מבדיקת ביזפורטל עולה שדווקא הציבור היה הקונה הדומיננטי בגל העליות של ספטמבר, בעוד המוסדיים שמימנו את ההנפקה החלו למכור בהדרגה. אותם משקיעים קטנים שבנו על ההייפ והאמינו להבטחות “ללמידה מהעבר” נותרו תקועים עם מניות שרחוקות ביותר מ-50% ממחיר הרכישה, וצריכים עלייה של 100% במניה בשביל "חילוץ", בזמן שבעל השליטה מנצל את המומנטום השלילי כדי לאסוף מניות.

לצד הציבור שהקפיץ את המניה על ההייפ, גם לגופים המוסדיים לא חלק ב"אשמה". מי שהשתתפו בהנפקה מתוך אמונה שמדובר ב"מניה חמה" לשוק הישראלי, מצאו את עצמם כעת עם הפסד על הנייר או בלחץ למכור. משיחות עולה כי גוף שרכש בהנפקה ומחזיק במניה מוכר בשבועות האחרונים באופן מתודי, מה שמעמיק את הלחץ על השער, במיוחד לאור העובדה שמדובר במניה עם מחזור ממוצע קטן (במהלך אוקטובר המחזור הממוצע היה קטן מ-500 אלף שקל ביום). זה אולי נראה כמו מהלך טכני, אבל בפועל המשמעות היא שמי שהיה אמור לשמור על המשמעת המקצועית בעת השתתפות בהנפקה, נאלץ למכור בהפסד על חשבון החוסכים. במציאות של מחזורי מסחר נמוכים, גם מכירות בהיקף מתון מספיקות כדי לגרור את המניה מטה עוד כמה אחוזים בכל יום.

הנפקת הייפ שנעלם במהרה

ההנפקה של אקסונז’ ויז’ן בסוף אוגוסט לוותה באופטימיות וביקושים גבוהים, כשהיא הגיעה בדיוק בזמן שבו השוק התלהב מבינה מלאכותית ומהסקטור הביטחוני. החברה גייסה כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף, והמניה זינקה בכ-40% בימים הראשונים למסחר. למרות ההייפ החברה הציגה גירעון בהון העצמי, הפסדים מצטברים והכנסות שנתיות של כ-16 מיליון שקל בלבד וכשהמציאות דפקה בדלת המניה נפלה. מי שנכנסו בהתלהבות בגל העליות, בעיקר המשקיעים הקטנים, ספגו ירידות חדות של כמעט 50%, בעוד שגם המוסדיים שהשתתפו בהנפקה נותרו עם הפסד על הנייר. מאחורי החברה עומדים שלושת היזמים מרייזורלאבס, רז רודיטי, עידו רוזנברג ומיכאל זולוטוב, שהבטיחו “ללמוד מהעבר”, אך בשוק נראה כי “עוד חוזר הניגון” (אחרי ההייפ, המשקיעים באקסונז' מופסדים בעשרות אחוזים).

אחרי ירידות חדות בשווי החברה, יו"ר אקסונז’ ויז’ן אקסונז ויזן 1.72%   ובעל המניות הגדול בחברה, רז רודיטי, רוכש מניות בשוק, במחירים שנמוכים בעשרות אחוזים ממחיר ההנפקה. מהדיווחים האחרונים לבורסה עולה כי רודיטי רכש מניות בשערים של 452 אגורות ב-21 באוקטובר ו-413 אגורות ב-27 באוקטובר, והגדיל את אחזקתו לכ-5.14 מיליון מניות, כ-28% מההון, בהיקף כספי של כ-100 אלף שקל. הרכישות מתבצעות כאמור על רקע ירידה חדה של למעלה מ-40% במניה מאז ההנפקה בסוף אוגוסט, רק לפני חודשיים אז גויסו כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף. נציין כי רודיטי רכש מניות בימים הראשונים של החברה בבורסה, במחיר של כ-682 אגורות למניה, בהיקף גבוה יותר של כ-130 אלף שקל. כיום נסחרת החברה בשווי של כ-75 מיליון שקל בלבד. מי השקיע בחברה הזו עם גירעון בהון ועם הכנסות נמוכות, רק בגלל מילות באזז? מי השקיע ביזמים שכבר הפילו את המשקיעים בעבר? גם המוסדיים השתתפו. למרות שהכתובת היתה על הקיר:

• רייזור: ההכנסות ברבעון הראשון זינקו כמעט פי 6
• רייזור: ההכנסות קפצו פי 2; "הצפי שלנו ל-2025 הוא גבוה"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מכר למשקיעים יקר וקונה בחזרה בזול

אז עכשיו, אחרי שהמשקיעים שפכו 40 מיליון שקל ואחרי נפילה במניה, בעל השליטה "מביע אמון" עם השקעה זניחה. אגב, חשוב להבהיר משהו חשוב. השווי של החברה לא ירד ב-40%, הוא בעצם התרסק הרבה יותר. השווי של פעילות החברה - דגש על פעילות החברה בהנפקה היה 130 מיליון שקל (שווי פעילות בלי קשר למזומנים בחברה). השווי כעת 75 מיליון שקל, אבל יש מזומנים בקופה. בנטרול המזומנים השווי 35 מיליון שקל. יש כאן נפילה של 70% בשווי הפעילות. התרסקות. המשמעות אגב, שאדון רז רודיטי קנה מניות בשליש מחיר אחרי חודשיים.

הרכישה האחרונה הייתה יכולה להיות הבעת אמון, ואולי היא כזו, אבל הסכום נמוך ואיפה הוא היה כל הדרך למטה. עכשיו באים?

חברת אמפא אמפא 2.98%   מדווחת על חתימת הסכם שכירות מהותי עם משרד עורכי הדין גולדפרב גרוס זליגמן ושות', בנכס מרכזי שלה, מגדל אלקטרה ברחוב יגאל אלון 98 בתל אביב, אחד הנכסים המניבים הגדולים בבעלותה. ההסכם נחתם בין אמקור בע"מ (חברה בבעלות מלאה של אמפא) ופפו ספנות בע"מ (שבבעלות בעלי השליטה באמפא), לבין משרד עורכי הדין, שישכור שטחי משרדים, חניות ומחסנים במגדל. השוכר קיבל עדיפות בלעדית לשכור שטחים נוספים באותו נכס, אם ובמידה שהמשכיר יחליט להשכירם בעתיד לגורם אחר. מרבית השטחים שהושכרו היו מאוכלסים קודם לכן על ידי גוף קשור לשוכר, והחוזה הקודם הסתיים במקביל לחתימה החדשה.

פרטי ההסכם 

משך תקופת השכירות הראשונה הוא עד ביוני 2037, עם אפשרות להארכה בשלוש תקופות נוספות – שתיים בנות 5 שנים כל אחת (עד יוני 2047), ותקופה נוספת של 35 חודשים (עד מאי 2050). דמי השכירות: משתנים לפי שטחים ותקופות, כשהם צמודים למדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט 2025. היקף כספי: בהנחת מימוש כל תקופות האופציה וזכות הסירוב לשטחים נוספים, היקף דמי השכירות הכולל נאמד בכ-700 מיליון שקל. על פי הנתונים, הממוצע השנתי הוא 28 מיליון שקל, כך ששיערוך של שכירות חודשית על פי נתוני העיסקה מוביל לסכום של כ-2.3 מיליון שקל. 

מגדל אלקטרה, שנמצא ברחוב יגאל אלון בת"א, הוא בשטח של כ-59 אלף מ"ר המתפרשים על פני 45 קומות. הבניין נמצא בבעלות קבוצת אמפא (75%) וחברת פפו ספנות (25%) של האחים נקש. כרגע, תפוסת הבניין מלאה, כשבין שוכרי העוגן נמצאות גוגל (שצפויה לעזוב במהלך 2027) ופייפאל. 

כזכור, ביולי יצאה אמפא להנפקה, שבוצעה במחיר נמוך ממה שביקשה אמפא להנפיק (אחרי הדגלים האדומים - אמפא פוגשת את קרקע המציאות). בנוסף, לאחרונה החברה השלימה בהצלחה הנפקת אג"ח בהיקף של 1.75 מיליארד שקל, לאחר שקיבלה ביקושים של יותר מפי שניים מהיקף הגיוס המקורי. כתבנו לכם בעבר על השאלות לגבי פרמיות הסיכון למשקיעים: אמפא הגדילה את הגיוס, אבל לא את הריבית

• אמפא הגדילה את הגיוס, אבל לא את הריבית
• כך מתפתחת בועה בשוק - המקרה של אמפא
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

שוק המשרדים במרכז מפגין עמידות

לאחרונה התפרסמו נתונים, כי למרות המצב הביטחוני והכלכלי המאתגר, שוק המשרדים בתל אביב ובאזור הבורסה ברמת גן הציג עמידות מפתיעה, עם שיעורי תפוסה גבוהים ועלייה מתונה בדמי השכירות. דמי השכירות הממוצעים במשרדי Class A עלו בכ-4.3%, מכ-120 שקל למ״ר לכ-124 שקל למ״ר, אם כי שיעור התפוסה ירד מעט, מ-95.5% לכ-93.9%.