אסיסי נשיא מצרים
צילום: מצרים

גילוי גז משמעותי במצרים: אקסון מוביל מכריזה על מאגר חדש

תגלית גז חדשה במצרים; שותפויות הגז לא צריכות לדאוג (בינתיים)

עמית בר | (21)
נושאים בכתבה גז מצרים

חברת האנרגיה אקסון מוביל הודיעה על גילוי גז משמעותי בים התיכון, מול חופי מצרים. הממצא התבצע בבאר נפרתרי-1 שבבלוק מראקיא הצפוני, כ-8 ק"מ בלבד מהחוף הצפוני של מצרים. לדברי החברה, "נתקלנו במאגרי גז ונמשיך להעריך את התוצאות". מדובר בגילוי שעשוי להוות נקודת מפנה בתעשיית האנרגיה של מצרים, שנמצאת בשנים האחרונות במצב של נסיגה, ונראה כי יש לו פוטנציאל כלכלי רב.


התאוששות בתעשיית הגז של מצרים

תעשיית הגז של מצרים חוותה בעשור האחרון עליות ומורדות. שדה הגז "זוהר", שהתגלה ב-2015 על ידי חברת ENI האיטלקית, היווה תגלית מכוננת. זהו אחד משדות הגז הגדולים בעולם, עם פוטנציאל הפקה של כ-850 מיליארד מטרים מעוקבים של גז. הגילוי הביא בתחילה לפריחה כלכלית, אך משבר הדולרים של השנים האחרונות והירידה בתפוקת הגז פגעו משמעותית בענף.


בשנים האחרונות, בעקבות ירידת התפוקה, מצרים נאלצה להגדיל את יבוא הגז הנוזלי, דבר שגרם לעלייה בהוצאות המט"ח של המדינה ולמצב כלכלי קשה עוד יותר. גילוי מאגר נפרתרי-1 עשוי לשנות את המגמה הזו, ולהחזיר את מצרים למסלול של יצוא גז, יעד שהממשלה הציבה לעצמה עד סוף שנת 2027.


שותפויות הגז המקומיות שמחזיקות בלוויתן מייצאות גז למצרים. לכאורה תגלית גז עלולה להוריד את הביקושים לגז הישראלי, אלא שבפועל הביקוש לגז במצרים הולך וגדל באופן משמעותי מדי שנה, כאשר חלק ממנו מיוצא ברווח מאוד משמעותי. המצרים קונים את הגז הישראלי ומוכרים אותו ברווח גדול לאירופה. הם לא ירצו לוותר על מכרה הזהב הזה.  מעבר לכך, גם אם התגלית תהפוך למאגר מפיק זה עניין של שנים רבות. כלומר, לוויתן והשותפויות שמחזיקות בו לא צפויות להיפגע בשניםח הקרובות. 


מזרח הים התיכון: מוקד גלובלי לגז


מזרח הים התיכון הפך בשנים האחרונות למוקד עולמי של גילויי גז, עם שדות משמעותיים שהתגלו גם בישראל ובקפריסין. בישראל, למשל, שדות "תמר" ו"לווייתן", שהתגלו ב-2009 ו-2010, שינו את מאזן האנרגיה המקומי והפכו את המדינה ליצואנית גז. גם קפריסין גילתה שדות כמו "אפרודיטה", שהעמיקו את הפוטנציאל האזורי.

הקרבה הגיאוגרפית של האזור לשווקי האנרגיה של אירופה והמזרח התיכון, שזקוקים לאספקת גז יציבה, מעניקה לממצאים במצרים יתרון אסטרטגי. עם זאת, האזור סובל מחוסר יציבות פוליטית ומסיכונים גיאופוליטיים, שמקשים על מימוש הפוטנציאל המלא.

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"


ממצאים והקשרים פוליטיים: מה משמעות הגילוי?

הבלוק שבו התבצע הגילוי נמצא בשליטת אקסון מוביל מאז 2019, ומאז 2022 קטאר-אנרג'י מחזיקה ב-40% ממנו. הגילוי מגיע בתקופה שבה מצרים מנסה לשקם את תעשיית הגז שלה ולהחזיר את האמון של משקיעים זרים, לאחר משברים שגרמו לפיגורים בתשלומים ולירידה בהשקעות.

הממשלה המצרית הציגה לאחרונה תוכנית להחזר תשלומים לחברות האנרגיה הזרות, במטרה לעודד השקעות חדשות ולשקם את תעשיית האנרגיה. גילוי מאגר נפרתרי-1 עשוי להוות עבור מצרים לא רק מקור הכנסה פוטנציאלי, אלא גם הזדמנות למשוך שחקנים בינלאומיים נוספים לתעשייה.


תגליות העבר ותוכנית לעתיד

מעבר לגילוי זוהר, שדות קטנים יותר במצרים התגלו בשנים האחרונות, אך הפוטנציאל הכלכלי שלהם לא מיצה את עצמו בשל עיכובים רגולטוריים ותשתיות לא מספקות. כעת, עם הגילוי החדש, מצרים מבקשת לחזור להיות גורם מרכזי במפת האנרגיה האזורית. שדות הגז המתוכננים של BP ואחרים, בשיתוף עם תוכניות כמו הגדלת התפוקה בשדה זוהר, מחזקים את התחזיות החיוביות.

מבט קדימה: אתגרים והזדמנויות

הגילוי של אקסון מסמן אבן דרך משמעותית, אך הדרך למימוש הפוטנציאל אינה פשוטה. המדינה נדרשת לשפר את יציבותה הפוליטית, להבטיח החזר חובות סדיר למשקיעים זרים, ולפתח תשתיות לייצוא גז. יחד עם זאת, אם התגליות החדשות יוכחו כגדולות כפי שמעריכים, מצרים עשויה לחזור ולהיות שחקן מרכזי בתחום האנרגיה, הן באגן הים התיכון והן בשוקי אירופה והמזרח התיכון.


תגובות לכתבה(21):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    קמרש הלורל 16/01/2025 19:53
    הגב לתגובה זו
    התגמולים שהמדינה מקבלת ממש לא דומים לאלו שמקבלות מדינות אחרות. אבל מצד שני במקום למכור באירופה ולהרוויח היצואנים מייצאים למצרים...והמצרים כמו מפיץ של סחורות מוכרים באירופה את מה שקנו אצלנו...
  • dw 18/01/2025 11:39
    הגב לתגובה זו
    ברור שניו מד רציו וישראמקו וגם אנרגיאן היו שמחות למכור לאירופה.אממה הגז במצב גז כאן והדולרים באירופה.אם ברצונך לקבל דולרים אז עליך לספק את הסחורה ללקוח האירופאי ואת זה מה לעשות אתה לא יכול לעשות. המצרים כן.לכן אנחנו מוכרים למצרים במחיר לא רע של 6$ הם מנזילים ומוכרים לאירופה עד לאחרונה כיום הם זקוקים לגז הזה בעצמם
  • 11.
    שעה אני מחפש את הגז לא יכלו לשים שלט (ל"ת)
    ויקטור חסון 16/01/2025 11:48
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    אמיר 16/01/2025 11:34
    הגב לתגובה זו
    וכולנו משלמים על זה עד היום הזה
  • מצליח 17/01/2025 08:47
    הגב לתגובה זו
    נתניהו והדתיים שאתו לא הצליחו וחבל.
  • 9.
    ששי גז 16/01/2025 10:58
    הגב לתגובה זו
    הביקוש המקומי גדול מידי וביחד עם הירידה בתפוקה המקומית גרמו להסטת כל הגז לשוק המקומי.בנוסף המצרים לא הגיוני שהמצרים גם יבואנים של גז נוזלי וגם יצואנים של גז נוזלי. המצרים מקבלים את הגז שלהם מאיתנו כגז דחוס בצינורות ולא כגז נוזלי.
  • 8.
    המוזיז 16/01/2025 08:47
    הגב לתגובה זו
    לבוא הנה בחום הזה
  • בקשר למה בקשר למצרים. (ל"ת)
    קמרש הלורל 16/01/2025 19:49
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    ללא הערכה לכמות לא נתן ליחס השפעה על ישראל (ל"ת)
    עושה חשבון 16/01/2025 08:45
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    עכשיו הם יוכלו להגדיל עוד יותר את הצבא האמתני שלהם (ל"ת)
    טוטי 16/01/2025 07:57
    הגב לתגובה זו
  • לא צריך צבא אמתני בשבילנו. (ל"ת)
    חלח 20/01/2025 10:02
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    יותם 16/01/2025 07:15
    הגב לתגובה זו
    וגם משקיעה על חשבוננו את תשתיות הגז לייצוא לאירופה..שבבוא היום משתלם לה על חשבון אזרחים ישראלים
  • עושה חשבון 16/01/2025 08:49
    הגב לתגובה זו
    במצרים יש מתקני הנזלת עודפים לגז בישראל איןהיו זמנים שמצרים קנתה מישראל ומכרה בהפסד.
  • 4.
    אבי ניר 16/01/2025 02:26
    הגב לתגובה זו
    מניות הגז בכוננות ..
  • ישלשלו דולארים (ל"ת)
    עט 16/01/2025 07:36
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    שיבדקו אם יש קומבינה כמו מכירה מים המלח בגרושים ושם חברה מכרה בסכומי עתק (ל"ת)
    יואל 15/01/2025 23:19
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ישראל מוכרת למצרים במחיר בדיחה ומצרים לאירופה בבוננזה (ל"ת)
    אייל 15/01/2025 23:18
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    איפה מאות המליארדים דולרים שלנו (ל"ת)
    Hguy 15/01/2025 20:41
    הגב לתגובה זו
  • תשאל את הנאשם בשוחד שהבטיח . כמו תמיד (ל"ת)
    עושה חשבון 16/01/2025 08:50
    הגב לתגובה זו
  • אבישלום 16/01/2025 08:41
    הגב לתגובה זו
    המדינה חסכה מאות מליארדים במחירי קניית האנרגיה וקיבלה עשרות רבות של מליארדים במיסים.
  • לא הוא חשב שהוא יקבל חלק לעצמו.... (ל"ת)
    חחח 20/01/2025 10:03
נפט יורד
צילום: Getty images Israel

מלאי הנפט של סין הם "הפיל שבחדר"

הצטברות מהירה של מלאי נפט בארה״ב ובאירופה לצד הערכות כי סין סופגת בשקט עודפים עצומים, מעוררות חשש שהשוק צועד לעבר עודף היצע ממושך, כאשר ברקע אופ״ק בוחרת להגביר את תפוקת הנפט

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה נפט אופק

מחירי הנפט נסוגו בסוף השבוע אל אזור 65 דולר לחבית, על רקע התחזקות ההערכות שעודף היצע משמעותי מתחיל להיווצר בשוק העולמי. מגמות מלאים מעודכנות מצביעות על כך שהעודף כבר כאן: בארצות הברית המאגרים מתקרבים לרמות עונתיות רגילות, באירופה הם כבר חורגים מהנורמה, וההערכה היא שסין שהיא "הפיל שבחדר" סופגת בשקט את מרבית העודף. על פי הערכות, מאגרי הנפט של סין כבר עולים על אלו של ארה"ב, אף שאינם שקופים לציבור, וצפויים להמשיך ולצמוח בטווח הקרוב.

נורברט ראקר, ראש תחום כלכלה ומחקר הדור הבא,  כתב בסקירה של יוליוס בר כי מחירי הנפט ירדו בחמישי לכיוון 65 דולר, אך נותרו בטווח המסחר שנקבע בשבועות האחרונים. הנרטיבים ברובם נותרו ללא שינוי. ביקוש מדשדש במערב כולל סין, יחד עם גידול בייצור מדרום אמריקה, קנדה והמזרח התיכון, מובילים לעודפי היצע. העדכונים האחרונים שפורסמו השבוע הן על ידי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה והן על ידי רשות המידע לאנרגיה של ארצות הברית מהדהדים את הסיפור הזה ומחזקים את התחזיות שלנו. כ-1.5 מיליון חביות ליום עשויות להיכנס לאחסון במהלך השנה הקרובה. 

למעשה, העודף כבר החל להיבנות, כפי שמגמות המלאים האחרונות מצביעות. בחודשים האחרונים, אחסון הנפט בארצות הברית התקרב לנורמה העונתית, ושיעורי המילוי באירופה אף חורגים מעל הנורמה. הפיל שבחדר הוא סין ומלאי הנפט האדירים שלה, שלגביהם אין נתונים ציבוריים אלא רק הערכות פרטיות. סין ככל הנראה מחזיקה כיום מלאי משמעותי יותר מארצות הברית, אך פחות מסך כל מדינות המערב יחד. סביר להניח שסין כבר ספגה ותמשיך לספוג את רוב עודפי ההיצע. 

הדבר מעלה שאלות חדשות: האם שוק הנפט יתחיל לשקלל באופן בולט יותר את ההיצעים הפחות גלויים האלה במחירי השוק, והאם עקומת החוזים העתידיים תתהפך בהתאם? האם סין תמשיך לבנות מלאים בקצב גבוה בסביבה שבה הביקוש המקומי לנפט מגיע לשיאו וחלקו עובר להזנות פטרו-כימיות מבוססות גז טבעי? 

מצב הרוח בשוק כבר התקרר באופן ניכר ונראה דובי למדי. הנפט החזיק מעמד היטב מול מגמות אלה, אולי בשל גורמים גיאופוליטיים, אך טיעון הנגד הוא שזה דווקא לא משתקף בפוזיציות החוזים העתידיים. עודפי ההיצע הצפויים יוצרים מתחים שונים, למשל בעסקי נפט הפצלים בארצות הברית. עם כל ההתמקדות בארצות הברית בהשקעות הקשורות למרכזי נתונים, הירידה בהשקעות ההון בתחום הנפט והגז פחות ניכרת אך היא משמעותית מבחינה כלכלית. אנו שומרים על עמדת Neutral ורואים את המחירים נעים לכיוון 60 דולר.

שי לינדר שפיר הנדסה
צילום: רודי אלמוג

השקעות תשתית בעידן של אי־ודאות: איך מממנים פרויקטים של מילארדים בעת מלחמה?

המלחמה רק חידדה את הצורך בתשתיות רציפות, החוסכים נהנים מתשואות יציבות, והלוואי והמדינה תעניק יציבות גם כן. משתתפי הפאנל שעסק במימון תשתיות כבר מתכוננים ליום שאחרי המלחמה

אתי אפללו |
נושאים בכתבה תשתיות אנרגיה

נושא המימון תופס חלק נכבד בעולם התשתיות, שכן מדובר בפרוייקטים ארוכים, מורכבים, עם דרישות מימון גבוהות. בפאנל שנערך בנושא בהשתתפות ליאור סוסונקין, מנהל מערך האשראי והתשתיות, מגדל ביטוח ופיננסים, שי לינדר, סמנכ”ל כספים שפיר הנדסה ואיתי פלד, סמנכ”ל כספים קרן ג’נריישן, צללו חברי הפאנל לתחום שנמצא בלב סדר היום הכלכלי־ביטחוני של ישראל.

"התשתיות הן עוגן יציב גם בתקופות משבר"

לדברי סוסונקין, הגופים המוסדיים ממשיכים לראות בתשתיות יעד השקעה מרכזי גם על רקע המלחמה המתמשכת: "סיכוני מלחמה הם חלק בלתי נפרד מהמציאות בישראל, אבל תשתיות נהנות מהגנות חזקות, כולל סעיפי 'כוח עליון' במכרזים. המדינה עומדת מאחורי פרויקטים כאלה גם בתקופות הקשות ביותר", ציין. לדבריו, הצרכים הלאומיים רק מתעצמים, והמשקיעים יכולים ליהנות מתשואה יציבה לטווח ארוך.

לינדר הציג תמונת מצב בענף מאז 7 באוקטובר: "בתחום הבניה, בין לילה נעלמו שני שלישים מהעובדים בענף. לקח חודשים עד שהמדינה אפשרה הכנסת עובדים זרים. במקביל, מהנדסים רבים גויסו למילואים, פרויקטים נעצרו, אך הצלחנו להתאושש ולהחזיר חלק מהפעילות". הוא הוסיף: "רק לאחרונה הצלחנו להשלים חיבור של הקו האדום והירוק בירושלים, תוך כדי ירי טילים".

"המלחמה חידדה את הצורך בשירותי תשתית רציפים"

פלד התייחס ליתרונות המובהקים של שיטת PPP: "המלחמה רק חידדה את הצורך בתשתיות רציפות: מים, אנרגיה, תחבורה. השיטה הזו משלבת יעילות של השוק הפרטי עם ביטחון של המדינה. זהו מודל שמביא תועלת לציבור וגם לחוסכים". לדבריו, למרות שהנוכחות של מממנים בינלאומיים בישראל עדיין מצומצמת, "שוק החוב המקומי, הבנקים והמוסדיים, חזק דיו כדי לממן פרויקטים של מיליארדי שקלים".

בתשובה לשאלה האם החוסכים לפנסיה מקבלים תשואה הולמת עבור ההשקעה, סוסונקין הבהיר: "גם כשיש עיכובים בפרויקטים כמו הקו האדום, החוסכים לא נפגעים. ההסכמים כוללים הגנות חזקות הן מהמדינה והן מהקבלנים, זה מאפשר לנו להבטיח תשואה יציבה לאורך זמן".