המפקח על הבנקים דודו זקן יסיים את תפקידו ביוני לאחר כהונה של 4.5 שנים

בקרוב נגידת בנק ישראל תודיע על הקמת ועדת איתור. "יש לפני עוד עבודה רבה ומוקדם לומר מילות סיום"

לירן סהר | 01/02/2015 10:33 (7)

נושאים בכתבה דודו זקן

חילוף בצמרת בנק ישראל: המפקח על הבנקים, דוד זקן, הודיע לנגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, על רצונו לסיים את תפקידו בסוף המחצית הראשונה של השנה, ב-30 ביוני 2015, בתום ארבע וחצי שנים בתפקיד. לאור זאת, הנגידה תודיע בקרוב על הקמת ועדת איתור לבחירת המפקח הבא.

זקן החל את דרכו בבנק ישראל לפני כ-25 שנים, והחל מה-1 בינואר 2011 הוא מכהן כמפקח על הבנקים וכחבר הנהלת הבנק. זקן עמד בראש הצוות הבינמשרדי לבחינת הגברת התחרותיות במערכת הבנקאות, שמונה על ידי שר האוצר ונגיד בנק ישראל. במסגרת תפקידו הוא חבר ב- Financial Stability Board Regional Consultative Group for Europe וכיהן כחבר במספר ועדות בין משרדיות, בהן ועדת הריכוזיות והוועדה להסדרי חוב.

צעדים להפחתת הריכוזיות והקטנת הסיכונים במשכנתאות

תחת ניהולו אימץ הפיקוח את כללי באזל 3 לחיזוק כריות ההון והנזילות ולהפחתת המינוף של הבנקים, במקביל ליישומם של סטנדרטים בנקאיים בינלאומיים בתחום ניהול הסיכונים פיננסיים ותפעוליים. בנוסף, ננקטו צעדים להפחתת הריכוזיות בתיק האשראי הבנקאי, ולהקטנת הסיכונים הגלומים במשכנתאות, הן ללווים והן לבנקים. זקן קידם את הטיפול בסיכוני הסייבר על ידי הפיקוח על הבנקים ופעל לחיזוק שיתוף הפעולה בין כל הגורמים הלאומיים העוסקים בנושא.

בבנק ישראל מוסרים כי בתחום היחסים שבין הבנק ללקוח פעל זקן ליישום המלצות הצוות לבחינת הגברת התחרותיות במערכת הבנקאות, לרבות: קידום צ'ארטר לרישוי אגודות בנקאיות; התקנת הוראות שמאפשרות פתיחת חשבונות באמצעות האינטרנט; הקלת המעבר מבנק לבנק; שיפור הגילוי ללקוח באמצעות דוח שנתי מרוכז (תעודת זהות בנקאית); הפחתה ופישוט התשלום בגין שירותים בנקאיים בעו"ש באמצעות שירות המסלולים, ביטול והפחתת עמלות שונות, ועוד.

זקן: "מרגיש תחושת סיפוק"

המפקח על הבנקים, דוד זקן: "בתחילת הקדנציה הצבתי לפיקוח יעדים הן בתחום היציבות והן בתחום יחסי בנק-לקוח. בתום קדנציה מלאה, שאף הוארכה לצורך השלמה וקידום המשימות, אני גאה בהשגת היעדים ועומד לסיים תקופה ארוכה בפיקוח, בתחושת סיפוק. יש לפני עוד עבודה רבה ומוקדם לומר מילות סיום ודברי תודה".

נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג: "אני רוצה להודות לדודו זקן על המנהיגות, המקצועיות, היושרה והנחישות בה הוביל את הפיקוח על הבנקים. דודו עבד מתוך הכרה עמוקה בהיותו משרת ציבור, הפועל אך ורק לטובת הציבור, ומתוך תחושת שליחות זו הוא פעל ללא ליאות לחיזוק היציבות של המערכת הבנקאית, ובמקביל, באופן עקבי ובלתי מתפשר, להגברת התחרות וההוגנות של המערכת כלפי הציבור ולטובתו".

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

6.
יש לחקור את דודו זקן על חלקו בהסתרת פרשת לאומי ! (ל"ת)
אורי 01/02/2015 16:57
הגב לתגובה זו
5.
ברןך שפטרנו מעונשו של זה ! ישן ונחר כל המשמרת ! (ל"ת)
אורי 01/02/2015 16:56
הגב לתגובה זו
4.
נבון 01/02/2015 14:20
הגב לתגובה זו
אחרי שדאגת לחזק אותם על חשבוננו , איזה בנק הבטיח ל עבודה ??? את תדאג כל מי שהיה לפניך מסודר כמוך
לקחת לי את המילים מהמקלדת... (ל"ת)
הכינו את הבונוסים!! 01/02/2015 14:33
הגב לתגובה זו
3.
פיקוח שמיקוח 01/02/2015 12:44
הגב לתגובה זו
נראה כמה מהר תסתובב לו הדלת ......
2.
דוג 01/02/2015 12:29
הגב לתגובה זו
ז"א לא עשה כלום מלבד חשבון הבנק שלו ועתידודרך צליחה
1.
אנונימי 01/02/2015 11:28
הגב לתגובה זו
- תחת פיקוחו, התחרותיות לא הוגברה - הנטל של עלויות הבנקים לא נעשה קטן יותר - ההפך - שיטות בנקאות חדשות לא הוחדרו - המחירים לא ירדו - הפעילות עבור הצרכן לא התייעלה בצורה מהותית בהשוואה לענפים אחרים - הבנק הקואפרטיבי אופק לא נתמך ולא עודד - בועת הבנקים לא התפוצצה אלא גדלה עוד ועוד מה טוב עשה המפקח?

צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות

הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר | 14/12/2025 10:47

נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:

להמשך הכתבה לחץ כאן