ביקורת מבית: הבכיר לשעבר שתוקף את המדיניות הנוכחית של קרנית פלוג - "יוצרת עיוותי מחירים"

בראיון לבלומברג תוקף היום מי שהיה אחד מבכירי בנק ישראל במשך שנים את המדיניות הנוכחית בשוק המט"ח
גיא בן סימון | (14)

בנק ישראל סופג היום ביקורת מבית. בארי טאף, לשעבר חבר הוועדה המוניטרית ויועץ לנגיד בנק ישראל לשעבר סטנלי פישר, מזהיר כעת כי תכנית רכישות המט"ח שבזמנו עזרה לכלכלה הישראלית להתמודד בהצלחה עם המשבר הפיננסי העולמי, כעת פוגעת במשק בשל יצירת עיוותי מחירים. 

בריאיון ל'בלומברג' אמר טאף כך: "ההתערבות בעצם מספקת סובסידיות לייצוא. אני חושב שמדיניות שער החליפין שיועדה לטווח הקצר, מעולם לא היתה אמורה להיות אחד מעמודי התווך - והיא צריכה להיבחן מחדש. אחד הדברים שבבנק ישראל צריכים לעשות הוא להבהיר כי המדיניות המוניטרית הגיעה למיצוי וזו הממשלה שצריכה להיות יותר פרואקטיבית בפתרון הבעיות". בדומה להזהרות מכיוון בנקים מרכזיים אחרים בעולם, טאף מאותת למדינאים לקחת אחריות ומזהיר: "יש יותר מדי נטל על המדיניות המוניטרית".

בתוך כך, טאף קורא להפחית את קצב הרכישות באופן משמעותי אך בהדרגתיות, והוסיף כי בנק ישראל צריך להמשיך לקנות מט"ח כדי להתמודד עם מסחר ספקולטיבי. עם זאת, טאף מזהיר כי התערבות לטווח ארוך בסדר גודל כמו זה שמציג בנק ישראל מאז שנת 2009, מעיבה על תעשיות שצמאות להשקעות אך בספק אם ישרדו תחת השקל החזק. טאפ מוסיף כי אם בבנק ישראל עדיין מעדיפים לפעול בדרכים לא קונבנציונליות, עליהם לבחון אפשרויות אחרות כמו: רכישת אג"ח או מתן אשראי ליצואנים.

בבנק ישראל מגנים על המדיניות בטענה כי מדובר במהלך הכרחי בעולם שבו שותפות סחר עיקריות עדיין נוקטות "מדיניות מוניטרית יוצאת דופן", כמו הקלת כמותית ושיעורי ריבית שליליים. נזכיר כי המדיניות המוניטרית המרחיבה ורכישות המט"ח מגינות על היצרנים הישראליים מגורמים של הטווח הקצר, אך בהודעת הריבית האחרונה, כמו בכל הודעה, בבנק ישראל מבהירים כי המדיניות המוניטרית אינה יכולה לפעול כנגד מגמות ארוכות טווח.

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    מייק 01/02/2017 19:53
    הגב לתגובה זו
    השער היום הכי טיבעי ונכון אתם קונים דולרים בציפיה לשינוי השער אך הנגידה חכמה יותר ואתם ודאי תפסידו
  • 12.
    גד 01/02/2017 18:02
    הגב לתגובה זו
    פלוג עוצמת עיניים . פוגעת ולא מרסנת את עליית השקל מיום ליום .
  • שמטוב 01/02/2017 18:31
    הגב לתגובה זו
    החזקת מטבע בגובה שונב מערכו הוא פרנסה קלה לספקולנטים שקונים את המטבע לאחר נפילה ומוכרים אותו עיקר לבנק ישראל. אם היה לי מספיק כסף הייתי קונה היום ב - 3.77 מתוך ידיעה בטוחה שעוד חודש חודשיים אמכור אותו ב- 3.80 כי הנגידה מחוייבת להרים אותו מעל (זו האג'נדה שלה)3.80.
  • 11.
    דוד 01/02/2017 18:00
    הגב לתגובה זו
    פלוג גורמת נזקים ארוכי טווח לכלכת ישראל . הר השקלים צומח מיום ליום ליום ללא ריסון הספקולנטים המחזקים את השקל ומחלישים את הדולר
  • 10.
    תומר 01/02/2017 17:59
    הגב לתגובה זו
    אומר ולמעשה לא אומר מאומה. מצד אחד אומר לא להתערב המסחר ומצד שני אומר כן להתערב במסחר.
  • 9.
    שאול 01/02/2017 15:05
    הגב לתגובה זו
    מה שקורה לשקל/דולר אחרי ארבע אחה"צ לא מעניין את פקידי בנק ישראל! בשעות אחה"צ הספקולנטים עושים בשוק המט"ח ככל העולה על רוחם ומרוויחים מיליונים בגלל אוזלת ידה של הנגידה ושל הכפופים לה. על הנגידה להעסיק סוחרי מטבע מקצועיים שיהוו משקל נגד לספקולנטים שעושים ממנה צחוק, ולבצע הקלה כמותית שתרסן במעט את שער השקל החזק שגורם נזקים רבים למשק, נזקים שאת תוצאותיהם ההרסניות נרגיש בקרוב.
  • 8.
    din 01/02/2017 14:20
    הגב לתגובה זו
    your brain is softy
  • 7.
    מדיניות מוניטרית פשע 01/02/2017 13:41
    הגב לתגובה זו
    הגרף שממחיש את זה נהדר, נמצא באתר חדש בשם "מידע קריטי לרוכשי הדירות". ממש מעניין לדעתי.
  • 6.
    דן 01/02/2017 13:36
    הגב לתגובה זו
    הקונים בשנתיים - שלוש האחרונים , ישלמו על רכישתם בענק . המחירים רק החלו לרדת וזו ההתחלה של ההתחלה . תוך 3 שנים המחירים ירדו יותר מ 50% . זה המחיר של עיוות - התיקון מגיע בפתאומיות.
  • 5.
    מדבר ולא אומר כלום (ל"ת)
    אנונימי 01/02/2017 12:43
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    דרור 01/02/2017 12:21
    הגב לתגובה זו
    לפני כמה שנים הין נסחר מול הדולר ברמות שפל של 70 לדולר ואיים על היצוא היפני הנגיד היפני האגדי קורודה החל להלחם במצב בדיבורים לתקשורת איים על הספקולנטים התערב במטח אבל מה שנתן את מכת המחץ היה הקלה כמותית גדולה רכישת אגח. והין ירד בחדות ב60 אחוז והציל את היצוא היפני.לא צריך מהלך כזה אבל פיחות יותר קטן יעזור ליצוא שיורד ולבורסה ליצואניות ומניות ארביטראז
  • 3.
    בני 01/02/2017 12:20
    הגב לתגובה זו
    דואגים לייצוא כאילו זה הדבר החשוב .גועל נפש.הופכים פה את כולם לעבדים. במקום להשקיע משאבים במשק המקומי ולהפריח את הדרום והצפון !!! לא צריך ייצוא !!!! צריך להסיט את כל האנרגיות בפיתוח המשק הישראלי , משק בריא זה משק שדואג לעצמו מתוך עצמו ואח'' חושבים על ייצוא כאקסטרה....משק חזק ובריא זה משק שמצליח לייצר מקומות עבודה עם שכר מכובד והאזרחים גומרים את החודש....לקחתם0 את הייצוא כאילו הוא הדבר החשוב .מי יכול להתחרות בסין ???? הייצואנים רק מפחידים ומדברים מתוך פוזיציות!!!! שישקיעו במדינה שלנו במקום לייצא !!!!! הופכים את כולם לעבדים בגלל תאוות הבצע שלהם !!! חלאות אדם !!
  • 2.
    מספיק התספורת להבין היא שמרנית לא מחוברת (ל"ת)
    חבל 01/02/2017 12:17
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ... 01/02/2017 12:07
    הגב לתגובה זו
    השקל ממשיך להתחזק
עמירם לוין
צילום: פייסבוק, על פי סעיף 27

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית

פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע

רן קידר |

800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר. 


על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית.  בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".  




עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים. 

אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה. 

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.