הקו הכחול מתעכב: הקבלן הסיני בחוץ
חברת הקרונות הסינית CRRC, שהייתה אמורה להוביל את שלב הביצוע המרכזי של הקו הכחול בירושלים, ככל הנראה תודח מהפרויקט בעקבות לחצים אמריקאיים וחששות ביטחוניים בישראל; אחרי פרישת שתי שותפות אירופיות, ובלי פתרון חלופי שנראה לעין, לוחות הזמנים נדחים, וההערכות
בשטח מדברות על פתיחה לא לפני 2032
הקו הכחול, שאורכו כ־31 ק"מ ואמור לחבר בין רמות בצפון ירושלים לבין גילה בדרום העיר, חווה שורה של שינויים והחלפות בשנה האחרונה: תחילה פרשה מהפרויקט חברת COMSA הספרדית, שהייתה שותפה בתהליך ההקמה. בהמשך עזבה גם ספקית הקרונות PESA הפולנית, בין היתר בשל המלחמה
וחשש מפרמיית סיכון בישראל. כפתרון ביניים, פנתה זכיינית הפרויקט – חברת Jtrain, לחברה הסינית CRRC, יצרנית הקרונות הגדולה בעולם.
אבל כעת, מסתבר שהחברה הסינית, שאמורה הייתה לספק את הקרונות לקו הכחול של הרכבת הקלה בירושלים, ככל הנראה תודח מהפרויקט -
בעקבות לחצים גוברים מצד ארה״ב וגורמי ביטחון בישראל. המשמעות: עוד עיכוב בלוח הזמנים של אחד ממיזמי התחבורה הגדולים במדינה, שכבר לא צפוי להיפתח עד שנת 2030 (כמו התחזיות), ולמעשה נדחה למועד לא ידוע. לפי ההערכות זה לא יקרה לפני 2032.
כעת, נראה כי משרד
התחבורה וחברת Jtrain החליפו את החברה הסינית בחברה שהקימו והיא בלו ליין קונסטרקשן שהיא חברה המוחזקת ב75% בידי דניה ו25% בידי דן.
מצב בעייתי
במצב הנוכחי, פרויקט הדגל של התחבורה הירושלמית נמצא בלימבו. מצד אחד, תכנון מפורט כבר הושלם, עבודות תשתית ראשוניות החלו, והציבור הירושלמי מצפה לשיפור ממשי בקישור התחבורתי בין שכונות העיר. מצד שני, סדרת זעזועים בשל ההחלפות כאמור, ביטחוניים ופוליטיים הופכים את הקו הכחול לדוגמה בעייתית למה קורה כשיש שלל אינטרסיים מסביב למצב של סיכונים גיאו-פוליטיים, מה שמביא בסוף שתושבי ירושלים יצטרכו להמתין ולראות איך הדברים יתפתחו והאם אכן ההחלפה כעת תהווה את הבשורה והפתרון לקו הכחול.
הסיבה להחלפת הקבלן הסיני - עלול להוות סיכון
CRRC אינה עוד חברה סינית רגילה. לפי משרד ההגנה האמריקאי,
החברה מוגדרת מאז 2020 בתור חברה צבאית סינית - כלומר, כזו שתורמת או מסייעת לצבא סין. הגדרה זו נאכפת בארה"ב, כולל מגבלות השקעה, ומהווה נורת אזהרה משמעותית בכל הנוגע לפרויקטים בתחום התשתיות, במיוחד במדינות בעלות ברית של ארה"ב כמו ישראל.
גורמים במערכת
הביטחון הישראלית - בהם השב"כ והמטה לביטחון לאומי – הזהירו מפני שיתוף פעולה עם CRRC, בשל פוטנציאל של גישה למידע רגיש, מערכות תפעול קריטיות וציוד תקשורת.
Jtrain - שותפות ציבורית ופרטית
החברה היא הזכיינית שנבחרה להקמה, מימון,
תפעול ותחזוקת הקו הכחול של הרכבת הקלה בירושלים. מדובר בשותפות בין חברת דניה סיבוס, קבוצת דן ושותפים זרים, כאשר בתחילת הדרך כללה גם את COMSA הספרדית – שפרשה מהפרויקט במאי 2024, בעקבות לחצים פוליטיים שהופעלו עליה בספרד עקב הלחימה בישראל.
הפרויקט מתבצע
במתכונת של שותפות ציבורית-פרטית ומוערך בעלות של כ־9 מיליארד שקלים. החברה אחראית גם תפעול הקו לתקופה של 25 שנה, עם אפשרות להארכה.
- צפי לעומסים כבדים - היערכות תחבורתית חסרת תקדים בירושלים
- הרכבת הקלה בי-ם מתקדמת - הקן הירוק יחובר לאדום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גיוס של מלוא המימון
היום הודיעה חברת דניה, מקבוצת לפידות קפיטל, על השלמת הסגירה הפיננסית לפרויקט, לאחר שהצליחה
לגייס את מלוא המימון הנדרש בסך של כ-5 מיליארד שקל. את המימון לפרויקט הוביל בנק לאומי, יחד עם נוספים שהם בנקים וגופים מוסדיים.
לקח מהעבר - המקרה של נמל חיפה
המעורבות של חברת CRRC הסינית בפרויקט הקו הכחול אינה הראשונה שמעוררת
רגישות ביטחונית. כבר בשנת 2015 העניקה ישראל זיכיון לחברת SIPG - תאגיד ממשלתי מסין, להפעיל את נמל המפרץ החדש בחיפה, למשך 25 שנה. ההחלטה עוררה ביקורת נרחבת מצד ארה"ב, שביקשה מישראל להגביל את הגישה הסינית לנכסים אסטרטגיים.
בקרב גורמי ביטחון ישראלים
ואמריקאים עלו חששות שגורמים סיניים יוכלו לאסוף מודיעין דרך תשתיות אזרחיות, ולפגוע בשיתוף הפעולה הביטחוני. מאז אותו מקרה, כל שיתוף פעולה עם חברות סיניות בתחומי תשתיות ותחבורה נבחן בקפדנות - כולל במקרה של הרכבת הקלה בירושלים.
- 3.לא למדו מנתעסינים (ל"ת)אנונימי 14/05/2025 07:58הגב לתגובה זו
- 2.דני 15/04/2025 17:56הגב לתגובה זוהחברה CRRC היא רק ספקית קרונות ולכן שקלו במנהלת הפרויקט את אישורה כמחליפה לחברת פסה. היא לא כמו חברתה CCRC הסינית שבאמת מנהלת פרוייקטי תשתית ולכן פסלו את השתתפותה במכרז הקו הסגול בגוש דן
- 1.אלון 15/04/2025 11:51הגב לתגובה זוהרכבת הקלה היא כישלון גם בירושלים וגם בגוש דן .כל הפרויקטים של הרכבות האלה נגמרו באיחור של לפחות 6 שנים ובחריגה אדירה מהתקציבים.עדיף לסלול נתיבי תחבורה ציבורית שינועו בהם אוטובוסים ארוכים מונעים בחשמל.
- שמואל 30/04/2025 15:25הגב לתגובה זומציע לחכות עד שהשרה רקב תוחלף ואז להתחיל מההתחלה
הדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיותעל סוללות האגירה למרכזי מידע - ומי החברות המעניינות בתחום?
על רקע הזינוק בצריכת האנרגיה של מרכזי המידע והצורך הגובר ברציפות תפעולית, הנשיא טראמפ האריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה כדי לעודד פריסת פתרונות אגירה מתקדמים; בשוק שצומח במהירות ונעשה חיוני לעידן הענן וה-AI, האגירה הופכת לאחד ממנועי הצמיחה הבולטים של תעשיית האנרגיה; דן וינטרניץ מנהל תחום ניהול התיקים אושן-יצירה, בסקירה מקיפה על התחום
הנשיא טראמפ חתם ביולי האחרון על חוק פדראלי אשר מאריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה עד אמצע שנות השלושים של המאה ה-21. השאלה היא מדוע קיבל את ההחלטה להאריך את זיכויי המס? ובכן, בעולם שבו הביקוש למידע גואה והזמינות לחשמל היא תנאי בסיסי ליציבותם ותפקודם של שרתים, מרכזי המידע (Data Centers) הופכים לצרכני אנרגיה עצומים. במקביל, נוצר צורך גובר בפתרונות אגירה חכמים, שמבטיחים רציפות תפעולית, לכל אורך שעות היממה בתקופות גאות ותקופות שפל, התייעלות אנרגטית וצמצום פליטות.
וכך, למעשה, נוצר אחד הענפים הצומחים ביותר בתעשיית האנרגיה - ענף סוללות האגירה למרכזי מידע.
ענף בצמיחה דו ספרתית
היקף השוק העולמי של מערכות אגירת אנרגיה במרכזי מידע (Data Center BESS) נאמד בכ-1.6 מיליארד דולר בשנת 2024, וצפוי לצמוח לכ-2.7 מיליארד דולר עד 2030. קצב צמיחה שנתי ממוצע (CAGR) של כ-9.5%. מקורות אחרים מעריכים את השוק בהיקף רחב אף יותר - מעל 6 מיליארד דולר, כשהפערים נובעים מהבדלים בהגדרת הטכנולוגיות הכלולות.
הגורם המרכזי לצמיחה הוא העלייה הדרמטית בהיקף הקמת מרכזי המידע המהווים את התשתית הפיזית לשירותי ענן, בינה מלאכותית וביג דאטה וכפועל יוצא מכך עליה חדה בדרישה לזמינות אנרגיה רציפה.
זמינות מלאה הפכה לסטנדרט, ולכן כל הפסקת חשמל, ולו לשניות בודדות, עלולה לגרום לנזק כספי ותדמיתי עצום. מרכזי נתונים אלה צורכים אנרגיה בהיקפים עצומים ונדרשים לפעול באופן רציף, ולכן אגירת אנרגיה מאפשרת רציפות תפקודית, ניהול עומסים, ניצול מיטבי של אנרגיה מתחדשת וייצוב עלויות תפעול.
- אלמור: "מתמודדים על פרויקטים נוספים בתחום חוות השרתים"
- אלמור חשמל: חוזים חדשים בהיקף כולל של 184 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שילוב הסוללות במערכות סולאריות ורוח, יחד עם ביקוש גובר לאמינות רשת החשמל ולניצול גמיש של אנרגיה, הפכו את האגירה למרכיב כלכלי משתלם גם עבור חברות האנרגיה הגדולות. לכך מצטרפים שווקים ייעודיים לאנרגיה גמישה (capacity markets) המתגמלים זמינות ואמינות, מה שמייצר תמריץ כלכלי נוסף לפריסת מערכות אגירה רחבות־היקף.
הדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיותעל סוללות האגירה למרכזי מידע - ומי החברות המעניינות בתחום?
על רקע הזינוק בצריכת האנרגיה של מרכזי המידע והצורך הגובר ברציפות תפעולית, הנשיא טראמפ האריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה כדי לעודד פריסת פתרונות אגירה מתקדמים; בשוק שצומח במהירות ונעשה חיוני לעידן הענן וה-AI, האגירה הופכת לאחד ממנועי הצמיחה הבולטים של תעשיית האנרגיה; דן וינטרניץ מנהל תחום ניהול התיקים אושן-יצירה, בסקירה מקיפה על התחום
הנשיא טראמפ חתם ביולי האחרון על חוק פדראלי אשר מאריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה עד אמצע שנות השלושים של המאה ה-21. השאלה היא מדוע קיבל את ההחלטה להאריך את זיכויי המס? ובכן, בעולם שבו הביקוש למידע גואה והזמינות לחשמל היא תנאי בסיסי ליציבותם ותפקודם של שרתים, מרכזי המידע (Data Centers) הופכים לצרכני אנרגיה עצומים. במקביל, נוצר צורך גובר בפתרונות אגירה חכמים, שמבטיחים רציפות תפעולית, לכל אורך שעות היממה בתקופות גאות ותקופות שפל, התייעלות אנרגטית וצמצום פליטות.
וכך, למעשה, נוצר אחד הענפים הצומחים ביותר בתעשיית האנרגיה - ענף סוללות האגירה למרכזי מידע.
ענף בצמיחה דו ספרתית
היקף השוק העולמי של מערכות אגירת אנרגיה במרכזי מידע (Data Center BESS) נאמד בכ-1.6 מיליארד דולר בשנת 2024, וצפוי לצמוח לכ-2.7 מיליארד דולר עד 2030. קצב צמיחה שנתי ממוצע (CAGR) של כ-9.5%. מקורות אחרים מעריכים את השוק בהיקף רחב אף יותר - מעל 6 מיליארד דולר, כשהפערים נובעים מהבדלים בהגדרת הטכנולוגיות הכלולות.
הגורם המרכזי לצמיחה הוא העלייה הדרמטית בהיקף הקמת מרכזי המידע המהווים את התשתית הפיזית לשירותי ענן, בינה מלאכותית וביג דאטה וכפועל יוצא מכך עליה חדה בדרישה לזמינות אנרגיה רציפה.
זמינות מלאה הפכה לסטנדרט, ולכן כל הפסקת חשמל, ולו לשניות בודדות, עלולה לגרום לנזק כספי ותדמיתי עצום. מרכזי נתונים אלה צורכים אנרגיה בהיקפים עצומים ונדרשים לפעול באופן רציף, ולכן אגירת אנרגיה מאפשרת רציפות תפקודית, ניהול עומסים, ניצול מיטבי של אנרגיה מתחדשת וייצוב עלויות תפעול.
- אלמור: "מתמודדים על פרויקטים נוספים בתחום חוות השרתים"
- אלמור חשמל: חוזים חדשים בהיקף כולל של 184 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שילוב הסוללות במערכות סולאריות ורוח, יחד עם ביקוש גובר לאמינות רשת החשמל ולניצול גמיש של אנרגיה, הפכו את האגירה למרכיב כלכלי משתלם גם עבור חברות האנרגיה הגדולות. לכך מצטרפים שווקים ייעודיים לאנרגיה גמישה (capacity markets) המתגמלים זמינות ואמינות, מה שמייצר תמריץ כלכלי נוסף לפריסת מערכות אגירה רחבות־היקף.
