בוקר טוב ליוליוס בר: צופים התקררות בתחום אחרי שמניות האנרגיה המתחדשת איבדו יותר מ-50% מתחילת שנה
עולם האנרגיה הישן המבוסס על דלקי מאובנים שולט בכותרות בימים אלה. צמצום האספקה מעורר מצב רוח שורי בשווקים ומעלה את מחירי הנפט קרוב ל-100 דולר לחבית. קצת פחות שמו לב לכך שבמקביל לעליות מחירי הנפט, סוכנות האנרגיה הבינלאומית סיפקה עדכון לדוח "מפת הדרכים ל-Net Zero", תוך שהיא בוחנת לעומק כיצד מתקדם מעבר האנרגיה מדלקי מאובנים לאנרגיה נקייה.
הדוח מספק תובנות חשובות לגבי המצב הקיים והדינמיקה הנוכחית וישנן מסקנות חדשות שעלו בדו"ח הנוכחי בהשוואה לאחרון שפורסם לפני כשנתיים. נראה שהמעבר לאנרגיה מתחדשת הואץ באופן משמעותי ברחבי העולם, בין היתר, בגלל הצמיחה של הפתרונות המוצעים, קנה המידה של ההיצע, והביקוש החזק לחלופות אנרגטיות שנבעו בין היתר בזעזועים בשוק דלקי המאובנים. נראה שהחלק האנרגטי האנרגטי של אתגר פליטות הפחמן העולמי נמצא בדרך הנכונה לעמידה ביעדים של אפס פליטות פחמן, בניגוד לסקטורים משמעותיים אחרים, כמו תחומי המזון והחקלאות.
התאוצה הבולטת ביותר היא בתחום האנרגיה הנקייה, במיוחד תחום האנרגיה הסולארית שהופך בהדרגה לשוק גלובלי ומפותח. כמו כן, תחום הסוללות ורשתות החשמל מצוי כיום בדינמיקה של צמיחה מהירה למדי. הסיבות לכך הן שתחום האנרגיה הסולארית מהווה שוק עם חסמי כניסה נמוכים ותחרות עזה. בהתחשב בהשקעות המסיביות בתחום, במיוחד מחוץ לסין, ייתכן שיכולת ייצור וקיבולת החשמל נמצאת כמעט או פוטנציאלית כבר חורגת מהרמות הדרושות כדי לעמוד ביעדי צמצום פליטות הפחמן, כאשר היעד מוערך בסביבות 800-1000 ג'יגה וואט בשנה.
המגמות מצביעות גם על עלייה וצמיחה בתחום הניידות והתחבורה החשמלית, כאשר ישנה התרחבות בשרשרות האספקה בעוד שצווארי הבקבוק הפוטנציאליים באספקת הסוללות התגלו כפחות דוחקים ממה שחשבו בעבר. גלי הצמיחה המתמשכים בהיצע בשווקי מפתח בצפון אמריקה, אירופה וסין ממשיגים להניע את המעבר לעבר ניידות חשמלית. בינתיים, הציפיות מפיתוחים בתחום המימן פחתו, כאשר הלוגיסטיקה מכבידה על התחום. נראה כי מימן ממלא תפקיד משנה בנישות שוק ספציפיות, כגון דשנים, ספנות, ייצור פלדה וייצור דלק ביולוגי.
- נופר מציגה קפיצה בהכנסות - אבל הרווחיות עוד מתנדנדת
- קרן העושר התבקשה להקצות כספים לפרויקטים באנרגיה מתחדשת ב-386 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המעבר לאנרגיה מתחדשת נמצא בעיצומו, והוא מונע מדינמיקת שוק ולא מפוליטיקה. החסמים העיקריים כיום בתחום אינם מונעים מעלויות או מסיבות כלכליות נטו, ונשענים בעיקר על מוסדות שמרניים ומבני שוק אנרגיה ישנים ונוקשים בעולם. אנו דבקים בדעה שמעבר האנרגיה הולך ומתעצם וכי מדובר בשינוי המבני הדומיננטי ביותר לעשור הקרוב עד 2035 וייתכן שאף מעבר. עם זאת, אנחנו צופים שתהיה התקררות מסוימת בתחום האנרגיה המתחדשת בטווח הקצר לאחר הפריחה, מה שעשוי להשפיע על שיקולי המשקיעים.
טורקיה תשקיע בשדות גז בארה״ב ותגדיל יבוא LNG - מה זה אומר לישראל?
טורקיה פועלת להעמיק את קשרי האנרגיה עם ארה״ב, להגדיל יבוא גז נוזלי ולהרחיב את צי מתקני ההגזה שלה; הצעדים האלה מציבים אותה כמתווכת מרכזית בין אספקה אמריקאית לשוק האירופי ועשויים לדחוק את הגז הישראלי שמונזל על ידי המצרים מהיבשת
טורקיה מקדמת שינוי מבני בשוק האנרגיה שלה. אחרי הביקור ההיסטורי של ארדואן בבית הלבן שבו הוסכם על הגדלת יבוא הגז הנוזלי (LNG) מארצות הברית, טורקיה מודיעה כי היא בוחנת השקעות ישירות בשדות הגז והנפט האמריקאיים. שר האנרגיה הטורקי, אלפאסלאן בייראקטאר, אומר כי החברה הממשלתית Turkish Petroleum מנהלת שיחות עם חברות כמו שברון ו-אקסון על כניסה לנכסי הפקה upstream. כלומר הטורקים בוחנים להשתלב בהשקעה כבר בשלבי הפקת הגז והנפט מהאדמה. אם המגעים יבשילו, ייתכן שנראה הכרזה רשמית כבר בשבועות הקרובים.
ארדואן חולם על מעצמה אנרגטית, הוא רוצה לקחת את טורקיה לימי גדולתה העות׳מאנית והדרך לזה בעולמנו היא, אנרגיה.
כדי להגיע למעמד של מעצמה אזורית דבר ראשון צריכים להבטיח לטורקיה אספקת אנרגיה יציבה למשק, משק שכבר מגלגל כ-9 טריליון דולר ולפזר את מקורות הגז שלה מעבר לתלות ביחסים הפוליטיים עם רוסיה ואזרבייג'ן. במקביל, אנקרה חתמה על שורה של חוזי LNG ארוכי טווח, בעיקר מול מפיקות בארה"ב, חברות כמו Mercuria ו-Woodside, וגם מול Eni האיטלקית ו-SEFE הגרמנית. מאז סוף 2024 טורקיה סגרה חוזים לאספקת כ-150 מיליארד מטרים מעוקבים של גז, אבל רוב הכמויות יתחילו להגיע אליה רק החל מ-2027 ועד 2030.
טורקיה כבר ייבאה השנה 5.2 מיליון טונות LNG, הרבה יותר מ-3.98 מיליון טונות שייבאה בכל 2024. הייבוא המואץ הזה מאפשר לה לא רק לענות על הביקוש המקומי, אלא גם לבנות לעצמה תשתית ולפתח אפיקים של מסחר בגז, מה שמחזק את המעמד שלה גם כספקית אזורית.
טורקיה מתכננת להגדיל משמעותית את יכולת הקליטה וההפצה שלה בגז נוזלי, והיא עושה זאת דרך הוספה של שני מתקני FSRU חדשים. מתקנים כאלה הם למעשה אוניות מיוחדות שמאחסנות LNG ומשמשות גם כמתקני הגזה, כלומר הופכות את הגז
הנוזלי בחזרה למצבו הטבעי כך שניתן להזרים אותו לרשת הארצית. שני המתקנים החדשים יצטרפו לשלושה שכבר פועלים היום, כך שטורקיה תעמוד על צי של חמישה מתקני FSRU, אחד מהצי הגדולים באזור.
- פגישה משולשת בטהרן: בכירים טורקיים וסעודיים בביקור רשמי באירן
- לא רק סעודיה: הוסכם על שיתוף פעולה בשווי מיליארדים בין האמירויות ודרום קוריאה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההרחבה הזאת לא רק תאפשר לטורקיה לקלוט יותר גז לשימוש מקומי, אלא גם תחזק את מקומה כשחקנית אזורית בענף האנרגיה. דוגמה בולטת לכך היא התכנון לשלוח אחד מהמתקנים למצרים בקיץ. מצרים סובלת מדי שנה ממחסור עונתי בגז בגלל עלייה חדה בצריכת החשמל בתקופת החום, והמתקן הטורקי אמור לעזור לה לגשר על הפערים. המהלך הזה גם מכניס אותה למקום בו יש כבר דריסת רגל ישראלית. עד היום מצרים הייתה זו שמפעילה את מתקני ה-LNG המרכזיים במזרח הים התיכון, וממנה יוצא חלק מהגז הישראלי לשווקים העולמיים. העובדה שטורקיה מסוגלת עכשיו לספק למצרים תשתית קריטית מעבירה גם את המסר שאנקרה היא לא רק צרכנית גז, אלא היא גם מתחילה לייצא אנרגיה.
טורקיה תשקיע בשדות גז בארה״ב ותגדיל יבוא LNG - מה זה אומר לישראל?
טורקיה פועלת להעמיק את קשרי האנרגיה עם ארה״ב, להגדיל יבוא גז נוזלי ולהרחיב את צי מתקני ההגזה שלה; הצעדים האלה מציבים אותה כמתווכת מרכזית בין אספקה אמריקאית לשוק האירופי ועשויים לדחוק את הגז הישראלי שמונזל על ידי המצרים מהיבשת
טורקיה מקדמת שינוי מבני בשוק האנרגיה שלה. אחרי הביקור ההיסטורי של ארדואן בבית הלבן שבו הוסכם על הגדלת יבוא הגז הנוזלי (LNG) מארצות הברית, טורקיה מודיעה כי היא בוחנת השקעות ישירות בשדות הגז והנפט האמריקאיים. שר האנרגיה הטורקי, אלפאסלאן בייראקטאר, אומר כי החברה הממשלתית Turkish Petroleum מנהלת שיחות עם חברות כמו שברון ו-אקסון על כניסה לנכסי הפקה upstream. כלומר הטורקים בוחנים להשתלב בהשקעה כבר בשלבי הפקת הגז והנפט מהאדמה. אם המגעים יבשילו, ייתכן שנראה הכרזה רשמית כבר בשבועות הקרובים.
ארדואן חולם על מעצמה אנרגטית, הוא רוצה לקחת את טורקיה לימי גדולתה העות׳מאנית והדרך לזה בעולמנו היא, אנרגיה.
כדי להגיע למעמד של מעצמה אזורית דבר ראשון צריכים להבטיח לטורקיה אספקת אנרגיה יציבה למשק, משק שכבר מגלגל כ-9 טריליון דולר ולפזר את מקורות הגז שלה מעבר לתלות ביחסים הפוליטיים עם רוסיה ואזרבייג'ן. במקביל, אנקרה חתמה על שורה של חוזי LNG ארוכי טווח, בעיקר מול מפיקות בארה"ב, חברות כמו Mercuria ו-Woodside, וגם מול Eni האיטלקית ו-SEFE הגרמנית. מאז סוף 2024 טורקיה סגרה חוזים לאספקת כ-150 מיליארד מטרים מעוקבים של גז, אבל רוב הכמויות יתחילו להגיע אליה רק החל מ-2027 ועד 2030.
טורקיה כבר ייבאה השנה 5.2 מיליון טונות LNG, הרבה יותר מ-3.98 מיליון טונות שייבאה בכל 2024. הייבוא המואץ הזה מאפשר לה לא רק לענות על הביקוש המקומי, אלא גם לבנות לעצמה תשתית ולפתח אפיקים של מסחר בגז, מה שמחזק את המעמד שלה גם כספקית אזורית.
טורקיה מתכננת להגדיל משמעותית את יכולת הקליטה וההפצה שלה בגז נוזלי, והיא עושה זאת דרך הוספה של שני מתקני FSRU חדשים. מתקנים כאלה הם למעשה אוניות מיוחדות שמאחסנות LNG ומשמשות גם כמתקני הגזה, כלומר הופכות את הגז
הנוזלי בחזרה למצבו הטבעי כך שניתן להזרים אותו לרשת הארצית. שני המתקנים החדשים יצטרפו לשלושה שכבר פועלים היום, כך שטורקיה תעמוד על צי של חמישה מתקני FSRU, אחד מהצי הגדולים באזור.
- פגישה משולשת בטהרן: בכירים טורקיים וסעודיים בביקור רשמי באירן
- לא רק סעודיה: הוסכם על שיתוף פעולה בשווי מיליארדים בין האמירויות ודרום קוריאה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההרחבה הזאת לא רק תאפשר לטורקיה לקלוט יותר גז לשימוש מקומי, אלא גם תחזק את מקומה כשחקנית אזורית בענף האנרגיה. דוגמה בולטת לכך היא התכנון לשלוח אחד מהמתקנים למצרים בקיץ. מצרים סובלת מדי שנה ממחסור עונתי בגז בגלל עלייה חדה בצריכת החשמל בתקופת החום, והמתקן הטורקי אמור לעזור לה לגשר על הפערים. המהלך הזה גם מכניס אותה למקום בו יש כבר דריסת רגל ישראלית. עד היום מצרים הייתה זו שמפעילה את מתקני ה-LNG המרכזיים במזרח הים התיכון, וממנה יוצא חלק מהגז הישראלי לשווקים העולמיים. העובדה שטורקיה מסוגלת עכשיו לספק למצרים תשתית קריטית מעבירה גם את המסר שאנקרה היא לא רק צרכנית גז, אלא היא גם מתחילה לייצא אנרגיה.
