אנרגיה מתחדשת
צילום: מרטין באודין, unsplash

ועידת האקלים: הרבה רעש וצלצולים. תוצאות - אין

סין והודו הצליחו לסכל את החלה שתפגע באינטרסים הכלכליים שלהן בטווח הקצר. כל עוד סין והודו מחוץ לתמונה - לא יהיו תוצאות של ממש. אבל גם בבייג'ין מבינים שאי אפשר להמשיך כך. האם יהיה המשך לוועידה?
מיטל בר דוד | (2)

עוד ועידת אקלים מסתיימת עם טעם חמצמץ משהו. לאחר פתיחה בקול תרועה רמה, ננעלה, אתמול, הועידה המתוקשרת CoP26, שנערכה במשק שבועיים בגלזגו, סקוטלנד, די בקול ענות חלושה: בהשאלה - נשיאים ורוח אבל גשם אין.

המעצמות הגדולות ובראשן סין, הנחשבת למזהמת הסביבתית הגדולה ביותר, והודו שכנתה, הצליחו לסכל הצעת החלטה שתפגע באינטרסים הכלכליים המשמעותיים שלהן כבר בטווח הקצר.

הוועידה רשמה מספר הישגים ועצם קיומה מהווה הישג נאה כשלעצמו, אך השאלה כעת מה הלאה.

נכון, בייג'ין השכילה להוציא חלק מהערמונים מהאש, אך לדעתי גם שם מבינים כי ההידרדרות האקלימית לא תוכל להימשך כך לאורך זמן.

לאחרונה, קיבל הפוליטביורו הסיני מספר החלטות שמטרתן לקדם השקעות באנרגיה מתחדשת ולהאיץ את המעבר למכונית חשמלית. כמו שנאמר – בקצב שלהם.

סין נודעת בהוצאה מהירה של החלטותיה לפועל – עם קבלתן. הפעם, יש לה זרז נוסף, מזג אוויר קשה שפקד אות מדינת הענק: חורף קיצוני, קיץ לוהט, השמדת יבולים ושיטפונות אדירי ממדים שהותירו מיליוני כפריים ללא קורת גג והסבו נזקים הנאמדים במיליארדים רבים של דולרים.

מסיבה זו, אני מעריכה כי על אף הקשיים הפוליטיים, תימשך המהפכה האקלימית-סביבתית שמניע הסקטור הפרטי הגלובלי.

עדות לכך אני מוצאת כבר כיום בהיבטים הבאים:

1. מניותיהן של יזמיות הרכב החשמלי (כולל Tesla אך גם אחרות) וחברות האנרגיה המתחדשת משגשגות כבר כמה שנים, תוך שהיקפי הון גדולים זורמים לתחום והמשקיעים נכונים להשקיע כבר היום במחקר ופיתוח, ביודעם כי הפירות על השקעתם תגענה רק בעוד מספר שנים.

2. "נגיף" ההשקעות החברתיות והאחראיות (ESG) הופך יותר ויותר לנחלתן של חברות אנרגיה פוסילית קלאסיות, מה שמעיד על כך שהדברים מתגלגלים לשם והפחם ילך ויאבד אחיזה.אלא שהדרך לשם לא תהייה קלה וכבר עתה היא נתקלת במכשול ראשון.

לאחרונה אנו עדים לאחת מתופעות ה "פוסט קורונה" בכלכלה העולמית. היציאה מהמגפה איטית ומעת לעת חוזרים גלי תחלואה, כגון הגל הקשה הפוקד, כעת, את יבשת אירופה. הדבר משבש מאוד את שרשראות האספקה הגלובלית ובתוך כך מתייקרים מחירי חומרי הגלם ותשומות הייצור ומחסור בכוח אדם מקשה עוד יותר על הייצור.

בישראל, לדוגמא, משתקף הדבר בתעריפים שנקבעו, לאחרונה,  מכרזי של רשות החשמל, הכוללים אגירה חשמלית.

התעריפים הללו מייקרים הקמה של מיזמים עתידיים, התשואה הצפויה מהן פוחתת והיזמים הגיעו, עקב כך, אל סף הכדאיות הכלכלית עבורם. בחלק מהמקרים נסוגים יזמים מביצוע הפרויקטים שתכננו.

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

גם ביבשת אירופה מצב העניינים דומה. מאבקי כוח בזירה הפוליטית חוברים להם לשיבושים אקלימיים קשים (כמו אפקט La Nina, המתרחש מדי מספר שנים באוקיינוסים) וגורמים לכך שאזרחי היבשת יאלצו לממן מכיסם את "מחיר" המהפכה הירוקה.

במצב הדברים כיום, מחיר החשמל יהיה גבוה מבעבר.

אולם, לדעתי, על אף מכשולי וקשיי הטווח הקצר ולמרות הגלגלים שתוקעות חלק מהמעצמות בגלגליה, מהפכת האנרגיה הירוקה היא צורך השעה ואף אם תתמהמה, בוא תבוא.

הכותבת היא אנליסטית בכירה, מזרחי טפחות.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    סיפורים 15/11/2021 13:32
    הגב לתגובה זו
    הדת הירוקה הפופוליסטי נתפסת לקטנות לרוב בגלל אינטרסים, אני לא שומע הרבה קולות להימנע מצריכת בשר ומוצריו למזון, למרות שתעשיית המזון שמבוססת על בעלי חיים בזבזנית במשאבים ומזהמת באופן קשה, וצורכת המון מים נקיים. לאומת זאת מקדשים את תעשיית הרכב החשמלי , כיום ייצור הסוללות החשמליות לרכב מזהם ביותר, ייצור מכונית חשמלית מזהם פי 8 מייצור מכונית בעלת מנוע בנזין בעלת אותו הספק. זאת ועוד שמשקיעים בתהליכים בזבזניים של חשמל מרוח ומשמש, למרות שייצור הרכיבים מזהם ביותר, ותחנות כוח המבוססות על רוח הורגות כמויות של ציפורים נודדות.
  • 1.
    דני 14/11/2021 11:54
    הגב לתגובה זו
    השוק הפרטי ידחוף את הענף, הממשלות חולמות
גז טבעי
צילום: טוויטר

עימות בין ישראל וארה"ב על הגז: עסקת היצוא למצרים תקועה

עימות בין ישראל לארה"ב על רקע הסכם הגז עם מצרים; השר אלי כהן: הממשל האמריקאי מפעיל לחצים אדירים לאישור עסקת לווייתן; שר האנרגיה האמריקני ביטל את ביקורו

תמיר חכמוף |

שר האנרגיה אלי כהן הודיע כי מקבילו האמריקני, כריס רייט, ביטל את ביקורו בישראל שתוכנן לשבוע הבא, צעד שמגיע על רקע סירובו של כהן לאשרר בשלב זה את הסכם הייצוא למצרים, עד שיובטחו האינטרסים הישראליים וייקבע מחיר גז "הוגן לשוק המקומי". העניין נחשף אצלנו בביזפורטל - גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל

על פי דיווחים, מאחורי הקלעים מתנהל בימים האחרונים מסע לחצים מצד הממשל האמריקני, שכלל פניות ישירות לכהן ואף הביא להתערבותו של ראש הממשלה נתניהו, במטרה להביא לאישור העסקה שנאמדת בכ-35 מיליארד דולר. על פי ההסכם, מאגר לווייתן אמור לספק למצרים כ-130 מיליארד מ"ק גז טבעי לאורך השנים הקרובות, אך כדי לממש זאת נדרש חתימתו של שר האנרגיה על היתר הייצוא החדש, מה שטרם קרה.

יש לציין כי חברת האנרגיה האמריקאית שברון, המחזיקה בכ-40% מהמאגר ומובילה את התפעול ואת מכר המלאי. נתון זה, לצד מעורבותו הפומבית של הממשל בוושינגטון בקידום העסקה, מרמז על משקלם הכלכלי והפוליטי של אינטרסים עסקיים חוצי יבשות שמופעלים לטובת השלמתה המיידית של עסקת הענק. במקביל, שותפות לווייתן האחרות, ובהן ניו-מד הישראלית, נמנעו בשלב זה מהתייחסות פומבית למסע הלחצים.

הצדדים החליטו להאריך את המועד לקבלת האישורים בחודש נוסף, אך במקביל נראה שהפערים הולכים ומעמיקים בין ישראל ומצריים. גורמים מדיניים מציינים כי כהן קושר את אישור העסקה להסדרת סוגיות מדיניות מול מצרים, ברקע טענות ישראליות להפרות של הסכם השלום.

עסקת היצוא שעל הפרק

ב-7 באוגוסט 2025 דווח על עסקת יצוא הגז הגדולה ביותר בתולדות המדינה, במסגרתה חתמו השותפות במאגר לוויתן, בראשות ניו-מד אנרג'י, עם חברת BOE המצרית על הסכם למכירת כ-35 מיליארד דולר. העסקה הייתה אמורה להתחלק לשני שלבים: השלב הראשון, שהיקפו לוויתן בעסקת יצוא למצרים של 35 מיליארד דולר עד 2040; שותפויות הגז מזנקות

גז טבעי
צילום: טוויטר

עימות בין ישראל וארה"ב על הגז: עסקת היצוא למצרים תקועה

עימות בין ישראל לארה"ב על רקע הסכם הגז עם מצרים; השר אלי כהן: הממשל האמריקאי מפעיל לחצים אדירים לאישור עסקת לווייתן; שר האנרגיה האמריקני ביטל את ביקורו

תמיר חכמוף |

שר האנרגיה אלי כהן הודיע כי מקבילו האמריקני, כריס רייט, ביטל את ביקורו בישראל שתוכנן לשבוע הבא, צעד שמגיע על רקע סירובו של כהן לאשרר בשלב זה את הסכם הייצוא למצרים, עד שיובטחו האינטרסים הישראליים וייקבע מחיר גז "הוגן לשוק המקומי". העניין נחשף אצלנו בביזפורטל - גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל

על פי דיווחים, מאחורי הקלעים מתנהל בימים האחרונים מסע לחצים מצד הממשל האמריקני, שכלל פניות ישירות לכהן ואף הביא להתערבותו של ראש הממשלה נתניהו, במטרה להביא לאישור העסקה שנאמדת בכ-35 מיליארד דולר. על פי ההסכם, מאגר לווייתן אמור לספק למצרים כ-130 מיליארד מ"ק גז טבעי לאורך השנים הקרובות, אך כדי לממש זאת נדרש חתימתו של שר האנרגיה על היתר הייצוא החדש, מה שטרם קרה.

יש לציין כי חברת האנרגיה האמריקאית שברון, המחזיקה בכ-40% מהמאגר ומובילה את התפעול ואת מכר המלאי. נתון זה, לצד מעורבותו הפומבית של הממשל בוושינגטון בקידום העסקה, מרמז על משקלם הכלכלי והפוליטי של אינטרסים עסקיים חוצי יבשות שמופעלים לטובת השלמתה המיידית של עסקת הענק. במקביל, שותפות לווייתן האחרות, ובהן ניו-מד הישראלית, נמנעו בשלב זה מהתייחסות פומבית למסע הלחצים.

הצדדים החליטו להאריך את המועד לקבלת האישורים בחודש נוסף, אך במקביל נראה שהפערים הולכים ומעמיקים בין ישראל ומצריים. גורמים מדיניים מציינים כי כהן קושר את אישור העסקה להסדרת סוגיות מדיניות מול מצרים, ברקע טענות ישראליות להפרות של הסכם השלום.

עסקת היצוא שעל הפרק

ב-7 באוגוסט 2025 דווח על עסקת יצוא הגז הגדולה ביותר בתולדות המדינה, במסגרתה חתמו השותפות במאגר לוויתן, בראשות ניו-מד אנרג'י, עם חברת BOE המצרית על הסכם למכירת כ-35 מיליארד דולר. העסקה הייתה אמורה להתחלק לשני שלבים: השלב הראשון, שהיקפו לוויתן בעסקת יצוא למצרים של 35 מיליארד דולר עד 2040; שותפויות הגז מזנקות