מעט מתחת לתחזיות: מדד המחירים לצרכן עלה ב-0.2% בחודש אוגוסט

איילון: "בנק ישראל ימשיך להתמקד בנטרול פצצת מחירי הדיור הגואים". הלמן אלדובי: "מחירי הנדל"ן הגבוהים יתגלגלו גם אל שוק השכירויות"
סהר אביב | (4)

הערב (א') פירסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט. שלא כמו התחזיות, עלה המדד ב-0.2%, כאשר הציפיות המוקדמות חזו כי המדד יעלה בטווח שבין 0.3% ל-0.4% ויושפע בעיקר מסקטור הדיור, הנופש וההלבשה.

הסקטורים שהשפיעו באופן ניכר על המדד בחודש זה היו הדיור שטיפס ב-0.7%, דלק ושמנים לכלי רכב שעלו 2.2% ונופש וטיולים שהתחזקו ב-9.5%.

עליות מחירים נרשמו במיוחד בסעיפי התרבות והבידור (1.6%), הדיור (0.7%), הבריאות (0.5%), התחבורה (%0.3) והמזון (0.2%). ירידות מחירים נרשמו במיוחד בסעיפי הירקות הטריים (3.9%), ההלבשה וההנעלה (3.7%) והתקשורת (0.4%).

המדד ללא ירקות ופירות עלה אף הוא ב-0.2% והגיע לרמה של 102.2 נקודות. המדד ללא אנרגיה עלה ב-0.1% והגיע לרמה של 102.3 נקודות והמדד ללא דיור נותר ללא שינוי ברמה של 101.6 נקודות.

ב-12 החודשים האחרונים (לעומת אוגוסט 2012) עלתה האינפלציה ב-1.3%. מתחילת השנה עלתה האינפלציה ב-1.8%, כאשר המדד ללא ירקות ופירות עלה ב-1.6% והמדד ללא דיור טיפס ב-1.3%.

יניב פגוט מאיילון: "האינפלציה במשק הישראלי בשנה הקרובה צפויה לעמוד במרכז יעד האינפלציה של בנק ישראל ולפיכך הבנק המרכזי יוכל להמשיך ולתמקד בנטרול פצצת מחירי הדיור הגואים ותמיכה בצמיחה הכלכלית במשק".

איילת ניר, כלכלנית ואסטרטגית ראשית בפסגות: "בהעדר סיכונים אינפלציוניים ולמרות התחזקות השקל מאז פחת הסיכון לתקיפה אמריקנית בסוריה, אנו צופים כי הועדה המוניטרית תבחר להותיר את הריבית לחודש אוקטובר ללא שינוי ברמה של 1.25%. זאת לאור ההתייצבות ברמת הפעילות הכלכלית במשק, ההתאוששות האיטית ברמת הפעילות הכלכלית העולמית, ולאור העלייה הנמשכת במחירי הדירות בישראל".

אילן ארצי, מנהל השקעות ראשי בהלמן אלדובי: "בהסתכלות קדימה, המחירים הגבוהים בשוק הנדל"ן מעלים את הסבירות שאלו יתגלגלו לשוק השכירויות וישפיעו על המדדים הבאים. מגמה זו עשויה להימשך כל עוד לא יגיע לשוק מלאי גדול של דירות. מנגד, הסיכויים להמשך ההרחבות המוניטאריות ירדו באופן משמעותי מה שעשוי למתן את האינפלציה".

שמואל בן אריה, מנהל מחקר שוק מקומי בפיוניר תכנון פיננסי: "מדד המחירים לצרכן מצביע על האטה כלכלית במשק הישראלי. נראה כי הצרכן הישראלי התחיל להפנים את הגזרות הכלכליות שנפלו עליו ואינו מוכן לבזבז כמו פעם. לאור תוצאות המדד נראה כי לחצים אינפלציוניים הם נחלת העבר. הורדת ריבית נוספת מתבקשת אך אינה צפויה ללא נגיד חדש".

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    חי במינוס 16/09/2013 09:45
    הגב לתגובה זו
    וכלו לגבות יותר . איך מעללים מדד? מעלים את מיחרי הדיור.
  • 2.
    בלוף 15/09/2013 22:10
    הגב לתגובה זו
    מדוע אינו מתבטא במדד השנתי גם הדלק והתחבורה מהוים משקל גדול מהממדד, אז כיצד משקל הבגדים מצליח לאזן על פי הלמ"ס את ההתיקרויות???? שימו לב כבר מספר שנים שכל הזמן מחירי הסמרטוטים על פי הלמ"ס יורדים!!!!
  • זה בסדר 16/09/2013 09:46
    הגב לתגובה זו
    למפלגות השלטון.
  • 1.
    מדד - אין מה להגיב מעלים ומורדים אך שרוצים (ל"ת)
    אלי- תראו אין תגובות 15/09/2013 21:39
    הגב לתגובה זו
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.