אדוארדו אלשטיין
צילום: דרור עינב

מסתמן: דסק״ש תחסל את כל החזקתה בשופרסל לפי 23.5 שקלים למניה

דיסקונט השקעות פתחה בניסיון נוסף לממש את מניות השליטה בשופרסל אשר ככל הנראה צלח, המשקיעים מאמינים שהמטרה היא למחוק את נכסים ובנין מהמסחר, אך בלאומי חושבים אחרת
ערן סוקול | (2)

בהמשך לדיווחים קודמים אודות ניסיונות דיסקונט השקעות 1.46% לממש את מניות השליטה בחברת שופרסל 0.57%  (26%) בשווי שוק נוכחי של כ-1.5 מיליארד שקל, היום דווח כי החברה פתחה בניסיון מימוש נוסף, בדרך של מכרז על מחיר המניה, כאשר לפי מידע שהגיע למערכת ביזפורטל, דסק״ש תחסל את החזקתה בשופרסל לפי מחיר של 23.5 שקלים למניה - נמוך בכ-1.4% ממחיר המניה בנעילת המסחר.

ההערכה שנפוצה היום בשוק היתה כי אדוארדו אלשטיין מתכנן הצעת רכש בחברת נכסים ובנין 0.05%  ומחיקתה מהמסחר בבורסה, כאשר על רקע הדברים, מניית דסק"ש עלתה ב-5.6% היום, שופרסל איבדה 3.6% ומניית נכסים ובנין זינקה ב-16%.

 

ככל הנראה היסוד להערכות כי דסק"ש מעוניינת למחוק את נכסים ובנין מהמסחר נובעות מכך שדסק"ש, אשר בשליטת אדוארדו אלשטיין מחזיקה גם במניות השליטה בחברת נכסים ובנין (74%) ולאחרונה הגדילה את חלקה באמצעות מספר רכישות, כאשר שווי אחזקתה הנוכחית עומד על כ-1.1 מיליארד שקל.

עם זאת, לדברי מעיין בק-מרום, אנליסטית הקמעונאות של לאומי פרטנרס: ״מכירת האחזקה של שופרסל ע״י דסק״ש נובעת אך ורק ממצוקת המזומנים של קבוצת אי.די.בי, וסביר להניח שתיעשה במחיר הנמוך ממחיר השוק כיום".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    זה כבר לא מסתמן - כל המניות נמכרו (ל"ת)
    עדכון 22/07/2020 22:25
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    סוחר זקן 22/07/2020 19:09
    הגב לתגובה זו
    נוחי דנקנר דפק אותי כל כך חזק...איזה אפס אני שנפלתי אז אצלו עם המנייה הארורה הזו.מקווה שהוא יענש על זה לנצח
עמירם לוין
צילום: פייסבוק, על פי סעיף 27

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית

פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע

רן קידר |

800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר. 


על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית.  בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".  




עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים. 

אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה. 

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.