זה המקצוע שבו לא תחששו מה-AI
מהנדס הסייבר הוא זה שאחראי על תכנון, יישום ותחזוקה של מערכות אבטחת מידע בארגונים. המקצוע סומן על ידי מומחים ככזה שלא בסכנה לאור חדירת הבינה המלאכותית לתחומים רבים, תחום הסייבר מתאים לאנשים עם: חשיבה לוגית ברמה גבוהה, אהבה לטכנולוגיה וחדשנות, יכולת פתרון
בעיות במהירות, סקרנות ויכולת למידה עצמאית, וגמישות מחשבתית ותגובה מהירה למצבי חירום
בעידן הדיגיטלי המתקדם, שבו המידע זורם בחופשיות והטכנולוגיה משולבת בכל היבט בחיינו, עולה הצורך בהגנה על מערכות המידע מפני איומים והתקפות סייבר. כאן נכנס לתמונה מהנדס הסייבר – איש המקצוע האחראי על תכנון, יישום ותחזוקה של מערכות אבטחת מידע בארגונים. אחד ההיבטים החשובים ביותר במקצוע זה הוא העובדה שהוא מסומן על ידי מומחים ככזה שאינו נמצא בסכנה לאור החדירה של הבינה המלאכותית (AI) לכל תחום בחיינו - והעובדה שהיא מחליפה בעלי מקצועות רבים.
מהנדס סייבר מתמקד בפיתוח והטמעה של פתרונות אבטחה להגנה על רשתות, מערכות ונתונים ארגוניים. תפקידו כולל:
- תכנון ובניית ארכיטקטורת אבטחה: הגדרת מבנה ההגנה של מערכות המידע, כולל רכיבי אבטחה כמו חומות אש (Firewalls), מערכות למניעת חדירות
(IPS/IDS) וכלי ניטור.
- זיהוי וניהול סיכונים: איתור חולשות במערכות והערכת סיכונים פוטנציאליים, תוך נקיטת צעדים למניעתם.
- תגובה לאירועי אבטחה: ניהול וטיפול
באירועי פריצה או התקפות סייבר, כולל חקירת האירוע והפקת לקחים לשיפור ההגנה העתידית.
- הטמעת מדיניות אבטחה: פיתוח והטמעה של נהלים ופרוטוקולים לשמירה על אבטחת המידע בארגון.
כדי להשתלב בתחום הנדסת הסייבר, נדרשת השכלה והכשרה מתאימה:
- תואר אקדמי: רבים מהעוסקים בתחום מחזיקים בתואר ראשון במדעי המחשב, הנדסת תוכנה או תחומים קרובים.
- הכשרות מקצועיות: יש קורסים והסמכות מקצועיות ייעודיות בתחום הסייבר, שמעניקים ידע מעשי וכלים להתמודדות עם אתגרי האבטחה.
- מיומנויות טכניות: היכרות מעמיקה עם פרוטוקולי רשת, מערכות הפעלה, שפות
תכנות וכלי אבטחה שונים.
תחום הסייבר מתאים לאנשים עם: חשיבה לוגית ברמה גבוהה, אהבה לטכנולוגיה וחדשנות, יכולת פתרון בעיות במהירות, סקרנות ויכולת למידה עצמאית, וגמישות מחשבתית ותגובה מהירה למצבי חירום. התחום מתאים גם לאנשים שמעדיפים
לא רק לכתוב קוד, אלא להבין את התמונה הגדולה – איפה אפשר לפרוץ, ואיך אפשר למנוע את זה.
- ישראל מהדקת פיקוח על מידע אישי: מה המשמעות לעסקים?
- אלוט מעלה תחזיות ומסבירה זינוק של פי 7 בשנה וחצי; המניה מגיבה בחיוב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השכר בתחום הסייבר משתנה בהתאם לתפקיד, ניסיון ומיקום גיאוגרפי: השכר החודשי של מומחה סייבר מתחיל נע בין 13 אלף ל-16 אלף שקל, השכר של אדם שהוא בעל ניסיון של שלוש עד חמש שנים קופץ לטווח של 16 אלף עד 20 אלף שקל בחודש, ואילו עובד עם יותר משש שנות ניסיון יכול להגיע לשכר חודשי של 20 אלף עד 27 אלף שקל ואף יותר. תפקידים מתקדמים, כמו חוקר סייבר או Reverse Engineering, מציעים שכר התחלתי גבוה יותר, עם פוטנציאל צמיחה משמעותי.
הביקוש למהנדסי סייבר נמצא במגמת עלייה מתמדת, בעיקר בעקבות הצמיחה בהתקפות סייבר והצורך בהגנה על מידע רגיש. התחום מתפתח במהירות, ומציע אתגרים טכנולוגיים והזדמנויות קריירה מגוונות. בנוסף, קיימת מגמה לעידוד שילוב נשים בתחום הסייבר, מתוך הכרה בפוטנציאל הרב ובצורך בגיוון מגדרי במקצועות הטכנולוגיים (אבל ייתכן שכעת, עם דונלד טראמפ כנשיא ארה"ב, הדבר ישתנה).
אילוסטרציה להכנסה אוניברסלית באמצעות ביטקוין. קרדיט: רשתות חברתיותהאם קיצבה אוניברסלית היא השלב הבא בעולם התעסוקה?
הכנסה אוניברסלית היא רעיון ותיק שקיבל תאוצה חדשה בעידן ה-AI; מאסק ואלטמן כבר תומכים ואפילו מעורבים בפיילוטים ובמחקרים; איפה כבר ניסו ליישם והאם זה חזון שיכול להצליח ולהחליף את המשרות שהתרגלנו אליהן?
כמעט בכל נושא שיש עליו דיון ציבורי, כנראה שאת ההתבטאויות הבוטות ביותר נשמע תמיד מפיו של אילון מאסק. האיש העשיר בעולם אמר באופן שאינו משתמע לשתי פנים כי הכנסה אוניברסלית היא בלתי נמנעת והיא תיתן ביטחון בסיסי לאנשים גם אם “בתרחיש חיובי, כנראה שלאף אחד מאיתנו לא תהיה עבודה.” מדי פעם, אנשי עסקים בולטים, חוקרים ופוליטיקאים נהנים להעלות מחדש את הרעיון של הכנסה אוניברסלית. רעיון לפי כל אדם, בלי קשר לעבודה שהוא מחזיק בה, לרקע שלו והפרנסה שלו יזכה למשכורת בסיסית מידי המדינה.
הרעיון הוא לייצר רשת ביטחון בסיסית לכל תושב, ולשם ההמחשה, מדובר כעת על קצבה כלשהי שתינתן על בסיס תשואת ה-S&P, למשל. אמנם הרעיון הולך וצובר נפח בשיח הציבורי, כשאנחנו בתחילת עידן ה-AI אבל לא מדובר ברעיון חדש. כבר בראשית המאה ה-19, הציע ההוגה האמריקני תומס פיין, להעניק לכל אדם תמיכה כלכלית שתאפשר קיום מינימלי, אבל זה היה עיקרון ראשוני בלבד. עם השנים אימצו את הרעיון פילוסופים וכלכלנים לרבות פיליפ ואן פארייס וקרל ווידרקוויסט, שהציגו את ההכנסה הבסיסית כמרכיב חשוב במערכת חברתית שמבקשת לאזן בין חופש אישי לבין ביטחון כלכלי. עד כה זה היה נושא תיאורטי בלבד, שלא עשה יותר מדי רעש או קיבל תשומת לב מיוחדת.
במקביל לעליית הבינה המלאכותית ולשינויים בשוק העבודה, הדיון עבר מהשוליים למרכז. עוד לא ניתן להגיד בוודאות מה יהיה היקף הפגיעה בשוק התעסוקה אבל המגמה ברורה, ובענפים מסוימים הלחץ על עובדים כבר ניכר. בחודשים האחרונים אפשר לראות שחברות טכנולוגיה גדולות מתחילות לפטר עוד ועוד עובדים ולייחס חלק מהפיטורים לשילוב גובר של AI בתהליכי העבודה.
אמנם לא תמיד מדובר בהסבר יחיד, אבל נראה שהטכנולוגיה הופכת לגורם שמאפשר לצמצם מערכים שלמים. אמזון פיטרה כמה אלפי עובדים וההסבר הרשמי היה החלפתם ב-AI, למרות ש-"ריככה" את הנושא בשורה של הודעות מקדימות שעסקו באופן שבו ה-AI ישפר את הפריון אך לא בהכרח יוביל לקיצוצי כח אדם מרחיקי לכת. מיקרוסופט דיווחה על קיצוצים בחלק מצוותי התמיכה והפיתוח וטענה שהאינטגרציה של מערכות AI מאפשרת אוטומציה של משימות שבעבר דרשו כוח אדם רחב. מטא פעלה באופן דומה והבהירה שהשימוש בכלים מתקדמים לייעול קוד ולתמיכה אוטומטית מאפשר תפעול רזה יותר.
גם גוגל ביצעה גל פיטורים בתחומים כמו פרסום ושירות לקוחות והציגה את יכולות ה-AI כרכיב שמחליף תהליכים ידניים. במקביל חברות מסורתיות יותר, כולל גופים פיננסיים וחברות תעשייה, החלו להטמיע מערכות שמפחיתות צורך בעבודה אנושית רפטטיבית. עם זאת, מוקדם לומר אם זהו שינוי מבני ארוך טווח או תהליך התאמה נקודתי. כך או כך, זוהי מגמה של מעבר לכלים אוטומטיים שמעמיקים את היעילות הארגונית ומציבים שאלות לגבי קצב ההעסקה והדרישה למקצועות מסוימים.
20,000 עובדי מדינה בסכנה: החשב הכללי בתוכנית לקיצוץ שליש מכוח האדם
הבינה המלאכותית צפויה להוביל לפיטורי רבבות במגזר הציבורי; ומה זה יעשה במגזר הפרטי?
הכרזה אמיצה של החשב הכללי יהלי רוטנברג: 20,000 עובדי מדינה בעיקר בתפקידי מטה , שהם שליש מסך העובדים במשרדי הממשלה יוחלפו במערכות בינה מלאכותית. במילים אחרות, הוא צופה לפיטורי 20,000 עובדים. לגישתו, המדינה חייבת להצטרף למהפכה הטכנולוגית אחרת היא תישאר מאחור עם שירות ציבורי מיושן ובזבזני.
סיכוי טוב שהפיטורים בכלל במגזר הציבורי יהיו הרבה יותר גדולים - מתוך 450,000 עובדים במגזר הציבורי הרחב, כ-60,000 מועסקים כעובדי מטה במשרדי הממשלה. אבל, גם בתפקידים שהם לא מנטה ה-AI יכול להיכנס ולהחליף, אם כי בראש וראשונה זה בעובדי המטה. ה-AI גם יכול לחסוך המון תשלומים לקבלני משנה ויועצים. מדובר בחיסכון עצום והכרחי כשמעבר לחיסכון הכלכלי, השירות לצרכן יהיה הרבה יותר טוב. אם זה לא יקרה, ורוטנברג הסביר זאת - גם נבזבז הרבה כסף, וגם נקבל שירות לא טוב.
עכשיו דמיינו שזה מה שאומר המעסיק הגדול במדינה, אבל בשבועות וחודשים האחרונים, כמעט כל עסק חושב, בודק ולומד איך הבינה המלאכותית יכולה לחסוך לו בהוצאות. התשובה היא כמעט זהה - פיטורי עובדים והטמעת יכולות AI. כשלוקחים את התמונה הגדולה, מקבלים שמאות רבות של אלפי עובדים בסכנת פיטורים.
המירוץ העולמי: ענקיות הטכנולוגיה מובילות את המהפכה
ישראל אינה לבדה במגמה הזו. ברחבי העולם, חברות וממשלות כבר מיישמות שינויים דרסטיים. נתחיל בחברות.
מיקרוסופט פיטרה 6,000 עובדים פוטרו במאי האחרון, כש-40% מהם מהנדסי תוכנה. הסיבה היא ש-30% מהקוד בחברה נכתב כיום על ידי מערכות AI.
