כלכלנים: "השפעת עליית מחירי החשמל תתבטא בקרוב בגל העלאות מחירים"

מדד המחירים לצרכן עלה ב-0.9% בהתאם לתחזיות האנליסטים שעתה משרטטים את המגמות שישלטו בתקופה הקרובה
שרות Bizportal | (2)

לאחר פרסום 'מדד המחירים לצרכן' שעלה זה חודש שני ברציפות, הכלכלנים מזהירים מהמשך עליות המחירים במשק.

מדד המחירים לצרכן הוסיף 0.9% בחודש אפריל, לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, זאת בעיקר בשל התייקרות במחירי ההנעלה והביגוד, הדיור והתחבורה. המדד ללא ירקות ופירות והמדד ללא דיור עלו ב-0.8% כל אחד והמדד ללא האנרגיה עלה ב-0.7%. סיפור המלא

מנכ"ל קבוצת 'פריקו' יוסי פריימן: "מדד אפריל עלה אמנם בשיעור חד, אך מדובר בעלייה עונתית ידועה, כאשר המדדים הבאים עתידים להיות נמוכים יותר. עם זאת, ההשפעה של עליית מחירי החשמל תתבטא בקרוב בגל העלאות מחירים. כרגע, ההאטה בפעילות הכלכלית ממתנת את מרחב התמרון של החברות להגיב לעלויות הייצור הגדלות, אך הן יעלו את המחירים ברגע שיחושו נוח מספיק לחזור ולגלגל את העלייה במחירי האנרגיה לצרכן הקצה". להערכת פריקו, למרות המדד הגבוה, בנק ישראל לא עתיד לשנות את שער הריבית.

אמיר כהנוביץ', הכלכלן הראשי של כלל-פיננסים, מעריך שהאינפלציה ל-12 חודשים הבאים תעמוד על 2.2%. "לאחר סיום המדדים הגבוהים של מארס-אפריל אנו רואים את האינפלציה ל-12 החודשים הבאים יורדת לכיוון מרכז גבולות יעד האינפלציה של בנק ישראל, לרמה של 2.2%. כפי שהערכנו בסקירות הקודמות חלק גדול מהלחצים האינפלציוניים האחרונים נבעו מגורמים חד פעמיים כגון עלייה במחירי החשמל והדלק (כתוצאה מאירועים גיאו-פוליטיים) ומהשפעות המדיניות המוניטארית המרחיבה של בנק ישראל בחצי השנה האחרונה, שכללה בין היתר גם את העלאת שיעור יחס הלימות ההון לרמה נמוכה מהציפיות המוקדמות. גורמים אלה לא צפויים בהכרח להתקיים גם בתקופה הבאה ולכן לא ניתן להניח שימשיכו להוסיף ללחצים האינפלציוניים".

לדבריו אמר, "מתחילת השנה שומר השקל על יציבות יחסית מול הדולר ומול האירו, למרות תנודתיות גבוהה, מה שתומך אף הוא ביציבות המחירים, אך לעומתו מדד מחירי הסחורות (ה-CRB) העולמי במגמת ירידה שהתחזקה בחודשיים וחצי האחרונים (בהם ירד המדד ב-10.4%) ולוחץ לירידות מחירים. סעיף הדיור לאחר ההפתעה כלפי מעלה בחודש אפריל צפוי להערכתנו לרסן בקצב הולך וגובר את עליות המחירים הכלכליות, לאור הערכות להתגברות קצב כניסת דירות חדשות לשוק הנדל"ן.

"למגמות אלה יתווספו להערכתנו גם השפעות ההאטה הכלכלית העולמית, על רקע הסיכונים הגוברים מאירופה, וכן השפעות מקומיות כגון המחאה החברתית ובמיוחד התחרות העזה בתחום הסלולר. מנגד, לחצי הביקוש במשק עדיין חזקים, מה שבא לידי ביטוי בשיעור האבטלה הנמוך וציפיות שעליות המחירים האחרונות בחלק מסעיפי התשומות (בניהם חשמל ודלק) יחלחלו בתקופה הבאה לסעיפים נוספים במדד. גורם נוסף שעשוי למשוך מחירים למעלה הוא גרעון התקציב המתנפח שעשוי לאלץ את הממשלה לעלות מיסים (או לבטל מתווה הפחתת מיסים), שיתגלגלו אל הצרכנים".

האסטרטג הראשי של קבוצת איילון, יניב פגוט: "ההפתעה הגדולה מבחינתנו במדד הנוכחי הינה עליית רכיב שירותי הדיור בבעלות באחוז שלם אל מול צפי לעלייה של כמחצית האחוז בלבד. נראה כי הקיפאון בשוק הדיור למגורים מעביר כוח לבעלי הדירות להשכרה, ואלו מנצלים זאת על מנת להעלות את מחירי השכירות כלפי מעלה. חודשי הקיץ מאופייניים בדרך כלל בעליות מחירים חזקות ברכיב מחירי הדיור במדד ולפיכך הסנונית הנוכחית אינה מבשרת טובות לשוכרי הדירות. הבשורה החיובית של מדד המחירים הנוכחי הינה קיפאון חודשי במדד מחירי המזון. על אף העונתיות של חג הפסח, הרשתות וספקים לא ניצלו זאת על מנת לעלות מחירים".

עוד הוסיף, "התשואות לפידיון המק"ם לשנה העומדות ברמה של 2.43% אל מול תשואה לפדיון של כ- 2.7% לפני כחודש, מספרות את כל הסיפור ההפכפך של המדיניות המוניטארית של בנק ישראל על רגל אחת. על אף העובדה כי אנו צפויים לרצף של מדדים חיובים גבוהים לפחות עד לחודש ספטמבר, הפעילים בשווקים הפנימו כי הבנק המרכזי המקומי מסונדל מוניטארית. נגיד הבנק המרכזי סטנלי פישר ייאלץ להמשיך ולתמוך בצמיחה הכלכלית המקומית באמצעות ריבית ריאלית שלילית, שכן המשבר האירופאי מפחיד מתמיד ומאיים על הצמיחה הכלכלית הגלובלית והמקומית.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    זוג צעיר 16/05/2012 00:35
    הגב לתגובה זו
    שלא לדבר על עלייה של 100% ב-5 שנים!!! כחלון צריך להחליף אותך
  • 1.
    פישר המיתון באירופה מכה (ל"ת)
    תוריד את הריבית ... 15/05/2012 21:02
    הגב לתגובה זו
וול סטריט נגזרים (X)וול סטריט נגזרים (X)

התמ״ג עלה 4.3% בניגוד לציפיות

החוזים העתידיים מהססים מול נתוני מאקרו, בזמן שהמסחר הקמעונאי תופס נתח גדל והולך ומחדד תנודתיות סביב טכנולוגיה ותעודות סל


ליאור דנקנר |

וול סטריט מגיעה לעוד יום מסחר במצב רוח זהיר. החוזים העתידיים נעים קלות סביב האפס, כשהשוק מעכל את נתוני המאקרו שמחדדים מחדש את התמחור סביב הריבית בחודשים הקרובים. במרכז עומד נתון התמ״ג לרבעון השלישי שמראה קצב צמיחה שנתי של 4.3%, לצד פרסום מדד אמון הצרכנים לחודש דצמבר.


תמ״ג חזק לא בהכרח מרגיע, ושאלת הריבית רק מתחדדת

התמ״ג הוא המדד הרחב ביותר לפעילות הכלכלית בארה״ב. הוא סופר את הערך הכולל של סחורות ושירותים שנוצרו במשק, ולכן הוא נותן לשוק תמונה אם הכלכלה באמת מתרחבת או פשוט מחזיקה מעמד. כשהמספר יוצא גבוה מהצפוי, זה לא תמיד חדשות מרגיעות לשוק המניות, כי זה מחזק את השאלה כמה מהר הפד׳ יכול להרשות לעצמו להוריד ריבית בלי להצית מחדש לחץ אינפלציוני.

הנתון של 4.3% מגיע מעל ציפיות שהיו סביב 3.3%, והוא גם מאיץ מול קצב של 3.8% ברבעון השני. מאחורי המספר עומדת צריכה פרטית שנשארת יציבה והוצאות עסקיות שמחזיקות קצב, שילוב שמאותת שהמנועים המרכזיים של הכלכלה עדיין עובדים גם כשהריבית גבוהה.

בתוך הפירוט של הרבעון בולטת קפיצה בצריכה הפרטית בקצב שנתי של 3.5% אחרי 2.5% ברבעון השני. חלק משמעותי מהעלייה מגיע מרכישות מוקדמות של רכבים חשמליים לפני תום הטבות מס בסוף ספטמבר, מה שמסביר גם למה נתוני מכירות הרכב באוקטובר ונובמבר נחלשים, בזמן שהצריכה בתחומים אחרים מציגה תמונה מעורבת.

ברקע מתחדדת התמונה של כלכלת קיי. משקי בית עם הכנסה גבוהה ממשיכים להחזיק קצב, בעוד המעמד הבינוני והנמוך מרגיש לחץ ביומיום, כמו שסיקרנו בביזפורטל - כלכלת ה-K בארה״ב מתחדדת: הגדולות ממשיכות קדימה והקטנים נלחצים. הפער הזה מתרגם לשוק הון שנראה חזק במדדים, אבל נשען יותר ויותר על קבוצת מניות מצומצמת ועל ציפיות לריבית נוחה יותר בהמשך.


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

צים עולה 6%, רפק 11%; הבנקים וחברות הביטוח בירידות - מדדי תא במגמה מעורבת

רגולציה חדשה תכניס סדר בבינה מלאכותית בפיננסים. המומנטום השלילי במגזר הפיננסים נמשך אחרי נפילות של עד 2% אמש - הבנקים וחברות הביטוח ממשיכים לרדת; שיכון ובינוי מחפשת עסקה בפרמיה לשוב אנרגיה; איי.סי.אל תספק לסין 750,000 טונות של אשלג בשנת 2026 וחושפת את ההשפעה של זיכיון ים המלח על התוצאות - שער הדולר בשפל של 4 שנים

מערכת ביזפורטל |


סוף עידן כללי האצבע: הדוח שמכניס סדר בבינה מלאכותית בפיננסיםהרגולטורים ממקדים את הפיקוח במערכות מסוכנות, מחייבים שקיפות ומשאירים את האחריות אצל הגוף הפיננסי גם כשהמערכת מגיעה מספק חיצוני. מעבר לנושאים המוכרים כמו פרטיות והטיה, הדוח נכנס גם לניהול סיכונים ותפעול בפועל, כולל התמודדות עם הונאות ודיסאינפורמציה שמגיעות דרך ערוצים דיגיטליים ומשפיעות על פעילות פיננסית יומיומית.


תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים. על רקע הדרישה של סמוטריץ להטיל מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים, מבקרי המהלך טוענים שהבעיה עמוקה יותר ממס נקודתי: קשרים הדוקים בין הפיקוח לבנקים ו”דלת מסתובבת” של בכירים יוצרים ניגודי עניינים שמחלישים את ההגנה על הציבור. בשיחה שלנו עם נגיד בנק ישראל, פרופ’ אמיר ירון, הוא אמר שהפתרון צריך להגיע דרך תחרות ולא דרך מס “פוליטי” שעלול לפגוע באמון. מנגד נטען שאם התחרות לא שינתה את התמונה במשך שנים, היה אפשר לקדם צעדים ישירים יותר לטובת הלקוחות, כמו שיפור הריבית על העו״ש, מול מערכת שנתפסת כריכוזית ומוגנת גם בזירה הציבורית והתקשורתית.


צים ZIM Integrated Shipping Services 5.78%   בולטת אחרי קפיצה חדה במסחר בוול סטריט, על רקע סנטימנט חיובי במניות הספנות והובלה ימית. התנועה החזקה משקפת חזרה של עניין במניה, שמגיבה במהירות לשינויים בציפיות לגבי מחירי ההובלה והביקושים הגלובליים, וממחישה שוב את האופי התנודתי שלה. עבור חלק מהמשקיעים, מדובר בהזדמנות לטווח קצר על גל סנטימנט, בעוד אחרים ימשיכו להתמקד בשאלה עד כמה השיפור הנקודתי מתורגם לסביבה עסקית יציבה יותר לאורך זמן.

רפק אנרגיות מתחדשות, חברה בת של קבוצת רפק 10.05%   , מתקרבת להנפקה בתל אביב לפי שווי של כ-600-650 מיליון שקל. מרכז הסיפור הוא פעילות סינרג’י שנרכשה בתחילת השנה ב-30 מיליון שקל, עם תמורה עתידית אפשרית של עד 230 מיליון שקל, כשהשאלה בשוק היא איך עסקה בסדר גודל כזה מתורגמת לשווי הנפקה גבוה, ובקרב מוסדיים יש תחושה שהתג מחיר אגרסיבי. הבסיס לשווי הוא “תיק האנרגיה” שנבנה סביב סינרג’י: צבר פרויקטים של כ-600 מגה-ואט ייצור וכ-1,900 מגה-ואט שעה אגירה בשלבי התקדמות שונים, שאמור לתמוך בסיפור הצמיחה של החברה - קבוצת רפק רוצה להנפיק את 'רפק אנרגיות מתחדשות'; מה השווי הצפוי?


אל על אל על -3.33%    יורדת. רשות התחרות צפויה להטיל על אל על עיצומים של עשרות מיליוני שקל, בעקבות בדיקה שבחנה את התנהלות החברה מאז ה-7 באוקטובר וקבעה לכאורה כי גבתה מחירים מופרזים ובלתי הוגנים בתקופת המלחמה. הבדיקה נערכה על רקע יציאתן של חברות תעופה זרות מישראל, מצב שהפך את אל על לשחקן דומיננטי כמעט יחיד והוביל לזינוק חד בהכנסות וברווחים, עם עלייה של 37% בהכנסות ב-2024 וצמיחה של כמעט פי חמישה ברווח הנקי. הבדיקה הזאת מחזקת גם את הטענה שאל-על לצד חברות התעופה הישראליות ישראייר גרופ 0.46%  , שכרגע בעליה קלה, ניצלו לכאורה את המחסור בטיסות כדי למקסם רווחים. מבחינת בעלי המניות, השאלה שעולה היא האם המקסום בטווח הקצר לא היה אגרסיבי מדי, ויחזור כבומרנג כשחברות זרות יחזרו והתחרות תתחדש.