גולן ביטון מנכל יוניבו
צילום: יחצ

יוניבו מכניסה משקיעים נוספים בדיסקאונט אפקטיבי של כ-30%

בהמשך לדיווח מאתמול, החברה מרחיבה את ההקצאה הפרטית ומצרפת לחג'ג' והורביץ את איציק טרגן מאלטשולר, ערן פוקס שהיה בכיר באקסלנס ומשקיעים נוספים
ערן סוקול | (4)

חברת יוניבו 0% העוסקת בפיתוח, יצור ואספקת מוצרי קנאביס, דיווחה אתמול כי איש העסקים ובעלי קבוצת חג'ג'- עידו חג'ג', משקיע יחד עם משקיעים נוספים, ובהם יו"ר הדירקטוריון חיים הורוביץ, כ-2.5 מיליון שקל בחברה, בדיסקאונט אפקטיבי של כ-24.5% (לכתבה המלאה) - למרות הדיסקאונט, המניה זינקה בכ-9.4% בתגובה.

היום מדווחת החברה על צירוף משקיעים נוספים והרחבת ההקצאה הפרטית להיקף כולל של כ-5.4 מיליון שקל באותם התנאים.

על פי הדיווח, לחג'ג' והורביץ, יצטרפו חברת סייבל שוקי הון, איציק טרגן, מנהל ההשקעות של קרן הגידור האגרסיבית של אלטשולר (נץ) הפועל גם כשחקן נוסטרו עצמאי, חברת פוקס החזקות של ערן פוקס אשר כיהן בעבר כמנכ"ל חברת המוצרים המובנים אקסלנס מכשירים פיננסיים וכמנכ"ל אקסלנס שירותי בורסה וכן משקיעים נוספים.

בתמורה להשקעה כוללת של כ-5.4 מיליון שקל כאמור, יקבלו קבוצת המשקיעים סכום כולל של כ-1.8 מיליון מניות בשווי שוק נוכחי של כ-6.85 מיליון שקל (בהתאם לשער הבסיס של המניה הבוקר) בנוסף לכ-900 אלף כתבי אופציה במרחק של כ-18% מהכסף, הניתנים למימוש למשך תקופה של 9 חודשים, תמורת 450 אגורות למניה. השווי ההוגן של כל האופציות שיוקצו במסגרת העסקה נאמד בכ-890 אלף שקל.

בהתאם לשווי ניירות הערך כאמור, יוקצו סה"כ מניות ואופציות בשווי כ-7.7 מיליון שקל, תמורת השקעה של 5.4 מיליון שקל, כלומר ההקצאה משקפת דיסקאונט אפקטיבי של כ-30% ביחס לשער הבסיס של המניה הבוקר.

עם זאת, על המניות המוקצות תחול מגבלת חסימה למשך חצי שנה, כאשר במשך שנה וחצי מתום החצי שנה, ניתן יהיה למכור בכל יום מסחר כמות מניות שלא תעלה על הממוצע היומי של מחזור המסחר בבורסה במניות החברה בתקופה בת שמונה שבועות שקדמה ליום ההצעה.

צריך לציין שעל פי מודלים מקובלים של הערכות שווי, מגבלת החסימה האמורה מפחיתה את השווי ההוגן של המניות באחוזים בודדים (בשל הסיכון העודף על פני מניות רגילות, אותן ניתן למכור בכל יום מסחר). כלומר, הדיסקאונט האפקטיבי בהקצאה מעט נמוך מ-30%.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    ירון כהן 26/07/2019 13:57
    הגב לתגובה זו
    אסור להם למכור במשך חצי שנה
  • 2.
    מדהים 24/07/2019 16:50
    הגב לתגובה זו
    הקצאה פרטית במחיר גבוה משמעותית, נכון להיום בערך 50% למעלה ממחיר המנייה. ככה זה שיש חברה רווחית וחברות לא רווחיות אין להם הרבה ברירות.
  • 1.
    אפק 24/07/2019 16:07
    הגב לתגובה זו
    למה לתת מניות מתחת לשווי ??? אפסים אם מאמינים בחברה שיכנסו במחיר השוק אם לא יותר למה לנו המשקיעים הקטנים לא מציעים לקנות עוד מניות בדיסקאונט כזה מטורף????
  • ערן 24/07/2019 18:05
    הגב לתגובה זו
    לא הייתי נוגע בזבל הזה
מוטי גוטמן
צילום: עידן גרוס

"מטריקס תיכנס לת"א 35 ותהפוך לאחת מעשר חברות ה-IT הגדולות בעולם"

המיזוג הענק בין שתי ענקיות ה-IT עליו הודיעו במרץ כבר הקפיץ את השווי המצרפי של 2 החברות מהמקום ה-10 ל-8 בארה"ב ומהמקום ה-4 ל-3 באירופה; בלידר סוקרים את ההשפעות של המיזוג ההיסטורי, את הסינרגיה וגם אחרי קפיצה של 62% במטריקס מאז ההודעה הפונטציאל עדיין גדול

מנדי הניג |
נושאים בכתבה מטריקס מג'יק

בתחילת נובמבר מטריקס מטריקס -0.07%   ומג'יק מג'יק -1.71%   נכנסו לשלב המכריע של המיזוג כשמסגרת ההבנות שסוכמה במרץ נסגרה בין השתיים. אם הכל יתקדם כמתוכנן, ב-10 לחודש תיערך אסיפת בעלי המניות של שתי החברות כשהשלמת העסקה צפויה במהלך ינואר 2026. 

על פי תנאי העסקה, מג'יק תימחק מהמסחר ותהפוך לחברה פרטית בבעלות מלאה של מטריקס, כשבעלי מניותיה יקבלו 0.5883 מניות מטריקס לכל מניה שזה יחס שמעמיד את בעלי המניות על כ-31% מהחברה המאוחדת. בסקירה שפרסמה דינה קורשונוב, אנליסטית בלידר שוקי הון היא אומרת "להערכתנו, יחס ההחלפה בין המניות אינו צפוי להשתנות עד להשלמת המיזוג לאור המורכבות המשפטית הכרוכה בהשלמת העסקה".

השוק כבר מבין לאן העסק הזה צועד והוא כבר החל לתמחר את המיזוג חודשים לפני החתימה הרשמית אבל עוד ובעיקר מאז פרסום מזכר ההבנות במרץ. מאז ועד היום זינקה מניית מג'יק בכ-79% לשווי של כ-4 מיליארד שקל בעוד מטריקס הוסיפה כ-62% והיא נסחרת בשווי של 9 מיליארד שקל. כמו השוק, גם בלידר סבורים שהמיזוג ייצור גוף משמעותי בהיקף הפעילות שלו. ביחד הקבוצה הממוזגת תגיע לשווי שוק מצרפי של כ-3.3 מיליארד דולר כ-10.5 מיליארד שקל. למטריקס צפויות הכנסות שנתיות של כ-2 מיליארד דולר ומצבת העובדים תסתכם על 15 אלף. הנתונים האלה מציבים את החברה המאוחדת בין עשר חברות ה-IT הציבוריות הגדולות בארה"ב ובאירופה.

סינרגיה בעיקר בתחום הענן

בלידר מתעכבים גם על הסינרגיות שיהיו במיזוג, ומסבירים כי החיבור בין שתי החברות לא מסתכם רק בהיקף פעילות גדול יותר אלא יוצר יתרון תחרותי ממשי בשווקים שבהם הביקוש הולך וגובר, כמו ענן, דיגיטל, סייבר, דאטה ו-ERP. מטריקס מגיעה לתהליך עם פעילות ענן רחבה ומוכרת בישראל ועם התרחבות פעילה באירופה, בעוד מג'יק מוסיפה יכולת משלימה בשוק האמריקאי שבו היא מחזיקה נוכחות משמעותית וכ-1,500 אנשי מקצוע מקומיים. שילוב כזה, לפי לידר, מאפשר לבנות קו עסקים בינלאומי מגובש יותר, כזה שמגדיל את עומק ההיצע של החברה המאוחדת ומספק לה רגל יציבה בכל אחד מהשווקים המרכזיים בעולם.

החיבור בין שתי הפעילויות משפיע לא רק על פריסה גיאוגרפית אלא גם על האופן שבו החברה המאוחדת יכולה להציע פתרונות מקצה לקצה. בלידר מציינים כי פעילויות ה-ERP של שתי החברות כולל הפתרונות שמג'יק מביאה עמה, מרחיבות את סל השירותים שמטריקס יכולה להציע ללקוחותיה, מחזקות את נאמנות הלקוחות ומאפשרות להיכנס למכרזים גדולים ומורכבים יותר, במיוחד בארגוני אנטרפרייז גדולים. במקביל, העובדה שגם מטריקס וגם מג'יק מחזיקות בקשר אסטרטגי עם AWS יוצרת יתרון כפול, הן נהנות מגישה טובה יותר לטכנולוגיות ולכלי ענן מתקדמים, והן יכולות לגשת יחד לשיתופי פעולה שדורשים היקף פעילות גדול יותר.

חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור

המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח

אדיר בן עמי |

אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".   

במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה  יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים

זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה,  בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.

הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית. 

וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?