בשל ההאטה בשוק האשלג: ב-IBI חותכים מחיר יעד למניית כיל ל-53 שקלים
בבית ההשקעות IBI מגיבים היום להסכם של חברת כיל עם משרד האוצר בנוגע לקציר המלח ומורידים את מחיר היעד למניה. האנליסט גיל בשן מוריד את מחיר היעד למנייה מרמה של 56 שקלים לרמה של 53 שקלים. בשן שומר על המלצת 'קנייה' למניה. מחיר היעד החדש משקף פרמיה של 29% על מחיר הבסיס הבוקר
בין הסיבות להפחתת מחיר היעד למניה מציין בשן לא רק את ההסכם מול משרד האוצר אלא גם את ההאטה הצפויה בשוק האשלג ברבעונים הקרובים והצורך בשקלול עלייה בפרמיית הסיכון.
בסקירתו מציין בשן כי שנת 2011 יכולה הייתה להיות שנת שיא בביקושים לאשלג, אך בשבועות האחרונים נכנס השוק להאטה. "המשבר הכלכלי המתהווה מוביל את החקלאים והמפיצים בעולם האשלג למשנה זהירות ברכישות אשלג".
לדבריו, "נראה כי התסריט של המתנה לחוזה של סין עם אחד המפיצים הגדולים שיסמן את המגמה ויפתח את השוק חוזר על עצמו. בינתיים כמות המשלוחים לחודש ינואר נראית דלילה, והיצרניות הגדולות נערכות לתקופה של הקפאה ע"י קיצוצי ייצור".
גורם נוסף עליו מצביע בשן הוא התמתנות בקצב עליית מחירי האשלג בשווקים. לדבריו "המחירים התייצבו בחודשים האחרונים לאחר התנגדות לעליות המחיר האחרונות בברזיל ובצפון אמריקה". בשן מציין כי בברזיל הלקוחות חששו להתחייב להזמנות במחירי אשלג של 580 דולר לטון אך בצפון אמריקה בוצעו עסקאות במחירים של 570 דולר לטון. להערכתו של בשן המאזן בין הביקוש להיצע של האשלג בשנה הקרובה תומך ברמות המחיר הנוכחיות.
- 4.אניקונה כיל מני ה מצוינת כל ריבעון יש דיוידנד (ל"ת)לילי 12/01/2012 09:03הגב לתגובה זו
- 3.משקיע מהוד השרון 11/01/2012 21:02הגב לתגובה זואין מניית אגרוכימיה בשוק העולמי עם הנתונים הבסיסיים של כי" ל (Fundamentals) עם תשואת דיבידנד כזו ועם משקיע מוביל (פוטאש) שמעוניין לעלות באחזקותיו ל- 25%. יתכן ו- IBI מעוניינים ל" הרדים" את השוק. כל צלחת מזון חמישית בסין ובהודו (כ- 2.3 מיליארד בני אדם) כוללת אשלג מים המלח.
- 2.הכהן הגדול 11/01/2012 17:33הגב לתגובה זואותי לא מעניין גיל בשן אני קונה כי" ל בקביעות בהזדמנויות שונות מניה שנחתכה בגסות שנה שעברה וללא פרופורציה מניה מעולה מחלקת דיבידנד קבוע כל רבעון בקיצור מכרה זהב
- 1.חיים 11/01/2012 13:33הגב לתגובה זואני לא נוגע בישראמקו רק ב23 אגורות. חפשו מה הוא אומר היום.

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
