כלכלנים: "השפעת עליית מחירי החשמל תתבטא בקרוב בגל העלאות מחירים"
לאחר פרסום 'מדד המחירים לצרכן' שעלה זה חודש שני ברציפות, הכלכלנים מזהירים מהמשך עליות המחירים במשק.
מדד המחירים לצרכן הוסיף 0.9% בחודש אפריל, לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, זאת בעיקר בשל התייקרות במחירי ההנעלה והביגוד, הדיור והתחבורה. המדד ללא ירקות ופירות והמדד ללא דיור עלו ב-0.8% כל אחד והמדד ללא האנרגיה עלה ב-0.7%.
מנכ"ל קבוצת 'פריקו' יוסי פריימן: "מדד אפריל עלה אמנם בשיעור חד, אך מדובר בעלייה עונתית ידועה, כאשר המדדים הבאים עתידים להיות נמוכים יותר. עם זאת, ההשפעה של עליית מחירי החשמל תתבטא בקרוב בגל העלאות מחירים. כרגע, ההאטה בפעילות הכלכלית ממתנת את מרחב התמרון של החברות להגיב לעלויות הייצור הגדלות, אך הן יעלו את המחירים ברגע שיחושו נוח מספיק לחזור ולגלגל את העלייה במחירי האנרגיה לצרכן הקצה". להערכת פריקו, למרות המדד הגבוה, בנק ישראל לא עתיד לשנות את שער הריבית.
אמיר כהנוביץ', הכלכלן הראשי של כלל-פיננסים, מעריך שהאינפלציה ל-12 חודשים הבאים תעמוד על 2.2%. "לאחר סיום המדדים הגבוהים של מארס-אפריל אנו רואים את האינפלציה ל-12 החודשים הבאים יורדת לכיוון מרכז גבולות יעד האינפלציה של בנק ישראל, לרמה של 2.2%. כפי שהערכנו בסקירות הקודמות חלק גדול מהלחצים האינפלציוניים האחרונים נבעו מגורמים חד פעמיים כגון עלייה במחירי החשמל והדלק (כתוצאה מאירועים גיאו-פוליטיים) ומהשפעות המדיניות המוניטארית המרחיבה של בנק ישראל בחצי השנה האחרונה, שכללה בין היתר גם את העלאת שיעור יחס הלימות ההון לרמה נמוכה מהציפיות המוקדמות. גורמים אלה לא צפויים בהכרח להתקיים גם בתקופה הבאה ולכן לא ניתן להניח שימשיכו להוסיף ללחצים האינפלציוניים".
לדבריו אמר, "מתחילת השנה שומר השקל על יציבות יחסית מול הדולר ומול האירו, למרות תנודתיות גבוהה, מה שתומך אף הוא ביציבות המחירים, אך לעומתו מדד מחירי הסחורות (ה-CRB) העולמי במגמת ירידה שהתחזקה בחודשיים וחצי האחרונים (בהם ירד המדד ב-10.4%) ולוחץ לירידות מחירים. סעיף הדיור לאחר ההפתעה כלפי מעלה בחודש אפריל צפוי להערכתנו לרסן בקצב הולך וגובר את עליות המחירים הכלכליות, לאור הערכות להתגברות קצב כניסת דירות חדשות לשוק הנדל"ן.
"למגמות אלה יתווספו להערכתנו גם השפעות ההאטה הכלכלית העולמית, על רקע הסיכונים הגוברים מאירופה, וכן השפעות מקומיות כגון המחאה החברתית ובמיוחד התחרות העזה בתחום הסלולר. מנגד, לחצי הביקוש במשק עדיין חזקים, מה שבא לידי ביטוי בשיעור האבטלה הנמוך וציפיות שעליות המחירים האחרונות בחלק מסעיפי התשומות (בניהם חשמל ודלק) יחלחלו בתקופה הבאה לסעיפים נוספים במדד. גורם נוסף שעשוי למשוך מחירים למעלה הוא גרעון התקציב המתנפח שעשוי לאלץ את הממשלה לעלות מיסים (או לבטל מתווה הפחתת מיסים), שיתגלגלו אל הצרכנים".
האסטרטג הראשי של קבוצת איילון, יניב פגוט: "ההפתעה הגדולה מבחינתנו במדד הנוכחי הינה עליית רכיב שירותי הדיור בבעלות באחוז שלם אל מול צפי לעלייה של כמחצית האחוז בלבד. נראה כי הקיפאון בשוק הדיור למגורים מעביר כוח לבעלי הדירות להשכרה, ואלו מנצלים זאת על מנת להעלות את מחירי השכירות כלפי מעלה. חודשי הקיץ מאופייניים בדרך כלל בעליות מחירים חזקות ברכיב מחירי הדיור במדד ולפיכך הסנונית הנוכחית אינה מבשרת טובות לשוכרי הדירות. הבשורה החיובית של מדד המחירים הנוכחי הינה קיפאון חודשי במדד מחירי המזון. על אף העונתיות של חג הפסח, הרשתות וספקים לא ניצלו זאת על מנת לעלות מחירים".
עוד הוסיף, "התשואות לפידיון המק"ם לשנה העומדות ברמה של 2.43% אל מול תשואה לפדיון של כ- 2.7% לפני כחודש, מספרות את כל הסיפור ההפכפך של המדיניות המוניטארית של בנק ישראל על רגל אחת. על אף העובדה כי אנו צפויים לרצף של מדדים חיובים גבוהים לפחות עד לחודש ספטמבר, הפעילים בשווקים הפנימו כי הבנק המרכזי המקומי מסונדל מוניטארית. נגיד הבנק המרכזי סטנלי פישר ייאלץ להמשיך ולתמוך בצמיחה הכלכלית המקומית באמצעות ריבית ריאלית שלילית, שכן המשבר האירופאי מפחיד מתמיד ומאיים על הצמיחה הכלכלית הגלובלית והמקומית.
- 2.זוג צעיר 16/05/2012 00:35הגב לתגובה זושלא לדבר על עלייה של 100% ב-5 שנים!!! כחלון צריך להחליף אותך
- 1.פישר המיתון באירופה מכה (ל"ת)תוריד את הריבית ... 15/05/2012 21:02הגב לתגובה זו
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?
למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?
מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.
זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.
זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת.
ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה".
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים. כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?
למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?
מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.
זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.
זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת.
ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה".
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים. כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.
