סייבר
צילום: techmonster.co.il

זה המקצוע שבו לא תחששו מה-AI

מהנדס הסייבר הוא זה שאחראי על תכנון, יישום ותחזוקה של מערכות אבטחת מידע בארגונים. המקצוע סומן על ידי מומחים ככזה שלא בסכנה לאור חדירת הבינה המלאכותית לתחומים רבים, תחום הסייבר מתאים לאנשים עם: חשיבה לוגית ברמה גבוהה, אהבה לטכנולוגיה וחדשנות, יכולת פתרון בעיות במהירות, סקרנות ויכולת למידה עצמאית, וגמישות מחשבתית ותגובה מהירה למצבי חירום

עוזי גרסטמן |

בעידן הדיגיטלי המתקדם, שבו המידע זורם בחופשיות והטכנולוגיה משולבת בכל היבט בחיינו, עולה הצורך בהגנה על מערכות המידע מפני איומים והתקפות סייבר. כאן נכנס לתמונה מהנדס הסייבר – איש המקצוע האחראי על תכנון, יישום ותחזוקה של מערכות אבטחת מידע בארגונים. אחד ההיבטים החשובים ביותר במקצוע זה הוא העובדה שהוא מסומן על ידי מומחים ככזה שאינו נמצא בסכנה לאור החדירה של הבינה המלאכותית (AI) לכל תחום בחיינו - והעובדה שהיא מחליפה בעלי מקצועות רבים.


מהנדס סייבר מתמקד בפיתוח והטמעה של פתרונות אבטחה להגנה על רשתות, מערכות ונתונים ארגוניים. תפקידו כולל:

  1. תכנון ובניית ארכיטקטורת אבטחה: הגדרת מבנה ההגנה של מערכות המידע, כולל רכיבי אבטחה כמו חומות אש (Firewalls), מערכות למניעת חדירות (IPS/IDS) וכלי ניטור.
  2. זיהוי וניהול סיכונים: איתור חולשות במערכות והערכת סיכונים פוטנציאליים, תוך נקיטת צעדים למניעתם.
  3. תגובה לאירועי אבטחה: ניהול וטיפול באירועי פריצה או התקפות סייבר, כולל חקירת האירוע והפקת לקחים לשיפור ההגנה העתידית.​
  4. הטמעת מדיניות אבטחה: פיתוח והטמעה של נהלים ופרוטוקולים לשמירה על אבטחת המידע בארגון.​


כדי להשתלב בתחום הנדסת הסייבר, נדרשת השכלה והכשרה מתאימה:​

  • תואר אקדמי: רבים מהעוסקים בתחום מחזיקים בתואר ראשון במדעי המחשב, הנדסת תוכנה או תחומים קרובים.​
  • הכשרות מקצועיות: יש קורסים והסמכות מקצועיות  ייעודיות בתחום הסייבר, שמעניקים ידע מעשי וכלים להתמודדות עם אתגרי האבטחה.
  • מיומנויות טכניות: היכרות מעמיקה עם פרוטוקולי רשת, מערכות הפעלה, שפות תכנות וכלי אבטחה שונים.


תחום הסייבר מתאים לאנשים עם: חשיבה לוגית ברמה גבוהה, אהבה לטכנולוגיה וחדשנות, יכולת פתרון בעיות במהירות, סקרנות ויכולת למידה עצמאית, וגמישות מחשבתית ותגובה מהירה למצבי חירום. התחום מתאים גם לאנשים שמעדיפים לא רק לכתוב קוד, אלא להבין את התמונה הגדולה – איפה אפשר לפרוץ, ואיך אפשר למנוע את זה.


השכר בתחום הסייבר משתנה בהתאם לתפקיד, ניסיון ומיקום גיאוגרפי: השכר החודשי של מומחה סייבר מתחיל נע בין 13 אלף ל-16 אלף שקל, השכר של אדם שהוא בעל ניסיון של שלוש עד חמש שנים קופץ לטווח של 16 אלף עד 20 אלף שקל בחודש, ואילו עובד עם יותר משש שנות ניסיון יכול להגיע לשכר חודשי של 20 אלף עד 27 אלף שקל ואף יותר. תפקידים מתקדמים, כמו חוקר סייבר או Reverse Engineering, מציעים שכר התחלתי גבוה יותר, עם פוטנציאל צמיחה משמעותי.



הביקוש למהנדסי סייבר נמצא במגמת עלייה מתמדת, בעיקר בעקבות הצמיחה בהתקפות סייבר והצורך בהגנה על מידע רגיש. התחום מתפתח במהירות, ומציע אתגרים טכנולוגיים והזדמנויות קריירה מגוונות.​ בנוסף, קיימת מגמה לעידוד שילוב נשים בתחום הסייבר, מתוך הכרה בפוטנציאל הרב ובצורך בגיוון מגדרי במקצועות הטכנולוגיים (אבל ייתכן שכעת, עם דונלד טראמפ כנשיא ארה"ב, הדבר ישתנה).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עובד עם AI קרדיט: גרוקעובד עם AI קרדיט: גרוק

איך להפוך את ה-Chat GPT לכלי חכם באמת? מדריך

מדריך: איך אפשר להפוך את הבינה המלאכותית לכלי עבודה יעיל, ממוקד ואישי יותר ואיך המתחרות של ה-Chat GPT עומדות מולו?


הדס ברטל |

כולנו כבר התחלנו לעבוד באופן כלשהו עם ה-AI, בין אם שהשתמשנו בו בעבודה, השתעשענו איתו ועם היכולות שלו בשעות הפנאי או שהפכנו אותו לחלק קבוע בשגרת היומיום שלנו למטרות שונות. הכלי הפופולרי ביותר הוא כמובן ה-ChatGPT שבשנה אחת הפך לאחד הכלים הנפוצים בעולם העבודה והאקדמיה, אבל רבים מהמשתמשים עדיין מנצלים רק חלק קטן מהפוטנציאל שלו. במצבו הבסיסי, הכלי אמנם מספק תשובות מדויקות למדי, אך הוא מגיב לפי ההקשר של כל שאלה ולא לפי האדם שמולו. כלומר, הוא לא באמת "מכיר" את המשתמש אלא מגיב לפי ניחוש ורוב הזמן מנסה לרצות את המשתמש במקום לתת תשובות אובייקטיביות. אז איך אפשר לשנות זאת? 

1 # התאמה אישית

יש להשתמש בתוכנת ההתאמה האישית (Custom Instructions) המאפשרת לבנות שפה קבועה בין המשתמש לבין ה-AI. היא מאפשרת להורות ל-ChatGPT מה הוא צריך לדעת עליכם ואיך לענות לכם. בין אם בניסוחים תמציתיים, או בניתוחים כלכליים ארוכים, ואם בשפה פורמלית או בשפה חופשית. למעשה צריך להגדיר איך מתנהל השיח עם ה-AI, מה שיכול לייתר את הצורך להסביר בכל פעם מחדש את סגנון התשובות שאנחנו רוצים ממנו.

כך למשל, אנליסט פיננסי יכול להורות לכלי להשיב רק במבנה של טבלת נתונים והשוואות, בעוד עיתונאי יכול לבקש ניסוחים דומים לאלה של כלי תקשורת כלכליים. או למשל מי שעוסק במחקר או הוראה יכול לבקש ש-ChatGPT ישאל שאלות מנחות במקום לתת תשובות מלאות, כדי לעודד חשיבה עצמאית.

חשוב לזכור שגם כאשר הכלי פועל תחת הנחיות מותאמות, הוא לא תמיד שומר על אחידות מוחלטת. לעיתים הוא "גולש" לסגנון אחר או מתעלם מהעדפה שהוגדרה. הסיבה היא שמדובר במערכת דינמית הלומדת תוך כדי שימוש. לכן מומלץ לתקן אותה בזמן אמת, להזכיר את ההנחיות ולחדד את הגבולות. במילים אחרות, ההתאמה האישית אינה פעולה חד פעמית, אלא תהליך מתמשך של fine-tuning בין המשתמש למכונה.

2 # פרטיות

אחת הסוגיות שמעסיקות כיום את המשתמשים, ובעיקר ארגונים, תאגידים וחברות, היא עד כמה ניתן לשלוט במידע. ChatGPT מאפשר לנו לבחור אם לשתף את השיחות לצורך שיפור המודל או להשבית לחלוטין את האפשרות הזאת. משתמשים ארגוניים, כמו לקוחות של ChatGPT Team או Enterprise, נהנים כברירת מחדל ממדיניות פרטיות מחמירה יותר כאשר השיחות שלהם אינן משמשות לאימון המערכת.

איילת גבע, מנהלת יחידת החדשנות והפיתוח העסקי של מרכז הסרטן בשיבא, קרדיט: באדיבות המצולמתאיילת גבע, מנהלת יחידת החדשנות והפיתוח העסקי של מרכז הסרטן בשיבא, קרדיט: באדיבות המצולמת
ה-AI ואני

"אם פעם היו מחקרים עם 47 מטופלים, כיום אני מסוגלת לעשות מחקרים על אלפי מטופלים"- קריירה בעידן ה-AI

איילת גבע, מנהלת יחידת החדשנות והפיתוח העסקי של מרכז הסרטן על שם חוסידמן בזרוע החדשנות ARC, המרכז הרפואי שיבא

הדס ברטל |

ספרי קצת על עצמך: 

מגיעה מהעולם הטכנולוגי, ממש מהברזלים. בניתי מערכות business intelligence בגופים כמו טבע, פוקס או דיסקברי. מאז עשיתי מעבר לעולמות הבריאות הדיגיטלית כשניהלתי מוצרים שהם בהכרח דברים שנוגעים בעולמות הנתונים וה-AI. אז לא קראו לזה AI זה היה  machine learning.

היום אני מנהלת את מנהלת החדשנות והפיתוח העסקי במרכז הסרטן בשיבא. כאן אני עושה כל מה שקשור בחדשנות, כך שאני גם מייבאה רעיונות פנימה על ידי קשרים עם חברות מכל הגדלים מקטן ועד גדול וגם מנביטה רעיונות פנימיים ומביאה אותם לידי מימוש בעולמות הטכנולוגיים ובעולמות המסחריים אם יש צורך. היחידה שלי עושה פיתוח עסקי, שזה אומר לתכלל את כל ההיבטים הכלכליים של מרכז הסרטן, הכוונה כאן היא לא להכניס כסף לכיס של אף אחד אלא להביא כסף  למטופלים שלנו, מרפאות חדשות בין אם דרך שירותים חדשים, או טפסי 17, וגם למעבדת המידע שלנו שנקראת אונקומיינד שעושה עיבודים גנומיים שמתכללים כמה סוגי מידע על מטופל. אם יש לי כ-100 אלף מטופלים, אז יש לי כ-100 אלף מסעי מטופל ומדובר בכל המידע הרלוונטי לאותו מטופל. 

מסע מטופל מתכלל את כל המידע מרגע האבחון ועד לסוף הטיפול, יש לי את כל הנתונים של המטופל ולפי זה הקלינאי קובע את הטיפול. במעבדה אנחנו עושים בירור גנומי ובעצם כל מה שיש לו משמעות קלינית נכנס לדאטה בייס והתפקיד שלי זה למצות המידע מהכל. אנחנו מוציאים מודלים שמסייעים לזהות מטופלים בסיכון. עם ה-AI אנחנו אוספים מודלים נבואיים ומסייעים לזהות מטופלים בסיכון ולהבין איזה מטופל מתאים לאיזה טיפול והכל כדי לשפר את מסע המטופל ולשפר את הטיפול בו. אנחנו מצליחים ככה לחזות תזמונים של טיפולים, כלומר מתי להעניק איזה טיפול, והכל מבוסס AI ולא היה אפשרי בלי AI.

 

מרכז הסרטן על שם חוסידמן בזרוע
 החדשנות ARC, המרכז הרפואי שיבא, קרדיט: דוברות שיבא
מרכז הסרטן על שם חוסידמן בזרוע החדשנות ARC, המרכז הרפואי שיבא - קרדיט: דוברות שיבא


איך ה-AI משפיע על המקצוע או על הענף?

כלי ה-AI משפרים את מסע המטופל, אנחנו מאיצים מחקרים. אם פעם מחקר היה נוגע באיסוף נתונים, היו מגיעים למחקרים עם 47 מטופלים ועכשיו אני מסוגלת לעשות מחקרים על אלפי מטופלים. אני עובדת עם קלינאים עם משפך ואני שואלת אותם "המחקר שאתם עושים מה סוף הדרך מבחינתכם ומה השלבים בדרך לשם." כל שאלת המחקר מצוותת לשאלת מחקר אחרת, למחקרים קליניים אחרים ולרקע הדמוגרפי של המטופל. בפועל ה-AI מחולל גם היום שינוי עצום באונקולוגיה. אם אני יכולה להקל אפילו במעט את מסע המטופל של המטופלים שלנו, אז אנחנו שואפים לעשות את זה. אנחנו עוברים תפיסתית מהעולם שבו הרופא המטפל מסתמך רק על הניסיון שלו או על הניסיון של הקולגות שלו שבעצם זה הסתמכות על מספר מאוד מוגבל של מטופלים, ועוברים לעולם שכל החלטה יכולה להיות מבוססת על כר נרחב של דאטה וככה ההחלטות יכולות להיות הרבה יותר מדויקות. ה-AI מעולה לזיהוי של כל מיני תבניות שהעין האנושית והמוח האנושי מתקשה לרדת למורכבות שלהם. אני לא אומרת שצריך להחליף את הרופא, רופא חייב להיות שם לנווט את התמונה. מההתחלה ועד למתן הטיפול הנכון. האתגר האמיתי שלי הוא לא לבנות מודל אלא לבנות מודל שלא יכשל קלינית וייתן טיפול לא נכון. ה-AI נותן מגמות, סטטיסטיקות ויכולות חיזוי אבל רופא הוא זה שצריך להחליט.