוללות התגלו כפחות דוחקים ממה שחשבו בעבר. גלי הצמיחה המתמשכים בהיצע בשווקי מפתח בצפון אמריקה, אירופה וסין ממשיגים להניע את המעבר לעבר ניידות חשמלית. בינתיים, הציפיות מפיתוחים בתחום המימן פחתו, כאשר הלוגיסטיקה מכבידה על התחום. נראה כי מימן ממלא תפקיד משנה בנישות שוק ספציפיות, כגון דשנים, ספנות, ייצור פלדה וייצור דלק ביולוגי.
- הליוס חותמת על חוזה אגירת חשמל של 100 מיליון שקל
- אנלייט קיבלה 403 מיליון דולר למימון פרויקטים בארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המעבר לאנרגיה מתחדשת נמצא בעיצומו, והוא מונע מדינמיקת שוק ולא מפוליטיקה. החסמים העיקריים כיום בתחום אינם מונעים מעלויות או מסיבות כלכליות נטו, ונשענים בעיקר על מוסדות שמרניים ומבני שוק אנרגיה ישנים ונוקשים בעולם. אנו דבקים בדעה שמעבר האנרגיה הולך ומתעצם וכי מדובר בשינוי המבני הדומיננטי ביותר לעשור הקרוב עד 2035 וייתכן שאף מעבר. עם זאת, אנחנו צופים שתהיה התקררות מסוימת בתחום האנרגיה המתחדשת בטווח הקצר לאחר הפריחה, מה שעשוי להשפיע על שיקולי המשקיעים.
שברון נערכת להגדלת ייצוא הגז מישראל למצרים
חברת שברון וחברת נתיבי הגז הטבעי לישראל (נתג"ז) חתמו על הסכם הולכת גז (GTA), שיממן את חלקם של המיזם המשותף (לוויתן) בפרויקט ניצנה; במסגרת הפרויקט, יחתמו שברון ונתג"ז על חוזה להקמת תחנת מדחסים חדשה ברמת חובב ונתג"ז תניח צינור הולכה של גז טבעי באורך 65 ק"מ שיחבר בין רמת חובב למעבר ניצנה בגבול ישראל-מצרים
חברת שברון כמייצגת את בעלי הזכויות במאגר הגז הטבעי לוויתן, וחברת נתיבי הגז הטבעי לישראל (נתג"ז) חתמו על הסכם הולכת גז (GTA), שיממן את חלקם של המיזם המשותף (לוויתן) בפרויקט ניצנה.
במסגרת הפרויקט, יחתמו שברון ונתג"ז על חוזה להקמת תחנת מדחסים חדשה ברמת חובב על ידי שברון עבור נתג"ז כחלק מפרויקט ניצנה. כמו כן, במסגרת הפרויקט, נתג"ז תניח צינור הולכה של גז טבעי באורך 65 ק"מ שיחבר בין רמת חובב למעבר ניצנה בגבול ישראל-מצרים.
שני ההסכמים יחדיו יאפשרו לבנות את קו הייצוא של ניצנה ויאפשרו להגדיל את כמות ייצוא הגז מישראל למצרים.
קו הייצוא החדש מתוכנן לאפשר הולכה של מעל ל- 600 מיליון רגל מעוקב של גז טבעי ביום. בשילוב עם קווי הולכה נוספים, לקו ניצנה פוטנציאל להגדיל את קיבולת הייצוא הכוללת של ישראל למצרים ליותר מ-2.2 מיליארד רגל מעוקב ביום. הרחבת קיבולת הייצוא מחזקת את החזון של מדינת ישראל להפוך למרכז אנרגיה אזורי, שיספק אנרגיה אמינה ונקייה יותר למדינות השכנות.
- לוויתן בעסקת יצוא למצרים של 35 מיליארד דולר עד 2040; שותפויות הגז מזנקות
- חברות הנפט SOCAR ו-BP יקדחו בישראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אבן הדרך הזאת משקפת את מחויבותה של שברון לחיזוק הביטחון האנרגטי של ישראל והאזור," אמר ג'ק בייקר, מנהל שברון מזרח הים התיכון. "קו הייצוא החדש מניצנה צפוי להניב תועלות כלכליות משמעותיות לישראל. העמקת השותפויות האזוריות תסייע לספק את האנרגיה שהאזור זקוק לה כדי לשגשג."
"המשבר באירופה הפך את האנרגיות המתחדשות לאסטרטגיה, ואנחנו שם"
אייל פודהורצר, מייסד משותף ומנכ"ל אקונרג'י, מציב יעדים שאפתניים לחברה לקראת 2026, ומסביר מדוע גרמניה היא יעד אסטרטגי
אנרגיה ירוקה
יתרונה הגדול של אקונרג'י הוא הפוזיציה שלה כ"שחקן מקומי" בכל שוק שבו היא פועלת, כך לדברי אייל פודהורצר מייסד שותף ומנכ"ל אקונרג'י, בכנס אנרגיה ותשתיות של ביזפורטל. "בניגוד לשחקנים רבים שמגיעים עם הון בלבד, אנחנו למעשה יזמים מקומיים. נכנסנו מלמטה, מעולמות הפיתוח, וכיום אנחנו יצרני חשמל. בכל מדינה אנחנו בונים תשתית מקומית עם צוותי הנדסה, תכנון ותפעול, שמאפשרת לנו לנצל ידע, להוזיל עלויות ולהגדיל רווחיות".
בבואם לבחון מדינה חדשה, הסביר פודהורצר, החברה בודקת מספר פרמטרים: גודל השוק, יעדיה האנרגטיים של המדינה, חיבור לרשת החשמל, ורווחיות הפרויקטים. "המלחמה בין רוסיה לאוקראינה האיצה את התוכניות – מדינות קבעו יעדים שאפתניים מאוד. גרמניה, למשל, שואפת להגיע ל־80% אנרגיות מתחדשות עד 2030 ול־100% עד 2035", ציין.
"צוואר הבקבוק הוא לא הכסף – אלא החיבור לרשת"
על אף עודפי ההון המחפשים השקעות באירופה, פודהורצר מבהיר: "הבעיה אינה מימון, אלא זמינות פרויקטים וחיבור לרשת. אנחנו מפתחים היום פרויקטים שכבר אושרו אך יתחברו לחשמל רק ב־2029 או 2030. לכן אנחנו בונים מלאי פרויקטים ארוך טווח".
- סולאראדג' זינקה 120% בחודש; אנפייז צונחת לאחר תחזית חלשה לרבעון הקרוב
- פריים אנרג'י תרכוש מתקנים סולאריים ב-72 מיליון שקל; הכנסה שנתית של 35 מיליון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדבריו, המלחמה באוקראינה סימנה נקודת מפנה: "אירופה הציבה לעצמה יעד ברור שהוא עצמאות אנרגטית. ראינו רגולציה חדשה, מכסות גבוהות יותר, מענקים ותמריצים. כיום אין היגיון כלכלי בהקמת אנרגיה שאינה מתחדשת. השוק מתרחב גם בזכות המעבר לרכב חשמלי".
