המפקח על הבנקים דודו זקן יסיים את תפקידו ביוני לאחר כהונה של 4.5 שנים
חילוף בצמרת בנק ישראל: המפקח על הבנקים, דוד זקן, הודיע לנגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, על רצונו לסיים את תפקידו בסוף המחצית הראשונה של השנה, ב-30 ביוני 2015, בתום ארבע וחצי שנים בתפקיד. לאור זאת, הנגידה תודיע בקרוב על הקמת ועדת איתור לבחירת המפקח הבא.
זקן החל את דרכו בבנק ישראל לפני כ-25 שנים, והחל מה-1 בינואר 2011 הוא מכהן כמפקח על הבנקים וכחבר הנהלת הבנק. זקן עמד בראש הצוות הבינמשרדי לבחינת הגברת התחרותיות במערכת הבנקאות, שמונה על ידי שר האוצר ונגיד בנק ישראל. במסגרת תפקידו הוא חבר ב- Financial Stability Board Regional Consultative Group for Europe וכיהן כחבר במספר ועדות בין משרדיות, בהן ועדת הריכוזיות והוועדה להסדרי חוב.
צעדים להפחתת הריכוזיות והקטנת הסיכונים במשכנתאות
תחת ניהולו אימץ הפיקוח את כללי באזל 3 לחיזוק כריות ההון והנזילות ולהפחתת המינוף של הבנקים, במקביל ליישומם של סטנדרטים בנקאיים בינלאומיים בתחום ניהול הסיכונים פיננסיים ותפעוליים. בנוסף, ננקטו צעדים להפחתת הריכוזיות בתיק האשראי הבנקאי, ולהקטנת הסיכונים הגלומים במשכנתאות, הן ללווים והן לבנקים. זקן קידם את הטיפול בסיכוני הסייבר על ידי הפיקוח על הבנקים ופעל לחיזוק שיתוף הפעולה בין כל הגורמים הלאומיים העוסקים בנושא.
בבנק ישראל מוסרים כי בתחום היחסים שבין הבנק ללקוח פעל זקן ליישום המלצות הצוות לבחינת הגברת התחרותיות במערכת הבנקאות, לרבות: קידום צ'ארטר לרישוי אגודות בנקאיות; התקנת הוראות שמאפשרות פתיחת חשבונות באמצעות האינטרנט; הקלת המעבר מבנק לבנק; שיפור הגילוי ללקוח באמצעות דוח שנתי מרוכז (תעודת זהות בנקאית); הפחתה ופישוט התשלום בגין שירותים בנקאיים בעו"ש באמצעות שירות המסלולים, ביטול והפחתת עמלות שונות, ועוד.
- עתירה נגד המפקח על הבנקים: חשוף את הפרטים המלאים של המשכנתאות בישראל
- חייבים לבנק: 239 אלף תיקים - כמה על פיגורי משכנתא?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
זקן: "מרגיש תחושת סיפוק"
המפקח על הבנקים, דוד זקן: "בתחילת הקדנציה הצבתי לפיקוח יעדים הן בתחום היציבות והן בתחום יחסי בנק-לקוח. בתום קדנציה מלאה, שאף הוארכה לצורך השלמה וקידום המשימות, אני גאה בהשגת היעדים ועומד לסיים תקופה ארוכה בפיקוח, בתחושת סיפוק. יש לפני עוד עבודה רבה ומוקדם לומר מילות סיום ודברי תודה".
נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג: "אני רוצה להודות לדודו זקן על המנהיגות, המקצועיות, היושרה והנחישות בה הוביל את הפיקוח על הבנקים. דודו עבד מתוך הכרה עמוקה בהיותו משרת ציבור, הפועל אך ורק לטובת הציבור, ומתוך תחושת שליחות זו הוא פעל ללא ליאות לחיזוק היציבות של המערכת הבנקאית, ובמקביל, באופן עקבי ובלתי מתפשר, להגברת התחרות וההוגנות של המערכת כלפי הציבור ולטובתו".
- 6.יש לחקור את דודו זקן על חלקו בהסתרת פרשת לאומי ! (ל"ת)אורי 01/02/2015 16:57הגב לתגובה זו
- 5.ברןך שפטרנו מעונשו של זה ! ישן ונחר כל המשמרת ! (ל"ת)אורי 01/02/2015 16:56הגב לתגובה זו
- 4.נבון 01/02/2015 14:20הגב לתגובה זואחרי שדאגת לחזק אותם על חשבוננו , איזה בנק הבטיח ל עבודה ??? את תדאג כל מי שהיה לפניך מסודר כמוך
- לקחת לי את המילים מהמקלדת... (ל"ת)הכינו את הבונוסים!! 01/02/2015 14:33הגב לתגובה זו
- 3.פיקוח שמיקוח 01/02/2015 12:44הגב לתגובה זונראה כמה מהר תסתובב לו הדלת ......
- 2.דוג 01/02/2015 12:29הגב לתגובה זוז"א לא עשה כלום מלבד חשבון הבנק שלו ועתידודרך צליחה
- 1.אנונימי 01/02/2015 11:28הגב לתגובה זו- תחת פיקוחו, התחרותיות לא הוגברה - הנטל של עלויות הבנקים לא נעשה קטן יותר - ההפך - שיטות בנקאות חדשות לא הוחדרו - המחירים לא ירדו - הפעילות עבור הצרכן לא התייעלה בצורה מהותית בהשוואה לענפים אחרים - הבנק הקואפרטיבי אופק לא נתמך ולא עודד - בועת הבנקים לא התפוצצה אלא גדלה עוד ועוד מה טוב עשה המפקח?

האם תיקי השקעות של עשירים מניבים יותר מהשקעות הציבור הרחב?
מי מרוויח יותר בהשקעות - עשירים או הציבור הרחב? השנתיים של אחרי היציאה מהקורונה היו טובות יותר באפיקים שסף הכניסה אליהם גבוה מאד, אלו המיועדים לעשירים בלבד. אך בהמשך האפיקים הסחירים כמו S&P 500 או מדד ת"א 125 היו עדיפים. נוצר מצב בו בשלוש השנים האחרונות השקעות הציבור הרחב ניצחו את השקעות העשירים. כשבוחנים את חמש השנים האחרונות - התמונה מתהפכת, העשירים עשו טוב יותר וזאת בהנחה שהם פעלו באפיקים הספציפיים אליהם - קרנות מיוחדות שמשקיעות גם בנכסים לא סחירים.
מה שהכי מעניין, בבדיקת התשואות בשנים האחרונות הוא שבשלוש השנים האחרונות השקעה באפיקים כמעט חסרי סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים.
לפעמים מבט בתוצאות של אפיקי השקעה בלתי סחירים שאינם חשופים לציבור הרחב, נותן הבנה יוצאת דופן הנוגעת לכדאיות השקעה. מידע כזה, היכן כדאי להשקיע לטווחי זמן ארוכים, חשוב ביותר, כי הוא מספק תובנות האם למשל השקעה בנדל"ן עדיפה על הבורסה? האם קרנות הון סיכון עדיפות על השקעה ישירה בנאסד"ק? האם עדיף להשקיע בקרנות של קרנות הנותנות פיזור רחב יותר או שעדיף להתמקד בענפים ספציפיים?
יתכן והמידע המעניין ביותר הוא האם באמת העשירים מצליחים להשיג תשואה גבוהה יותר על כספם לעומת הציבור הרחב? האם עצם העובדה שפתוחים בפניהם אפיקי השקעה שרף הכניסה אליהם גבוה מאד (השקעת מינימום של מיליון שקל או לרוב מיליון דולר), אכן מניב להם תשואה עודפת?
- איפה משקיעים העשירים?
- טראמפ יורד ממס העשירים: "זה רעיון רע, המיליונרים יעזבו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשלוש השנים האחרונות השקעה באפיק חסר סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים

בנק לאומי מצטרף לתוכנית עשיית השוק בבורסה - לראשונה גם באופציות על מניות הבנק
בנק לאומי ישיק תוכנית עשיית שוק ייעודית למניה ולאופציות, בשיתוף עידן מכשירים פיננסיים ופרוקסימה דינמיקס; עושי השוק יחויבו בציטוטים יומיים של 500 אלף שקל לכל הפחות ובמרווח שלא יעלה על 0.2%
הבורסה לניירות ערך מודיעה על התקשרותה עם בנק לאומי בתוכנית עשיית השוק הייעודית (Tailor Made). הבנק יצטרף לתוכנית עשיית השוק הייעודית תוך שהוא ממנה עושי שוק הן למניות הבנק והן לאופציות הסחירות של מניות הבנק. בנק לאומי הוא הבנק הראשון שבוחר ליזום תוכנית
עשיית שוק גם באופציות הבנק. מדובר במהלך חדשני התומך בפיתוח שוק הנגזרים הישראלי במטרה להנגישו למשקיעים כמקובל בעולם.
הבורסה גם מדווחת היום כי בנק לאומי בחר שני גופים פיננסים מובילים עידן מכשירים פיננסים מקבוצת ברק קפיטל ופרוקסימה דינמיקס, כעושי
השוק בתוכנית עשיית השוק הייעודית של הבנק. מדובר בשני גופים פיננסים בולטים בשוק ההון הישראלי, כאשר פרוקסימה מצטרף לראשונה ל- 6 עושי השוק האחרים הפועלים בבורסה הישראלית ונכון לימים אלו קיימים כבר 7 גופים פיננסים הפועלים בתוכניות הנזילות השונות שמפעילה הבורסה.
מניית בנק לאומי היא בעלת שווי השוק הגבוה ביותר בבורסה, עם שווי שוק של כ- 95 מיליארד שקל ובעלת הסחירות הגבוהה ביותר עם כ- 212 מיליון שקל ביום, ב- 90 ימי המסחר האחרונים.
תוכנית עשיית השוק הייעודית (Tailor Made) של הבורסה הינה תוכנית
חדשנית המאפשרת לחברות הציבוריות לבחור מודל עשיית שוק מותאם אישית לצרכיהן. הבנק בחר לאמץ את התוכנית הן למניות הבנק והן לאופציות הסחירות של הבנק, וזאת במטרה לייצר ערך עבור המשקיעים המקומיים והזרים, באמצעות הגדלת הכמויות המצוטטות בספר הפקודות וצמצום מרווחי הציטוט
בכמויות גדולות, יותר מהקיים כיום.
- דיסקונט יתן לכם 25 שקל בחודש וירוץ לעשות קמפיין באיילון
- בנק לאומי הרוויח 2.6 מיליארד שקל ברבעון, התשואה 16.2% על ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני הגופים הפיננסים שיבצעו את עשיית השוק יחוייבו לצטט מדי יום בספר הפקודות של מניית הבנק בהיקף מינימלי של 500 אלף ש"ח ובמרווח שלא יעלה על 0.2%. מדובר על ערכי שיא של נזילות שנקבעו
למניה בבורסה בתל אביב עד היום. ציטוטים אלו עשויים להביא להגדלה משמעותית של רמות הנזילות במניות הבנק, להוזלת עלויות הקנייה והמכירה עבור המשקיעים ולהגברת האטרקטיביות של המניה עבור שחקנים מוסדיים, בינלאומיים והציבור הרחב.