התנגדות למיזוג איגוד עם מזרחי טפחות: "יפגע בתחרות בבנקים"

חברי הכנסת טוענים כי רכישת בנק איגוד על ידי הבנק השלישי בגודלו בישראל רק תגביר את האוליגופול בענף
מערכת Bizportal | (8)
נושאים בכתבה אגוד מזרחי טפחות

חברי ועדת הכספים הביעו היום (ב') התנגדות למיזוג אפשרי של בנק איגוד עם בנק מזרחי-טפחות. חברי הכנסת הביעו חשש שמיזוג כזה ייפגע בסיכויים שתתקיים תחרות בענף הבנקאות בשנים הקרובות וקראו למפקחת על הבנקים ולממונה על ההגבלים העסקיים, למנוע את מימושו.

חברי הכנסת הביעו תרעומת על היעדרות נציגי הבנקים מהישיבה ואמרו, כי רכישת בנק איגוד על ידי הבנק השלישי בגודלו בישראל, בנק מזרחי-טפחות, רק תגביר את האוליגופול המתקיים בענף ותגביר את התיאום בין הבנקים הגדולים, דבר שייפגע באזרחים.

בתוך כך, חברי הכנסת הביעו תמיהה על עמדת המפקחת על הבנקים בבנק ישראל שפורסמה בתקשורת ולפיה המיזוג טוב למערכת. יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) הודיע שיקיים דיון נוסף בעניין, אליו יזמן את המפקחת ואת הממונה על ההגבלים העסקיים. וגם, יוזם הדיון, ח"כ מיקי זוהר (הליכוד) הודיע שבכוונתו לקדם הצעת חוק שתחייב אישור של ועדת הכספים או לפחות דיון פומבי בוועדה, בכל מקרה של מיזוג כה משמעותי בענף הבנקאות.

בתחילת הדיון עדכן יו"ר הוועדה גפני, שהמפקחת בר, פנתה אליו בבקשה לדחות את הדיון מכיוון שלטענתה עדיין אין סיכומים בין בנק מזרחי לבנק איגוד, אך ציין "שלמרות פנייתה החלטנו לקיים את הישיבה עקב חשיבות הנושא ועל-מנת שנוכל להשמיע את עמדתנו כנבחרי ציבור עוד טרם הנושא יעבור לפסים ביורוקרטיים אצל הרגולטורים".

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    ליאור 12/09/2017 17:34
    הגב לתגובה זו
    אני דווקא חושבת הפוך, רכישה של בנק איגוד תיתן יותר כוח לשחקן השלישי בשוק, שהוא כרגע דואופול כלכלי שחונק את הצרכנים
  • 6.
    איפה שר האוצר כשצריכים אותו? שותק !!! למה הוא שותק??? (ל"ת)
    בן אהרון 07/09/2017 12:29
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    מוזר למה המפקחת תומכת במיזוג צריך לחקור (ל"ת)
    מיקי 05/09/2017 09:04
    הגב לתגובה זו
  • תומר 13/09/2017 18:56
    הגב לתגובה זו
    המפקחת רואה את טובת הציבור לנגד עיניה, בניגוד לכחלון וכהן שמעדיפים לצבור הון פוליטי וכוח בשביל לרצות כביכול את הציבור.
  • 4.
    יגאל 04/09/2017 17:56
    הגב לתגובה זו
    צודקים בהחלט, זה מאוד רע ללקוחות כאשר הבנקים מתאחדים וגדלים ואז אין תחרות והעמלות ללקוחות מזנקים. אני עברתי מבנקים גדולים שזלזלו בי בעניין העמלות לבנק קטן שמתחשב בין ואני משלם עמלות סבירות ביותר
  • 3.
    ג'ק 04/09/2017 17:52
    הגב לתגובה זו
    למה זה בא כאפשרות בכלל ? רק תחרות והכנסת שחקנים חדשים לשוק הפיננסי תעשה את העבודה לטובת הלקוחות .
  • 2.
    איפה קולו של שר האוצר? יש לו חבר? הוא מנוע?מאכזב כרגיל. (ל"ת)
    בן אהרון 04/09/2017 17:22
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    המיזוג טוב למערכת- רע לציבור הצרכנים שלא סופרים אותו. (ל"ת)
    בן אהרון 04/09/2017 17:21
    הגב לתגובה זו
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?