זה המקצוע שבו לא תחששו מה-AI
מהנדס הסייבר הוא זה שאחראי על תכנון, יישום ותחזוקה של מערכות אבטחת מידע בארגונים. המקצוע סומן על ידי מומחים ככזה שלא בסכנה לאור חדירת הבינה המלאכותית לתחומים רבים, תחום הסייבר מתאים לאנשים עם: חשיבה לוגית ברמה גבוהה, אהבה לטכנולוגיה וחדשנות, יכולת פתרון
בעיות במהירות, סקרנות ויכולת למידה עצמאית, וגמישות מחשבתית ותגובה מהירה למצבי חירום
בעידן הדיגיטלי המתקדם, שבו המידע זורם בחופשיות והטכנולוגיה משולבת בכל היבט בחיינו, עולה הצורך בהגנה על מערכות המידע מפני איומים והתקפות סייבר. כאן נכנס לתמונה מהנדס הסייבר – איש המקצוע האחראי על תכנון, יישום ותחזוקה של מערכות אבטחת מידע בארגונים. אחד ההיבטים החשובים ביותר במקצוע זה הוא העובדה שהוא מסומן על ידי מומחים ככזה שאינו נמצא בסכנה לאור החדירה של הבינה המלאכותית (AI) לכל תחום בחיינו - והעובדה שהיא מחליפה בעלי מקצועות רבים.
מהנדס סייבר מתמקד בפיתוח והטמעה של פתרונות אבטחה להגנה על רשתות, מערכות ונתונים ארגוניים. תפקידו כולל:
- תכנון ובניית ארכיטקטורת אבטחה: הגדרת מבנה ההגנה של מערכות המידע, כולל רכיבי אבטחה כמו חומות אש (Firewalls), מערכות למניעת חדירות
(IPS/IDS) וכלי ניטור.
- זיהוי וניהול סיכונים: איתור חולשות במערכות והערכת סיכונים פוטנציאליים, תוך נקיטת צעדים למניעתם.
- תגובה לאירועי אבטחה: ניהול וטיפול
באירועי פריצה או התקפות סייבר, כולל חקירת האירוע והפקת לקחים לשיפור ההגנה העתידית.
- הטמעת מדיניות אבטחה: פיתוח והטמעה של נהלים ופרוטוקולים לשמירה על אבטחת המידע בארגון.
כדי להשתלב בתחום הנדסת הסייבר, נדרשת השכלה והכשרה מתאימה:
- תואר אקדמי: רבים מהעוסקים בתחום מחזיקים בתואר ראשון במדעי המחשב, הנדסת תוכנה או תחומים קרובים.
- הכשרות מקצועיות: יש קורסים והסמכות מקצועיות ייעודיות בתחום הסייבר, שמעניקים ידע מעשי וכלים להתמודדות עם אתגרי האבטחה.
- מיומנויות טכניות: היכרות מעמיקה עם פרוטוקולי רשת, מערכות הפעלה, שפות
תכנות וכלי אבטחה שונים.
תחום הסייבר מתאים לאנשים עם: חשיבה לוגית ברמה גבוהה, אהבה לטכנולוגיה וחדשנות, יכולת פתרון בעיות במהירות, סקרנות ויכולת למידה עצמאית, וגמישות מחשבתית ותגובה מהירה למצבי חירום. התחום מתאים גם לאנשים שמעדיפים
לא רק לכתוב קוד, אלא להבין את התמונה הגדולה – איפה אפשר לפרוץ, ואיך אפשר למנוע את זה.
- אלוט מעלה תחזיות ומסבירה זינוק של פי 7 בשנה וחצי; המניה מגיבה בחיוב
- גרדיו מגייסת 80 מליון דולר להגנת סייבר לצרכן בעידן ה-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השכר בתחום הסייבר משתנה בהתאם לתפקיד, ניסיון ומיקום גיאוגרפי: השכר החודשי של מומחה סייבר מתחיל נע בין 13 אלף ל-16 אלף שקל, השכר של אדם שהוא בעל ניסיון של שלוש עד חמש שנים קופץ לטווח של 16 אלף עד 20 אלף שקל בחודש, ואילו עובד עם יותר משש שנות ניסיון יכול להגיע לשכר חודשי של 20 אלף עד 27 אלף שקל ואף יותר. תפקידים מתקדמים, כמו חוקר סייבר או Reverse Engineering, מציעים שכר התחלתי גבוה יותר, עם פוטנציאל צמיחה משמעותי.
הביקוש למהנדסי סייבר נמצא במגמת עלייה מתמדת, בעיקר בעקבות הצמיחה בהתקפות סייבר והצורך בהגנה על מידע רגיש. התחום מתפתח במהירות, ומציע אתגרים טכנולוגיים והזדמנויות קריירה מגוונות. בנוסף, קיימת מגמה לעידוד שילוב נשים בתחום הסייבר, מתוך הכרה בפוטנציאל הרב ובצורך בגיוון מגדרי במקצועות הטכנולוגיים (אבל ייתכן שכעת, עם דונלד טראמפ כנשיא ארה"ב, הדבר ישתנה).
עובדים מהמשרד והבוס מרוצה, קרדיט: גרוקכמה אנחנו באמת עובדים בזמן שבו אנחנו בעבודה?
במשרד אנחנו עסוקים בפגישות שמושכות את הזמן ובשיחות מסדרון אבל בבית עובדים לא תמיד עובדים באמת בשעות שהם מדווחים על עבודה, אז איפה אנחנו באמת יעילים יותר?
שיח מתמשך בארגונים רבים מעלה שוב ושוב את אותה שאלה פשוטה לכאורה: כמה מתוך שעות העבודה מוקדשות לעשייה אמיתית וכמה הולך על הסחות, מפגשים או פעולות שגרתיות שלא מקדמות את התפוקה. מדובר בנושא שמעסיק מנהלים ועובדים במידה דומה, במיוחד בתקופה שבה מודלים חדשים של עבודה מתערבבים במציאות יומיומית שמחייבת ריבוי משימות.
כמה זמן עבודה הוא באמת עבודה?
ממצאים עדכניים מצביעים על כך שעובד ממוצע מצליח לייצר עבודה משמעותית במשך כשלוש שעות ביום, כלומר בערך 60% מסך הזמן הרשמי במשרד או בבית. אומנם מדובר בנתון שמפתיע חלק מהאנשים, אבל נראה שהוא משקף את המציאות ברוב הארגונים. חלק מהזמן מוקדש לשיחות, למיילים, למפגשים או לדיווחים פנימיים שאינם בליבת העשייה, אם כי הם חלק בלתי נפרד מהשגרה.
במקביל, עובדים שמרבים לעבוד מהבית מדווחים לא פעם על עלייה מסוימת בתפוקה. זה כנראה נובע מכך שיש פחות מעבר בין משימות ופחות פגישות מזדמנות. עם זאת מחקרים קודמים הראו שגם עבודה מרחוק עלולה להוביל לירידה זמנית בתפוקה עד שהארגון מתאים תהליכים חדשים. כלומר מבנה העבודה משפיע על התוצאה, אבל לא בהכרח קובע אותה.
מנגד, מאמר שפורסם בכתב העת Taylor & Francis לאחר הקורונה גרס כי במהלך עבודה מהבית עולה לא פעם מצב שבו העובד אמנם “נמצא” במצב log in במחשבו האישי, אבל חלק מהזמן שלו מוקדש למשימות שמחוץ לליבת העבודה. סביבת העבודה הביתית מגבירה הסחות דעת כגון רעש, נוכחות ילדים או חיית מחמד, או מעבר מהיר בין משימות משפחתיות ומשימות עבודה וכי הסחות הבית מורידות את רמת הריכוז וההתמדה:
ענייני רעש, חלל עבודה קפוא, ציוד שאינו מותאם, ותנאי עבודה לא מובחנים מהחיים הפרטיים כל אלה קשורים לירידה בדיווחים על פרודוקטיביות.
בנוסף, מחקר אחר של אוניברסיטת אוקספורד בחן את “הסחות דיגיטליות” ובעיקר אצל עובדים מרחוק ובו התגלה כי גם אם אין הפרעה סביבתית יש נטייה גבוהה יותר לעבור בין משימות, לענות ברצף למיילים או לבצע סקרולינג בלתי קשור לעבודה.
לכן, אמנם עבודה מהבית עשויה להציע פוטנציאל לריכוז גבוה יותר אבל היא גם דורשת משמעת
עצמית חזקה ותנאים סביבתיים ברורים. במילים אחרות: לעיתים העובד מדווח על “שעות עבודה” מהבית אך בפועל חלק מהשעות מוקדש לתעסוקות שמחוץ לעבודה ישירה. כך נוצרת תבנית שבה חלק מהזמן הבית-עבודתי פשוט “נשחק” בין דרישות העבודה לבין הסחות דעת ביתיות.
- עובדים מוכנים לוותר על רבע מהשכר בשביל עבודה מהבית - ומה המעסיקים חושבים?
- מה אמרה הנהלת אינטל בשיחת הוועידה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עובדים מהמשרד והבוס מרוצה, קרדיט: גרוקכמה אנחנו באמת עובדים בזמן שבו אנחנו בעבודה?
במשרד אנחנו עסוקים בפגישות שמושכות את הזמן ובשיחות מסדרון אבל בבית עובדים לא תמיד עובדים באמת בשעות שהם מדווחים על עבודה, אז איפה אנחנו באמת יעילים יותר?
שיח מתמשך בארגונים רבים מעלה שוב ושוב את אותה שאלה פשוטה לכאורה: כמה מתוך שעות העבודה מוקדשות לעשייה אמיתית וכמה הולך על הסחות, מפגשים או פעולות שגרתיות שלא מקדמות את התפוקה. מדובר בנושא שמעסיק מנהלים ועובדים במידה דומה, במיוחד בתקופה שבה מודלים חדשים של עבודה מתערבבים במציאות יומיומית שמחייבת ריבוי משימות.
כמה זמן עבודה הוא באמת עבודה?
ממצאים עדכניים מצביעים על כך שעובד ממוצע מצליח לייצר עבודה משמעותית במשך כשלוש שעות ביום, כלומר בערך 60% מסך הזמן הרשמי במשרד או בבית. אומנם מדובר בנתון שמפתיע חלק מהאנשים, אבל נראה שהוא משקף את המציאות ברוב הארגונים. חלק מהזמן מוקדש לשיחות, למיילים, למפגשים או לדיווחים פנימיים שאינם בליבת העשייה, אם כי הם חלק בלתי נפרד מהשגרה.
במקביל, עובדים שמרבים לעבוד מהבית מדווחים לא פעם על עלייה מסוימת בתפוקה. זה כנראה נובע מכך שיש פחות מעבר בין משימות ופחות פגישות מזדמנות. עם זאת מחקרים קודמים הראו שגם עבודה מרחוק עלולה להוביל לירידה זמנית בתפוקה עד שהארגון מתאים תהליכים חדשים. כלומר מבנה העבודה משפיע על התוצאה, אבל לא בהכרח קובע אותה.
מנגד, מאמר שפורסם בכתב העת Taylor & Francis לאחר הקורונה גרס כי במהלך עבודה מהבית עולה לא פעם מצב שבו העובד אמנם “נמצא” במצב log in במחשבו האישי, אבל חלק מהזמן שלו מוקדש למשימות שמחוץ לליבת העבודה. סביבת העבודה הביתית מגבירה הסחות דעת כגון רעש, נוכחות ילדים או חיית מחמד, או מעבר מהיר בין משימות משפחתיות ומשימות עבודה וכי הסחות הבית מורידות את רמת הריכוז וההתמדה:
ענייני רעש, חלל עבודה קפוא, ציוד שאינו מותאם, ותנאי עבודה לא מובחנים מהחיים הפרטיים כל אלה קשורים לירידה בדיווחים על פרודוקטיביות.
בנוסף, מחקר אחר של אוניברסיטת אוקספורד בחן את “הסחות דיגיטליות” ובעיקר אצל עובדים מרחוק ובו התגלה כי גם אם אין הפרעה סביבתית יש נטייה גבוהה יותר לעבור בין משימות, לענות ברצף למיילים או לבצע סקרולינג בלתי קשור לעבודה.
לכן, אמנם עבודה מהבית עשויה להציע פוטנציאל לריכוז גבוה יותר אבל היא גם דורשת משמעת
עצמית חזקה ותנאים סביבתיים ברורים. במילים אחרות: לעיתים העובד מדווח על “שעות עבודה” מהבית אך בפועל חלק מהשעות מוקדש לתעסוקות שמחוץ לעבודה ישירה. כך נוצרת תבנית שבה חלק מהזמן הבית-עבודתי פשוט “נשחק” בין דרישות העבודה לבין הסחות דעת ביתיות.
- עובדים מוכנים לוותר על רבע מהשכר בשביל עבודה מהבית - ומה המעסיקים חושבים?
- מה אמרה הנהלת אינטל בשיחת הוועידה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
