אייל טריבר מיטרוניקס
צילום: BIZTV
אנשי השנה - TV

מנכ"ל מיטרוניקס שהגיעה לשווי של 5 מילארד שקל: "רק התחלנו"

מניית מיטרוניקס זינקה השנה ביותר מ-60% והכניסה את החברה הקיבוצית למדד ת"א 35. מנכ"ל החברה אייל טריבר מסכם שנה מוצלחת אבל בעיקר מרגיש שהפוטנציאל האמיתי עוד קדימה - ראיון מיוחד
עדי ברזילי | (7)

אלפי גולשי ביזפורטל בחרו במנכ"ל מיטרוניקס, אייל טריבר, לאחד מאנשי שוק ההון המובילים לשנת 2020, ואין פלא. החברה הקיבוצית שנמנמה שנים רבות גדלה בהתמדה בעשור האחרון ותפשה את ההובלה העולמית בתחום הרובוטים לניקוי בריכה, אבל אין ספק ש-2020 היתה שנת מפנה משמעותית שהזניקה אותה ל"ליגה של הגדולים" עם עליה בביקושים וקפיצה של יותר מ-60% במניה, שהביאו אותה לשווי של יותר מ-5 מיליארד שקלים. עכשיו טריבר מסתכל על היעד הבא - צפו בראיון המלא:  

מיטרוניקס בנתה בשנים האחרונות תשתית שיווק והפצה במדינות רבות ברחבי העולם וצמחה בקצב יפה וקבוע, אלא שאז באה הקורונה: אנשים ישבו בבית, לא היו יכולים לצאת ולבלות, והתחילו להשקיע את זמנם וכספם בתוך הבית. כך, בבת אחת, הביקושים למוצרים של מיטרוניקס עלו והחברה היתה ערוכה להתמודד איתם ברמת היצור וההפצה. נכון להיום, מיטרוניקס משווקת את המוצרים שלה, רובוטים לניקוי בריכות, ל-65 מדינות ברחבי העולם והיא מובילה כמעט בכולן. לטובת ההפצה היא מפעילה 5 חברות בנות בארה״ב, צרפת, אוסטרליה, גרמניה, וספרד ומעל 100 מפיצים בשאר המדינות. "אין הרבה חברות שיושבות בכ"כ הרבה מדינות, כשבכל אחת מהמדינות אנחנו מחזיקים בנתח שוק הכי גבוה. עם מוצר כ"כ בעל ערך לשוק הביתי". ואם חשבתם שמדובר בשוק נישתי ושאין לחברה לאן לגדול, טרייבר יתעקש שההיפך הוא הנכון: "רק התחלנו" הוא טוען. לדבריו, מדובר בשוק של 26 מיליון בריכות כשמתוכן רק 15% משתמשים בכלים טכנולוגיים. "אנחנו בשוק אינסופי עבור מיטרוניקס" אומר טרייבר.  עד היום רכשה מיטרוניקס שתי חברות בלבד כך שרכישות הן לא חלק מובנה באסטרטגיית הצמיחה שלה, אך טרייבר לא פוסל את האופציה, אם כזו תגיע. ומה לגבי האפשרות שחברת ענק תרצה לרכוש אותה, עכשיו כשמיטרוניקס הפכה לשחקנית מעניינת ומשכה אליה את אור הזרקורים? אז זהו שלא. "הקיבוץ לא מעוניין למכור את הנכס הנפלא הזה" חותם טרייבר את הדיון עוד לפני שהחל. > לפרויקט אנשי השנה 2020 - לחצו כאן

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    חיממנו מנועים... טוסי יפתי (ל"ת)
    אבירם 10/01/2021 09:25
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    dw 07/01/2021 15:34
    הגב לתגובה זו
    חברה נחמדה אבל לא שווה מכפיל 20 ומעלה. זה מוגזם. בסקטור תעשיית הקיבוצים אפשר להעיף מבט על עלבד, הנסחרת במכפיל רווח נוח בהרבה (7) ברבעון האחרון על בד אפילו הרוויחה יותר ממיטרוניקס, שזה די מדהים, בהתחשב שהיא נסחרת בשישית (!) ממנה.
  • 4.
    מציל בבריכה 07/01/2021 08:03
    הגב לתגובה זו
    איך חברה שמייצרת מכשיר אחד טסה.
  • 3.
    מליונרים בקיבוץ (ל"ת)
    רון 07/01/2021 07:10
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    סתם קורא 06/01/2021 21:36
    הגב לתגובה זו
    אייל אדם ומנהל למופת
  • 1.
    רק מזומן 06/01/2021 16:35
    הגב לתגובה זו
    טכנולוגיה מיותרת ויקרה
  • יוני 06/01/2021 21:53
    הגב לתגובה זו
    הרובוט חוסך לי זמן והוצאות התפעול ירדו. סה"כ השקעה טובה לבריכה.
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה מכרז אלקטרה

קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.


מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם

אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%

בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?  אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%

מערכת ביזפורטל |

  


מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח  

הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה: 

דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים