המימוש הבא בקבוצת דסק"ש - גב ים
למה זינקה גב ים?
בעקבות המימוש בסלקום גם גב ים זינקה, וזאת מכיוון שהמימוש הצפוי בסלקום מוריד קצת את הלחץ של הקבוצה לעשות מימושים נוספים. המשקיעים סבורים שעסקת מכירת סלקום תושלם ופחות חוששים מלחץ על מניית גב ים, אבל דווקא כעת זו תהיה הזדמנות גדולה של הקבוצה לממש ולא במחיר זול. כשלוקחים בחשבון את הדיבידנדים שחולקו מאז הרכישה, מקבלים מחיר של מעל 31 שקל למניה. העסקה לרכישת מניות מאהרון פרנקל היתה ב-37 שקל, כבר לא כל כך רחוק. מדהים מה חודש אחד של עליות יכול לעשות.מתי ובכמה יהיה המימוש?
המימוש הצפוי מתחבר עם הרצון של הקבוצה להכניס את גב ים למדדים המובילים בבורסה. כדי שזה יקרה היא צריכה לרדת בשיעור ההחזקה מתחת ל-80%, בעוד שהיא מחזיקה כעת כ-82%, וזאת בכדי להביא את משקל החזקות הציבור ל-20% ומעלה בפועל, היא עשויה לממש יותר כשאם הם יחכו ייתכן שיוכלו למכור במחיר גבוה יותר - עדכון המדדים יביא לביקוש גדול יחסית של המוסדיים ביום העדכון. העדכון הקרוב הוא בסוף מרץ, הקבוצה יכולה לחכות, אבל סביר שהיא תפעל בטווח הקרוב להרגיש את השטח. האפשרות ההסבירה היא הפצה של מניות וירידה מתחת לשיעור של 80%. המשמעות הכספית היא מימוש של כ-120 מיליון שקל שעשוי להגיע גם ל-200 מיליון שקל, אך זה לא יפתיע אם בהמשך הקבוצה, דרך נכסים ובניין תיפגש עם סכום מצטבר של 300 מיליון שקל. זו האפשרות הסבירה, אבל בדסק"ש הכל נזיל. הקבוצה שרק לפני כחודשיים היתה עם ערך נכסי שלילי של מאות מיליוני שקלים, עברה לערך כלכלי חיובי של מאות מיליוני שקלים, אלא שגם היא יודעת שהכל תנודתי. הפעם, הנהלת הקבוצה, לא תחכה להשבחה מלאה, היא כבר לא חולמת לחזור מהר למחיר של 37 שקל בגב ים (עסקת אהרון פרנקל), היא תיפגש עם מזומנים עוד קודם. דווקא עכשיו כשהשוק רגוע ועסקת רכישת סלקום עוברת בדיקה מצד אנשי פורטיסימו יש לה צ'אנס למכור כמות מניות גדולה. הימור והמתנה עם מימוש גב ים לעוד חודשים, יכול להתברר כטעות. התרחיש האופטימי הוא מכירת סלקום ומימוש קטן בגב ים. אבל דמיינו שפורטיסימו מקבלת רגליים קרות, והלחץ על הקבוצה מתגבר. מניית גב ים תסבול מסנטימנט שלילי. מממשים כשאפשר - ועכשיו אפשר, ומכאן שכל רגע עד עדכון המדדים הקרוב הוא אופציה למימוש.
- 3.מסכים שעדיף לממש קצת ומספיק מגב כדי לסגור סיפור (ל"ת)12/12/2023 10:31הגב לתגובה זו
- 2.פורטיסימו ינצלו את המצב למחיר נוח יותר - אין ספק בכלל (ל"ת)מנהל כספים 11/12/2023 19:13הגב לתגובה זו
- 1.מחזיק דסקש מקווה לטוב (ל"ת)רפאל 11/12/2023 19:11הגב לתגובה זו
קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)ההשקעה המוצלחת של קובי אלכסנדר, והאם המימוש האחרון הוא סימן להמשך?
קובי אלכסנדר מממש 66 מיליון שקל ממניות אי.בי.אי אחרי 20 שנות השקעה; וגם: דברים שצריך לדעת על קובי אלכסנדר
קובי אלכסנדר קובי אלכסנדר מכר 240 אלף מניות של בית ההשקעות אי.בי.אי בשער של 275 שקלים למניה, סכום כולל של 66 מיליון שקלים. העסקה בוצעה בהנחה של 4% ממחיר השוק. לפני המכירה החזיק אלכסנדר ב-19.2% ממניות החברה; כיום נותרו בידיו 15.8%, בשווי של 620 מיליון שקלים. ההשקעה המקורית היתה ב-2005, בסך 50 מיליון שקלים עבור 25% מאי.בי.אי, והיא הניבה תשואה מצטברת של יותר מפי 12.
שווי השוק של אי.בי.אי חצה את 4 מיליארד שקלים במקביל לשיפור בתוצאות וקריאה נכונה של המפה. אי.בי.אי נכנס לפני יותר מעשור לתחום הקרנות האלטרנטיבות למשקיעים כשירים וזה הפך לזרוע מאוד מרכזית ברווחיו.
בשבוע האחרון מכרו ארבעה בכירים באי.בי.אי אופציות בשווי 50 מיליון שקלים
מי הוא קובי אלכסנדר?
קובי אלכסנדר הוא יזם הייטק ישראלי שייסד את קומברס טכנולוגיות (לשעבר אפרת) ב-1984 עם בועז משעולי ויחיעם ימיני. החברה, שפיתחה פתרונות ערך מוסף לתקשורת, גדלה ל-5,000 עובדים ו-1.5 מיליארד דולר מחזור שנתי בשיאה ב-2000, עם שווי שוק של 20 מיליארד דולר. אלכסנדר כיהן כמנכ"ל 25 שנה, והוביל IPO ב-1996 (גיוס 100 מיליון דולר) והשקעות בסטארט-אפים כמו וויקס (50 מיליון דולר ב-2007).
ב-2006 הוא הואשם בתרמית ניירות ערך: תמחור לאחור של אופציות למנהלים, שחסך 7 מיליון דולר מיסים והטיב עם בכירים, כולל אלכסנדר שקיבל אופציות בשווי 2 מיליון דולר. לאחר כתב אישום בארה"ב, נמלט לנמיביה (ללא הסכם הסגרה), שם שהה 10 שנים תחת שם בדוי, בעוד קומברס איבדה את שוויה וחוסלה.
ב-2016 הוא הוסגר, הורשע ב-2017 ברישום כוזב, ונידון ל-30 חודשי מאסר. ריצה 12 חודשים בארה"ב ובישראל, ושוחרר ב-2018 לאחר ניכוי שליש.
פינרג'י מזנקת - האם הפעם זה שונה?
פינרג'י שורפת עשרות מליונים בשנה והיא חייבת כסף - אחת לתקופה היא יוצאת בהודעות על פיילוטים נוצצים אבל לאחריהם מגיעים גם הדילולים; כן, יש סיכוי להצליח, אבל במבחן הסיכויים והסיכונים - הסיכונים לרוב מנצחים
פינרג'י פינרג'י מזנקת היום. פינרג'י 2.49% רושמת עליות מרשימות בשבועיים האחרונים. שבעה ימים רצופים של טיפוס מביאים אותה לשווי של 161 מיליון שקל, אחרי שעד לא מזמן דשדשה סביב 120 מיליון שקל בלבד. זה לא מגיע במחזורים קטנים, זה קורה במחזורים גדולים, אם המחזור הממוצע שלה בשנה האחרונה עומד על כ-450 אלף שקל אז בימים האחרונים אנחנו רואים מחזורים של 1.5-2.4 מיליון שקל. המחזורים קופצים, הסקרנות מתעוררת, וזה בדיוק הזמן לשאול - משהו קורה פה? פינרג'י מעניינת?
פינרג'י הצטרפה אלינו בגל ההנפקות של 2021, היא הגיעה לבורסה עם גיוס של כ-200 מיליון שקל לפי שווי של כ-800 מיליון שקל. ביום המסחר הראשון היא זינקה דו ספרתית, נשקה ל-1.1 מיליארד שקל, אבל מאז היא צללה. 4 שנים הספיקו להפוך את החגיגה הזאת לשווי אפסי. במרץ האחרון היא כבר ירדה מתחת ל-100 מיליון שקל שווי שוק, מוחקת ככה כ-90% מהשווי שלה בשיא.
אבל אל דאגה. כאן שוב חוזר הדפוס. פינרג'י מודיעה הבוקר כי חתמה על מזכר הבנות עם Daroga Power, חברה אמריקאית שמפתחת ומפעילה פרויקטי אנרגיה מבוזרת בארצות הברית ושלטענת פינרג'י השקיעה עד כה כ-400 מיליון דולר בעשרות אתרים. לפי המזכר, שתי החברות מקדמות שיתוף פעולה שבמסגרתו טכנולוגיית ה-AAG (אוויר-אבץ) של פינרג'י תשולב בפרויקטים של Daroga Power, בעיקר בתחומי מרכזי הנתונים והתשתיות הקריטיות. פינרג'י תספק את המוצרים והתמיכה הטכנית, ו-Daroga Power תשלב אותם בהצעות ללקוחות ותבצע התקנות והפעלה. במסגרת ההבנות נקבע צפי לביקוש מותנה למוצרי ה-AAG בשנים 2027 עד 2031 בהיקף מצטבר של עד 200MW, צפי שלדברי החברה עשוי לגלם פוטנציאל מכירות של מאות מיליוני דולרים.
הדגש כאן הוא "צפי", "מזכר הבנות", "התחייבות מותנית". אלה מילים שמנסות לייצר לכם תחושה של פריצת דרך, אבל בפועל יש מרחק גדול מאוד בין החלום למציאות.
- פינרג’י מזנקת בעקבות עסקה שכוללת את גוגל ומיקרוסופט
- בדיסקאונט או בפרמיה? פינרג'י מגייסת 13.6 מיליון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מי את Daroga Power?
כדי להבין אם משהו מההסכם הזה באמת יבשיל, צריך קודם כל לשאול מי היא בכלל השותפה החדשה. פינרג'י מציירת את Daroga Power בהודעה לבורסה כ"שחקנית אמריקאית מובילה", אבל כשמתעמקים בפעילות שלה מגלים סיפור אחר, קצת פחות נוצץ. Daroga פועלת בעיקר כגוף שמבנה עסקאות ומממן פרויקטים נקודתיים בתחום האנרגיה, לא כחברת תשתיות בעלת רקורד אמיתי בפרויקטים גדולים. גם ההכרזות הקודמות שלה, כמו שיתוף הפעולה עם CarbonQuest בתחום לכידת הפחמן, נראות יותר כמו תהליך של מימון מאשר כמו מהלך תעשייתי. מדובר במודל של "שירות כלכידת פחמן", שבו Daroga בעצם מממנת את המערכות עבור לקוח אחר, בעוד ההפעלה והטכנולוגיה מתבצעות בידי גוף שלישי.
