כלכלני פועלים: "להחזיק לפי שעה ברמת חשיפה נמוכה יחסית ברכיב המנייתי"

בסקירה הכלכלית והפיננסית כותבים כלכלני הבנק: "הגירעון לא צפוי להשפיע לשלילה על שוק ההון". "לא נופתע עם הצמיחה השנתית תרד ברבעון הרביעי מתחת ל-2%
יעל גרונטמן | (6)

"אי הוודאות גברה בשבועות האחרונים, ואנו סבורים כי היא תמשיך להכביד על שוק המניות בטווח הקרוב. לפיכך אנו רואים לנכון להחזיק לפי שעה ברמת חשיפה נמוכה יחסית ברכיב המנייתי" כך כותבים היום כלכלני בנק הפועלים בסקירתם הכלכלית והפיננסית.

להערכת כלכלני פועלים, "במהלך החודשיים הקרובים צפוי להתפוגג חלק מהערפל עם התבהרות המדיניות הכלכלית מחד גיסא, ופרסום תחזיות החברות לשנת 2013 בצמוד לפרסום הדוחות השנתיים ל-2012 מאידך גיסא. נוכח העלייה באי-הוודאות במישור המקומי בטווח הקרוב אנו רואים לנכון להחזיק לפי שעה ברמת חשיפה נמוכה יחסית ברכיב המנייתי, קרי אחזקה של כ-40% מהפוזיציה שהוגדרה תוך הדגשת רמת הסיכון הגבוהה ברכיב זה בטווח הקרוב".

בחלוקה ענפית ממליצים בפועלים למקד את התיק במניות דפנסיביות המאופיינות ביציבות בפעילותן. מנגד, ממליצים לצמצם חשיפה למניות בעלות בטא גבוהה לשוק ההון.

להערכת כלכלני הבנק הגדול בישראל, "האינדיקטורים הכלכליים האחרונים מצביעים על האטה נוספת בקצב הצמיחה. נתוני הצמיחה לרבעון הרביעי טרם פורסמו, אך לא נופתע אם נגלה שזו ירדה מתחת ל-2% במונחים שנתיים ברבעון זה" .

להערכת כלכלני בנק הפועלים "המרחק בין התוכניות התקציביות המתפרסמות בתקשורת, לאישורן בדרג הפוליטי בסופו של דבר, הוא רב. עד שהממשלה תוקם ויאושר קיצוץ יחלוף זמן, וספק אם ניתן לקצץ סכומים שיחזירו את הגירעון ליעד שנקבע ל-2013. סביר, לכן, שנראה את הגירעון השנה מעט מעל היעד של 3% מהתוצר ומעט מתחת ל-4% מהתוצר. סדר גודל זה של גירעון אינו צפוי, להערכתנו, להשפיע לשלילה על שוק ההון".

במבט קדימה לטווח הארוך יותר אומרים הכלכלנים "מעודדת העובדה שמדינת ישראל ביצעה הנפקות מאוד מוצלחות של אג"ח דולריות לעשר ולשלושים שנה, עם מרווחי תשואה נמוכים יחסית מעל אג"ח ממשלת ארה"ב".

בהתייחסות להחלטות הריבית הבאות נכתב בסקירה, "סביר להניח שבנק ישראל ייתן משקל גדול בהחלטות הריבית הקרובות לשוק הדיור. בינתיים נראה ששבו עליות המחירים, כך שבנק ישראל ימתין לראות מהן ההשפעות של ההגבלות שהטיל על שוק המשכנתאות. הערכתנו היא שהריבית תיוותר ברמתה בחודשים הקרובים".

על שוק האג"ח הממשלתיות אומרי כלכלני הבנק כי "פער התשואות בין איגרת חוב של ממשלת ישראל לעשר שנים בריבית קבועה ובין אג"ח ממשלת ארה"ב המקבילה לה, עומד על רמה של 210 נקודות בסיס. אנו ממליצים על השקעה בשחרים בעלי במח"מ של ארבע שנים".

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    יא ראס אל חדיד ....חכו ותראו מה יהיה אחרי הדוחות של טבע (ל"ת)
    מנחם 07/02/2013 13:24
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    עופר 07/02/2013 12:32
    הגב לתגובה זו
    הרבה מאוד כסף שנכנס בשווקים העולמיים ! ממשלה שנוטה למשא ומתן עם הפלסטינים ! אובמה בדרך ! ריבית ממשיכה להיות נמוכה ! כסף שמתחיל לצאת מאג:ח אמריקאי למניות ! מומונטום חיובי של כל הדואליות טבע,פריגו,נייס,מלנוקס ! קונים חזקים מאוד בבנקים ! להתראות ב 1300 בחול המועד ...
  • הכל דבש? (ל"ת)
    אנונימי 07/02/2013 13:05
    הגב לתגובה זו
  • ב 2009 במשבר השווקים עפו לשמיים .....אז מה לדבש ולבורסה (ל"ת)
    מיקי 07/02/2013 13:22
  • לא הכל .....אבל גם לא מעט (ל"ת)
    דניאל 07/02/2013 13:18
  • אף פעם הכל לא יהיה דבש , גם כשהמעוף היה ב 1350 בערך (ל"ת)
    עופר 07/02/2013 13:16
וול סטריט
צילום: pixbay

הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות

כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה וול סטריט S&P 500

הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.

נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co  היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.

התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.


אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק

האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.

דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.

אנשי השנה 2025אנשי השנה 2025
אנשי השנה

20 הגדולים; במי אתם בוחרים?

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה אנשי השנה

סליחה מראש מהמנכ"לים הטובים, הנהדרים, המצוינים של החברות הנסחרות שהצליחו לייצר תשואה טובה השנה. סליחה מראש גם מהבעלים עם החוש העסקי והיכולות הפיננסיות המדהימות שהשביחו את החברות שלהן. רוב הצפת הערך הגדולה ביותר השנה היא לא בזכותכם. כן, אתם מנהלים באמת מוצלחים, אבל השנה הצפת הערך שהיא הפרמטר המרכזי שבו אנחנו מדרגים את אנשי השנה של שוק ההון הגיעה ממקום אחר לגמרי - מהרגולטור.

אפשר לכנות את זה שתיקת הכבשים של הרגולטורים. ההנאה (רווחה כלכלית) בכל עסקה מתחלקת בין שני הצדדים. יש צד של מוכרים ויש צד של קונים, יש צד של נותני שירותים ומוכרי מוצרים ויש צד של ציבור צרכני. כאשר הצד המוכר מרוויח זה על חשבון הרווחה של הציבור. כאשר המחירים נמוכים, הרווחה של הציבור עולה והרווחים יורדים. תדמיינו כסף שצריך להתחלק בין השניים. החברות חזקות מול הצרכנים ולכן יש רגולטור. השנה הוא לא היה בשיאו.

רגולטור מנומנם הוא הסיבה לרווחים אדירים בתחומי הביטוח ורווחים גדולים בדמי ניהול על השקעות וחסכונות שסידרו לחברות הביטוח שנה חלומית שלא היתה אף פעם בתחום. רגולטור לא פחות מנומנם ייצר לבנקים רווחי שיא. רווחים הם יצירת ערך ראשונה, תשואה זו יצירת ערך שנייה שהיא לרוב תוצר של הרווחים. אז הרגולטורים - הממונה על שוק ההון והביטוח ונגיד בנק ישראל והפיקוח על הבנקים - הם בעצם אחראים על יצירת הערך בבורסה. אנחנו יודעים, אתם כועסים עליהם בכובע שלכם כצרכנים, אבל בכובע שלכם כמשקיעים אתם צריכים להודות להם. 

שני התחומים האלו - בנקאות וביטוח - הם יותר מחצי מהשווי של המניות העיקריות במדדים המובילים. אבל גם מחוץ להם יש תחומים שקיבלו עזרה. הממשלה עזרה, זה תפקידה. סמוטריץ' שחרר תקציבים - בעיקר לביטחון, אבל בכלל הוצאות המדינה גדלו מאוד בשנה האחרונה. סמוטריץ' לא לבד - הפרויקט הענק, המרשים ואולי המיותר של מירי רגב מספק לכל חברות התשתיות בארץ אופק לעשרות שנים. פעם חברת תשתיות היתה "מצורעת" בבורסה. מי רוצה להשקיע בחברה עם רווחיות של 3% שאחת לתקופה קורסת כי לא העריכה נכונה את העלויות והרווחים? בשנים האחרונות, המוסדיים קונים אותן ללא הפסקה גם כשהן מרוויחות 3%, כי הן רק צומחות. רגב הבטיחה להן את העתיד. 

אתמול המבקר אמר שהמטרו תגיע מאוחר ובתקציב הרבה יותר גדול (הערכנו לאחרונה שזו רכבת לשום מקום כי עד שהיא תגיע כבר לא יצטרכו אותה - פרויקט המטרו בגוש דן יוצא לדרך: טעות היסטורית או הצלחה ענקית?), אבל מה זה משנה - עשרות חברות ורבבות עובדים מתפרנסים ממנה .


אבל בלי חמיצות ובלי ציניות. זו היתה שנה נהדרת ביצירת ערך - בדוחות, בבורסה ולעובדים. הסיבות היו מגוונות וגם אקסוגניות, אבל עשרות מנהלים סיפקו את הסחורה. מערכת ביזפורטל בחרה את 10 הגדולים שלה וגם את איש השנה ותציג את העשירייה בימים הקרובים (את איש השנה בוועידת ההשקעות של ביזפורטל בפברואר), ועכשיו אנחנו מחכים לכם - בחרו את איש השנה שלכם. יש כאן 30 אנשים, חלקם מפתיעים, בהדרגה הרשימה תרד ל-10 האנשים שלכם, ואז תיפתח הצבעה חדשה על איש השנה.