רכבת קלה
צילום: נתע

הקו הכחול מתעכב: הקבלן הסיני בחוץ

חברת הקרונות הסינית CRRC, שהייתה אמורה להוביל את שלב הביצוע המרכזי של הקו הכחול בירושלים, ככל הנראה תודח מהפרויקט בעקבות לחצים אמריקאיים וחששות ביטחוניים בישראל; אחרי פרישת שתי שותפות אירופיות, ובלי פתרון חלופי שנראה לעין, לוחות הזמנים נדחים, וההערכות בשטח מדברות על פתיחה לא לפני 2032

הרצי אהרון | (4)

הקו הכחול, שאורכו כ־31 ק"מ ואמור לחבר בין רמות בצפון ירושלים לבין גילה בדרום העיר, חווה שורה של שינויים והחלפות בשנה האחרונה: תחילה פרשה מהפרויקט חברת COMSA הספרדית, שהייתה שותפה בתהליך ההקמה. בהמשך עזבה גם ספקית הקרונות PESA הפולנית, בין היתר בשל המלחמה וחשש מפרמיית סיכון בישראל. כפתרון ביניים, פנתה זכיינית הפרויקט – חברת Jtrain, לחברה הסינית CRRC, יצרנית הקרונות הגדולה בעולם.

אבל כעת, מסתבר שהחברה הסינית, שאמורה הייתה לספק את הקרונות לקו הכחול של הרכבת הקלה בירושלים, ככל הנראה תודח מהפרויקט - בעקבות לחצים גוברים מצד ארה״ב וגורמי ביטחון בישראל. המשמעות: עוד עיכוב בלוח הזמנים של אחד ממיזמי התחבורה הגדולים במדינה, שכבר לא צפוי להיפתח עד שנת 2030 (כמו התחזיות), ולמעשה נדחה למועד לא ידוע. לפי ההערכות זה לא יקרה לפני 2032.

כעת, נראה כי משרד התחבורה וחברת Jtrain החליפו את החברה הסינית בחברה שהקימו והיא בלו ליין קונסטרקשן שהיא חברה המוחזקת ב75% בידי דניה ו25% בידי דן.

מצב בעייתי

במצב הנוכחי, פרויקט הדגל של התחבורה הירושלמית נמצא בלימבו. מצד אחד, תכנון מפורט כבר הושלם, עבודות תשתית ראשוניות החלו, והציבור הירושלמי מצפה לשיפור ממשי בקישור התחבורתי בין שכונות העיר. מצד שני, סדרת זעזועים בשל ההחלפות כאמור, ביטחוניים ופוליטיים הופכים את הקו הכחול לדוגמה בעייתית למה קורה כשיש שלל אינטרסיים מסביב למצב של סיכונים גיאו-פוליטיים, מה שמביא בסוף שתושבי ירושלים יצטרכו להמתין ולראות איך הדברים יתפתחו והאם אכן ההחלפה כעת תהווה את הבשורה והפתרון לקו הכחול.

הסיבה להחלפת הקבלן הסיני - עלול להוות סיכון

CRRC אינה עוד חברה סינית רגילה. לפי משרד ההגנה האמריקאי, החברה מוגדרת מאז 2020 בתור חברה צבאית סינית - כלומר, כזו שתורמת או מסייעת לצבא סין. הגדרה זו נאכפת בארה"ב, כולל מגבלות השקעה, ומהווה נורת אזהרה משמעותית בכל הנוגע לפרויקטים בתחום התשתיות, במיוחד במדינות בעלות ברית של ארה"ב כמו ישראל.

גורמים במערכת הביטחון הישראלית - בהם השב"כ והמטה לביטחון לאומי – הזהירו מפני שיתוף פעולה עם CRRC, בשל פוטנציאל של גישה למידע רגיש, מערכות תפעול קריטיות וציוד תקשורת.


Jtrain - שותפות ציבורית ופרטית

החברה היא הזכיינית שנבחרה להקמה, מימון, תפעול ותחזוקת הקו הכחול של הרכבת הקלה בירושלים. מדובר בשותפות בין חברת דניה סיבוס, קבוצת דן ושותפים זרים, כאשר בתחילת הדרך כללה גם את COMSA הספרדית – שפרשה מהפרויקט במאי 2024, בעקבות לחצים פוליטיים שהופעלו עליה בספרד עקב הלחימה בישראל.

הפרויקט מתבצע במתכונת של שותפות ציבורית-פרטית ומוערך בעלות של כ־9 מיליארד שקלים. החברה אחראית גם תפעול הקו לתקופה של 25 שנה, עם אפשרות להארכה.

גיוס של מלוא המימון

היום הודיעה חברת דניה, מקבוצת לפידות קפיטל, על השלמת הסגירה הפיננסית לפרויקט, לאחר שהצליחה לגייס את מלוא המימון הנדרש בסך של כ-5 מיליארד שקל. את המימון לפרויקט הוביל בנק לאומי, יחד עם נוספים שהם בנקים וגופים מוסדיים.


לקח מהעבר - המקרה של נמל חיפה

המעורבות של חברת CRRC הסינית בפרויקט הקו הכחול אינה הראשונה שמעוררת רגישות ביטחונית. כבר בשנת 2015 העניקה ישראל זיכיון לחברת SIPG - תאגיד ממשלתי מסין, להפעיל את נמל המפרץ החדש בחיפה, למשך 25 שנה. ההחלטה עוררה ביקורת נרחבת מצד ארה"ב, שביקשה מישראל להגביל את הגישה הסינית לנכסים אסטרטגיים.

בקרב גורמי ביטחון ישראלים ואמריקאים עלו חששות שגורמים סיניים יוכלו לאסוף מודיעין דרך תשתיות אזרחיות, ולפגוע בשיתוף הפעולה הביטחוני. מאז אותו מקרה, כל שיתוף פעולה עם חברות סיניות בתחומי תשתיות ותחבורה נבחן בקפדנות - כולל במקרה של הרכבת הקלה בירושלים.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    לא למדו מנתעסינים (ל"ת)
    אנונימי 14/05/2025 07:58
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    דני 15/04/2025 17:56
    הגב לתגובה זו
    החברה CRRC היא רק ספקית קרונות ולכן שקלו במנהלת הפרויקט את אישורה כמחליפה לחברת פסה. היא לא כמו חברתה CCRC הסינית שבאמת מנהלת פרוייקטי תשתית ולכן פסלו את השתתפותה במכרז הקו הסגול בגוש דן
  • 1.
    אלון 15/04/2025 11:51
    הגב לתגובה זו
    הרכבת הקלה היא כישלון גם בירושלים וגם בגוש דן .כל הפרויקטים של הרכבות האלה נגמרו באיחור של לפחות 6 שנים ובחריגה אדירה מהתקציבים.עדיף לסלול נתיבי תחבורה ציבורית שינועו בהם אוטובוסים ארוכים מונעים בחשמל.
  • שמואל 30/04/2025 15:25
    הגב לתגובה זו
    מציע לחכות עד שהשרה רקב תוחלף ואז להתחיל מההתחלה
אתר לקידוח נפט בלב ים קרדיט גרוקאתר לקידוח נפט בלב ים קרדיט גרוק

ירד 20% ב-2025: איך איבד הנפט את הרגישות ההיסטורית למתחים גיאופוליטיים?

ביום האחרון של 2025, מחירי חוזי הנפט צנחו והשלימו את השנה עם ההפסדים השנתיים הגדולים ביותר מאז 2020. הירידות נרשמו על רקע חששות לעודף היצע עולמי, בעקבות ביטול המחויבויות להפחתת הפקה מצד מדינות אופ"ק+ ועלייה בהיקף ההפקה במדינות שלא חברות בארגון - על ה"התבגרות" של משקיעי האנרגיה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה נפט

פעם כל כותרת על מתיחות במזרח התיכון הייתה מקפיצה את הנפט, היום זה לא המצב. אולי זה "התבגרות" מסוימת של המשקיעים בתחום האנרגיה ואולי הסיבה המרכזית לזה היא שההיצע התרחב ונדד הרחק מהמדינות המפרציות אל מדינות המערב. אם בעבר השוק היה כוסס את הציפורניים לקראת כל פגישה של קרטל אופק, היום הגדלת היצע או הקטנה שלו מתקבלים ביתר איפוק כשההבנה שיש תמיכה הרבה יותר גדולה מארה"ב וקנדה, ארה"ב הפכה מיבואנית תלויה ליצרנית הנפט הגדולה בעולם. היא מייצרת מעל 13 מיליון חביות ביום. כשיש מתיחות במזרח התיכון, העולם יודע שטקסס וקנדה יכולות "לפתוח את הברז" ולפצות על החוסר.

המשקיעים בשוק הנפט מתמודדים עם תמונה של היצע גובר. לצד ביטול ההגבלות על ההפקה במסגרת אופ"ק+, מדינות כמו ארצות הברית וקנדה מגדילות את תפוקתן. במקביל, מלאי הנפט העולמיים נותרו ברמות גבוהות יחסית, מה שמוסיף לחץ מטה על המחירים. הביקוש שעלה בתקופת החגים צפוי להצטמצם עם שובם של עובדים לשגרה, ולחזק את הציפייה לעודף היצע. מגמה זו מושפעת גם מהמעבר ההדרגתי לאנרגיות מתחדשות, שמפחית את התלות בנפט.

חוזה הנפט מסוג WTI ירד ב-0.9% לסגירת השנה במחיר של 57.42 דולר לחבית, מה שמסמן ירידה שנתית של כ-20%. הנפט מסוג ברנט ירד ב-0.8% ונסגר במחיר של 60.85 דולר לחבית, עם ירידה שנתית של כ-18%. ניתוח מעמיק מראה כי הירידות נובעות גם מחוסר ביטחון כלכלי גלובלי, שמשפיע על הביקוש לנפט.

רוסיה ואוקראינה משפיעות על הסנטימנט

למרות שהסיכון הגיאופוליטי עדיין משמעותי הוא הולך ונחלש בחודשים האחרונים. בייחוד אם מסתכלים על המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, יש לאחרונה ניסיונות להשגת הסכם שלום שגורמים לתזוזות בשוק. במידה שההסכם לא יושג, צפויה החרפת האלימות ושיבושים באספקת הנפט. במקביל, סנקציות אמריקאיות מגבילות את סחר הנפט של ונצואלה, ומתחים גוברים במזרח התיכון, כמו הקולות החדשים לתקיפה על איראן שנשמעו בין השאר בפגישתם של טראמפ ונתניהו תורמים לחוסר היציבות, עם השפעה ישירה על מסלולי שינוע הנפט.

גם ב-2026, המתיחות הגיאופוליטית לא נעלמת. המלחמה בין רוסיה לאוקראינה רחוקה מסיום ברור, המזרח התיכון עדיין לא רגוע ויש בה עדיין אפשרות להסלמה מהירה, והלחצים על איראן וונצואלה לא צפויים להתפוגג. אבל שוק הנפט כבר לא מגיב לאירועים האלה כמו בעבר. הוא שוק שמביט קודם כל על המספרים, על מאזן ההיצע והביקוש, ופחות על הכותרות.

העולם יודע שהנפט כבר לא תלוי כמעט בלעדית במדינות המפרץ. ארה"ב, קנדה ומדינות נוספות מחזיקות היום ביכולת ייצור שמאפשרת גמישות, תגובה מהירה, ובעיקר תחושת ביטחון. גם אם יש זעזוע אזורי, השוק מעריך שיש מי שיכול למלא את החסר.

אתר לקידוח נפט בלב ים קרדיט גרוקאתר לקידוח נפט בלב ים קרדיט גרוק

ירד 20% ב-2025: איך איבד הנפט את הרגישות ההיסטורית למתחים גיאופוליטיים?

ביום האחרון של 2025, מחירי חוזי הנפט צנחו והשלימו את השנה עם ההפסדים השנתיים הגדולים ביותר מאז 2020. הירידות נרשמו על רקע חששות לעודף היצע עולמי, בעקבות ביטול המחויבויות להפחתת הפקה מצד מדינות אופ"ק+ ועלייה בהיקף ההפקה במדינות שלא חברות בארגון - על ה"התבגרות" של משקיעי האנרגיה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה נפט

פעם כל כותרת על מתיחות במזרח התיכון הייתה מקפיצה את הנפט, היום זה לא המצב. אולי זה "התבגרות" מסוימת של המשקיעים בתחום האנרגיה ואולי הסיבה המרכזית לזה היא שההיצע התרחב ונדד הרחק מהמדינות המפרציות אל מדינות המערב. אם בעבר השוק היה כוסס את הציפורניים לקראת כל פגישה של קרטל אופק, היום הגדלת היצע או הקטנה שלו מתקבלים ביתר איפוק כשההבנה שיש תמיכה הרבה יותר גדולה מארה"ב וקנדה, ארה"ב הפכה מיבואנית תלויה ליצרנית הנפט הגדולה בעולם. היא מייצרת מעל 13 מיליון חביות ביום. כשיש מתיחות במזרח התיכון, העולם יודע שטקסס וקנדה יכולות "לפתוח את הברז" ולפצות על החוסר.

המשקיעים בשוק הנפט מתמודדים עם תמונה של היצע גובר. לצד ביטול ההגבלות על ההפקה במסגרת אופ"ק+, מדינות כמו ארצות הברית וקנדה מגדילות את תפוקתן. במקביל, מלאי הנפט העולמיים נותרו ברמות גבוהות יחסית, מה שמוסיף לחץ מטה על המחירים. הביקוש שעלה בתקופת החגים צפוי להצטמצם עם שובם של עובדים לשגרה, ולחזק את הציפייה לעודף היצע. מגמה זו מושפעת גם מהמעבר ההדרגתי לאנרגיות מתחדשות, שמפחית את התלות בנפט.

חוזה הנפט מסוג WTI ירד ב-0.9% לסגירת השנה במחיר של 57.42 דולר לחבית, מה שמסמן ירידה שנתית של כ-20%. הנפט מסוג ברנט ירד ב-0.8% ונסגר במחיר של 60.85 דולר לחבית, עם ירידה שנתית של כ-18%. ניתוח מעמיק מראה כי הירידות נובעות גם מחוסר ביטחון כלכלי גלובלי, שמשפיע על הביקוש לנפט.

רוסיה ואוקראינה משפיעות על הסנטימנט

למרות שהסיכון הגיאופוליטי עדיין משמעותי הוא הולך ונחלש בחודשים האחרונים. בייחוד אם מסתכלים על המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, יש לאחרונה ניסיונות להשגת הסכם שלום שגורמים לתזוזות בשוק. במידה שההסכם לא יושג, צפויה החרפת האלימות ושיבושים באספקת הנפט. במקביל, סנקציות אמריקאיות מגבילות את סחר הנפט של ונצואלה, ומתחים גוברים במזרח התיכון, כמו הקולות החדשים לתקיפה על איראן שנשמעו בין השאר בפגישתם של טראמפ ונתניהו תורמים לחוסר היציבות, עם השפעה ישירה על מסלולי שינוע הנפט.

גם ב-2026, המתיחות הגיאופוליטית לא נעלמת. המלחמה בין רוסיה לאוקראינה רחוקה מסיום ברור, המזרח התיכון עדיין לא רגוע ויש בה עדיין אפשרות להסלמה מהירה, והלחצים על איראן וונצואלה לא צפויים להתפוגג. אבל שוק הנפט כבר לא מגיב לאירועים האלה כמו בעבר. הוא שוק שמביט קודם כל על המספרים, על מאזן ההיצע והביקוש, ופחות על הכותרות.

העולם יודע שהנפט כבר לא תלוי כמעט בלעדית במדינות המפרץ. ארה"ב, קנדה ומדינות נוספות מחזיקות היום ביכולת ייצור שמאפשרת גמישות, תגובה מהירה, ובעיקר תחושת ביטחון. גם אם יש זעזוע אזורי, השוק מעריך שיש מי שיכול למלא את החסר.