המפקח על הבנקים דודו זקן יסיים את תפקידו ביוני לאחר כהונה של 4.5 שנים

בקרוב נגידת בנק ישראל תודיע על הקמת ועדת איתור. "יש לפני עוד עבודה רבה ומוקדם לומר מילות סיום"
לירן סהר | (7)
נושאים בכתבה דודו זקן

חילוף בצמרת בנק ישראל: המפקח על הבנקים, דוד זקן, הודיע לנגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, על רצונו לסיים את תפקידו בסוף המחצית הראשונה של השנה, ב-30 ביוני 2015, בתום ארבע וחצי שנים בתפקיד. לאור זאת, הנגידה תודיע בקרוב על הקמת ועדת איתור לבחירת המפקח הבא.

זקן החל את דרכו בבנק ישראל לפני כ-25 שנים, והחל מה-1 בינואר 2011 הוא מכהן כמפקח על הבנקים וכחבר הנהלת הבנק. זקן עמד בראש הצוות הבינמשרדי לבחינת הגברת התחרותיות במערכת הבנקאות, שמונה על ידי שר האוצר ונגיד בנק ישראל. במסגרת תפקידו הוא חבר ב- Financial Stability Board Regional Consultative Group for Europe וכיהן כחבר במספר ועדות בין משרדיות, בהן ועדת הריכוזיות והוועדה להסדרי חוב.

צעדים להפחתת הריכוזיות והקטנת הסיכונים במשכנתאות

תחת ניהולו אימץ הפיקוח את כללי באזל 3 לחיזוק כריות ההון והנזילות ולהפחתת המינוף של הבנקים, במקביל ליישומם של סטנדרטים בנקאיים בינלאומיים בתחום ניהול הסיכונים פיננסיים ותפעוליים. בנוסף, ננקטו צעדים להפחתת הריכוזיות בתיק האשראי הבנקאי, ולהקטנת הסיכונים הגלומים במשכנתאות, הן ללווים והן לבנקים. זקן קידם את הטיפול בסיכוני הסייבר על ידי הפיקוח על הבנקים ופעל לחיזוק שיתוף הפעולה בין כל הגורמים הלאומיים העוסקים בנושא.

בבנק ישראל מוסרים כי בתחום היחסים שבין הבנק ללקוח פעל זקן ליישום המלצות הצוות לבחינת הגברת התחרותיות במערכת הבנקאות, לרבות: קידום צ'ארטר לרישוי אגודות בנקאיות; התקנת הוראות שמאפשרות פתיחת חשבונות באמצעות האינטרנט; הקלת המעבר מבנק לבנק; שיפור הגילוי ללקוח באמצעות דוח שנתי מרוכז (תעודת זהות בנקאית); הפחתה ופישוט התשלום בגין שירותים בנקאיים בעו"ש באמצעות שירות המסלולים, ביטול והפחתת עמלות שונות, ועוד.

זקן: "מרגיש תחושת סיפוק"

המפקח על הבנקים, דוד זקן: "בתחילת הקדנציה הצבתי לפיקוח יעדים הן בתחום היציבות והן בתחום יחסי בנק-לקוח. בתום קדנציה מלאה, שאף הוארכה לצורך השלמה וקידום המשימות, אני גאה בהשגת היעדים ועומד לסיים תקופה ארוכה בפיקוח, בתחושת סיפוק. יש לפני עוד עבודה רבה ומוקדם לומר מילות סיום ודברי תודה".

נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג: "אני רוצה להודות לדודו זקן על המנהיגות, המקצועיות, היושרה והנחישות בה הוביל את הפיקוח על הבנקים. דודו עבד מתוך הכרה עמוקה בהיותו משרת ציבור, הפועל אך ורק לטובת הציבור, ומתוך תחושת שליחות זו הוא פעל ללא ליאות לחיזוק היציבות של המערכת הבנקאית, ובמקביל, באופן עקבי ובלתי מתפשר, להגברת התחרות וההוגנות של המערכת כלפי הציבור ולטובתו".

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    יש לחקור את דודו זקן על חלקו בהסתרת פרשת לאומי ! (ל"ת)
    אורי 01/02/2015 16:57
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    ברןך שפטרנו מעונשו של זה ! ישן ונחר כל המשמרת ! (ל"ת)
    אורי 01/02/2015 16:56
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    נבון 01/02/2015 14:20
    הגב לתגובה זו
    אחרי שדאגת לחזק אותם על חשבוננו , איזה בנק הבטיח ל עבודה ??? את תדאג כל מי שהיה לפניך מסודר כמוך
  • לקחת לי את המילים מהמקלדת... (ל"ת)
    הכינו את הבונוסים!! 01/02/2015 14:33
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    פיקוח שמיקוח 01/02/2015 12:44
    הגב לתגובה זו
    נראה כמה מהר תסתובב לו הדלת ......
  • 2.
    דוג 01/02/2015 12:29
    הגב לתגובה זו
    ז"א לא עשה כלום מלבד חשבון הבנק שלו ועתידודרך צליחה
  • 1.
    אנונימי 01/02/2015 11:28
    הגב לתגובה זו
    - תחת פיקוחו, התחרותיות לא הוגברה - הנטל של עלויות הבנקים לא נעשה קטן יותר - ההפך - שיטות בנקאות חדשות לא הוחדרו - המחירים לא ירדו - הפעילות עבור הצרכן לא התייעלה בצורה מהותית בהשוואה לענפים אחרים - הבנק הקואפרטיבי אופק לא נתמך ולא עודד - בועת הבנקים לא התפוצצה אלא גדלה עוד ועוד מה טוב עשה המפקח?
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני
דוחות

אלקטרה: ההכנסות גדלו אבל הרווח נחתך בחצי

הכנסות אלקטרה עלו ברבעון השלישי, אך הרווחיות נשחקה בצורה חדה בעקבות הפסד תפעולי במגזר הפרויקטים והתשתיות בישראל שחתכו כמעט בחצי את הרווח הנקי ביחס לרבעון המקביל

תמיר חכמוף |


אלקטרה מפרסמת את הדוחות לרבעון השלישי של 2025 ומצביעה על מגמה מדאיגה. למרות עלייה דו ספרתית בהכנסות ל-3.47 מיליארד שקל, הרווח התפעולי נשחק בצורה חדה והסתכם ב-62 מיליון שקל בלבד, לעומת 115 מיליון שקל ברבעון המקביל. ה-EBITDA ירד בהתאם ל-182 מיליון שקל, לעומת 228 מיליון שקל אשתקד. בשורה התחתונה, הרווח הנקי ירד ל-35 מיליון שקל, כמעט חצי מהרווח שנרשם ברבעון המקביל שעמד על 66 מיליון שקל.

הגורם המרכזי לשחיקה הוא מגזר פרויקטי המבנים והתשתיות בישראל, תחום הפעילות הגדול ביותר של אלקטרה. המגזר אמנם הציג הכנסות של כ-1.49 מיליארד שקל, אך עבר להפסד תפעולי של 54 מיליון שקל, לעומת רווח של 9 מיליון שקל באותה תקופה ב-2024. כלומר, הפרויקטים בישראל, שהיו מנוע רווח בעבר, הפכו ברבעון הזה למשקולת משמעותית.

מול התמונה הזו, תחומי הפעילות האחרים לא הצליחו לאזן את הנטל. פרויקטים למבנים ושירותים בחו"ל שמרו על יציבות עם רווח תפעולי של 13 מיליון שקל. מגזר תפעול ואחזקה הציג רווח נאה של 65 מיליון שקל, תחום הפיתוח והקמה של נדל"ן לזכיינות (PPP) הוסיף 13 מיליון שקל וזכיינות תרמה 31 מיליון שקל (הגידול נובע בעיקר מרווח הון שנרשם ממכירת החזקות הקבוצה בזכיין של פרויקט קריית הממשלה בנתניה בתקופת הדוח).

לשחיקה בשורה התפעולית מצטרפת גם עלייה עקבית בהוצאות ההנהלה והכלליות, שקפצו ל-129 מיליון שקל לעומת 99 מיליון שקל ברבעון המקביל. כך, גם במקומות שבהם הפעילות יציבה, הוצאות המטה מכרסמות ברווחיות.

צבר העבודות, ליום 30 בספטמבר 2025, עומד על כ-38.8 מיליארד שקל


דבר החברה

איתמר דויטשר, מנכ"ל קבוצת אלקטרה: "במהלך הרבעון נמשכה הצמיחה בהכנסות במגזרי הפעילות של הקבוצה. במגזר הפרויקטים למבנים ותשתיות בחו"ל נמשכה מגמת ההתחזקות של הפעילות שלנו בארה"ב, המתבטאת בגידול משמעותי בהכנסות וברווחיות ובקפיצת מדרגה של צבר העבודות שלנו. למגמות חזקות אלה תרמה הרכישה המוצלחת של חברת PJM בתחילת השנה.

בנקים קרדיט מערכתבנקים קרדיט מערכת

מניות הבנקים המומלצות - ומי לא מומלצת?

האנליסטים של ברקליס ממליצים על שלושה מתוך ארבעת הבנקים הגדולים שהם מכסים: "פוטנציאל תשואה של עד 18%", מניית לאומי מועדפת וגם - מה התשואות הצפויות במניות ומה התחזית קדימה?

מנדי הניג |

האנליסטים של ברקליס בהמלצת תשואת יתר למניית לאומי, הפועלים ודיסקונט לאחר עונת דוחות חזקה. התשואה הממוצעת להון עומד על ממוצע של 16.3% ברבעון, צמיחת האשראי דו-ספרתית ויחסי יעילות הבנקים ממשיכים להשתפר. מהם מחירי היעד והסיכונים?

האנליסטים טבי רוזנר וכריס ריימר משמרים את הדירוג החיובי על הסקטור ואת המלצת התשואת יתר על שלושה מתוך ארבעת הבנקים שהם מכסים: לאומי, הפועלים ודיסקונט. על מזרחי-טפחות נשמרת המלצת החזק. 

"אנחנו ממשיכים לראות את הבנקים הישראליים כאטרקטיביים ורואים פוטנציאל להמשך עליית ערך", כותבים רוזנר וריימר, "עליית הערך מונעת על ידי תשואה להון גבוהה יותר ויחסי הוצאות-הכנסות נמוכים משמעותית, בהובלת צמיחת אשראי חד-ספרתית גבוהה ואיכות נכסים טובה".

רבעון חזק שעלה על התחזיות

עונת הדוחות לרבעון השלישי הסתיימה עם תוצאות שהכו את הציפיות. לפי ברקליס, הבנקים הציגו צמיחת אשראי מוצקה ותשואה על ההון שעלתה על האומדנים. ה-ROE הממוצע ברבעון עמד על 16.3%, גבוה ב-40 נקודות בסיס מהתחזית. צמיחת האשראי הסתכמה ב-3% רבעונית ו-11% שנתית, לעומת אומדן של 10%.

הרווח הנקי של הבנקים עלה ב-17% בממוצע בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. בנטרול רווח חד-פעמי שרשם בנק הפועלים מפשרה משפטית, העלייה עמדה על 12%. ההכנסות שאינן מריבית זינקו ב-35% בממוצע, כאשר כל ארבעת הבנקים הציגו גידול בסעיף זה.