בנק ישראל מאותת: העלאת הריבית במשק לא תקרה כל כך מהר
בנק ישראל פרסם היום את פרטי הדיונים המוניטריים שנערכו בבנק ישראל ב-28 במאי האחרון כדי להחליט על גובה הריבית.
מפרוטוקול הדיונים עולה כי ההחלטה להותיר את הריבית ללא שינוי, ברמה של 0.1% התקבלה ברוב של 5 חברים, ומנגד חבר אחד תמך בהצעה להעלותה ל-0.25% כבר עכשיו.
חברי הוועדה שתומכים בהותרת הריבית תולים את החלטתם בטענה כי סביבת האינפלציה עדיין נמוכה מהגבול התחתון של היעד ויש להותיר את הריבית ברמתה הנמוכה על מנת לתמוך בהתבססות האינפלציה בתחום היעד. 5 התומכים הזהירו כי אם הריבית תעלה לפני שהאינפלציה תתבסס בתחום היעד הדבר עלול לעכב את התבססות סביבת האינפלציה בתחום היעד, הדבר עלול לעכב את התבססות סביבת האינפלציה ובסופו של דבר להאט את תוואי עליית הריבית.
חברי הוועדה ציינו כי סביבת האינפלציה עדיין נמוכה והוסיפו כי היא מציגה מגמת עלייה בחודשים האחרונים: מדדי האינפלציה המנוכים נמצאים מעט מעל האינפלציה בפועל, והציפיות מהמקורות השונים נמצאות במגמת עלייה ומתקרבות לתחום היעד.
- 8.שאול 12/06/2018 15:50הגב לתגובה זוואז הייצוא ייפגע בצורה חמורה, דבר שיכול לגרום לאבטלה במשק. כל זמן שהשקל ימשיך להיות חזק, הריבית תישאר כפי שהיא. ביום שבנק ישראל יחליט להעלות את הריבית, הוא ידאג להחליש את השקל ולחזק את הדולר.
- 7.אלדו 12/06/2018 09:50הגב לתגובה זו5% בשנתיים, כי הרווחים של הקבלנים מהריבית האפסית לא מספיקים וצריך לצ'פר אותם בעוד 5% על מחזור המכירות הכללי
- 6.איזו ירידה? הייתה עלייה של עשרות אחוזים בחצי השנה האחרו (ל"ת)שמואל ברגר 12/06/2018 07:58הגב לתגובה זו
- 5.חיים 11/06/2018 16:58הגב לתגובה זוארהב העלתה כבר 6 פעמים בשנה האחרונה, אנגליה וקנדה העלו, לישראל בין הריביות הנמוכות בעולם מה שהופך אותה לדחויה מצד משקיעים, מה שיוביל לאסון. קדימה קרנית אין מה להתלבט, להעלות עכשיו מרצון או אחרי זה מהכרח.
- 4.נ.ש. 11/06/2018 15:48הגב לתגובה זובתחילת 2018 מחיר הנפט היה60 דולר כיום הוא 10% מעל ורוב הזמן הוא היה מעל ל60 דולר. ובכלל כל הנפט כולו שמדינת ישראל צורכת הוא 1.5% מהתמג זה אומר שגם אם הוא ירד ב10% הוא יוריד 0.15% מהמחיר של האינפלציה. והוא בכלל עלה אז הוא צריך לתת בערך 0.1% מהאינפלציה אז תפסיקו לזלזל באינטליגנציה של האזרחים ותתחילו לתת מחירי אמת או תגידו אנחנו לא יודעים. אבל לחרטט? זה לא בא בחשבון. וביזפורטל הגיע הזמן שתרימו את הכפפה ותדרשו מבנק ישראל הבהרות
- אזרח 11/06/2018 22:59הגב לתגובה זוכך הם מחשבים מדד, כך הם מעוותים אותו, יש כל כך המון שינויים באחוז שקיבל כל משתנה, והוצאת מחיר הדיור, ואופן המדידה. כל אילו הפכו את המדד ללא רלוונטי. יש בזה מידה של צדק, לאחר הניסוי ההרסני של חלוקת הלוואות ללא הכר, יש את הצד השני במשוואה שעליית הריביות תוביל מהר מאוד לסאב פריים בישראל ובעולם, ותוביל לפשיטת רגל שלא נראתה כמוהה מעולם. כיום ההלואות גדלו ברמה מטורפת מ2008 ובנק ישראל ימציא כל תרוץ כדי לא להעלות ריביות ולפגוע אנושות במשק.
- 3.נפט שמפט 11/06/2018 15:36הגב לתגובה זותהיו כנים.רוצים שהמחירים לא ירדו
- 2.לא לדאוג הנגיד הבא, יעלה את הריבית (ל"ת)אבי 11/06/2018 15:14הגב לתגובה זו
- 1.יוסי 11/06/2018 14:48הגב לתגובה זואיך תהיה אינפלציה אם מחירי הדירות לא משתתפים במדד האיפלציה במקום מחירי הדירות הכניסו את מחיר שכירות. עדיין חבורת המנותקים ממשיכים באותו קו מחשבה המעוותת- שמישהו יצעק כבר שהמלך ערום.
עופר ינאי חושב שהוא אילון מאסק - רוצה מניות ב-800 מיליון שקל
ינאי קצת מתבלבל, דורש חבילת הטבות מותנית של 800 מיליון שקל אם המניה תעלה פי 4 בשלוש שנים - מזכיר מישהו?
אין גבול לשיגעון הגדולות. ההצלחה גורמת לאנשים לחשוב שהם מעל הכל. עופר ינאי דורש שכר תיאורטי (בהינתן תרחישים מסוימים) של 800 מיליון שקל. אילון מאסק מנסה לקבל עכשיו 1 טריליון דולר תחת התניות מסוימות. ינאי מנסה להיות "מאסק הישראלי". קצת צניעות לא תזיק לו, אחרי הכל - ערך למשקיעים הוא לא ייצר. נופר היא מניה שלא סיפקה את הסחורה מאז ההנפקה לפני שש שנים. אלמלא זרימת הכסף מההנפקה והנפקות המשך שהיו מאז, לא ברור איפה נופר היתה. חוץ מזה, נופר היום היא סוג של פעילות מניבה עם פייפליין של ייזום. לא צריך מנכ"לים שהם אילון מאסק כדי לנהל אותה. כל מנהל סביר יעשה עבודה.
יש צד חיובי בשגעון הגדלות, וזה בלי ציניות - אנשים עם שגעון גדלות מצליחים יותר. הדרייב לגדלות מביא אותם לשם. תביטו על המצליחים הגדולים, רובם עם שגעון גדלות. מאסק כנראה מוביל את השיגעון.
מאסק לפחות דורש שכר על חדשנות טכנולוגית, על מהפכות עולמיות, על רובוטים שיהיו לכם בבתים, על רובוטקסי, על מכונית אוטונומית, על מה בדיוק ינאי דורש שכר? משהו התבלבל ומתבלבל לבעלי השליטה ולמנהלים - הם חושבים שהם מעל הכל ושמגיע להם הכל. ההצלחה ממכרת, בשביל זה יש מוסדיים. צריכים לעצור את הטירוף.
ינאי מכוון לחבילה של 800 מיליון שקל באם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים. אפשר להגיד - מענק גדול אבל התנאי מאוד משמעותי, אבל דמיינו מה זה יכול לעשות למוטיבציה של ינאי להרים את המניה. מניות, כולם יודעים, לא עולת רק בזכות ביצועים. חוץ מזה, גם אם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים, קחו את התשואה מאז ההנפקה ועוד 4 שנים, לא תקבלו משהו שמגיע עבורו - 800 מיליון שקל! השכר הכי גבוה מעולם למנכ"ל בבורסה המקומית, למעשה השכר השנתי הגבוה פי 4-5 מהשכר הכי גבוה שהי ה למנכ"ל בבורסה המקומית.
- ינאי רצה כדורסל אבל קיבל ניהול - לאן הולכת נופר אנרגיה?
- המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאחר שהמוסדיים בלמו את חבילת השכר החריגה של המנכ"ל המיועד עמי לנדאו שהחליט לא להגיע (המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה), נופר אנרג'י נופר אנרג'י 0.1% מציגה מתווה חדש, הפעם עבור עופר ינאי עצמו, בעל השליטה שהפך למנכ"ל הקבוע (עופר ינאי מינה את עצמו למנכ"ל הקבוע של נופר אנרגיה).
משרד התקשורת בדרך לביטול ההפרדה המבנית - בשורה גדולה לבזק
מאז תחילת ההפרדה המבנית בבזק, השוק עבר מהפכה: נכנסו שחקנים חדשים, פריסת הסיבים יותר מ-90% וקווים, טלוויזיה וסלולר התמזגו לשירות אחיד - לאן זה יקח את חברת התקשורת הגדולה בישראל? עדכון: צו מניעה זמני הוצא נגד בזק אונליין בעניין התשלום מהמדינה על הפעלת
מוקד האזרחים הוותיקים
מניית בזק בזק 1.86% מטפסת בבורסה, בעקבות פרסום קול קורא חדש של משרד התקשורת לבחינה מחודשת של חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. זה יכול להיות דרמטי מאוד בשביל בזק, אם ההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
ההפרדה המבנית הוטלה על בזק בראשית שנות ה-2000, כדי למנוע ריכוז כוח ולשמור על התחרות. באותה תקופה, בזק שלטה כמעט לבד בתשתיות התקשורת הקוויות בישראל - צינורות, תעלות, וארונות תקשורת - ולכן היא נדרשה להפריד את החברות כך שלא תנצל את כוחה בשוק לרעת המתחרות.
עם השנים השתנה השוק. תשתיות הנחושת מוחלפות בפריסת סיבים אופטיים, נכנסו שחקנים חדשים כמו פרטנר ואחרים, והגבולות בין אינטרנט, טלוויזיה וסלולר היטשטשו. במשרד התקשורת טוענים שכיום ההפרדה המבנית הפכה בעיקר לנטל על בזק, שמוגבלת בשיווק חבילות משולבות ("באנדלים") תחת מותג אחד - בניגוד למתחרות סלקום, פרטנר והוט.
שלוש חלופות
לפי הקול הקורא שפורסם היום, משרד התקשורת שוקל שלוש חלופות עיקריות: ביטול מלא של ההפרדה המבנית; מעבר להפרדה פונקציונלית, שתשמור על יחידה סיטונאית נפרדת בתוך בזק; או הפרדת בעלות מלאה על התשתיות הפיזיות. בעוד שהחלופות מוצגות לציבור זה נראה שבמשרד נוטים לבחון ברצינות בעיקר את האפשרות הראשונה - ביטול ההפרדה הקיימת. במשרד מציינים כי רמת פריסת הסיבים בישראל עומדת כיום על יותר מ-90% ממשקי הבית, והרגולציה החדשה כבר מבטיחה גישה שוויונית לתשתיות. במילים אחרות, הנימוק ההיסטורי להפרדה - החשש ממונופול של בזק - כבר לא קיים.
- מנכ"ל משרד התקשורת: "95% ממשקי הבית בישראל כבר נגישים לסיבים אופטיים"
- מאות אלפי שקלים הושבו לצרכנים בעקבות תלונות, כך בדוח פניות הציבור בטלקום 2024
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במשרד התקשורת מדגישים שהמהלך נבחן מנקודת מבט רחבה - לא רק דרך שיקולי תחרות, אלא גם תוך בחינת התרומה של ההפרדה ליעילות, להשקעות ולחדשנות. ביטול ההפרדה, טוענים, עשוי לאפשר למפעילים להשקיע יותר בתשתיות, לשפר את השירות ולתת מענה מהיר יותר לתקלות.
