הקו הכחול מתעכב: הקבלן הסיני בחוץ
חברת הקרונות הסינית CRRC, שהייתה אמורה להוביל את שלב הביצוע המרכזי של הקו הכחול בירושלים, ככל הנראה תודח מהפרויקט בעקבות לחצים אמריקאיים וחששות ביטחוניים בישראל; אחרי פרישת שתי שותפות אירופיות, ובלי פתרון חלופי שנראה לעין, לוחות הזמנים נדחים, וההערכות
בשטח מדברות על פתיחה לא לפני 2032
הקו הכחול, שאורכו כ־31 ק"מ ואמור לחבר בין רמות בצפון ירושלים לבין גילה בדרום העיר, חווה שורה של שינויים והחלפות בשנה האחרונה: תחילה פרשה מהפרויקט חברת COMSA הספרדית, שהייתה שותפה בתהליך ההקמה. בהמשך עזבה גם ספקית הקרונות PESA הפולנית, בין היתר בשל המלחמה
וחשש מפרמיית סיכון בישראל. כפתרון ביניים, פנתה זכיינית הפרויקט – חברת Jtrain, לחברה הסינית CRRC, יצרנית הקרונות הגדולה בעולם.
אבל כעת, מסתבר שהחברה הסינית, שאמורה הייתה לספק את הקרונות לקו הכחול של הרכבת הקלה בירושלים, ככל הנראה תודח מהפרויקט -
בעקבות לחצים גוברים מצד ארה״ב וגורמי ביטחון בישראל. המשמעות: עוד עיכוב בלוח הזמנים של אחד ממיזמי התחבורה הגדולים במדינה, שכבר לא צפוי להיפתח עד שנת 2030 (כמו התחזיות), ולמעשה נדחה למועד לא ידוע. לפי ההערכות זה לא יקרה לפני 2032.
כעת, נראה כי משרד
התחבורה וחברת Jtrain החליפו את החברה הסינית בחברה שהקימו והיא בלו ליין קונסטרקשן שהיא חברה המוחזקת ב75% בידי דניה ו25% בידי דן.
מצב בעייתי
במצב הנוכחי, פרויקט הדגל של התחבורה הירושלמית נמצא בלימבו. מצד אחד, תכנון מפורט כבר הושלם, עבודות תשתית ראשוניות החלו, והציבור הירושלמי מצפה לשיפור ממשי בקישור התחבורתי בין שכונות העיר. מצד שני, סדרת זעזועים בשל ההחלפות כאמור, ביטחוניים ופוליטיים הופכים את הקו הכחול לדוגמה בעייתית למה קורה כשיש שלל אינטרסיים מסביב למצב של סיכונים גיאו-פוליטיים, מה שמביא בסוף שתושבי ירושלים יצטרכו להמתין ולראות איך הדברים יתפתחו והאם אכן ההחלפה כעת תהווה את הבשורה והפתרון לקו הכחול.
הסיבה להחלפת הקבלן הסיני - עלול להוות סיכון
CRRC אינה עוד חברה סינית רגילה. לפי משרד ההגנה האמריקאי,
החברה מוגדרת מאז 2020 בתור חברה צבאית סינית - כלומר, כזו שתורמת או מסייעת לצבא סין. הגדרה זו נאכפת בארה"ב, כולל מגבלות השקעה, ומהווה נורת אזהרה משמעותית בכל הנוגע לפרויקטים בתחום התשתיות, במיוחד במדינות בעלות ברית של ארה"ב כמו ישראל.
גורמים במערכת
הביטחון הישראלית - בהם השב"כ והמטה לביטחון לאומי – הזהירו מפני שיתוף פעולה עם CRRC, בשל פוטנציאל של גישה למידע רגיש, מערכות תפעול קריטיות וציוד תקשורת.
Jtrain - שותפות ציבורית ופרטית
החברה היא הזכיינית שנבחרה להקמה, מימון,
תפעול ותחזוקת הקו הכחול של הרכבת הקלה בירושלים. מדובר בשותפות בין חברת דניה סיבוס, קבוצת דן ושותפים זרים, כאשר בתחילת הדרך כללה גם את COMSA הספרדית – שפרשה מהפרויקט במאי 2024, בעקבות לחצים פוליטיים שהופעלו עליה בספרד עקב הלחימה בישראל.
הפרויקט מתבצע
במתכונת של שותפות ציבורית-פרטית ומוערך בעלות של כ־9 מיליארד שקלים. החברה אחראית גם תפעול הקו לתקופה של 25 שנה, עם אפשרות להארכה.
- צפי לעומסים כבדים - היערכות תחבורתית חסרת תקדים בירושלים
- הרכבת הקלה בי-ם מתקדמת - הקן הירוק יחובר לאדום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גיוס של מלוא המימון
היום הודיעה חברת דניה, מקבוצת לפידות קפיטל, על השלמת הסגירה הפיננסית לפרויקט, לאחר שהצליחה
לגייס את מלוא המימון הנדרש בסך של כ-5 מיליארד שקל. את המימון לפרויקט הוביל בנק לאומי, יחד עם נוספים שהם בנקים וגופים מוסדיים.
לקח מהעבר - המקרה של נמל חיפה
המעורבות של חברת CRRC הסינית בפרויקט הקו הכחול אינה הראשונה שמעוררת
רגישות ביטחונית. כבר בשנת 2015 העניקה ישראל זיכיון לחברת SIPG - תאגיד ממשלתי מסין, להפעיל את נמל המפרץ החדש בחיפה, למשך 25 שנה. ההחלטה עוררה ביקורת נרחבת מצד ארה"ב, שביקשה מישראל להגביל את הגישה הסינית לנכסים אסטרטגיים.
בקרב גורמי ביטחון ישראלים
ואמריקאים עלו חששות שגורמים סיניים יוכלו לאסוף מודיעין דרך תשתיות אזרחיות, ולפגוע בשיתוף הפעולה הביטחוני. מאז אותו מקרה, כל שיתוף פעולה עם חברות סיניות בתחומי תשתיות ותחבורה נבחן בקפדנות - כולל במקרה של הרכבת הקלה בירושלים.
- 3.לא למדו מנתעסינים (ל"ת)אנונימי 14/05/2025 07:58הגב לתגובה זו
- 2.דני 15/04/2025 17:56הגב לתגובה זוהחברה CRRC היא רק ספקית קרונות ולכן שקלו במנהלת הפרויקט את אישורה כמחליפה לחברת פסה. היא לא כמו חברתה CCRC הסינית שבאמת מנהלת פרוייקטי תשתית ולכן פסלו את השתתפותה במכרז הקו הסגול בגוש דן
- 1.אלון 15/04/2025 11:51הגב לתגובה זוהרכבת הקלה היא כישלון גם בירושלים וגם בגוש דן .כל הפרויקטים של הרכבות האלה נגמרו באיחור של לפחות 6 שנים ובחריגה אדירה מהתקציבים.עדיף לסלול נתיבי תחבורה ציבורית שינועו בהם אוטובוסים ארוכים מונעים בחשמל.
- שמואל 30/04/2025 15:25הגב לתגובה זומציע לחכות עד שהשרה רקב תוחלף ואז להתחיל מההתחלה

מניית הנפט והגז ש-UBS ממליצים עליה
כשמחירי הנפט יורדים, חשוב להסתכל על עלות ההפקה - החברות עם עלות הפקה נמוכה, ייפגעו פחות וירוויחו יותר; על החברה שפועלת בארץ והעתיד שלה הוא בגיאנה
מחיר הנפט מסוג ברנט צנח מכ-73 דולר לפני שנה לרמה של כ-63 דולר - ירידה של כ-14%. זו ירידה שאמורה להיות מכה קשה למניות הנפט. עם זאת, שברון הצליחה להפיק השנה תשואה חיובית קטנה, עובדה המעידה על אופן שונה שבו השוק מתמחר את נכסיה ואת יכולתה לייצר תזרים גם בסביבה מאתגרת. שברון פועלת גם בישראל עם החזקות במאגרי הגז, אבל נראה שהעתיד שלה מצא בגיאנה
ב-UBS מתארים את שברון כמובילה בתחום האפסטרים (חיפוש והפקה). האנליסטים מסבירים שהשוק מתמחר לא רק את מחיר החבית, אלא גם את מלאי הרזרבות, עלויות ההפקה וקצב יצירת המזומנים לטווח ארוך. הם ממליצים על המניה כמועדפת בסקטור וסבורים שהיא צריכה להיסחר בפרמיה על הסקטור מכיוון שהיא עם נכסים איכותיים שמייצרים תזרים חופשי יציב גם בסביבת מחירים נמוכה.
למה ירידת מחירי הנפט לא שוברת את שברון
ירידת מחירי הנפט פוגעת בכל היצרנים, אך בעוצמות שונות. פרמטרים כמו איכות מאגרי ההפקה ועלות הפקה לחבית קובעים את גובה הפגיעה. ככל שהנכסים זולים יותר להפקה (ככל שעלות ההפקה לחבית נפט נמוכה יותר), כך החברה יכולה להמשיך להרוויח, או לפחות לשמור על תזרים חיובי, גם כשהברנט יורד לאזור ה-60 דולר.
שברון נתפסת כחברה שמצליחה לאזן בין מחזוריות הנפט לבין ניהול הון ממושמע, תוך שמירה על תזרים לבעלי המניות גם בתקופות קשות. מניות נפט לא נעות אחד לאחד מול מחיר החבית – יש השפעה של ציפיות עתידיות, החלטות השקעה בפרויקטים, רכישות ומכירות נכסים, ותמחור סיכונים רגולטוריים וגיאופוליטיים. החלטות ההשקעה של שברון בגיאנה משפיעות באופן משמעותי על תפיסת המשקיעים.
- עלייתה ונפילתה של חלוצת הרובוטיקה הצרכנית והצבאית
- לידיעת המשקיעים בשותפויות הגז - שברון צופה ירידת מחירים לקראת סוף העשור
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רכישת הס והמאגר בגיאנה: הקלף המנצח
נקודת המפנה בסיפור שברון היא רכישת הס, מהלך שהביא חשיפה לרזרבות נפט משמעותיות בגיאנה. אזור זה הפך בשנים האחרונות לאחד ממוקדי ההפקה המעניינים בעולם הודות לשילוב של מאגרים גדולים ועלויות הפקה תחרותיות.

מניית הנפט והגז ש-UBS ממליצים עליה
כשמחירי הנפט יורדים, חשוב להסתכל על עלות ההפקה - החברות עם עלות הפקה נמוכה, ייפגעו פחות וירוויחו יותר; על החברה שפועלת בארץ והעתיד שלה הוא בגיאנה
מחיר הנפט מסוג ברנט צנח מכ-73 דולר לפני שנה לרמה של כ-63 דולר - ירידה של כ-14%. זו ירידה שאמורה להיות מכה קשה למניות הנפט. עם זאת, שברון הצליחה להפיק השנה תשואה חיובית קטנה, עובדה המעידה על אופן שונה שבו השוק מתמחר את נכסיה ואת יכולתה לייצר תזרים גם בסביבה מאתגרת. שברון פועלת גם בישראל עם החזקות במאגרי הגז, אבל נראה שהעתיד שלה מצא בגיאנה
ב-UBS מתארים את שברון כמובילה בתחום האפסטרים (חיפוש והפקה). האנליסטים מסבירים שהשוק מתמחר לא רק את מחיר החבית, אלא גם את מלאי הרזרבות, עלויות ההפקה וקצב יצירת המזומנים לטווח ארוך. הם ממליצים על המניה כמועדפת בסקטור וסבורים שהיא צריכה להיסחר בפרמיה על הסקטור מכיוון שהיא עם נכסים איכותיים שמייצרים תזרים חופשי יציב גם בסביבת מחירים נמוכה.
למה ירידת מחירי הנפט לא שוברת את שברון
ירידת מחירי הנפט פוגעת בכל היצרנים, אך בעוצמות שונות. פרמטרים כמו איכות מאגרי ההפקה ועלות הפקה לחבית קובעים את גובה הפגיעה. ככל שהנכסים זולים יותר להפקה (ככל שעלות ההפקה לחבית נפט נמוכה יותר), כך החברה יכולה להמשיך להרוויח, או לפחות לשמור על תזרים חיובי, גם כשהברנט יורד לאזור ה-60 דולר.
שברון נתפסת כחברה שמצליחה לאזן בין מחזוריות הנפט לבין ניהול הון ממושמע, תוך שמירה על תזרים לבעלי המניות גם בתקופות קשות. מניות נפט לא נעות אחד לאחד מול מחיר החבית – יש השפעה של ציפיות עתידיות, החלטות השקעה בפרויקטים, רכישות ומכירות נכסים, ותמחור סיכונים רגולטוריים וגיאופוליטיים. החלטות ההשקעה של שברון בגיאנה משפיעות באופן משמעותי על תפיסת המשקיעים.
- עלייתה ונפילתה של חלוצת הרובוטיקה הצרכנית והצבאית
- לידיעת המשקיעים בשותפויות הגז - שברון צופה ירידת מחירים לקראת סוף העשור
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רכישת הס והמאגר בגיאנה: הקלף המנצח
נקודת המפנה בסיפור שברון היא רכישת הס, מהלך שהביא חשיפה לרזרבות נפט משמעותיות בגיאנה. אזור זה הפך בשנים האחרונות לאחד ממוקדי ההפקה המעניינים בעולם הודות לשילוב של מאגרים גדולים ועלויות הפקה תחרותיות.
