אלי מזרוח סילבר קסטל
צילום: אלי כהן

סילבר קסטל - הכסף עומד להיגמר, ההפסדים גדולים; האם ההסכם החדש יציל את החברה?

בית ההשקעות סילבר קסטל רצה להקים קרן נאמנות בקריפטו; רשות ניירות ערך עצרה את המהלך; האם הרעיון הבא יצליח וכמה כסף יש בקופה?
נתן טגי | (1)

חברת  סילבר קסטל -18.54%  שמנוהלת על ידי אלי מזרוח, ועוסקת בניהול השקעות ומכשירים פיננסיים בנכסים דיגיטליים, החלה להיסחר בבורסה המקומית בתחילת שנת 2022 לאחר השלמת מיזוג לשלד הבורסאי איי.סי.בי. מאז היא איבדה 70%, אם כי בחודש וחצי האחרונים היא זינקה ב-80%. שווי החברה כ-43 מיליון שקל הונה כ-2 מיליון שקל בלבד. החברה מדווחת כעת על מזכר הבנות בלתי מחייב עם חברת MKT האמריקאית להקמת צוותים משותפים ליצירת קרן מטבעות קריפטוגרפיים. ההודעה מגיעה יום אחרי שסילבר קיבלה מכה קשה - פעילותה בתחום הקרנות לא אושרה ע"י הרשות לניירות ערך בתל אביב (הרחבה בהמשך).  MKT הוקמה ע״י ד״ר גדעון אוזיק, מרצה באוניברסיטת EDHEC בצרפת ומנהל קרנות גידור לשעבר, פרופסור רוני צדקה, ראש המחלקה למימון בבוסטון קולג׳, פרופסור קנט פרוט מאוניברסיטת הרווארד והיזם הדר שזיפי.  על פי דיווח החברה, MKT היא פלטפורמת בינה מלאכותית המנתחת נקודות מידע חדשותי והתנהגותי בלתי מובנה בכדי לכמת נרטיביים כלכליים ובכך לייצר תובנות ברות ביצוע לשיפור תוצאות השקעתיות ואופרטיביות של מנהלי קרנות, סוחרים בשווקי הון, מנהלי סיכונים, אנליסטים, אסטרטגיים מאקרו, מנתחי תהליכים פוליטיים וחברתיים, ואנשי שיווק ומכירות של מוצרים פיננסיים. הצדדים חתמו על מזכר ההבנות לשיתוף הפעולה במסגרתו בכוונת הצדדים לחקור ולנתח יחדיו אסטרטגיות השקעה. להערכת החברה, עד אמצע שנת 2023, האסטרטגיות אשר המחקר יצביע על רווחיותן ישולבו במוצרי חברת סילבר קסטל, נקבע גם במזכר ההבנות כי סילבר קסטל תקים, תשווק ותנהל את קרן המטבעות הקריפטוגרפיים ו-MKT תהיה אחראית על מחקר האסטרטגיה, פיתוח נתונים וסיגנלים, אספקת הנתונים והפקת תובנות. האם זו התרופה למכה, או פלסטר שלא יפתור את המכה הכואבת סילבר דיווחה בעבר על הסכם מול חברת ההשקעות הקנדית פרפס אינווסטמנט (Purpose Investment), שמנהלת נכסים בשווי של כ-14 מיליארד דולר, בהן גם חמש קרנות סל בתחום הקריפטו בשווי של מיליארד דולר. החברה הקנדית היתה אמורה להשיק שתיים מקרנות הנאמנות שלה בבורסה בתל אביב, כאשר אחת משקיעה בביטקוין והשנייה באת'ריום. תפקידה של סילבר היה להשיק-לרשום ולנהל את הקרנות בארץ ולשווק אותן למשקיעים. רשות ניירות ערך בתל אביב מסרה לחברה, כי הגוף הקנדי שדרכו תכננה להשיק בת"א קרנות נאמנות ותעודות סל להשקעה בביטקוין, אינו עומד במגבלת השווי שקבעה. הירידות במחיר הביטקוין מתחילת השנה והתנודתיות של המטבע, בנוסף לאי־עמידה בקריטריונים שקבעה רשות ניירות ערך, עצרו את התוכניות של החברה להשיק קרנות השקעה במטבעות קריפטוגרפיים. האם בכך מסתיים המאמץ של החברה להשיק קרן נאמנות ישראלית או תעודת סל ישראלית שתעסוק בתחום הקריפטו? הדיווח על ההסכם החדש מראה שלחברה היתה תוכנית מגירה - השאלה אם הפעם זה יצליח? צרות פיננסיות - המניה בצניחה סילבר קסטל מציגה הערת עסק חי, שריפת מזומנים, קופה מדוללת וחוסר וודאות לגבי ההמשך. בקופה יש מיליונים בודדים, שריפת המזומנים במחצית הסתכמה ב-8 מיליון שקל. ההפסד הסתכם ב-26 מיליון, אבל חלקו לא תפעולי, ההפסד התפעולי קרוב ל-8 מיליון שקל:  ככה תתקשה החברה לשרוד את החודשים הקרובים והערת העסק החי לא איחרה לבוא: מסילבר קסטל נמסר בתגובה: "טרם הוצג מלוא המתווה הרגולטורי לרשות ניירות ערך וטרם הגשנו בקשה לקבלת האישורים הנדרשים. נדגיש, כי חברת Purpose Investment הינה אחד מהגופים המובילים בהנגשת תחום הקריפטו למשקיעי שוק ההון, והיכולות שלהם ביחד איתנו צפויים להביא ערך רב למשקיעים בבורסה בתל אביב. ככל שרשות ניירות ערך תאפשר לנו לקדם את הנושא נפעל להשקת הקרן".  

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ניק 06/09/2022 19:11
    הגב לתגובה זו
    יכולות ניהול נמוכות מול נהנתנות אינסופית...
בנקים
צילום: אילוסטרציה
סקירה

הבנקים זינקו בכ-6%, הפניקס זינקה 7%; סאפיינס ב-24%

נעילה חיובית בתל אביב: הבנקים זינקו על רקע הגדלת הדיבינד הצפוי, סאפיינס זינקה בעקבות הרכישה המסתמנת 

מערכת ביזפורטל |

המסחר ננעל בירוק בוהק: מדד ת"א 35 הוסיף 1.42% ומדד ת"א 90 עלה 1.59%.

במבט על הסקטורים, מדד הבנקים זינק 5.88%, מדד הביטוח עלה 3.4%, מדד הנפט והגז סגר שלילי ב-0.78% ומדד הנדל"ן עלה 0.82%. הבנקים כמובן גנבו את ההצגה. עליות מטורפות של 6%, בעיקר כי הם יחלקו 50% מהרווחים ברבעון הקרוב כדיבידנדים ומדובר על דיבידנדים מאוד משמעותיים. 



מדד MSCI עושה עדכון ומניית הפניקס הפניקס 6.73%   צפויה להיכנס למדד. עדכון MSCI - הפניקס מצטרפת למדד MSCI ישראל, מי עוד ברשימה?

בנק ישראל יאפשר לבנקים לחלק עד 50% מהרווח הנקי לבעלי המניות כדיבידנד, לעומת 40% עד כה, צעד שתקף בשלב זה רק לרבעון השני וייבחן מחדש ברבעון הבא. ההחלטה מגיעה על רקע ירידה ברמת הסיכון במשק, עודפי הון משמעותיים והיערכות הבנקים לפרסום דוחות חזקים במיוחד. המניות במגמה חיובית ומדד הבנקים עולה מעל 3%

חמשת הבנקים הגדולים צפויים לדווח יחד על רווח נקי של 8.5-9 מיליארד שקלים ברבעון השני, עם תשואה ממוצעת להון של 16%-17%. סביבת הריבית הגבוהה, פעילות כלכלית ערה במשק, יתרות עו"ש גבוהות ורוח גבית משוק ההון צפויים לתמוך בשורת הרווח, ולתרום לתוצאות חזקות גם בהכנסות מעמלות וניירות ערך. עם זאת, לא הכל רק ורוד. הסיכונים המרכזיים מגיעים מהגברת התחרות בשוק האשראי, לחץ רגולטורי, כולל מס זמני על רווחי יתר, והיחלשות בשוק הנדל"ן, שמתבטאת בירידה בביקושים להלוואות משכנתא. אחרי עלייה של כמעט 40% במדד הבנקים מתחילת השנה ומעל 80% ב-12 חודשים, השאלה המרכזית כעת היא לא אם הדוחות יהיו טובים, אלא כמה מזה כבר מגולם במחיר. הניתוח המלא לרבות ניתוח מניות הביטוח  -   לקראת דוחות הבנקים - יש עוד לאן לעלות? ומה עם מניות הביטוח


שלב חדש במסחר בבורסה

היום מתחיל שלב מסחר חדש במסחר בבורסה שנקרא שלב ה-TAL  (ראשי תיבות של Trading at last). שלב זה מתחיל מיד לאחר שלב הנעילה והוא נמשך כ-5-6 דקות. בשלב זה ניתן להעביר הוראות קנייה ומכירה ללא מחיר. ככל שיהיה מפגש בין קונים למוכרים הוא יבוצע לפי שער הנעילה. השלב הזה נועד בעיקר לקרנות פאסיביות - מחקות וסל שעוקבות אחרי המדדים, הן צריכות במקרים רבים להתכסות והשלב הזה מאפשר להן יותר "מרווח" כדי להתכסות ולעקוב במדויק אחרי המדדים.  

בנקים קרדיט מערכתבנקים קרדיט מערכת

למה הבנקים זינקו היום והאם זה מוצדק?

האם דיבידנד משפיע על השווי של חברה, איך זה שחלוקת דיבידנד בשיעור של 1%-1.5% ביחס לשווי, מזניקה את המניות ב-6%; ומה המחיר של הבנקים בארץ ביחס למחיר של בנקים בעולם?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה בנקים דיבידנד


בנק ישראל מאפשר לבנקים לחלק 50% מהרווח - החלטה שמזניקה את מניות הענף, אבל האם דיבידנדים באמת משפיעים על השווי? התשובה הכלכלית היא לא. אבל בפועל, יש גופים רבים שעוקבם וקונים מניות שמחלקות דיבידנדים גבוהים והם מזרימים כספים כאשר מדיניות הדיבידנד משתפרת. הביקושים מגיעים גם מגופים כאלו, אלא שלא בטוח שיש לזה הצדקה כלכלית.


הבנקים הם עסק נהדר. הם מייצרים תשואה להון של 16%-17% בזכות תחרות נמוכה במיוחד. הפיקוח על הבנקים בשם היציבות של המערכת הבנקאית, מייצר להם רווחי עתק, כי לגישתו בנקים רווחיים הם בנקים יציבים. הבעיה שהרווח שלהם הוא הפסד שלנו, אבל למשקיעים במניות הבנקים זה מצוין. 

והנה עוד מתנה של המפקח על הבנקים: המפקח על הבנקים, דני חחיאשוילי, אישר היום לבנקים לחלק דיבידנד מוגדל בשיעור של עד 50% מהרווח הנקי בגין תוצאות הרבעון השני של 2025. מדובר במהלך נקודתי שלא ברור אם יחול באופן גורף על רבעונים עתידיים. בינתיים, בכל חלוקה נוספת, הבנקים יידרשו לפנות שוב לפיקוח. אלא שמשקבע המפקח שזה אפשרי, הוא לא יכול כבר ללכת אחורה, אלא אם תנאי השוק ישתנו לרעה.   


ההודעה הובילה לראלי מהיר במניות הבנקים, כאשר מדד הבנקים מזנק בכ-6% ומושך מעלה את מדד ת"א 35 שעולה בלמעלה מ-1.4%.

 הערכנו כאן שרווחי הבנקים יסתכמו ברבעון ב-8.5 עד 9 מיליארד שקל - לקראת דוחות הבנקים - יש עוד לאן לעלות? ומה עם מניות הביטוח.  מאחר שחלק גדול ממניות הבנקים מוחזקות בידי גופים מוסדיים, המשמעות היא שקרנות הפנסיה, קופות הגמל ועמיתי קרנות ההשתלמות ייהנו מהגידול בחלוקה. במקביל, בעלי השליטה בשני הבנקים שבהם יש גרעין שליטה - מזרחי טפחות (אייל עופר והאחים וורטהיים) והבינלאומי (צדיק בינו) יקבלו דיבידנדים שמנים שמוערכים ב-300 מיליון שקל. 


עונת הדוחות הכספיים בבנקים תיפתח ביום שני עם פרסום דוחות הבינלאומי, ותימשך עם לאומי והפועלים ביום רביעי, ודיסקונט ומזרחי טפחות ביום חמישי.  הבנקים ימשיכו להציג צמיחה בפעילות, הכנסות מימון גבוהות והפרשות נמוכות יחסית להפסדי אשראי. ברקע, האינפלציה ברבעון השני (1.3%) תרמה לשורת הרווח, בעיקר בשל עודף נכסים צמודי מדד במאזני הבנקים. עם זאת, תרומה זו היא נומינלית בלבד.