חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

ארית זינקה השנה ב-150%, האם היא עדיין מעניינת ומה הפוטנציאל?

שריונרים, יריתם כלנית? נהנתם מהטכנולוגיה? תרמתם עוד קצת למחזור של ארית; על מנועי הצמיחה של החברה וגם על החסרונות (מה הקשר לאנרגיה ירוקה?) והאם המניה צפויה לעלות?
איתן קלימן | (3)

המצב הביטחוני העולמי עורר לא מעט עניין בסקטור הבטחוני והיום נכיר את אחת החברות המעניינות כאן בבורסה - ארית תעשיות. ארית  נוסדה ב-1979 והיא ציבורית מ-1982, החברה עוסקת באמצעות חברות בנות שלה בפיתוח, ייצור ושיווק מוצרים אלקטרוניים מתוחכמים ומוצרים אלקטרו אופטיים לשוק הצבאי. המוצר המרכזי של החברה הוא מרעומים אלקטרוניים המיוצרים ע"י "רשף טכנולוגיות" (לחברה יש פעילות חדשה בתחום האנרגיה הירוקה שכרגע נמצאת בשלבי היתכנות פיתוחי).

מהו מרעום? זהו מנגנון הפעלה עבור מטעני נפץ ניידים כגון פצצות, פגזים, וטילים. המרעום בעצם מכוון את פיצוץ הפצצה לפי מתווה שתוכנן מראש והוא זה שיוזם את הפיצוץ. ארית מתמקדת במרעומים אלקטרוניים, כאשר החלופה היא מרעומים מכניים. המרעום האלקטרוני אמנם יקר יותר מהמרעום המכני, אך הוא אמין, מדויק, בעל חיי מדף ארוכים ומאפשר שליטה טובה יותר על הפגז, והוא המרעום המועדף על הצבאות המודרניים.

את המרעומים ניתן לחלק ל-4 סוגים: 1. מרעום קרבה - מופעלים בגובה מדויק מעל פני הקרקע שהוזן להם מראש (אופייני לנשק תלול מסלול). 2. מרעום זמן - מפעיל את התחמושת בהתאם לתזמון מדויק לאחר הירי (מתאים לפגזי תאורה ועשן למשל). 3. מרעום הקשה - הפשוט ביותר, מפעיל את התחמושת מרגע הפגיעה + השהייה. 4. מרעום לחמ"מ (חימוש מונחה מדויק) - מבוסס על GPS ומאפשר תקשורת עם החימוש כגון ביטול או שינוי יעד. 

 

על הסקטור הביטחוני אין צורך להרחיב, מדובר בשוק יציב, בעל צמיחה קבועה שכעת קיבל תנופה אדירה לאור המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, מה שמוביל למירוץ חימוש משמעותי בעולם בכלל ובאירופה בפרט, כאשר מדינות רבות הגדילו את תקציב הבטחון שלהן בצורה משמעותית, מה שתומך בהמשך הצמיחה גם בעתיד.

 

לתחום המרעומים ישנם חסמי כניסה משמעותיים, הן מהפן הטכנולוגי, והן מהפן הרגולטורי (תהליך האישור והוכחת יכולת ארוכים מאד), מה שמוביל להסכמים ארוכים ויציבים, כאשר כניסה של חברות חדשות היא קשה מאד. במיוחד לאור דרישות הוכחת ניסיון מהיצרן. הלקוחות העיקרים הם צבאות (B2G) ומטבע הדברים מדובר בלקוחות יציבים שאינם צפויים להיות מושפעים באופן משמעותי מאינפלציה ומיתון.

 

ארית (באמצעות רשף) מייצרת ומשווקת מרעומים בעיקר לשתי מדינות - ישראל והודו, עם פעילות זניחה כרגע באירופה. בישראל החברה מספקת לצה"ל מרעומים בהתאם לצורך (שריונרים, יריתם כלנית? נהנתם מהטכנולוגיה? תרמתם עוד קצת למחזור של ארית), וגודל וקצב ההזמנות תלוי במידה רבה בצרכי צה"ל בהתאם לצרכי מלאי וצרכים מבצעיים. 

 

משרדי בטחון בכל העולם נוטים להעדפה ברורה של חברות מקומיות בכל הנוגע למכרזים, דבר שמהווה יתרון משמעותי בישראל אך מקשה על כניסה למדינות חדשות, במיוחד היכן שיש מתחרות מקומיות.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הדרך הטובה ביותר היא הקמת שותפות עם חברה מקומית, כפי שנעשה בהודו שם הקימה החברה שותפות יחד עם חברת BEL ההודית, שהיא חברה ביטחונית-ממשלתית בשליטת משרד ההגנה ההודי שנסחרת בבורסה בהודו בשווי של כ-12 מיליארד דולר. בהסכם נקבע ש-BEL תקים מפעל כך שהיצור העיקרי מתבצע על אדמת הודו, וארית תספק לחברה ידע ורכיבים אותם היא מייצרת בישראל. 

ארית סייעה ל- BEL בהקמת המפעל להרכבת המרעומים בהודו וסיפקה סיוע טכני בכל הקשור לייצור והרכבת מרעומים. בשנים 2016-2020 סיפקה ארית ל-BEL רכיבים ל-750 אלף מרעומים במסגרת מספר מכרזים בהם זכתה BEL, כאשר חלקה של ארית בתמורה עמד על סך של 40 מיליון דולר. בשנת 2022 קיבלה BEL הזמנות נוספות לאספקה של 370 אלף מרעומים והעבירה לארית הזמנות לרכיבים על סך 15.3 מיליון דולר.

ברחבי העולם ישנן מספר חברות אשר מתחרות בארית בתחום המרעומים, כאשר ההעדפה של משרדי הבטחון ברחבי העולם למוצרים מקומיים מקשה על כניסה לטריטוריות חדשות. בארץ, המתחרים הפוטנציאלים הינם יצרני תחמושת אשר עיקר עיסוקם הינו במערכות הכוללות כגון טנקים, טילים, פגזים ועוד (אלביט, רפאל ותע"ש) והמרעום הינו מוצר נלווה על כן קיימת יכולת פוטנציאלית בתחום ייצור מרעומים אלקטרוניים לחברות אלו, אך אין להם ניסיון רב בייצור המרעומים דבר המצריך מיומנות שכעת חסרה להם. לחברות אלו יש אמנם פעילות מרעומים אך היא לא מתחרה ישירות בחברה, לדוג' רפאל מייצרת מרעומים עבור טילים בעוד ארית מייצרת עבור פגזים.

 

לאור החלטת החברה לפעול לאיתור השקעות אפשריות בתחומים נוספים לצד ובמקביל לפעילותה הנוכחית בתחום פיתוח, ייצור ושיווק מרעומים אלקטרוניים , לאחרונה החברה הודיעה על השקעה בתחום פיתוח מערכות אנרגיה סולארית,  וזאת לאור נסיונו של מנכ"ל החברה חיים שטפלר בתחום, הסיכון מגודר בהשקעות נמוכות ביחס לפוטנציאל הגלום בהן.

כעת נעבור למספרים:

החברה, בדומה לחברות פרויקטליות, סובלת מתנודתיות רבה בהכנסות, כפי שניתן לראות בגרף ההכנסות ל-10 שנים האחרונות. 

הכנסות ארית לאורך השנים

הכנסות ארית לאורך השנים

 

החברה מצליחה לשמור בעקביות על רווח גולמי של פלוס מינוס 50%. בעוד הרווח הנקי תנודתי יותר, וב-3 שנים האחרונות מתייצב על ממוצע של 25%. נכון לסוף המחצית הראשונה של השנה, לחברה יש צבר הזמנות משמעותי של 109 מיליון שקל. כאשר מאז פרסום הדוח החברה הרחיבה את הצבר ב-30 מיליון שקל נוספים וכן הסכם ארוך טווח של 650 מיליון שקל ל-10 שנים. אך לדעתי החלק המעניין הוא הצפי קדימה, כאשר הצטברות של מספר גורמים יכולה להוביל להצפת ערך משמעותית.

 

מה עוד הופך את החברה למעניינת?

גורם ראשון – הודו: לפני כחודשיים ארית הודיעה על זכייה במכרז משמעותי מאד של משרד הבטחון ההודי, מדובר בהזמנה שהחלק של ארית בה הוא בהיקף של 170-190 מיליון דולר שפרוסה על פני 10 שנים. היקף ההזמנה פלוס טווח הזמן שלה מספקים לחברה עוגן ויציבות תזרימית חשובה מאד. בנוסף, הזכייה במכרז התבצעה לאחר תהליך ארוך של בדיקות, וכעת הדרך לזכייה במכרזים נוספים היא קצרה הרבה יותר. ומאז החברה הספיקה לזכות במכרז נוסף על סך 8 מיליון דולר, והיא מתמודדת כעת במכרז גדול נוסף. כך שמלבד יציבות קיבלנו הגדלה משמעותית של הפוטנציאל.

גורם שני - המלחמה באוקראינה: למלחמת רוסיה - אוקראינה ישנה השפעה כפולה. 1. מירוץ חימוש אירופאי. החברה עובדת במרץ על התרחבות גם לאירופה תוך בחינת אפשרות לשכפול המודל ההודי (שותפות עם חברה מקומית). כניסה לטריטוריה חדשה היא משימה קשה, במיוחד כאשר ישנן מתחרות מקומיות, כך שלתרחיש זה אני נותן סבירות נמוכה יחסית להתממשות. 2. חידוש מלאים. לפני כחודש פורסם בדה מרקר על כך שצבא ארה"ב מושך ממחסני החירום שלו שמשמשים גם את צה"ל 300 אלף פגזים. בעקבות כך צה"ל פועל לחידוש מלאי וכפי שדווח בחודש שעבר הוא חתם על הזמנה גדולה בהיקף של עשרות אלפי פגזים שיירכשו מאלביט.

 

מכיוון שבארץ המרעומים מסופקים בנפרד מהפגזים והכוחות מרכיבים אותם בשטח, מדובר בשתי הזמנות נפרדות, כך שסביר להניח שבעתיד הקרוב נראה הזמנה בהיקף גבוה מארית. כל אחד מהגורמים לעיל יכול להוביל להצפת ערך משמעותית מאד בטווח המיידי מהזכייה.

 

ומה בכל זאת יכול להיות מינוס?

וכעת לנקודות הבעיתיות בעיניי: 1. החברה השקיעה בחברה בתחום האנרגיה הירוקה SDV). אמנם למנכ"ל החברה יש נסיון בתחום (32 שנים של עבודה בסימנס), אך לדעתי מדובר בהתפזרות מיותרת לתחום שבו אין לחברה יתרון יחסי. יש לציין שההשקעה היא קטנה ובהיקף לא משמעותי, לכן אני לא שם על כך דגש. 2. התזה בנויה ברובה על מכרזים, וכך עיכוב או שינוי בהם משפיע בצורה ישירה ומשמעותית על החברה.

לסיכום: החברה נסחרת כעת במחיר הוגן ואף יקר, אך לדעתי האישית אם נשקלל את הגורמים הבאים: 1. היציבות התזרימי הצפויה שמקטינה את הדאונסייד. 2. תחום חם ובתנופה אדירה. 3. ההסתברות לזכייה במכרזים גדולים מאד – אפשר להעריך שההשקעה בחברה בעת הנוכחית מהווה יחס סיכוי - סיכון טוב.

 

 

 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    עידן 17/12/2023 19:01
    הגב לתגובה זו
    מי היה מאמין.
  • 2.
    גולי 31/08/2023 16:50
    הגב לתגובה זו
    https://www.bizportal.co.il/marketopionion/news/article/766404
  • 1.
    משקיע חדש 31/08/2023 14:31
    הגב לתגובה זו
    איך הגעת למסקנה שהחברה יקרה? ב2019 פרסם מיכה צרניאק ניתוח על החברה וקבע כי אם החברה תזכה במכרז של 10 שנים היא תהיה שווה עד סכום של 480 אגורות למניה.
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.