זה המקצוע שבו לא תחששו מה-AI
מהנדס הסייבר הוא זה שאחראי על תכנון, יישום ותחזוקה של מערכות אבטחת מידע בארגונים. המקצוע סומן על ידי מומחים ככזה שלא בסכנה לאור חדירת הבינה המלאכותית לתחומים רבים, תחום הסייבר מתאים לאנשים עם: חשיבה לוגית ברמה גבוהה, אהבה לטכנולוגיה וחדשנות, יכולת פתרון
בעיות במהירות, סקרנות ויכולת למידה עצמאית, וגמישות מחשבתית ותגובה מהירה למצבי חירום
בעידן הדיגיטלי המתקדם, שבו המידע זורם בחופשיות והטכנולוגיה משולבת בכל היבט בחיינו, עולה הצורך בהגנה על מערכות המידע מפני איומים והתקפות סייבר. כאן נכנס לתמונה מהנדס הסייבר – איש המקצוע האחראי על תכנון, יישום ותחזוקה של מערכות אבטחת מידע בארגונים. אחד ההיבטים החשובים ביותר במקצוע זה הוא העובדה שהוא מסומן על ידי מומחים ככזה שאינו נמצא בסכנה לאור החדירה של הבינה המלאכותית (AI) לכל תחום בחיינו - והעובדה שהיא מחליפה בעלי מקצועות רבים.
מהנדס סייבר מתמקד בפיתוח והטמעה של פתרונות אבטחה להגנה על רשתות, מערכות ונתונים ארגוניים. תפקידו כולל:
- תכנון ובניית ארכיטקטורת אבטחה: הגדרת מבנה ההגנה של מערכות המידע, כולל רכיבי אבטחה כמו חומות אש (Firewalls), מערכות למניעת חדירות
(IPS/IDS) וכלי ניטור.
- זיהוי וניהול סיכונים: איתור חולשות במערכות והערכת סיכונים פוטנציאליים, תוך נקיטת צעדים למניעתם.
- תגובה לאירועי אבטחה: ניהול וטיפול
באירועי פריצה או התקפות סייבר, כולל חקירת האירוע והפקת לקחים לשיפור ההגנה העתידית.
- הטמעת מדיניות אבטחה: פיתוח והטמעה של נהלים ופרוטוקולים לשמירה על אבטחת המידע בארגון.
כדי להשתלב בתחום הנדסת הסייבר, נדרשת השכלה והכשרה מתאימה:
- תואר אקדמי: רבים מהעוסקים בתחום מחזיקים בתואר ראשון במדעי המחשב, הנדסת תוכנה או תחומים קרובים.
- הכשרות מקצועיות: יש קורסים והסמכות מקצועיות ייעודיות בתחום הסייבר, שמעניקים ידע מעשי וכלים להתמודדות עם אתגרי האבטחה.
- מיומנויות טכניות: היכרות מעמיקה עם פרוטוקולי רשת, מערכות הפעלה, שפות
תכנות וכלי אבטחה שונים.
תחום הסייבר מתאים לאנשים עם: חשיבה לוגית ברמה גבוהה, אהבה לטכנולוגיה וחדשנות, יכולת פתרון בעיות במהירות, סקרנות ויכולת למידה עצמאית, וגמישות מחשבתית ותגובה מהירה למצבי חירום. התחום מתאים גם לאנשים שמעדיפים
לא רק לכתוב קוד, אלא להבין את התמונה הגדולה – איפה אפשר לפרוץ, ואיך אפשר למנוע את זה.
- ישראל מהדקת פיקוח על מידע אישי: מה המשמעות לעסקים?
- אלוט מעלה תחזיות ומסבירה זינוק של פי 7 בשנה וחצי; המניה מגיבה בחיוב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השכר בתחום הסייבר משתנה בהתאם לתפקיד, ניסיון ומיקום גיאוגרפי: השכר החודשי של מומחה סייבר מתחיל נע בין 13 אלף ל-16 אלף שקל, השכר של אדם שהוא בעל ניסיון של שלוש עד חמש שנים קופץ לטווח של 16 אלף עד 20 אלף שקל בחודש, ואילו עובד עם יותר משש שנות ניסיון יכול להגיע לשכר חודשי של 20 אלף עד 27 אלף שקל ואף יותר. תפקידים מתקדמים, כמו חוקר סייבר או Reverse Engineering, מציעים שכר התחלתי גבוה יותר, עם פוטנציאל צמיחה משמעותי.
הביקוש למהנדסי סייבר נמצא במגמת עלייה מתמדת, בעיקר בעקבות הצמיחה בהתקפות סייבר והצורך בהגנה על מידע רגיש. התחום מתפתח במהירות, ומציע אתגרים טכנולוגיים והזדמנויות קריירה מגוונות. בנוסף, קיימת מגמה לעידוד שילוב נשים בתחום הסייבר, מתוך הכרה בפוטנציאל הרב ובצורך בגיוון מגדרי במקצועות הטכנולוגיים (אבל ייתכן שכעת, עם דונלד טראמפ כנשיא ארה"ב, הדבר ישתנה).
מנהל בדרג ביניים מדבר עם הצוות שלו, קרדיט: גרוקאיך מנהלי הביניים יכולים להרים את הארגון ולשנות את כללי המשחק
דווקא העובדים שנמצאים באמצע הפירמידה הארגונית, הם גם השחוקים ביותר וגם אלו מחזיקים במפתח להצלחה, לחדשנות ולרווחיות, אז איך מרימים אותם וממשים את הפוטנציאל שלהם?
מנהלי הביניים חיים את הפרדוקס הארגוני הגדול ביותר. מצד אחד הם מחויבים ליעדים הגבוהים של ההנהלה הבכירה. מצד שני הם צריכים להכיל את הצרכים, הרגשות והקשיים של העובדים בשטח מחקרים עדכניים מציירים תמונה ברורה. כמעט 75% ממנהלי הביניים מדווחים על עומס גבוה, לחץ מתמשך ותחושה שהם “תמיד באמצע”. אחוז דומה מהם מדווח על שחיקה ולעיתים גם בתחושה שהליבה האמיתית של העבודה, שהיא ניהול אנשים, נדחקת הצידה לטובת משימות אדמיניסטרטיביות.
לצד זה, ארגונים מצפים מהם להוביל שינוי. והפער גדול. יותר מ־80% ממנהלי משאבי האנוש בעולם מדווחים שמנהלים בדרג הביניים אינם מצוידים מספיק להתמודד עם כמות השינויים הארגוניים. זאת בזמן ש־77% מהעובדים עצמם, שתחת ניהולו של דרג הביניים, מדווחים על עייפות משינויים תכופים. כלומר, מנהל הביניים נדרש להיות "המתווך" בין עייפות מהשטח ללחץ מלמעלה, בלי שתמיד יש לו את הכלים לעשות זאת.
לחץ מלעלה ומלמטה
כשהלחץ והעומס מגיעים משני כיוונים, האופן שבו הארגון תומך בהם הופך להבדל בין מנהיגות לצניחה. מחקר של אוניברסיטת קארדיף בבריטניה מצא שמנהלים שקיבלו מעט משאבים מהארגון תפקדו באופן הגנתי יותר, נצמדו לבירוקרטיה ונמנעו מלקחת סיכונים. לעומת זאת, מחקר של מכון גאלופ הראה שכאשר הם מקבלים כלים, אמון ואוטונומיה, הם מראים יצירתיות גבוהה יותר, מובילים צוותים טוב יותר ומשפרים ביצועים עסקיים.
כשמחקרים התמקדו באותם מנהלים בדרג ביניים ובחנו מה באמת מניע אותם, התגלתה תובנה מעניינת: הם לא מבקשים שקט או קלות, אלא משמעות. הם רוצים לגדול. כאשר מנהלי ביניים שמקבלים אוטונומיה, הזדמנות לפיתוח אישי וגישה לתמונה האסטרטגית הגדולה מדווחים על שביעות רצון גבוהה יותר ועל מחויבות עמוקה יותר לארגון. הם רוצים מקום אמיתי סביב שולחן קבלת ההחלטות. הם רוצים שהקול שלהם יישמע. הם רוצים לפתח עובדים, לנהל תהליכים ולתרום לעיצוב הכיוון הארגוני. כשהם מקבלים את זה, הם פורחים.
- מנהלים רוצים בינה מלאכותית, העובדים עדיין מהססים
- "אם פעם היו מחקרים עם 47 מטופלים, כיום אני מסוגלת לעשות מחקרים על אלפי מטופלים"- קריירה בעידן ה-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סדר העדיפויות היומי שלהם מלמד הרבה על נקודת הכובד של התפקיד. בראש ניצבת עמידה ביעדים. זו האחריות הרשמית שההנהלה מודדת אותם לפיה במיקוד רב. אבל במקום השני, כמעט בצמידות, נמצא הטיפול בצוות העובדים. גיוס, חניכה, פיתוח ושימור. אלו אינן משימות צדדיות. הן הליבה של הצלחת הארגון. מנהלי הביניים מבינים שאנשים מחויבים מייצרים תוצאות טובות יותר. ולכן הם משקיעים את רוב זמנם בניסיון להחזיק צוות מקצועי, מאוזן ולא שחוק. בין לבין הם צריכים להתמודד עם הטמעת מערכות חדשות, רענון תהליכים ושינויים מבניים. תהליכים שהם נדרשים לעכל ולהסביר במקביל, לעיתים עוד לפני שהופנמו בעצמם.
