ועידת האקלים: הרבה רעש וצלצולים. תוצאות - אין
עוד ועידת אקלים מסתיימת עם טעם חמצמץ משהו. לאחר פתיחה בקול תרועה רמה, ננעלה, אתמול, הועידה המתוקשרת CoP26, שנערכה במשק שבועיים בגלזגו, סקוטלנד, די בקול ענות חלושה: בהשאלה - נשיאים ורוח אבל גשם אין.
המעצמות הגדולות ובראשן סין, הנחשבת למזהמת הסביבתית הגדולה ביותר, והודו שכנתה, הצליחו לסכל הצעת החלטה שתפגע באינטרסים הכלכליים המשמעותיים שלהן כבר בטווח הקצר.
הוועידה רשמה מספר הישגים ועצם קיומה מהווה הישג נאה כשלעצמו, אך השאלה כעת מה הלאה.
נכון, בייג'ין השכילה להוציא חלק מהערמונים מהאש, אך לדעתי גם שם מבינים כי ההידרדרות האקלימית לא תוכל להימשך כך לאורך זמן.
לאחרונה, קיבל הפוליטביורו הסיני מספר החלטות שמטרתן לקדם השקעות באנרגיה מתחדשת ולהאיץ את המעבר למכונית חשמלית. כמו שנאמר – בקצב שלהם.
סין נודעת בהוצאה מהירה של החלטותיה לפועל – עם קבלתן. הפעם, יש לה זרז נוסף, מזג אוויר קשה שפקד אות מדינת הענק: חורף קיצוני, קיץ לוהט, השמדת יבולים ושיטפונות אדירי ממדים שהותירו מיליוני כפריים ללא קורת גג והסבו נזקים הנאמדים במיליארדים רבים של דולרים.
מסיבה זו, אני מעריכה כי על אף הקשיים הפוליטיים, תימשך המהפכה האקלימית-סביבתית שמניע הסקטור הפרטי הגלובלי.
עדות לכך אני מוצאת כבר כיום בהיבטים הבאים:
1. מניותיהן של יזמיות הרכב החשמלי (כולל Tesla אך גם אחרות) וחברות האנרגיה המתחדשת משגשגות כבר כמה שנים, תוך שהיקפי הון גדולים זורמים לתחום והמשקיעים נכונים להשקיע כבר היום במחקר ופיתוח, ביודעם כי הפירות על השקעתם תגענה רק בעוד מספר שנים.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
2. "נגיף" ההשקעות החברתיות והאחראיות (ESG) הופך יותר ויותר לנחלתן של חברות אנרגיה פוסילית קלאסיות, מה שמעיד על כך שהדברים מתגלגלים לשם והפחם ילך ויאבד אחיזה.אלא שהדרך לשם לא תהייה קלה וכבר עתה היא נתקלת במכשול ראשון.
לאחרונה אנו עדים לאחת מתופעות ה "פוסט קורונה" בכלכלה העולמית. היציאה מהמגפה איטית ומעת לעת חוזרים גלי תחלואה, כגון הגל הקשה הפוקד, כעת, את יבשת אירופה. הדבר משבש מאוד את שרשראות האספקה הגלובלית ובתוך כך מתייקרים מחירי חומרי הגלם ותשומות הייצור ומחסור בכוח אדם מקשה עוד יותר על הייצור.
בישראל, לדוגמא, משתקף הדבר בתעריפים שנקבעו, לאחרונה, מכרזי של רשות החשמל, הכוללים אגירה חשמלית.
התעריפים הללו מייקרים הקמה של מיזמים עתידיים, התשואה הצפויה מהן פוחתת והיזמים הגיעו, עקב כך, אל סף הכדאיות הכלכלית עבורם. בחלק מהמקרים נסוגים יזמים מביצוע הפרויקטים שתכננו.
- מחירי הגז באירופה: ירידה שנתית של 40% - האם היציבות תימשך?
- שיכון ובינוי אנרגיה משקיעה כ-590 מיליון שקל בפרויקט סולארי לאגירה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מניית הנפט והגז ש-UBS ממליצים עליה
גם ביבשת אירופה מצב העניינים דומה. מאבקי כוח בזירה הפוליטית חוברים להם לשיבושים אקלימיים קשים (כמו אפקט La Nina, המתרחש מדי מספר שנים באוקיינוסים) וגורמים לכך שאזרחי היבשת יאלצו לממן מכיסם את "מחיר" המהפכה הירוקה.
במצב הדברים כיום, מחיר החשמל יהיה גבוה מבעבר.
אולם, לדעתי, על אף מכשולי וקשיי הטווח הקצר ולמרות הגלגלים שתוקעות חלק מהמעצמות בגלגליה, מהפכת האנרגיה הירוקה היא צורך השעה ואף אם תתמהמה, בוא תבוא.
הכותבת היא אנליסטית בכירה, מזרחי טפחות.
- 2.סיפורים 15/11/2021 13:32הגב לתגובה זוהדת הירוקה הפופוליסטי נתפסת לקטנות לרוב בגלל אינטרסים, אני לא שומע הרבה קולות להימנע מצריכת בשר ומוצריו למזון, למרות שתעשיית המזון שמבוססת על בעלי חיים בזבזנית במשאבים ומזהמת באופן קשה, וצורכת המון מים נקיים. לאומת זאת מקדשים את תעשיית הרכב החשמלי , כיום ייצור הסוללות החשמליות לרכב מזהם ביותר, ייצור מכונית חשמלית מזהם פי 8 מייצור מכונית בעלת מנוע בנזין בעלת אותו הספק. זאת ועוד שמשקיעים בתהליכים בזבזניים של חשמל מרוח ומשמש, למרות שייצור הרכיבים מזהם ביותר, ותחנות כוח המבוססות על רוח הורגות כמויות של ציפורים נודדות.
- 1.דני 14/11/2021 11:54הגב לתגובה זוהשוק הפרטי ידחוף את הענף, הממשלות חולמות
יובל סקורניק, מנכ"ל שיכון ובינוי אנרגיה, צילום: אסף רביבושיכון ובינוי אנרגיה משקיעה כ-590 מיליון שקל בפרויקט סולארי לאגירה
שיכון ובינוי אנרגיה, באמצעות חברת הבת נגב אנרגיה, תקים פרויקט פוטו-וולטאי משולב מערכת אגירה באשלים, במסגרת הסכם זיכיון שנחתם עם המדינה; הפרויקט יפעל עד אוגוסט 2043 ויהווה חלק מהמתקן הקיים בתחום האנרגיות המתחדשות באתר אשלים
שיכון ובינוי אנרגיה שוב אנרגיה 0.67% , באמצעות חברת הבת נגב אנרגיה, תקים פרויקט פוטו-וולטאי משולב מערכת אגירה באשלים, במסגרת הסכם זיכיון שנחתם עם המדינה. הפרויקט יפעל עד אוגוסט 2043 ויהווה חלק מהמתקן הקיים בתחום האנרגיות המתחדשות באתר אשלים.
הפרויקט יכלול מתקן פוטו-וולטאי בהספק של 150 מגה-וואט, לצד מערכת אגירת אנרגיה בהספק של 460 מגה-וואט-שעה. ההקמה תתבצע במקביל לשטח פנוי שנותר בין הפאנלים התרמו-סולאריים הקיימים במתקן שהוקם על ידי נגב אנרגיה, חברת בת של שיכון ובינוי אנרגיה המחזיקה ב-50% מהזכויות בו. השילוב הזה מאפשר ניצול מיטבי של השטח הקיים, כולל תשתיות ומערכות ניהול חשמל, וממייעל את עלויות ההקמה והתפעול.ההסכם עם המדינה מבוסס על מודל Build Own Transfer (BOT), לפיו החברה תבנה, תפעיל ותעביר את הפרויקט לרשות המדינה בסיום תקופת הזיכיון בשנת 2043.
השקעה משמעותית בשוק האנרגיה הירוקה
שיכון ובינוי אנרגיה מעריכה כי עלות הקמת הפרויקט תעמוד על כ-573 עד 603 מיליון שקל, בממוצע 590 מיליון שקל. ההכנסות המשוערות מהפרויקט בהפעלתו המלאה, המתוכננת לשנת 2027, נעות בין 73 ל-93 מיליון שקל, כאשר הרווח התפעולי-תזרימי (EBITDA) צפוי לנוע בטווח 37-53 מיליון שקל.
הפרויקט ממחיש את ההתפתחות המואצת בתחום ייצור החשמל מהשמש בשילוב עם אגירת אנרגיה בישראל. מתקני אגירה משולבים הם עדיין בשלב התפתחות, אך הם צפויים להגדיל את יכולות הניהול והגמישות של מערכות החשמל, להפחית עומסים בשעות שיא ולהאיץ את המעבר למקורות אנרגיה מתחדשים.
- שו"ב אנרגיה מסכמת רבעון עם עלייה של 12% בהכנסות
- המלצת קנייה על שיכון ובינוי אנרגיה "אפסייד של 24%"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בישראל, השוק לאנרגיה סולארית נמצא בצמיחה מתמדת, עם התקדמות משמעותית בתחום האגירה. בשנים האחרונות, ממשלת ישראל קידמה מספר רפורמות להגברת השימוש באנרגיה מתחדשת, כולל הטבות מס והקלות ביורוקרטיות לפרויקטים סולאריים.

מחירי הגז באירופה: ירידה שנתית של 40% - האם היציבות תימשך?
החוזים על הגז במדד ההולנדי TTF נסחרים סביב 28 אירו ל-MWh, למרות שמלאי האחסון נמוך מהרגיל. עונת חימום מתונה, זרימה סדירה מנורווגיה ועלייה ביבוא LNG שומרים על השקט, אבל תחזית קור ותקלות בצפון הים עוד יכולות לשנות את הטון
מחירי הגז הטבעי באירופה רושמים את הירידה השנתית החדה ביותר מאז 2023, והם מסיימים את השנה סביב מינוס 40% מול תחילתה. בחוזים העתידיים של מדד המסחר ההולנדי TTF, שמכתיב במידה רבה את הטון לכל היבשת, המחיר נע סביב 28 אירו ל-MWh. זה תמחור שנראה נמוך יחסית על רקע פתיחת עונת החימום והעובדה שמלאי האחסון מתחיל את החורף מתחת לממוצע.
השוק נראה יותר כמו מערכת שמחפשת איזון תפעולי ופחות כמו משבר מתגלגל. אחרי כמה שנים שבהן כל שיבוש קטן התגלגל לקפיצות חדות, הפוקוס עובר לשאלה פשוטה יותר, האם ההיצע מגיע בקצב שמכסה את הביקוש היומי, גם כשנקודת הפתיחה של המלאים פחות נוחה.
מה מחזיק את המחיר נמוך, וסוגיית האחסון
אחד הגורמים המרכזיים הוא עונת חימום מתונה יחסית בתחילתה, שמורידה לחץ מהביקוש לחימום ומאטה את קצב המשיכות מהאחסון. כשאין גל קור ממושך בשלב הזה, השוק מקבל מרווח נשימה שמקטין את פרמיית הסיכון בחוזים הקרובים.
במקביל, נורווגיה ממשיכה להיות עוגן לאירופה דרך צינורות הגז, וברוב הזמן הזרימה נשארת סדירה. לצד זה, יבוא הגז הטבעי הנוזלי LNG גדל משמעותית, והאירופים מושכים מטענים לפי הצורך. לפי סוכנות האנרגיה הבינלאומית, יבוא ה LNG לאירופה עולה השנה בכ 25% ומגיע לשיא, עם 92 מיליארד מטר מעוקב במחצית הראשונה של השנה.
- משרד האנרגיה בוחן ייצור אנרגיה לישראל בים
- מהמסכים לשטח: למה קרנות הגידור מרחיבות פעילות ישירה בשוק הסחורות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לתמונה הזו נכנס גם שינוי בהרכב המקורות. מעקב אחר תנועות מטענים מצביע על כך שמטענים מארהב מהווים בערך 56% מיבוא ה LNG של אירופה השנה, מה שתורם לרצף אספקה ומקטין את הרגישות לאירועים נקודתיים באזורי הפקה אחרים.
