עתירה נגד המפקח על הבנקים: חשוף את הפרטים המלאים של המשכנתאות בישראל

ראש מכון אלרוב מאוניברסיטת ת"א דורש מידע על סוגי הנכסים והלווים בדומה לנעשה בארה"ב
לירן סהר | (2)

האקדמיה דורשת נתונים מלאים על שוק המשכנתאות בישראל – היום (ג') הוגשה לבית המשפט המחוזי בירושלים עתירה מנהלית נגד המפקח על הבנקים בבנק ישראל, בדרישה לחשיפת כל נתוני המשכנתאות, הניתנות על-ידי הבנקים ונמסרות למפקח על הבנקים במסגרת תפקידו.

לדברי ד"ר דני בן-שחר, ראש מכון אלרוב לחקר הנדל"ן באוניברסיטת תל אביב, אשר הגיש את העתירה,  "שוק המשכנתאות הישראלי מתאפיין במחסור בלתי נסבל בנתונים. מחקר אודות השוק יאפשר ניתוח רציני ומעמיק שיתרום לקידום היעילות וההגינות בהתנהלות השוק. נתונים מקבילים לאלה שביקשנו בעתירה נחשפו כבר לפני ארבעה עשורים בשוק המשכנתאות האמריקאי, וסייעו לחשיפת האפליה שהיתה רווחת במתן משכנתאות על רקע אתני וגיאוגרפי. חשיפת הנתונים אודות המשכנתאות בישראל תאפשר ניתוח ראוי שיסייע למקבלי ההחלטות להוביל את הצעדים הנדרשים למניעת אפשרות לאפלייה במתן הלוואות משכנתא ולהגברת היעילות והתחרותיות בשוק".

הדרישה בעתירה היא להורות למפקח על הבנקים למסור לידי העותר  נתונים הנמצאים ברשותו, הנוגעים להלוואות לדיור (הלוואות משכנתא) המתבצעות בישראל. מדובר בנתונים מפורטים של כל בקשות המשכנתא שהוגשו בישראל משנת 2007 ועד היום. יצוין כי הדרישה למידע מציינת במפורש, כי לא נדרשים פרטים מזהים כלשהם של הלווים ולפיכך אין בחשיפת המידע משום פגיעה בפרטיות הלווים.

המידע המבוקש כולל, בין השאר, פרטים אודות הנכס נשוא ההלוואה (כמו סוג הנכס, ערכו והישוב בו ממוקם הנכס), פרטים אודות הלווה (הכנסה, גיל , מין, מצב תעסוקתי ומשפחתי) ופרטים אודות ההלוואה (שם הבנק המלווה, סכום ההלוואה שנדרש ושאושר, מסלולי ההלוואה לרבות הריבית בכל מסלול, משך פירעון ההלוואה, האם בקשת ההלוואה אושרה/נדחתה ובאם נדחתה – מה היתה סיבת הדחייה).

המפקח על הבנקים  סירב עד כה למסור מידע מפורט על שוק המשכנתאות בישראל בין היתר בשל חשש לכאורה לפגיעה בפרטיותם של הלווים וכן באינטרסים המסחריים של הבנקים.  הממונה על חופש המידע אמר כי  לא ניתן להיענות לבקשה לפירסום הנתונים עקב חשש לפגיעה בפרטיות הלווים, חשש לפגיעה באינטרס מסחרי של הבנקים, פגיעה בחובת הסודיות החלה על המפקח על הבנקים וכן חשש לשיבוש התפקוד של הפיקוח על הבנקים. עוד ציין כי הוא בחן את האפשרות לגלות חלק מהמידע, אלא שלדבריו הדבר אינו אפשרי משום שהוא כרוך בהשקעת משאבים בלתי סבירה והכבדה ניכרת על עבודתו של הפיקוח על הבנקים.

לטענת העותר, תשובותיו של המפקח על הבנקים במכתב זה, אינן עולות בקנה אחד עם הדרישה של חוק חופש המידע, עם ההכרה בדבר חשיבות האינטרס הציבורי בנושא והן עמומות ואינן מספקות הסברים מלאים. העתירה מתייחסת במפורט לכל טענה שהועלתה על ידי המפקח על הבנקים ומציגה את הבעייתיות הכרוכה בה.

בהקשר לפרטים מזהים אודות הלווים וכן אודות הלוואות המשכנתא הניתנות על ידי הבנקים, מציין בן שחר, כי חלק מהנתונים כבר גלויים לציבור, בהיותם חלק ממאגרי רישום המקרקעין (נסח טאבו) החשופים לכל דורש. אולם, נתונים אלה אינם נגישים במרוכז לצורך מחקרי ולפיכך, באופן מעשי, לא מתאפשר ניתוח אקדמי מעמיק של הנתונים. חשוב מכך, העותר אינו מבקש כל פרט שעשוי לזהות באופן אישי את מי מנוטלי המשכנתאות.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

כיום מפרסם המפקח על הבנקים דוחות חודשיים, הכוללים נתוני מאקרו כלליים על הלוואות המשכנתא, הניתנות על ידי הבנקים. דוחות אלה חושפים מידע כללי ודל, שאינו מאפשר שקיפות וקבלת תמונה מהימנה על שוק המשכנתאות ואינו מאפשר מחקר אקדמי מעמיק וראוי של שוק המשכנתאות. כך, למשל, המידע זה אינו מאפשר ניתוח ומעקב אחר התנהלות הבנקים בעניין אפליה בין הלווים על בסיס גיאוגרפי (מרכז מול פריפרייה) ולאום (יהודים מול ערבים).

 

בעתירה מובא מידע בנוגע למדיניות פרסום נתוני משכנתאות בעולם. בארה"ב נחקק בשנת 1975 חוק שייעודו להביא לחשיפת מידע בנוגע לשוק משכנתאות בתחום הדיור . החוק  -  Home Mortgage Disclosure Act, מחייב בנקים ומוסדות פיננסיים לחשוף לציבור הרחב מידע מקיף בנוגע להלוואות משכנתא הניתנות על ידם. החוק האמריקאי משמש דוגמא מובהקת לחשיפת מידע כאמצעי למיגור אפליה כנגד קבוצות מיעוט בשוק המשכנתאות. בן שחר מפרט כי על פי הנתונים הרשמיים באתר המועצה הפדרלית לפיקוח פיננסי (FFIEC), בשנת 2013 התקבל מידע מפורט מכ- 7,000 מוסדות פיננסיים שהתייחס לכ- 17 מיליון הלוואות משכנתא.  

 

בן שחר טוען כי מחקר מקיף שנעשה בשנת 2010 על ידי מרכז המחקר בנושא הדיור באוניברסיטת הרווארד סוקר את השפעת החוק האמריקני במלאות 35 שנים לחקיקתו. המחקר מגלה כי לחשיפת המידע היו השלכות מרחיקות לכת על שוק המשכנתאות במספר היבטים ועל תרומת חשיפת המידע לצמצום הפערים ומיגור האפליה על בסיס אתני וגיאוגרפי, שאפיינו את שוק המשכנתאות בארה"ב.

באופן דומה, מדגיש בן שחר, בשנת 2013 משרד האוצר הבריטי חייב שבעה מהמוסדות הפיננסיים המובילים במדינה לחשוף מידע מפורט אודות הלוואות המשכנתא הניתנות על ידם. חשיפת המידע נועדה לחשוף חלוקה בלתי שוויונית של שוק המשכנתאות בבריטניה. חשיפת המידע גילתה כי מספר בנקים גדולים נטו להעדיף באופן מובהק מתן הלוואות לאזורים בהם מתגוררות אוכלוסיות בעלות הכנסה גבוהה, ומפלות לרעה אזורים עניים ללא קשר למאפיינים הספציפיים של מבקשי ההלוואה.

בשנת  2010 הורה בית המשפט בפעם הראשונה בישראל על פרסום נתוני עסקאות הנדל"ן הרשומים במאגר נתוני רשות המסים בעקבות עתירתם דאז של ד"ר דני בן בן-שחר וד"ר אפרת טולקובסקי באמצעות עו"ד אורה בלום מהקליניקה המשפטית באוניברסיטת תל אביב. בית המשפט כזכור קיבל את העתירה ובכך חולל מהפכה באינפורמציה ובמחקר שזרמו לשוק הנדל"ן בחמש השנים האחרונות.

 

העתירה הוגשה באמצעות עו"ד הישאם שבאיטה מהקליניקה המשפטית של הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    מ.ירושלים 15/07/2015 20:48
    הגב לתגובה זו
    בנקים מקורבים למגזר החרדי נותנים ערביות ומענקים שהציבור הרחב היה חולם ,תחשפו כמה שיותר .כל הכבוד
  • 1.
    שוקה 14/07/2015 23:38
    הגב לתגובה זו
    ישר כוח!
שי אהרונוביץ    צילום: דרור סיתהכל
צילום: שי אהרונוביץ צילום: דרור סיתהכל

רשות המסים לא קונה את המשחקים של הקבלנים - דורשת מע"מ על מבצעי 20/80

הקבלנים במשחק כפול - טוענים מול הלמ"ס שאין ירידת מחירים, אבל משלמים מע"מ לפי המחיר פחות ההנחה; רשות המסים: צריך לשלם על המחיר המלא; הנושא מתקרב לבית המשפט

צלי אהרון |

הנה שאלת מיסוי בוערת. יזם מכר דירה ב-3 מיליון שקל - 600 אלף שקל עכשיו ו-2.4 מיליון שקל במסירה עוד שלוש שנים. הוא מגדיר את העסקה כעסקה של 2.7 מיליון שקל, כי זה הערך הנוכחי שלה. הוא בעצם סיפק הנחה של 300 אלף שקל לרוכש. הוא משלם לרשות המס מע"מ לפי המחיר של 2.7 מיליארד שקל. רשות המס טוענת - גם על המרכיב של הכנסות המימון יש לך תשלום מע"מ - שלם על כל ה-3 מיליון שקל.

זאת דרמה גדולה מכיוון שהקבלן-יזם בעצם סיפק הנחה שירה מהמחיר ועכשיו יש לו סוג של קנס נוסף - מע"מ על גובה ההנחה המימונית. יש הצדקה בפעילות של רשות המסים, כשמבחינת הקבלן המחיר הוא המחיר הנקוב (לפני ההנחה שאותה הוא לא חושף), בשוק זה המחיר, ומעבר לכך - בעסקאות כאלו הקבלן הופך לסוג של מממן-חברת מימון שזה העסק שלו ולכן לכאורה חייב במע"מ. 

מדובר על מספרים גדולים בהינתן שנמכרו כך קרוב ל-30 אלף דירות, ונראה שיש כאן מחלוקת שתגיע יחסית מהר לבית המשפט.   

חברת אפגד הגישה בקשה לייצוגית בהיקף של 800 מיליון שקל נגד רשות המסים: אפגד טוענת לאפליה כלפי יזמים שמציעים מבצעי מימון של 80/20 ו־90/10. לטענת החברה נגבה ממנה מע"מ שלא כדין. לגישתה, הרשות מחייבת יזמים במס עסקאות גם בגין רכיב המימון הגלום בעסקאות תשלומים נדחים  מבצעים נפוצים בענף המכירה של דירות קבלן, דוגמת 10/90 או 20/80,  אלא שמדובר בהוצאה מימונית של הרוכש, ולא בהכנסה ליזם, ולכן לא ניתן לראות ברכיב זה חלק ממחיר העסקה לצורכי מע"מ. ל

אפגד מציינת כי לפי גישת רשות המסים עצמה, כאשר מדובר ב"הלוואת קבלן", הלוואה שהרוכש נוטל ישירות מהבנק והמימון מגובה על ידי היזם, רכיב המימון אינו מחויב במע"מ. לעומת זאת, כאשר היזם מציע מבצע תשלומים מובנה שבו הוא עצמו מממן את הדחייה, אזי רכיב הריבית נכלל במחיר העסקה החייב.

החברה טוענת כי אין הצדקה מהותית לאבחנה זו, היות שבשני המקרים מדובר בעסקה זהה מבחינת תכליתה הכלכלית: מכירת דירה עם רכיב מימון הניתן לצורך השלמת העסקה. לטענת החברה, מדובר באפליה בין יזמים שפועלים בשיטות שונות – אך מבצעים עסקאות דומות במהותן.

דירות חדשות
צילום: איציק יצחקי
מחירי הדירות לאן

המשבר מחריף: 20% ירידה במכירת דירות חדשות - ההיצע מספיק לשנתיים ו-7 חודשים

בין מאי ליולי נמכרו 21,640 דירות צניחה של 19.6% לעומת התקופה המקבילה, כשהיצע הדירות הלא מכורות מזנק בשיעור 19% ועומד על 82,530 - מספיק ל-31.1 חודשים של ביקושים - גם בשוק הדירות היד שניה נרשמת ירידה אבל מתונה יותר - במציאות הזאת, נראה שגם הורדת ריבית לא תצליח להחזיר את השוק למסלול

מנדי הניג |

אנחנו מסקרים את שוק הדיור כבר תקופה ארוכה, ובלא מעט מקרים הדגשנו כי המצב בשטח חמור אפילו יותר מזה שעולה מהנתונים הרשמיים של הלמ״ס. והטענה הזאת קיבלה תוקף גם בעונת הדוחות האחרונה, אז יזמיות הנדל״ן פרסמו נתונים על ירידה חדה במכירות ועל התכווצות משמעותית במספר החוזים החדשים שנחתמים. מנכ"ל משרד השיכון תומך בהערכת ביזפורטל: "הירידה במחירי הדירות גדולה יותר ממה שמפרסם הלמ"ס" המשמעות היא שהמגמות לא נשארות רק על הנייר, אלא באות לידי ביטוי ישיר בתזרים של החברות, ביכולת שלהן להניע פרויקטים חדשים וגם ובעיקר בביטחון של המשקיעים.

עכשיו גם נתוני הלמ״ס עצמם לחודשים מאי-יולי מציירים תמונה ברורה ומדאיגה: יש ביקושים נמוכים במיוחד, צניחה במכירת דירות חדשות ועלייה מתונה בלבד בפעילות בשוק היד השנייה וגם זה רק אם נמדוד את יולי מול יולי. בסך הכול נמכרו בתקופה הזאת 21,640 דירות שזאת ירידה של 6% לעומת פברואר-אפריל השנה, ונפילה של כמעט 20% בהשוואה לאותה תקופה בשנה שעברה.

שוק הדירות - תמונת מצב

אם מעמיקים בפילוח הנתונים רואים עד כמה המצב מחמיר מחודש לחודש. שוק הדירות החדשות בשפל היסטורי. 7,430 דירות בלבד נמכרו בשלושת החודשים  ירידה של 15% לעומת הרבעון הקודם ויותר מ-36% ירידה לעומת מאי-יולי 2024. אם מסתכלים על חודש יולי לבד אז אפשר לראות שיפור נקודתי לעומת יוני, אבל בהסתכלות שנתית מדובר בצניחה חדה של מעל 31%. מנגד, שיעור לא מבוטל 27.8% מהמכירות נעשה במסגרת תכניות ממשלתיות מסובסדות, מה שעוד יותר מדגיש את החולשה של השוק החופשי, כי אם לא היו את התכניות הממשלתיות המכירות היו צונחות אפילו יותר.

בשוק היד השנייה, לעומת זאת, התמונה אמנם לא כזאת טובה אבל היא יותר מתונה. בסך הכול נמכרו 14,210 דירות ביד שנייה במאי-יולי שזה מבטא ירידה זניחה של עשירית האחוז לעומת שלושת החודשים שקדמו לה, וירידה של כ-7% בלבד מול התקופה המקבילה בשנה שעברה. גם כאן אם מודדים את יולי לבד אפשר לראות עלייה משמעותית באופן יחסי בקצב העסקאות, מה שמעיד שהרוכשים נוטים לחפש פתרונות מיידיים ונגישים יותר, גם במחיר של לוותר על דירה חדשה מהקבלן.

במקביל, מלאי הדירות הלא־מכורות ממשיך לעלות ומגיע כבר ל-82,530 יחידות זינוק של כ-19% לעומת השנה שעברה. מדובר בהיקף שמגלם 31 חודשי היצע בקצב המכירות הנוכחי, כלומר יותר משנתיים וחצי עד שניתן יהיה לספוג את המלאי הזה. המשמעות עבור היזמים היא לחץ הולך וגובר, והמשמעות עבור השוק כולו היא פוטנציאל לירידת מחירים, בעיקר כשביקושים חדשים מתקשים להתרומם בסביבת ריבית גבוהה ובמצב של אי-ודאות כלכלית. צריכים להבין, שירידת ריבית של רבע אחוז לא תשנה את התמונה הזאת כזה מהר, היא אולי תזריק קצת אופטימיות בשוק אבל כדי לחסל בזה היצע של מלאים צריכים הורדות ריבית מאסיביות וגם מהירות שזה תרחיש שעדיין לא נמצא על השולחן.