סייברוואן חתמה על 6 הסכמי פיילוט חדשים; המניה קופצת ב-5%
אחרי ההנפקה המוצלחת, חברת סייברוואן 0% (SaverOne) הודיעה היום כי חתמה על 6 הסכמי פיילוט חדשים, שיתווספו לפיילוט מול צה"ל. בכלל הפיילוטים שעליהם חתמה, תנסה החברה את הטכנולוגיה שלה למניעת היסח דעת בעת נהיגה, על כ-75 רכבים. המניה שהונפקה לפי מחיר של כ-16.4 שקלים, קופצת כעת ב-4% לרמה של כ-15 שקלים למניה.
פרט לצה"ל, החברה חתמה על פיילוט עם צ'מפיון מוטורס, מיבואניות הרכב המובילות בישראל, כאשר סייברוואן תתקין 5 מערכות ברכביהם של עובדי החברה. עם פרונרי ישראל, מחברות הגלידה המובילות באירופה, בבעלות משותפת של נסטלה העולמית וחברת R&R, נחתם פיילוט להתקנת 15 מערכות ברכביהם הפרטיים של מנהלי החברה ועובדיה.
בנוסף, עם קבוצת עוז נחתם פיילוט להתקנת 4 מערכות ברכביהם הפרטיים של מנהליה הבכירים של הקבוצה. עם החברה המרכזית לפיתוח השומרון נחתם פיילוט להתקנת 5 מערכות באוטובוסים או רכבי הסעות ממוגני ירי.
כמו כן, נחתם הסכם פיילוט עם קבוצת מילניום, אחת מחברות הלוגיסטיקה המובילות והגדולות בארץ, נחתם פיילוט להתקנת 5 מערכות: רכב פרטי ו-4 משאיות, עם חברת M.fast, העוסקת בטכנולוגיות מתקדמות לאורטופדיה נחתם הסכם להתקנת מערכות ב-15 רכבים מכלל הרכבים בצי החברה.
- אוטובוס אוטונומי ראשון יתחיל לפעול בישראל
- בקעת אונו: שירות התחבורה הציבורית יופעל על ידי חברת מטרופולין
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אורי גלבוע, מנכ"ל סייברוואן: "אנחנו ממשיכים להרחיב את הפעילות שלנו במלוא המרץ. הגופים עימם נחתמו הפיילוטים, מייצגים פוטנציאל התקנות של מאות כלי רכב לאחר סיום הפיילוט. אנו נמצאים במו״מ עם גופים רבים נוספים אשר מגלים עניין בהתקנת המערכת במטרה למצוא פיתרון להיסח הדעת הסלולארי בקרב נהגיהם. אני מאמין שהמערכת שלנו תשפיע באופן מהותי על כמות תאונות הדרכים בישראל."
סייברוואן: חדשה, מסקרנת, אבל עדיין לא רווחית
חברת SaverOne הוקמה בשנת 2015 ופיתחה מערכת המספקת פיתרון ייחודי לבעיית היסח הדעת בנהיגה כתוצאה משימוש בטלפון סלולארי. המערכת משתלטת על הטלפון של הנהג ומונעת שימוש באפליקציות שהוגדרו כמסוכנות.
הפתרון הטכנולוגי של החברה הינו פתרון מבוסס חומרה המייצר "חופת נהג וירטואלית" באמצעות חיישנים הקולטים את תדרי הסמארטפונים ברכב. ברגע שהמערכת מזהה טלפון נייד בחופת הנהג היא מכניסה אותו ל"מצב נהיגה", כך שלא ניתן להשתמש בו מעבר לתכונות שהוגדרו ברשימה קבועה. המערכת מופעלת אוטומטית ללא צורך בשיתוף פעולה של הנהג, כאשר המכשירים של יתר יושבי הרכב אינם מושפעים.
- גיוס של 4 מיליארד שקל בתעשיית הקרנות בספטמבר; לאן הולך הכסף?
- ההזדמנות של ברן - מהערבה לסוואנה
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- רמז עבה לסיום העליות בבורסה
החברה מפתחת פיתרון טכנולוגי, שאינו תלוי בשיתוף פעולה של הנהג, תוך הבחנה בין נהג לנוסע וחסימה דינמית סלקטיבית של יישומים מסוכנים. בחברה מציינים כי כיום המערכת מיועדת לאפטר מרקט שאינו פוגע ברכב ואינו פולט קרינה מסוכנת, אך המטרה היא כי בהמשך המערכת תהיה משולבת ברכב באמצעות היצרנים.
כרגע מחזיקה החברה במערכת המותאמת להתקנה ברכבים פרטיים ומשאיות, כאשר החברה נמצאת בשלבי פיתוח של המערכת לצורך הטמעתה באוטובוסים. עיקר פעילות הפיתוח של המערכת לאוטובוסים, הוא ביכולת המערכת לזהות מספר רב יותר, באופן משמעותי, של מכשירים ניידים אשר מצויים באוטובוסים ולבודד את המכשירים הניידים המצויים באזור הנהג באוטובוס. נושא זה מבדיל את המערכת מהמוצרים הקיימים של החברה למשאיות ולרכבים פרטיים.
נכון להיום, המערכת מותאמת לטלפונים ניידים הפועלים עם מערכת הפעלה מסוג אנדרואיד, כאשר החברה נמצאת בתהליך פיתוח המערכת לטלפונים בעלי מערכת הפעלה מסוג (IOS) למכשירים סלולאריים של חברת Apple.
אין עדיין הכנסות מהותיות
החברה נמצאת בשלבי מחקר ופיתוח וטרם הפיקה הכנסות משמעותיות מפעילותה. בשנת 2019 דיווחה החברה לראשונה על הכנסות של כ-85 אלף שקל, עם רווח גולמי של כ-21 אלף שקל, אולם לאחר הוצאות תפעול של כ-8.1 מיליון שקל (בעיקר הוצאות מו"פ) והוצאות מימון נטו של כ-1.3 מיליון שקל, דיווחה החברה על הפסד נקי של כ-9.5 מיליון שקל.
בהתאם לכך, יכולתה של החברה לעמוד ביעדי הפיתוח ומימוש תכניותיה העסקיות תלויים בגיוס מקורות מימון וזאת ככל הנראה אחת הסיבות המרכזיות להגעתה לבורסה בתל אביב.
במסגרת המצגת למשקיעים שפרסמה החברה לפני ההנפקה היא מציינת כי המודל העסקי שלה מבוסס על מכירה חד פעמית של המערכת, ולהערכתה השוק הפוטנציאלי, כאשר תיכנס לתוקף רגולציה המחייבת שימוש במערכת למניעת היסח דעת סלולרי, נאמד ב-70 מיליארד דולר. הרגולציה המוגדרת על-ידי החברה כ"Game Changer", כאשר לפי סייברוואן מדובר בשוק תחרותי מאד, אולם כרגע לא ידוע על פתרונות מלאים ואפקטיביים דומים.
החברה נמצאת כיום בעיצומו של פיילוט מול מספר גופים
החל מסוף 2019 פועלת החברה לאפיון והתקנות במסגרת פיילוט עם מספר גופים וציי רכב וביניהם משטרת ישראל, UPS, קווים, ביטוח איילון, עיריית ת"א, איתוראן, UMI, גיל-קאר, רקיט בנקיזר וחברת סוויספורט.
בחברה מעריכים כי על לקוחותיה בעתיד יימנו בין היתר, חברות יצרני רכב וספקי רכיבים ליצרני הרכב, ספקי שירות בתחום הרכב, כמו גם חברות השכרת רכבים ולקוחות קצה.
רמז עבה לסיום העליות בבורסה
האם השוק כבר מגלם את עסקת החטופים והסכם הפסקת האש? מה קורה כעת במסחר שעשוי להעיד על אדי הדלק האחרונים לעליות?
השוק מתומחר גבוה. לא מאוד יקר, אבל הבורסה שלנו במכפיל רווח מייצג גבוה ממכפילי הרווח של חלק גדול ממדינות אירופה. השוק שלנו גבוה כי יש עדר גדול ואינטרסים גדולים של מובילי העדר שמניעים ומתדלקים את העליות. עדר זו תופעה פסיכולוגית מסוכנת. מגלים את הסיכון רק בירידות. בזמן של עליות זה win-win וכולם דוהרים מאושרים. לא תמצאו עכשיו מנהל השקעות בכיר שלא יגיד לתקשורת כמה הוא אופטימי. אולי בודדים יעידו שצריך גם להיזהר, וזה בדיוק הזמן להיזהר. הרחבה חשובה - למה משקיעים מתנהגים כמו עדר - והמחיר שאנו משלמים על כך
גופים מוסדיים, חשוב להזכיר, הם לא אנשים שמשקיעים את הכסף הפרטי שלהם. ההפסדים ככל שיהיו לא משפיעים עליהם. זה הכסף שלכם, הם מנהלים לכם את הכסף בתמורה לדמי ניהול (גבוהים בממוצע בכ-60%-80% מדמי הניהול בארה"ב). הם רוצים כמה שיותר כסף וכמה שיותר עליות כי דמי הניהול יגדלו, ואז השכר והבונוסים שלהם יעלו. וככה השוק המקומי פשוט טס בשנה האחרונה על רקע סנטימנט חיובי, הצלחות ישראליות בחזיתות השונות ותקווה.
התקווה היא הדבר הכי חשוב. אנחנו מקווים, מייחלים, רוצים בהחזרת החטופים וסיום המלחמה, וכשזה מתקרב אנחנו מתמלאים באופטימיות. כל פעם מחדש כשהחלו שיחות השוק עלה. האופטימיות יוצרת מצב רוח טוב, צריכה מכל הבחינות - גם צריכה של מניות כשלזה מצטרפת האופטימיות של הכלכלה ושל היום שאחרי עם שלום במזרח התיכון וזה בהחלט תרחיש אפשרי.
כל פעם מחדש נשברו שיאים בבורסה המקומית שלנו. כאשר היו תקוות הבורסה עלתה. כאשר התקווה התמוססה, חששו לצאת מהשוק כי הרי בסוף ננצח, בסוף יחזרו החטופים. אבל כאשר יקרה הדבר האמיתי יכול להיות שזה יהיה דווקא הסימן להיפוך המגמה. למה נקווה אז? מה יהיה ביום שאחרי? האם לא נתבוסס במלחמה הפנימית, בבחירות, במשברים פנימיים ובמחלוקות? זוכרים מה היה לפני 7 באוקטובר? זוכרים את ההפגנות והמחאות והמלחמה הפנימית בין שני חלקי העם?
- שבוע הבא בבורסה: מניות השבבים יזנקו
- "קנה בשמועה ומכור בידיעה" - האם עסקה בעזה תפיל את הבורסה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יכול להיות שהשמחה, הסנטימנט החיובי, הצהלות יהיו כאלו שיהיה דלק להמשך העליות בשוק. אין ספק לאף אחד שאירוע כזה הוא הרבה מעבר לכל אירוע כלכלי רגיל, אירוע פוליטי. אין גם ספק שמצב רוח משפיע על הכלכלה ועל הבורסה באופן מאוד חזק. אבל מה יקרה כשנחזור לשגרה. אם תהיה תקווה - תקווה לשלום אזורי, תקווה לשגשוג כלכלי מרשים, הכלכלה והבורסה צפויות לשגשג. אבל בהינתן כל התרחישים, יכול להיות שביום שאחרי אנחנו נפעל לפי - "קנה בשמועות - מכור בידיעה". ביום שאחרי נביט קדימה וניזכר איך נראתה ישראל בשגרה - מלחמה על בחירת השופטים לעליון, מלחמה בין שופטי עליון לשר מפשטים, הפגנות ומחאות. הלוואי שלא נחזור לזה, למדנו לקח גדול על החשיבות באחדות. אבל, משקיעים צריכים להפנים שיש סיכונים.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגאלביט יורדת 1%, נקסט ויז'ן ב-3%; אל על מאבדת 4%
המסחר בבורסה מתנהל במגמה שלילית אחרי חופשת החג, והמשקיעים מגיבים להתפתחויות הגיאופוליטיות; ברקע, הזמנת טראמפ לטקס חתימה אפשרי בקהיר מאותתת על שלב קריטי במו״מ ומגבירה את הציפיות להסכם שיביא לסיום הלחימה והשבת החטופים - המגמה השלילית מתמתנת
המסחר בבורסה מתחדש אחרי חופשת החג אך מביא איתו ירידות ברקע אי הוודאות סביב המשא ומתן במצריים, במקביל למגמה שלילית אמש בוול סטריט. בדיווח עדכני נראה שהשליחים האמריקאים, ויטקוף וקושנר, נחתו בשארם א-שייח לקראת יום דרמטי במגעים לעסקת חטופים ותוך 36 שעות עשויה לצאת הודעה על עסקה או פיצוץ.
אולי קיבלנו איתות להתקדמות
במו״מ. נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי הזמין את נשיא ארה״ב דונלד טראמפ להגיע לקהיר לחתימה אפשרית על הסכם לסיום המלחמה בעזה, אם השיחות יבשילו בימים הקרובים. מצרים מובילה את המגעים מאז תחילת השבוע, ומארחת כעת משלחות בכירות מישראל ומחמאס יחד עם מתווכים מרכזיים:
ג׳ארד קושנר וסטיב וויטקוף מהצד האמריקני, רון דרמר מטעם נתניהו, ראשי המודיעין של מצרים וטורקיה וראש ממשלת קטאר. עצם ההזמנה לטקס חתימה כבר מאותתת על אופטימיות וגיבוי אזורי ובינלאומי ליוזמה של טראמפ, ומחזקת את ההערכות שהמו״מ נכנס לשלב רגיש ומכריע, עם אפשרות להתקדמות
ממשית להסכם חטופים וסיום הלחימה.
תעשיית קרנות
הנאמנות באוגוסט גייסה כ-4 מיליארד שקל קרוב למחצית הגיע לקרנות הכספיות. הקטגוריה הזו נותנת פייט לפיקדונות ובצדק. כשמסתכלים שנה אחורה רואים שהיא ייצרה 4.5%-4.6% וזאת בשעה שהפיקדונות הניבו 4.2%-4.4%. מעבר לכך, יש להם יתרון גדול נוסף - הן נזילות, וכן יש
להן יתרון מיסוי - מס של 25% על האינפלציה, כשבפיקדונות המס הוא 15% על הסכום הנומינלי. ברמת אינפלציה של 3%, עדיף להיות בקרן כספית - דירוג קרנות כספיות -
מי הגופים המובילים ומי המאכזבים?
פוליסת חיסכון - שתי מילים שנשמעות כאילו הן מבטיחות לכם משהו בטוח. בפועל זה כנראה
בדיוק ההפך. זה מוצר חיסכון/השקעה שמגיע מחברות הביטוח, שעוטפות אותו באריזה פשוטה שאמורה לגרום לכם להרגיש שהוא נכון בשבילכם ויותר פשוט מהעולם המסובך של קופות גמל וקרנות השתלמות. הן אומרות לכם תפקידו כמה שתרצו, תמשכו מתי שתרצו רק שאיפשהו בין הגמישות להבטחות,
מסתתרת עלות שהרבה חוסכים לא שמים לב אליה.
- הדולר ב-3.26, הרמה הנמוכה מזה 3 שנים
- בית שמש זינקה 8.5%, הבנקים נפלו 2.3% - המדדים סגרו בעליות מתונות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במהלך השנים האחרונות הפכה הפוליסה הזאת כמעט לשם נרדף ל“השקעה נזילה” משהו שמאפשר לכם לשים כסף בצד בלי הגבלות ותקרה (תקרת ההפקדה השנתית לקופת גמל להשקעה עומדת על 81,711 שקל), ויחד עם זאת לקבל "ניהול מקצועי" של חברת ביטוח. אלא שכמו בהרבה מקרים בשוק ההון, צריך לבחון את מפת האינטרסים. כשבוחנים את המספרים, התמונה רחוקה מלהיות מבטיחה. בלוף ושמו פוליסות חיסכון - למה לא כדאי להקשיב לסוכני הביטוח שדוחפים לכם את המכשיר הזה
