ביקורת מבית: הבכיר לשעבר שתוקף את המדיניות הנוכחית של קרנית פלוג - "יוצרת עיוותי מחירים"

בראיון לבלומברג תוקף היום מי שהיה אחד מבכירי בנק ישראל במשך שנים את המדיניות הנוכחית בשוק המט"ח

גיא בן סימון | 01/02/2017 10:45 (14)

בנק ישראל סופג היום ביקורת מבית. בארי טאף, לשעבר חבר הוועדה המוניטרית ויועץ לנגיד בנק ישראל לשעבר סטנלי פישר, מזהיר כעת כי תכנית רכישות המט"ח שבזמנו עזרה לכלכלה הישראלית להתמודד בהצלחה עם המשבר הפיננסי העולמי, כעת פוגעת במשק בשל יצירת עיוותי מחירים.

בריאיון ל'בלומברג' אמר טאף כך: "ההתערבות בעצם מספקת סובסידיות לייצוא. אני חושב שמדיניות שער החליפין שיועדה לטווח הקצר, מעולם לא היתה אמורה להיות אחד מעמודי התווך - והיא צריכה להיבחן מחדש. אחד הדברים שבבנק ישראל צריכים לעשות הוא להבהיר כי המדיניות המוניטרית הגיעה למיצוי וזו הממשלה שצריכה להיות יותר פרואקטיבית בפתרון הבעיות". בדומה להזהרות מכיוון בנקים מרכזיים אחרים בעולם, טאף מאותת למדינאים לקחת אחריות ומזהיר: "יש יותר מדי נטל על המדיניות המוניטרית".

בתוך כך, טאף קורא להפחית את קצב הרכישות באופן משמעותי אך בהדרגתיות, והוסיף כי בנק ישראל צריך להמשיך לקנות מט"ח כדי להתמודד עם מסחר ספקולטיבי. עם זאת, טאף מזהיר כי התערבות לטווח ארוך בסדר גודל כמו זה שמציג בנק ישראל מאז שנת 2009, מעיבה על תעשיות שצמאות להשקעות אך בספק אם ישרדו תחת השקל החזק. טאפ מוסיף כי אם בבנק ישראל עדיין מעדיפים לפעול בדרכים לא קונבנציונליות, עליהם לבחון אפשרויות אחרות כמו: רכישת אג"ח או מתן אשראי ליצואנים.

בבנק ישראל מגנים על המדיניות בטענה כי מדובר במהלך הכרחי בעולם שבו שותפות סחר עיקריות עדיין נוקטות "מדיניות מוניטרית יוצאת דופן", כמו הקלת כמותית ושיעורי ריבית שליליים. נזכיר כי המדיניות המוניטרית המרחיבה ורכישות המט"ח מגינות על היצרנים הישראליים מגורמים של הטווח הקצר, אך בהודעת הריבית האחרונה, כמו בכל הודעה, בבנק ישראל מבהירים כי המדיניות המוניטרית אינה יכולה לפעול כנגד מגמות ארוכות טווח.

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

13.
מייק 01/02/2017 19:53
הגב לתגובה זו
השער היום הכי טיבעי ונכון אתם קונים דולרים בציפיה לשינוי השער אך הנגידה חכמה יותר ואתם ודאי תפסידו
12.
גד 01/02/2017 18:02
הגב לתגובה זו
פלוג עוצמת עיניים . פוגעת ולא מרסנת את עליית השקל מיום ליום .
שמטוב 01/02/2017 18:31
הגב לתגובה זו
החזקת מטבע בגובה שונב מערכו הוא פרנסה קלה לספקולנטים שקונים את המטבע לאחר נפילה ומוכרים אותו עיקר לבנק ישראל. אם היה לי מספיק כסף הייתי קונה היום ב - 3.77 מתוך ידיעה בטוחה שעוד חודש חודשיים אמכור אותו ב- 3.80 כי הנגידה מחוייבת להרים אותו מעל (זו האג'נדה שלה)3.80.
11.
דוד 01/02/2017 18:00
הגב לתגובה זו
פלוג גורמת נזקים ארוכי טווח לכלכת ישראל . הר השקלים צומח מיום ליום ליום ללא ריסון הספקולנטים המחזקים את השקל ומחלישים את הדולר
10.
תומר 01/02/2017 17:59
הגב לתגובה זו
אומר ולמעשה לא אומר מאומה. מצד אחד אומר לא להתערב המסחר ומצד שני אומר כן להתערב במסחר.
9.
שאול 01/02/2017 15:05
הגב לתגובה זו
מה שקורה לשקל/דולר אחרי ארבע אחה"צ לא מעניין את פקידי בנק ישראל! בשעות אחה"צ הספקולנטים עושים בשוק המט"ח ככל העולה על רוחם ומרוויחים מיליונים בגלל אוזלת ידה של הנגידה ושל הכפופים לה. על הנגידה להעסיק סוחרי מטבע מקצועיים שיהוו משקל נגד לספקולנטים שעושים ממנה צחוק, ולבצע הקלה כמותית שתרסן במעט את שער השקל החזק שגורם נזקים רבים למשק, נזקים שאת תוצאותיהם ההרסניות נרגיש בקרוב.
8.
din 01/02/2017 14:20
הגב לתגובה זו
your brain is softy
7.
מדיניות מוניטרית פשע 01/02/2017 13:41
הגב לתגובה זו
הגרף שממחיש את זה נהדר, נמצא באתר חדש בשם "מידע קריטי לרוכשי הדירות". ממש מעניין לדעתי.
6.
דן 01/02/2017 13:36
הגב לתגובה זו
הקונים בשנתיים - שלוש האחרונים , ישלמו על רכישתם בענק . המחירים רק החלו לרדת וזו ההתחלה של ההתחלה . תוך 3 שנים המחירים ירדו יותר מ 50% . זה המחיר של עיוות - התיקון מגיע בפתאומיות.
5.
מדבר ולא אומר כלום (ל"ת)
אנונימי 01/02/2017 12:43
הגב לתגובה זו
4.
דרור 01/02/2017 12:21
הגב לתגובה זו
לפני כמה שנים הין נסחר מול הדולר ברמות שפל של 70 לדולר ואיים על היצוא היפני הנגיד היפני האגדי קורודה החל להלחם במצב בדיבורים לתקשורת איים על הספקולנטים התערב במטח אבל מה שנתן את מכת המחץ היה הקלה כמותית גדולה רכישת אגח. והין ירד בחדות ב60 אחוז והציל את היצוא היפני.לא צריך מהלך כזה אבל פיחות יותר קטן יעזור ליצוא שיורד ולבורסה ליצואניות ומניות ארביטראז
3.
בני 01/02/2017 12:20
הגב לתגובה זו
דואגים לייצוא כאילו זה הדבר החשוב .גועל נפש.הופכים פה את כולם לעבדים. במקום להשקיע משאבים במשק המקומי ולהפריח את הדרום והצפון !!! לא צריך ייצוא !!!! צריך להסיט את כל האנרגיות בפיתוח המשק הישראלי , משק בריא זה משק שדואג לעצמו מתוך עצמו ואח'' חושבים על ייצוא כאקסטרה....משק חזק ובריא זה משק שמצליח לייצר מקומות עבודה עם שכר מכובד והאזרחים גומרים את החודש....לקחתם0 את הייצוא כאילו הוא הדבר החשוב .מי יכול להתחרות בסין ???? הייצואנים רק מפחידים ומדברים מתוך פוזיציות!!!! שישקיעו במדינה שלנו במקום לייצא !!!!! הופכים את כולם לעבדים בגלל תאוות הבצע שלהם !!! חלאות אדם !!
2.
מספיק התספורת להבין היא שמרנית לא מחוברת (ל"ת)
חבל 01/02/2017 12:17
הגב לתגובה זו
1.
... 01/02/2017 12:07
הגב לתגובה זו
השקל ממשיך להתחזק

צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות

הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר | 14/12/2025 10:47

נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:

להמשך הכתבה לחץ כאן