סייבר
צילום: techmonster.co.il

זה המקצוע שבו לא תחששו מה-AI

מהנדס הסייבר הוא זה שאחראי על תכנון, יישום ותחזוקה של מערכות אבטחת מידע בארגונים. המקצוע סומן על ידי מומחים ככזה שלא בסכנה לאור חדירת הבינה המלאכותית לתחומים רבים, תחום הסייבר מתאים לאנשים עם: חשיבה לוגית ברמה גבוהה, אהבה לטכנולוגיה וחדשנות, יכולת פתרון בעיות במהירות, סקרנות ויכולת למידה עצמאית, וגמישות מחשבתית ותגובה מהירה למצבי חירום

עוזי גרסטמן |

בעידן הדיגיטלי המתקדם, שבו המידע זורם בחופשיות והטכנולוגיה משולבת בכל היבט בחיינו, עולה הצורך בהגנה על מערכות המידע מפני איומים והתקפות סייבר. כאן נכנס לתמונה מהנדס הסייבר – איש המקצוע האחראי על תכנון, יישום ותחזוקה של מערכות אבטחת מידע בארגונים. אחד ההיבטים החשובים ביותר במקצוע זה הוא העובדה שהוא מסומן על ידי מומחים ככזה שאינו נמצא בסכנה לאור החדירה של הבינה המלאכותית (AI) לכל תחום בחיינו - והעובדה שהיא מחליפה בעלי מקצועות רבים.


מהנדס סייבר מתמקד בפיתוח והטמעה של פתרונות אבטחה להגנה על רשתות, מערכות ונתונים ארגוניים. תפקידו כולל:

  1. תכנון ובניית ארכיטקטורת אבטחה: הגדרת מבנה ההגנה של מערכות המידע, כולל רכיבי אבטחה כמו חומות אש (Firewalls), מערכות למניעת חדירות (IPS/IDS) וכלי ניטור.
  2. זיהוי וניהול סיכונים: איתור חולשות במערכות והערכת סיכונים פוטנציאליים, תוך נקיטת צעדים למניעתם.
  3. תגובה לאירועי אבטחה: ניהול וטיפול באירועי פריצה או התקפות סייבר, כולל חקירת האירוע והפקת לקחים לשיפור ההגנה העתידית.​
  4. הטמעת מדיניות אבטחה: פיתוח והטמעה של נהלים ופרוטוקולים לשמירה על אבטחת המידע בארגון.​


כדי להשתלב בתחום הנדסת הסייבר, נדרשת השכלה והכשרה מתאימה:​

  • תואר אקדמי: רבים מהעוסקים בתחום מחזיקים בתואר ראשון במדעי המחשב, הנדסת תוכנה או תחומים קרובים.​
  • הכשרות מקצועיות: יש קורסים והסמכות מקצועיות  ייעודיות בתחום הסייבר, שמעניקים ידע מעשי וכלים להתמודדות עם אתגרי האבטחה.
  • מיומנויות טכניות: היכרות מעמיקה עם פרוטוקולי רשת, מערכות הפעלה, שפות תכנות וכלי אבטחה שונים.


תחום הסייבר מתאים לאנשים עם: חשיבה לוגית ברמה גבוהה, אהבה לטכנולוגיה וחדשנות, יכולת פתרון בעיות במהירות, סקרנות ויכולת למידה עצמאית, וגמישות מחשבתית ותגובה מהירה למצבי חירום. התחום מתאים גם לאנשים שמעדיפים לא רק לכתוב קוד, אלא להבין את התמונה הגדולה – איפה אפשר לפרוץ, ואיך אפשר למנוע את זה.


השכר בתחום הסייבר משתנה בהתאם לתפקיד, ניסיון ומיקום גיאוגרפי: השכר החודשי של מומחה סייבר מתחיל נע בין 13 אלף ל-16 אלף שקל, השכר של אדם שהוא בעל ניסיון של שלוש עד חמש שנים קופץ לטווח של 16 אלף עד 20 אלף שקל בחודש, ואילו עובד עם יותר משש שנות ניסיון יכול להגיע לשכר חודשי של 20 אלף עד 27 אלף שקל ואף יותר. תפקידים מתקדמים, כמו חוקר סייבר או Reverse Engineering, מציעים שכר התחלתי גבוה יותר, עם פוטנציאל צמיחה משמעותי.



הביקוש למהנדסי סייבר נמצא במגמת עלייה מתמדת, בעיקר בעקבות הצמיחה בהתקפות סייבר והצורך בהגנה על מידע רגיש. התחום מתפתח במהירות, ומציע אתגרים טכנולוגיים והזדמנויות קריירה מגוונות.​ בנוסף, קיימת מגמה לעידוד שילוב נשים בתחום הסייבר, מתוך הכרה בפוטנציאל הרב ובצורך בגיוון מגדרי במקצועות הטכנולוגיים (אבל ייתכן שכעת, עם דונלד טראמפ כנשיא ארה"ב, הדבר ישתנה).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עובד מתוסכל ממקום עבודתו, קרדיט: chat gptעובד מתוסכל ממקום עבודתו, קרדיט: chat gpt

7 סימנים שהגיע הזמן לעזוב את מקום העבודה (לפני שמאוחר מדי)

רבים מאיתנו מתעקשים להישאר במקום עבודה שכבר לא משרת אותנו, מתוך פחד, נוחות או תקווה שהמצב ישתנה אבל לפעמים להישאר זה מסוכן יותר לקריירה ולעתיד שלנו, אז מתי נכון להגיש מכתב התפטרות?



הדס ברטל |

מחקרים מראים שעובדים ששוהים במקום עבודה לא מתאים יותר מדי זמן סובלים מירידה משמעותית במוטיבציה, בתפוקה ובביטחון העצמי. כשיש תחושת "תקיעות" בתפקיד ועדיין לא מעזים לעזוב בגלל חששות כלכליים, יכול להיווצר לחוסר אונים מחניק. התוצאה: שנים של ביצועים נמוכים, אובדן הזדמנויות חשובות לקריירה והצטברות תסכול שפוגע גם בחיים האישיים.

אבל איך יודעים שהגיע הזמן? מתי ההישארות הופכת מנאמנות ארגונית לנזק עצמי? בכתבה הזו נציג שבעה סימני אזהרה ברורים שמצביעים על כך שהגיע הזמן לעזוב לפני שמאוחר מדי לתקן את הנזק.

1 # אין לכם לאן לצמוח והארגון לא מתכנן להשקיע בכם

הסימן הראשון והמשמעותי ביותר הוא היעדר אופק קריירה ברור. אם אתם באותו תפקיד יותר משלוש שנים ללא קידום, העלאת אחריות משמעותית או השתתפות בפרויקטים משמעותיים, זוהי נורה אדומה מהבהבת. ארגונים שמעריכים עובדים משקיעים בהם: שולחים להכשרות, מציעים תפקידי ניהול זוטרים, כוללים אותם בתהליכי קבלת החלטות. אם זה לא קורה, המסר הברור הוא שאתם לא חלק מהתוכנית העתידית.

ארגונים מובילים מציעים מסלולי קידום מובנים, תכניות לפיתוח מקצועי ונותנים משוב שוטף על ביצועים. אם אתם לא מקבלים את זה עד עכשיו, הסיכוי שתקבלו בעתיד נמוך מאוד. התוצאה של המצב הסטטי הזה הוא אובדן ניסיון רלוונטי בשוק, ירידה בערך השוק האישי והפיכה ל"מומחה" בתפקיד שכבר לא מעניין אף אחד. 

מעבר לכך, תקיעות בקריירה פוגעת בביטחון העצמי המקצועי. אתם מתחילים לפקפק ביכולות שלכם, לחשוב שאולי לא מספיק טובים כשבפועל הבעיה היא בארגון שלא מספק הזדמנויות. אם אתם מרגישים שהגעתם לתקרה, ושהארגון לא מתכנן להשקיע בכם - זה הזמן לחפש מקום שכן יעשה זאת, לפני שהפער בינכם לבין השוק יהפוך לבלתי ניתן לגישור.

עובדים מהבית ומרוצים, קרדיט: גרוקעובדים מהבית ומרוצים, קרדיט: גרוק

עובדים מוכנים לוותר על רבע מהשכר בשביל עבודה מהבית - ומה המעסיקים חושבים?

מחקר ענק חושף כי עובדי היי טק בארה"ב מוכנים לוותר על רבע מהשכר בשביל שיוכלו לעבוד מהבית, בכמה כסף זה עלול לעלות להם ואיך מגיבים המעסיקים?

הדס ברטל |

לפני 3 שנים אילון מאסק, שלח אימייל לעובדי טסלה שעשה כותרות בעולם. במייל הזה הוא דרש מכל העובדים להיות במשרד לפחות ארבעים שעות בשבוע, והוסיף שככל שמישהו נמצא בתפקיד בכיר יותר הציפייה לנוכחות פיזית גבוהה יותר. במייל המשך הוא כתב באופן בוטה שאם עובד לא מופיע, החברה תראה בכך התפטרות ורק מי שהם להגדרתו "תורמים יוצאי דופן" יוכלו לקבל אישור אישי ממנו לעבוד מרחוק. 

אבל אילון מאסק לחוד ומציאות לחוד, והוא כנראה לא מי שעובדים ירצו בתור מעסיק. לפי מחקר ענק חדש, עובדי הייטק מוכנים לוותר על סכום כסף גדול בשביל הזכות לעבוד מהבית. מחקר חדש שנערך בשיתוף פעולה בין אוניברסיטאות הרווארד, בראון ו-UCLA מנסה לשים מספר על התופעה, ומצייר תמונה חדה של מאבקי הכוח החדשים בין עובדים למעסיקים סביב השאלה הכי בוערת בשוק העבודה עכשיו: איפה עובדים?
המחקר מראה כי עובדי היי טק בארצות הברית מוכנים לוותר על כ־25% מהשכר שלהם כדי לקבל תפקיד שמאפשר עבודה מרחוק באופן מלא או במודל היברידי. זה כבר לא "בונוס", זו הטבה ששווה כסף אמיתי, והרבה.

עשרות אלפי דולרים תמורת שקט מהבוס

המחקר החדש, בוחן כמעט 1,400 עובדי טק שקיבלו לפחות שתי הצעות עבודה ובחרו באחת מהן בין מאי 2023 לדצמבר 2024. רובם מפתחי תוכנה, מנהלי מוצר ומדעני נתונים, בדיוק השכבה המבוקשת ביותר בשוק. שתי ההצעות שקיבלו היו לאותו התפקיד, באותו אזור, באותו תחום עיסוק ובאותו שלב קריירה. משרה אחת דרשה נוכחות מלאה במשרד, השנייה אפשרה עבודה מרחוק או מודל היברידי. התוצאה חדה: מי שבחרו במשרה מרחוק או היברידית קיבלו בממוצע שכר נמוך בכ־25% לעומת ההצעה המשרדית שדחו.

החוקרים נותנים דוגמה פשוטה: מועמד מקבל הצעה של 200 אלף דולר בשנה למשרה המחייבת עבודה במשרד חמישה ימים מלאים, מול הצעה של 150 אלף דולר שמאפשרת לעבוד מרחוק. עובד שבחר לעבוד מהבית "שילם" חמישים אלף דולר בשנה עבור הגמישות. 

הנתון הזה גבוה פי 3 מההערכות שהתקבלו במחקרים קלאסיים שנערכו לפני הקורונה, שבהם עובדים היו מוכנים לוותר על חמישה עד עשרה אחוזים מהשכר תמורת עבודה מרחוק. אחד המחקרים המפורסמים, של מאס ופלאייס, מצא שעובדים היו מוכנים "להקריב" כ-8% מהשכר עבור יום עבודה מהבית. ההסבר של החוקרים לפער נעוץ במתודולוגיה. בעבר הסתמכו על ניסויים ושאלונים היפותטיים בסגנון "מה היית עושה אם". אבל עכשיו מדובר בהחלטות אמיתיות, אחרי שכבר ראינו מה זה עבודה מהבית בקורונה, כשלא הייתה ברירה אלא לעבוד מהבית. בנוסף, היצע המשרות המרוחקות גדל מאוד מאז 2020, ולכן מי שגמישות חשובה לו יכול להרשות לעצמו להיות הרבה יותר חד בהחלטה.