רשות ני"ע מציעה יצירת רשימת מסחר נפרדת - מבקשת מהציבור להגיב

במסגרת ההקלות שבוחנת רשות נירות ערך לחברות קטנות, הוצע להקים רשימה של החברות הקטנות במקביל לרשימה הראשית
גיא בן סימון | (3)
נושאים בכתבה רשות ניירות ערך

הטענות הבלתי פוסקות לגבי רגולציה מכבדת בשוק ההון, שהצליחה להבריח מספר חברות, הביאו את רשות ניירות ערך לגבש הקלות מסויימות לחברות הנסחרות בתל אביב. הרשות הודיעה כי תבחן להקל על חברות בדיווח התוצאות הכספיות לרבעונים וכעת היא מבקשת את תגובת הציבור להקלות, שאותן יוכל למסור עד ה-15 באוקטובר.

נראה כי רוחו של מנכ"ל הבורסה יוסי ביינארט, ששימש בין היתר כנשיא בורסת NADEX, הביאה את רשות ניירות להציע רשימה נפרדת של החברות שייבחרו לאמץ את ההקלות. מדובר בביטול חובת הדיווח לרבעון הראשון והשני, תוך מתן דגש רבעוני בדו"ח של מחצית השנה והשנה כולה. הרשימה של החברות שיאמצו את ההקלות תיקרא "הרשימה הכללית" בעוד יתר התאגידים ייסחרו ברשימה הראשית ששמה יהיה "רשימת העילית" - ממש כמו בחו"ל. שעות המסחר יהיו זהות ותואמות לשעות המסחר כיום.

ההקלות שמוצעות למעשה נוגעות לתאגיד קטן - זה ששווי השוק שלו נמוך מ-300 מיליון שקל. בנטרול החברות הדואליות, אשר כפופות לכללי דיווח למשטר זר, עולה כי ההקלה המוצעת תקפה ל-60% מהחברות בתל אביב שיוכלו לבחור האם להיכנס לרשימה וליהנות מהקלות בדיווח הרבעוני. לטענת הרשות, ההקלה לתאגידים קטנים עשויה להביא לשיפור בפעילותם העסקית, כאשר לצד החיסכון בעלויות כספיות ישירות, מנהלי אותם תאגידים יוכלו להקדיש זמן רב יותר לניהול הפעילות התפעולית, לקידום השקעות חדשות ולצמיחה עסקית.

בין היתר, מבקשת רשות ניירות ערך לקבל את הערות הציבור באשר לאפשרות מתן ההקלה גם לתאגידים אשר הנפיקו לציבור אגרות חוב בהיקף מצומצם של עד 200 מיליון שקל, כמו גם להיקף המידע אשר ייכלל בדוח דגשים רבעוניים.

מהרשות נמסר: "הצעת רשות ניירות ערך למדרג רגולציה עולה בקנה אחד עם המגמה הקיימת כיום בקרב רגולטורים בעולם לעודד ולבסס תאגידים קטנים נוכח ההכרה בתרומתם הרבה לשוק ההון ולכלכלה. כמו כן, ההצעה עולה בקנה אחד עם פרויקטים נוספים אותם מקדמת רשות ניירות ערך שעניינם מתן הקלות לתאגידים בעלי מאפיינים ייחודיים ופיתוח שוק ההון".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    שורט רואי חשבון ממונף !! :] (ל"ת)
    ליאת 23/08/2015 18:47
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    איתן 23/08/2015 15:52
    הגב לתגובה זו
    תוכל בבקשה להפנות את הקוראים לקישור של ההודעה הזו מטעם הבורסה, כדי שנוכל להגיב לרשות לני"ע בנוגע להצעה הזו. נראה לי שמנכ"ל הבורסה מיואש ויורה לכל מיני כיוונים, ודווקא הפתרון הזה עלול לפגוע בשקיפות של החברות מול המשקיעים . מה זה לקבל פעמיים בשנה בלבד דו"ח על החברה שאתה מושקע בה ? ועוד על 60% מהחברות הנסחרות .... בתוך פרק הזמן הארוך שיעבור מדו"ח אחד למשנהו יכולים להתרחש ארועים רבים בחברה, ובפרט בחברות קטנות שאותן מנסים להכליל ברשימה.
  • 1.
    אסף 23/08/2015 11:40
    הגב לתגובה זו
    הקלות רגולטוריות בבורסה צריך לתת למשקיעים ולא לחברות. ההקלה הזאת רק תיתן להם להסתיר מידע מהמשקיעים. כרגיל בחולונות הגבוהים שוכחים מהמשקיעים ומחפשים דרכים לתעתע בהם. בושה!!!
אלפרד אקירוב
צילום: תמר מצפי
ראיון

אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה, אני לא עובד בטוריה"

אקירב על ההשקעה בכלל, על עסקת מקס - "עסקת מקס היא עסקה מצוינת. בזמנו חשבתי אחרת", על אלרוב נדל"ן, על מלונאות ועל היתר השליטה בכלל - "מי שבעסקים לא מוותר"

הדס מגן |
נושאים בכתבה אלפרד אקירוב כלל

שנתיים אחרי שהתנגד נמרצות לרכישת מקס על ידי כלל ביטוח, אלפרד אקירוב, המחזיק ב-14.34% ממניות כלל באמצעות חברת אלרוב נדל"ן שבשליטתו, מודה שזו הייתה עסקה מצוינת לכלל. זאת למרות שבזמנו יצא נגדה בכל הכוח וניהל מאבק מול המנכ"ל שהוביל את העסקה, יורם נווה. אקירוב אף איים לתבוע את הדירקטורים של כלל שתמכו בעסקה.

דוחות אלרוב נדל"ן שפורסמו השבוע הראו כי האחזקות בכלל וכן האחזקות בבנק לאומי (4.7%) הניבו לאלרוב רווח של 1.05 מיליארד שקל בתיק ניירות הערך שלה. החברה סיכמה את תשעת החודשים הראשונים של 2025 ברווח נקי של 925 מיליון שקל, פי 30.8 בהשוואה לרווח נקי של 30 מיליון שקל בינואר-ספטמבר 2024.

אפשר לומר שאתה מצטער שהתנגדת בזמנו לעסקת מקס?

"אין לי מה להצטער. נכון להיום, זו עסקה מצוינת. כל דבר בעיתו. אז חשבתי אחרת, היום אני חושב אחרת."

התייחסת לכך שכלל היא חברת הביטוח היחידה שיש לה חברת אשראי, מה שמעניק לה יתרון על פני האחרות.

"אלא אם גם הן יקנו, אבל אין מה לקנות יותר כי הכול מכור. אני חושב שזו עסקה מצוינת ולכלל יש יתרון שיש לה חברת כרטיסי אשראי."

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

לפידות זינקה 9.2%, בריינסוויי ב-8.3%; תמר איבדה 5.4% - המדדים ננעלו בירוק

לאחר שנתניהו הגיש בקשת חנינה לנשיא הרצוג, הבורסה הגיבה חזק ועלתה לאור סיום אפשרי של הסאגה הפוליטית-משפטית הארוכה; בריינסוויי זינקה כהמשכו של ארביטראז' ומומנטום חיובי; ווישור, לפידות וסאמיט כולן דיווח על תוצאות טובות ביום האחרון של עונת הדוחות לרבעון השלישי - ומי דיווחו במהלך הסופ"ש? 

מערכת ביזפורטל |

המדדים ננעלו בעליות, כשת"א 35 הוסיף 1% בעוד ת"א 90 מתחזק ב-1.7%.

בהסתכלות ענפית ת"א בנקים עלה 1.4%, בעוד ת"א ביטוח הוסיף גם הוא שיעור דומה. ת"א נפט וגז עלה 0.15%. ת"א ביטחוניות מוסיף 1.2%.

המגמה חיובית גם בנדל"ן - ת"א נדל"ן מוסיף 1.4% בעוד מדד יזמיות הבניה מתחזק ב-1.7%.



"זה הזמן לממש מניות - רמת המחירים נכונה למימוש" - ביום שלישי בוועידה הכלכלית של ביזפורטל תשמעו מומחי השקעות שמסבירים למה זה הזמן לממש - לפרטים והרשמה


במהלך היום התחזקו המדדים, לאור הדיווח כי נתניהו הגיש בקשה לחנינה. ראש הממשלה נתניהו הגיש בשבוע שעבר בקשת חנינה לנשיא יצחק הרצוג, כך הודיע היום בית הנשיא. בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

בלי קשר לימין ושמאל, הבורסה עולה כי היא רוצה שהמשפט יהיה מאחוריה. המשפט הוא אחד הגורמים המקצינים, המפלגים והרגישים ביותר בתוך החברה הישראלית. ישראל בלי המשפט הזה היא ישראל אולי יותר מאוחדת, פחות מחולקת. לבורסה זה טוב. אחת הסיבות שסבלנו עוד לפני המלחמה מביקורת של גופי הדירוג היא הפילוג בעם, השסע החברתי. זה יכול לרכך את השסע.  

הבקשה הזאת חריגה והיא מגיעה בזמן שההליך המשפטי נגד נתניהו בעיצומו. לפי הבקשה, שהועברה באמצעות סנגורו עו״ד עמית חדד, נתניהו מוכן לוותר על הזכות שלו להוכיח את חפותו במשפט כדי לאפשר פיוס לאומי ולהקדיש את הזמן שלו לאתגרים הביטחוניים והמדיניים של ישראל. בית הנשיא הבהיר שמדובר בבקשה יוצאת דופן שתישקל בכובד ראש ותעבור תחילה לבחינת מחלקת החנינות במשרד המשפטים. רק לאחר מכן תעבור לידי היועצת המשפטית של בית הנשיא, ובהמשך תובא לשיקול דעתו של הרצוג. 

עו"ד חדד הדגיש שנתניהו משוכנע שבסופו של דבר היה מזוכה, אבל הוא מעדיף להציב את טובת הכלל לפני טובתו האישית. הצעד מגיע בזמן שישראל מתמודדת עם אתגרים מדיניים מהותיים, ובזמן שהמשפט גוזל חלק ניכר מלו"ז ראש הממשלה. הסנגור ציין כי הדיונים מתנהלים בקצב מוגבר, כמעט כל ימות השבוע, מה שמקשה על נתניהו לנהל את ענייני המדינה. מנגד, הבקשה כבר מעוררת ויכוח ציבורי חריף. מתנגדים לה רואים בה ניסיון לעקוף את מערכת המשפט ולהתחמק מהכרעה שיפוטית. אחרים סבורים שמדובר באקט אחראי שנועד למנוע קרע לאומי עמוק. ההחלטה נמצאת עכשיו בידיים של הנשיא הרצוג האם להעניק את החנינה ולסיים את ההליך, או להניח למערכת המשפט לעשות את שלה עד להכרעה.