רשות ני"ע האריכה את תקופת הערות הציבור בנוגע למטבעות קריפטו
בהמשך לדו"ח הביניים שהוועדה לבחינה ואסדרה של הנפקות מטבעות קריפטוגרפיים הגישה ליו"ר רשות ני"ע, ענת גואטה, בחודש מרץ, מעדכנת הרשות הבוקר כי התקופה לקבלת הערות הציבור הוארכה עד ל-15 במאי.
בהודעתה, הוועדה ביקשה לקבל את הערות הציבור למסקנות הביניים בכלל, ואת הערותיו על ההמלצות לשילובן של הנפקת מטבעות קריפטוגרפיים המהווים ניירות ערך תחת מסלולי גיוס יעודיים בפרט, וכן הפנתה להתייחסות הציבור סוגיות ספציפיות הנוגעות למסגרות חוקיות אפשריות עתידיות.
על פי דו"ח הוודעה, "מטבע קריפטוגרפי ייחשב נייר ערך לפי מכלול הנסיבות והמאפיינים של כל מקרה לגופו על רקע תכליות החוק. מטבעות קריפטו המקנים זכויות דומות לאלה של ניירות ערך מסורתיים, כמו מניה, איגרת חוב או יחידת השתתפות - ייחשבו לנייר ערך".
בנוגע למצב ההפוך, מסבירה הוועדה כי "מטבעות קריפטו שנועדו לשמש אמצעי תשלום, סליקה או חליפין בלבד, שלא במיזם ספציפי - שאינם מקנים זכויות נוספות, ושאינם נשלטים על ידי גורם מרכזי - לא ייחשבו לנייר ערך.
- סטרטג׳י מגייסת מאות מיליונים - אבל מפסיקה לרכוש ביטקוין
- דירה כבר לא תהיה להם: הצעירים שמוותרים על דירה ותולים תקוותם בקריפטו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"מטבעות קריפטו המגלמים זכות למוצר או שירות ונרכשים למטרת צריכה ושימוש בלבד, לא ייחשבו לנייר ערך. בהקשר זה הבחינה הרלוונטית היא של מטרת הרכישה בפועל - כך שהיעדר יכולת שימוש אמיתית בטוקן (אסימון; ר"ק) בשלב ההנפקה או אפשרות לסחור בו בשוק משני עשויים ללמד כי רכישתו אינה למטרה צרכנית, אלא למטרת השקעה".
בשיחה עם Bizportal, הסביר אמיר הלמר, היועץ המשפטי וסגן ראש מחלקת תאגידים ברשות ני"ע כי בראש ובראשונה, המטרה בפרסום דו"ח הביינים היא להעביר ליזמים המעוניינים להנפיק מטבעות דיגיטליים כי הנושא מקבל את היחס מהרשות ויש להם כתובת לפניות ככל שיצטרכו להחליט האם הנפקת מטבע היא אכן הצעד הנכון מבחינה עסקית. הרשות תהיה קשובה לדעות הציבור בחודש הקרוב וצפויה להגיש את הדו"ח הסופי בחודשים הקרובים. על פי דברין של הלמר: "יש לא מעט יזמים שמוותרים על השוק המקומי מכיוון שאין אסדרה של הענף בארץ. דו"ח הביינים מובא כדי להציג את דעתה של רשות ני"ע בעניין ולאפשר ליזמים להנפיק מטבעות תוך הבנת הכיוון והלך הרוח של הרשות בעניין."
יו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה: "הרלבנטיות של רגולטור טמונה ביכולתו לגשר ולאזן בין התפתחויות טכנולוגיות שקידמה מביאה עמה לשם מילוי המנדט שלשמו הוקם. התעשייה המבוססת על טכנולוגיית הרישום המבוזר היא תעשייה חדשנית בעלת פוטנציאל לשנות וליעל את העולם הפיננסי, כפי שאנו מכירים אותו".
- שנת 2025 בשוק הקריפטו: בין הישגים רגולטוריים לאכזבה במחירים
- שנת שיא לצפון קוריאה: גנבה מעל 2 מיליארד דולר של קריפטו ב-2025
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- שנת שיא לצפון קוריאה: גנבה מעל 2 מיליארד דולר של קריפטו...
עוד הוסיפה גואטה כי "מאפייניה הייחודים של ישראל ומעמדה העולמי בתעשייה זו, יכולים להביא לכך שלתעשייה זו תהיה תרומה לצמיחת המשק הישראלי. הרשות תמשיך ללמוד ולעקוב אחר ההתפתחויות בתחום חדשני ודינאמי זה, להיות קשובה לשוק ולהתפתחויות בו, כשלנגד עיניה עומדת ההגנה על ציבור המשקיעים. בהקשר זה, חשוב לנו לקבל התייחסות ערה מן הציבור להמלצות הדוח ולסוגיות שהוא מעלה לדיון."
כתובת המייל לקבלת הערות הציבור: [email protected]
.jpeg)
שנת 2025 בשוק הקריפטו: בין הישגים רגולטוריים לאכזבה במחירים
שנת 2025 הייתה שנה רווית מהפכות ואירועים בשוק הקריפטו, אבל בנוגע לערך המטבעות היא הייתה מאכזבת למדי; מהם ההתפתחויות והאירועים המרכזיים של שנת 2025 בעולם הקריפטו?
שנת 2025 הייתה אמורה להיות שנת הפריצה של שוק הקריפטו, עם ממשל תומך בבית הלבן, התקדמות רגולטורית משמעותית בבתי הנבחרים וברשויות המפקחות, אימוץ מוסדי מואץ, תעודות סל פעילות שכבר נחשבות לקונצנזוס, והמשך אימוץ על ידי הציבור הרחב ברחבי העולם. לפרקים היא אכן נראתה כשנת פריצה כשהביטקוין המריא למעלה מ-126 אלף דולר למטבע אחד, אך היא נגמרת בטון מאכזב משהו, עם התרחקות מרמות השיא שנרשמו רק לפני מספר חודשים. כעת הביטקוין נסחר במחיר נמוך בכ-6% ממחירו בתחילת השנה, האת'ריום התרחק ב-11% והסולנה בלא פחות מ-35%. שני המטבעות היחידים בעשרת המובילים עם תשואה חיובית מתחילת השנה הם בייננס קוין (21%) וטרון (10%), וגם הם רחוקים מרמות השיא שנרשמו מוקדם יותר השנה. ובכל זאת, שוק הקריפטו כתעשייה, ולא כתלות במחירי המטבעות בזמן ספציפי, עשה התקדמות משמעותית במהלך השנה.
הנה האירועים וההתפתחויות המרכזיות במהלך השנה האחרונה, כשבוע לפני סוף השנה.
מטבעות יציבים: מהשוליים למרכז המערכת הפיננסית
שנת 2025 תיזכר כשנה שבה המטבעות היציבים עברו מהשוליים של המסחר בקריפטו למרכז המערכת הפיננסית העולמית. נפח העסקאות המותאם במטבעות יציבים חצה את רף ה-9 טריליון דולר בשנה, נתון המציב את התשתית הזו כמתחרה ישירה לרשתות תשלומים מסורתיות כמו ויזה, מאסטרקארד או פייפל (שהשיקה מטבע יציב משלה) זהו שינוי תפיסתי משמעותי. מטבעות יציבים כבר אינם רק כלי עזר למסחר בבורסות, אלא תשתית תשלומים גלובלית לכל דבר.
ההתקדמות הזו הגיע, בין השאר, גם על רקע התפתחות רגולטורית תומכת. האירוע הרגולטורי המשמעותי ביותר של השנה היה העברת חוק GENIUS בארצות הברית ביולי 2025. החוק קבע לראשונה מסגרת פדרלית מחייבת למנפיקי מטבעות יציבים, דרש גיבוי של 100% בעתודות נזילות - בעיקר אג"ח ממשלתיות ומזומן - ואסר על תשלום ריבית ישירה למחזיקים כדי למנוע סיווג כניירות ערך. החוק גם הנפיק רישוי פדרלי ומדינתי למנפיקים, ויצר סטנדרט אחיד ברחבי ארצות הברית. חקיקה זו הסירה את ענן אי-הוודאות שרבץ מעל חברות כמו סירקל מנפיקת USDC, וטית'ר מנפיקת USDT, ואפשרה לבנקים מסורתיים כמו ג'יי פי מורגן וסיטיגרופ להתחיל להציע שירותי משמורת וסליקה מבוססי מטבעות יציבים ללקוחותיהם. התוצאה: גידול של 100 מיליארד דולר בביקוש למטבעות יציבים, שהביא את השוק לשווי כולל של כ-260 מיליארד דולר.
- דירה כבר לא תהיה להם: הצעירים שמוותרים על דירה ותולים תקוותם בקריפטו
- למה הביטקוין לא מצטרף לשיאים של וול סטריט?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מעבר לרגולציה המערבית, המטבעות היציבים הפכו לכלי הישרדות כלכלי בשווקים מתעוררים. בטורקיה, למשל, נפח הכניסות לקריפטו הגיע ל-878 מיליארד דולר עד מחצית 2025, כאשר רוב הפעילות התרכזה במטבעות יציבים כהגנה מפני האינפלציה והפיחות החד של הלירה הטורקית. באיראן, למרות הסנקציות הכלכליות הקשות, נרשמה צמיחה של 11.8% בנפח הפעילות, כאשר אזרחים עושים שימוש במטבעות יציבים כדי לגשר על הבידוד הפיננסי ולשמור על ערך חסכונותיהם.
.jpg)