סייבר
צילום: techmonster.co.il

זה המקצוע שבו לא תחששו מה-AI

מהנדס הסייבר הוא זה שאחראי על תכנון, יישום ותחזוקה של מערכות אבטחת מידע בארגונים. המקצוע סומן על ידי מומחים ככזה שלא בסכנה לאור חדירת הבינה המלאכותית לתחומים רבים, תחום הסייבר מתאים לאנשים עם: חשיבה לוגית ברמה גבוהה, אהבה לטכנולוגיה וחדשנות, יכולת פתרון בעיות במהירות, סקרנות ויכולת למידה עצמאית, וגמישות מחשבתית ותגובה מהירה למצבי חירום

עוזי גרסטמן |

בעידן הדיגיטלי המתקדם, שבו המידע זורם בחופשיות והטכנולוגיה משולבת בכל היבט בחיינו, עולה הצורך בהגנה על מערכות המידע מפני איומים והתקפות סייבר. כאן נכנס לתמונה מהנדס הסייבר – איש המקצוע האחראי על תכנון, יישום ותחזוקה של מערכות אבטחת מידע בארגונים. אחד ההיבטים החשובים ביותר במקצוע זה הוא העובדה שהוא מסומן על ידי מומחים ככזה שאינו נמצא בסכנה לאור החדירה של הבינה המלאכותית (AI) לכל תחום בחיינו - והעובדה שהיא מחליפה בעלי מקצועות רבים.


מהנדס סייבר מתמקד בפיתוח והטמעה של פתרונות אבטחה להגנה על רשתות, מערכות ונתונים ארגוניים. תפקידו כולל:

  1. תכנון ובניית ארכיטקטורת אבטחה: הגדרת מבנה ההגנה של מערכות המידע, כולל רכיבי אבטחה כמו חומות אש (Firewalls), מערכות למניעת חדירות (IPS/IDS) וכלי ניטור.
  2. זיהוי וניהול סיכונים: איתור חולשות במערכות והערכת סיכונים פוטנציאליים, תוך נקיטת צעדים למניעתם.
  3. תגובה לאירועי אבטחה: ניהול וטיפול באירועי פריצה או התקפות סייבר, כולל חקירת האירוע והפקת לקחים לשיפור ההגנה העתידית.​
  4. הטמעת מדיניות אבטחה: פיתוח והטמעה של נהלים ופרוטוקולים לשמירה על אבטחת המידע בארגון.​


כדי להשתלב בתחום הנדסת הסייבר, נדרשת השכלה והכשרה מתאימה:​

  • תואר אקדמי: רבים מהעוסקים בתחום מחזיקים בתואר ראשון במדעי המחשב, הנדסת תוכנה או תחומים קרובים.​
  • הכשרות מקצועיות: יש קורסים והסמכות מקצועיות  ייעודיות בתחום הסייבר, שמעניקים ידע מעשי וכלים להתמודדות עם אתגרי האבטחה.
  • מיומנויות טכניות: היכרות מעמיקה עם פרוטוקולי רשת, מערכות הפעלה, שפות תכנות וכלי אבטחה שונים.


תחום הסייבר מתאים לאנשים עם: חשיבה לוגית ברמה גבוהה, אהבה לטכנולוגיה וחדשנות, יכולת פתרון בעיות במהירות, סקרנות ויכולת למידה עצמאית, וגמישות מחשבתית ותגובה מהירה למצבי חירום. התחום מתאים גם לאנשים שמעדיפים לא רק לכתוב קוד, אלא להבין את התמונה הגדולה – איפה אפשר לפרוץ, ואיך אפשר למנוע את זה.


השכר בתחום הסייבר משתנה בהתאם לתפקיד, ניסיון ומיקום גיאוגרפי: השכר החודשי של מומחה סייבר מתחיל נע בין 13 אלף ל-16 אלף שקל, השכר של אדם שהוא בעל ניסיון של שלוש עד חמש שנים קופץ לטווח של 16 אלף עד 20 אלף שקל בחודש, ואילו עובד עם יותר משש שנות ניסיון יכול להגיע לשכר חודשי של 20 אלף עד 27 אלף שקל ואף יותר. תפקידים מתקדמים, כמו חוקר סייבר או Reverse Engineering, מציעים שכר התחלתי גבוה יותר, עם פוטנציאל צמיחה משמעותי.



הביקוש למהנדסי סייבר נמצא במגמת עלייה מתמדת, בעיקר בעקבות הצמיחה בהתקפות סייבר והצורך בהגנה על מידע רגיש. התחום מתפתח במהירות, ומציע אתגרים טכנולוגיים והזדמנויות קריירה מגוונות.​ בנוסף, קיימת מגמה לעידוד שילוב נשים בתחום הסייבר, מתוך הכרה בפוטנציאל הרב ובצורך בגיוון מגדרי במקצועות הטכנולוגיים (אבל ייתכן שכעת, עם דונלד טראמפ כנשיא ארה"ב, הדבר ישתנה).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דרור ליטבק, צילום: תומי הרפזדרור ליטבק, צילום: תומי הרפז

שוק העבודה מתאושש: צפי גיוס העובדים מזנק ב-25%

לפי הסקר שעשו ב-ManpowerGroup שוק העבודה שכבר הראה הדיקות ימשיך להתחזק גם אל תוך 2026
הדס ברטל |

צפי התעסוקה בישראל לרבעון הראשון של 2026 מזנק ב-25%, קפיצה של 6 נקודות אחוז בתוך רבעון אחד ו-19 נקודות אחוז לעומת התקופה המקבילה אשתקד. כך עולה מסקר צפי התעסוקה של ManpowerGroup. 

לאחר תקופה ממושכת של אי-ודאות ביטחונית וכלכלית, המעסיקים חוזרים לתכנן צמיחה, הרחבת פעילות ופתיחת תקנים חדשים. מהסקר שנערך ברחבי העולם, כולל בקרב מעסיקים בישראל, עולה כי 43% מהארגונים מתכננים להגדיל את מצבת כוח האדם בין ינואר למרץ 2026, בעוד 37% צופים יציבות, ו-16% נערכים לצמצומים. סקר צפי התעסוקה של ManpowerGroup נערך בלמעלה מ-40 מדינות ונחשב לאחד המדדים המרכזיים להבנת מגמות עתידיות בשוק העבודה. צפי התעסוקה נטו מחושב כהפרש בין שיעור המעסיקים הצופים עלייה בגיוסים לבין שיעור המעסיקים הצופים ירידה. הנתונים בישראל נאספו במהלך אוקטובר 2025, במדגמים שנערכו לפני ואחרי חתימת הסכם הפסקת האש בעזה, ומספקים תמונת מצב עדכנית ומדויקת של כוונות המעסיקים לקראת 2026.

ענף האירוח והתיירות מוביל את טבלת הציפיות עם צפי תעסוקה של 40%, עדות ברורה לחזרה של פעילות פנאי, תיירות וצריכה. אחריו ענף התעשייה עם 38%, נתון שמאותת על התחזקות בייצור המקומי ובשרשראות האספקה. הזינוק החד ביותר נרשם בענף הבנייה והנדל"ן, עם עלייה של 17 נקודות אחוז בתוך רבעון אחד והגעה לצפי תעסוקה של 23%. זהו שינוי חד שמרמז על חידוש פרויקטים, שחרור חסמים ותחילת תנועה בשוק שנעצר בתקופת אי-הוודאות.

בפילוח גיאוגרפי, חיפה (33%) וירושלים (32%) מובילות. חיפה בולטת במיוחד עם התחזקות דרמטית של 35 נקודות אחוז לעומת התקופה המקבילה אשתקד, מהשינויים החדים שנרשמו בישראל בשנה האחרונה. המנוע המרכזי לגיוסים הוא צמיחה, כאשר התרחבות פעילות קיימת, כניסה לתחומי עיסוק חדשים והנעת פרויקטים ייעודיים שדורשים תגבור כוח אדם. מנגד, צמצומים נובעים בעיקר מירידה בביקוש לחלק מהמשרות בעקבות שינויים בשוק ואתגרים כלכליים מתמשכים.

במבט גלובלי, צפי התעסוקה העולמי לרבעון הראשון של 2026 עומד על 24 אחוז. ישראל, עם 25 אחוז, נמצאת מעל הממוצע ומדורגת בצמרת המדינות המפותחות. המשמעות ברורה: שוק העבודה הישראלי מפגין חוסן יחסי ומגיב מהר יותר מהצפוי לאתגרים של השנה האחרונה.

דרור ליטבק, צילום: תומי הרפזדרור ליטבק, צילום: תומי הרפז

שוק העבודה מתאושש: צפי גיוס העובדים מזנק ב-25%

לפי הסקר שעשו ב-ManpowerGroup שוק העבודה שכבר הראה הדיקות ימשיך להתחזק גם אל תוך 2026
הדס ברטל |

צפי התעסוקה בישראל לרבעון הראשון של 2026 מזנק ב-25%, קפיצה של 6 נקודות אחוז בתוך רבעון אחד ו-19 נקודות אחוז לעומת התקופה המקבילה אשתקד. כך עולה מסקר צפי התעסוקה של ManpowerGroup. 

לאחר תקופה ממושכת של אי-ודאות ביטחונית וכלכלית, המעסיקים חוזרים לתכנן צמיחה, הרחבת פעילות ופתיחת תקנים חדשים. מהסקר שנערך ברחבי העולם, כולל בקרב מעסיקים בישראל, עולה כי 43% מהארגונים מתכננים להגדיל את מצבת כוח האדם בין ינואר למרץ 2026, בעוד 37% צופים יציבות, ו-16% נערכים לצמצומים. סקר צפי התעסוקה של ManpowerGroup נערך בלמעלה מ-40 מדינות ונחשב לאחד המדדים המרכזיים להבנת מגמות עתידיות בשוק העבודה. צפי התעסוקה נטו מחושב כהפרש בין שיעור המעסיקים הצופים עלייה בגיוסים לבין שיעור המעסיקים הצופים ירידה. הנתונים בישראל נאספו במהלך אוקטובר 2025, במדגמים שנערכו לפני ואחרי חתימת הסכם הפסקת האש בעזה, ומספקים תמונת מצב עדכנית ומדויקת של כוונות המעסיקים לקראת 2026.

ענף האירוח והתיירות מוביל את טבלת הציפיות עם צפי תעסוקה של 40%, עדות ברורה לחזרה של פעילות פנאי, תיירות וצריכה. אחריו ענף התעשייה עם 38%, נתון שמאותת על התחזקות בייצור המקומי ובשרשראות האספקה. הזינוק החד ביותר נרשם בענף הבנייה והנדל"ן, עם עלייה של 17 נקודות אחוז בתוך רבעון אחד והגעה לצפי תעסוקה של 23%. זהו שינוי חד שמרמז על חידוש פרויקטים, שחרור חסמים ותחילת תנועה בשוק שנעצר בתקופת אי-הוודאות.

בפילוח גיאוגרפי, חיפה (33%) וירושלים (32%) מובילות. חיפה בולטת במיוחד עם התחזקות דרמטית של 35 נקודות אחוז לעומת התקופה המקבילה אשתקד, מהשינויים החדים שנרשמו בישראל בשנה האחרונה. המנוע המרכזי לגיוסים הוא צמיחה, כאשר התרחבות פעילות קיימת, כניסה לתחומי עיסוק חדשים והנעת פרויקטים ייעודיים שדורשים תגבור כוח אדם. מנגד, צמצומים נובעים בעיקר מירידה בביקוש לחלק מהמשרות בעקבות שינויים בשוק ואתגרים כלכליים מתמשכים.

במבט גלובלי, צפי התעסוקה העולמי לרבעון הראשון של 2026 עומד על 24 אחוז. ישראל, עם 25 אחוז, נמצאת מעל הממוצע ומדורגת בצמרת המדינות המפותחות. המשמעות ברורה: שוק העבודה הישראלי מפגין חוסן יחסי ומגיב מהר יותר מהצפוי לאתגרים של השנה האחרונה.