מוטי נגר מנכל באטמ
צילום: אביתר נגר

באטמ עם הזמנה בהיקף של 1.5 מיליון דולר לפיתוח פתרון הצפנה

החברה קיבלה הזמנה מלקוח ותיק לפיתוח פתרון הצפנה מהדור הבא, שיתמוך במהירויות רשת גבוהות מהקיים כיום בשוק, תוך התאמה לאתגרי המחשוב הקוונטי

אביחי טדסה |
נושאים בכתבה באטמ מוטי נגר

באטמ באטמ -2.63%  , ספקית של תשתיות רשת, אבטחת סייבר וטכנולוגיות דיאגנוסטיקה מודיעה כי, קיבלה הזמנה נוספת מלקוח ותיק לפיתוח פתרון הצפנה מהדור הבא שיהיה מסוגל לתמוך במהירויות רשת מעבר למה שזמין כיום בשוק. הזמנה זו, בהיקף של כ-1.5 מיליון דולר, נועדה להרחיב את העבודה שהקבוצה החלה בשנה שעברה לפיתוח פתרון הצפנה בעל יכולות מתקדמות. 

פתרון זה נועד לענות על הסיכונים הקיימים בעידן המחשוב הקוונטי, הכולל פונקציונליות הקשורה להצפנה מהירה במיוחד מהדור הבא וקריפטוגרפיה פוסט-קוונטית. הקבוצה צופה לקבל הזמנות נוספות מהלקוח עבור עבודת פיתוח זו. הקבוצה מתכוונת ליישם פונקציונליות דומה בפתרון ההצפנה שלה לשווקים המסחריים, דבר שיהווה גורם בידול מרכזי עבור הפלטפורמה של BATM.


מוטי נגר, מנכ"ל BATM מסר: "פלטפורמת ההצפנה המובילה שלנו, המוכנה לעידן הקוונטים, בעלת כוח מחשוב משמעותי, אך בנוף טכנולוגי מתפתח ללא הרף, עלינו לחדש כל הזמן. בתמיכת הלקוח שלנו, אנו מפתחים פתרון הצפנת רשת מהירה מהדור הבא - כזה שיהיה מסוגל לתמוך במהירויות רשת הרבה מעבר למה שזמין כיום בשוק. יכולת זו תבדיל באופן משמעותי את הפלטפורמה שלנו הן עבור שווקים ממשלתיים והן עבור שווקים מסחריים ותספק לנו יתרון תחרותי מרכזי שלדעתנו יניע ביקוש חזק. אנו מצפים להשקת יכולת זו, שאנו צופים שתתרום תרומה חשובה לצמיחה שלנו בשווקים אלה".


סיימה את שנת 2024 עם צמיחה קלה בהכנסות שעמדו על כ-117.3 מיליון דולר, לעומת כ-116.7 מיליון דולר בשנת 2023. זאת הודות לעלייה בהכנסות בחטיבות הסייבר והדיאגנוסטיקה שפיצו על על חולשה בהכנסות חטיבת התקשורת. בשורה התחתונה, דיווח החברה על הפסד נקי של כ-22.3 מיליון דולר לעומת הפסד של 193 אלף דולר. זאת בין היתר בשל ההחלטה שלה לסגור את הפעילות הרפאית שרשמה הפסד של 15 מיליון דולר. בתוך כך, ההפסד של החברה מפעילות נמשכת עמד בסוף השנה על 4.6 מיליון דולר, בהשוואה לרווח של 2.7 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח הגולמי ירד בכ-4% ועמד על כ-36.8 מיליון דולר, לעומת כ-38.3 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. 


בימים האחרונים, באטמ הודיעה על השקת מיתוג מחדש שמשקפף את חזון החברה להתמקד בתחומי הליבה שלה: רשתות, סייבר ואבחון. במסגרת המהלך, החברה הציגה לוגו חדש ומבנה ארגוני מעודכן הכולל שלוש חטיבות עיקריות: BATM Networks, BATM Cyber ו-BATM Diagnostics. המיתוג החדש מייצג את מחויבות החברה לפיתוח פתרונות עמידים שמחברים ומגנים על העולם, תוך התאמה לעידן טכנולוגי משתנה. בנוסף לעיצוב חזותי חדש, החברה חידשה את ייעודה, משימתה וחזונה, תוך דגש על פיתוח טכנולוגיות מתקדמות המתמודדות עם אתגרי המציאות ומקדמות עתיד בו הטכנולוגיה מחברת, מגנה ומקדמת את עולמנו.


שווי השוק של באטמ עומד על 319 מיליון שקל, מניית החברה ירדה מתחילת השנה ב-16%, ובמהלך 12 החודשים האחרונים ירדה ב-17%. ההון העצמי של החברה מסתכם בכ-343 מיליון שקל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ישי דוידי קרן פימי
צילום: BIZTV

פימי מנפיקה את עמל לפי שווי של 2.7-3 מיליארד שקל

דליה קורקין המנכ"לית "שווה" קרוב ל-600 מיליון שקל, פימי שילשה את השווי בתוך 3.5 שנים; מגדל ופועלים אקוויטי גם הצטרפו לחגיגה עם רווח של קרוב ל-100%

רן קידר |
נושאים בכתבה פימי

קבוצת עמל ומעבר המובילה בישראל בשירותי סיעוד ביתי, טיפול במתמודדי נפש, טיפול באוכלוסיות מיוחדות והפעלת בתי אבות סיעודיים, שבבעלות קרן פימי (49.5%), דליה קורקין (14.4%), פועלים אקוויטי (20%) ומגדל (16.1%) יוצאת להנפקה בבורסה בתל אביב לפי שווי מוערך של כ-2.7-3 מיליארד שקל (לפני הכסף). 

הקבוצה מציגה גידול בכל הפרמטרים, מרחיבה פעילותה לתחומים חדשים ופועלת בשוקי יעד בעלי צמיחה משמעותית. בשנים עשר החודשים שהסתיימו ביוני 2025, הקבוצה הציגה מחזור של כ-2.2 מיליארד שקל  ורווח נקי בסך של כ- 139 מיליון שקל. בשנים עשר החודשים האחרונים הרווח התפעולי של הקבוצה עמד על כ- 200 מיליון שקל. 

הקבוצה חילקה בשלוש השנים האחרונות דיבידנדים בסך של כ-300 מיליון שקל. 

עמל ומעבר, שהוקמה בשנת 1988, הינה חברת הסיעוד, השיקום והטיפול המובילה בישראל. בשנת 2022 נרכשה ע"י קרן פימי,כשמאז שוויה עולה יותר מפי 2.5. הקבוצה מעסיקה היום כ- 29 אלף עובדים.

הקבוצה פועלת בארבעה מגזרי פעילות מרכזיים:

·         סיעוד ביתי – מתן שירותי סיעוד ביתיים לכ-32,000 מטופלים דרך 37 סניפים ברחבי ישראל.

רובי ריבלין יצחק נבון נשיא בגובה העיניים
צילום: מתוך הסרט

הנשיא ממשיך לעשות בושות...

אחרי אלקטריאון ופרסומת ליכין, הנשיא לשעבר רובי ריבלין מצטרף לחברה חדשה, הפעם בתחום הקריפטו

תמיר חכמוף |

רובי ריבלין, הנשיא לשעבר של מדינת ישראל, שוב נושא את התואר נשיא והפעם כנשיא ייצוגי ויועץ לדירקטוריון של החברה הממוזגת BitCore Capital - פליינג ספארק פליינג ספארק -4.67%  , שתפעל להשקעה מוסדית בביטקוין ובפיתוח השקל הדיגיטלי.

זו אינה הפעם הראשונה שבה ריבלין משאיל את שמו לחברה עסקית לאחר סיום כהונתו, אך בכל פעם עולה התהייה, איפה עובר הגבול בין מוניטין ציבורי לשירות אינטרסים פרטיים? ריביין הוא לא כלכלן מזהיר, הוא גם לא מנהל מוכר וגם לא משקיע טוב. הבחירות שלו עד עכשיו מלמדות שעדיף שהיה משאיר את הטייטל המכובד שלו שלא בשימוש. אלקטריאון איבדה את רוב ערכה מאז שהוא נכנס אליה. אולי הוא קיבל ערמה של כסף - אבל למה למכור את השם הכל כל כך מכובד - "נשיא לשעבר". העסק החדש שאליו הוא נכנס זה עסק קריפטו. קריפטו בהגדרה זה עסק מפוקפק כי אף אחד לא יודע להסביר אם יש לזה ערך כלכלי אמיתי. רבים משתכנעים להשקיע שם כי זה עולה, אבל היו בהיסטוריה בועות ארוכות וענקיות שבסוף. התפוצצו. הביטקוין אולי יישאר, הטכנולוגיה שמניעה אותו חשובה, אבל השיטה, והערך ישתנו בהמשך. זה יכול להיות עוד שנה או עוד 5 או 10 שנים, אבל אי אפשר להחזיק ערך מנופח על פני אינסוף.   

במקרה הנוכחי, החברה שבה ישמש ריבלין נשיא ייצוגי מציגה מודל של שילוב בין השקעות בביטקוין לבין פיתוח שקל דיגיטלי תחת רגולציה שווייצרית. היא מצפה לגייס עשרות מיליוני שקלים בהנפקה בתל אביב, ומתהדרת בשמות בכירים נוספים כמו יוחנן דנינו ויזהר שי. בינתיים היאט בעצם שלד בורסאי. זהו. נשיא המדינה לשעבר בוחר להיות יו"ר של שלד בורסאי. 

שוק הקריפטו בישראל עדיין סובל מחוסר ודאות רגולטורית ומחשדנות ציבורית, והצטרפותו של נשיא לשעבר עלולה להעניק למהלך מעטפת אמון ציבורית. השאלה במקרה הזה, עד כמה ריבלין, שדרכו הציבורית והערכית מוכרת היטב, באמת מבין את המורכבות הטכנולוגית והרגולטורית של עולם המטבעות הדיגיטליים, והאם תפקידו כאן הוא מהותי או בעיקר תדמיתי?

לא הפעם הראשונה

מעט לאחר סיום כהונתו כנשיא, בקיץ 2021, מונה ריבלין ל-"נשיא החברה" באלקטריאון אלקטריאון -3.34%   אז חברה צעירה בבורסה בתחום הכבישים החכמים. על פי הודעת החברה אז, תפקידו היה "לקדם שיתופי פעולה עם ממשלות וחברות גלובליות". הצעד עורר ביקורת ציבורית נרחבת, במיוחד מצד מי שטענו כי מדובר במינוי סמלי שמטרתו העיקרית פתיחת דלתות וגיוס אמון ציבורי. בעת המינוי, מניית אלקטריאון איבדה כ-50% מהשיא שרשמה באותה השנה, ורבים תהו האם ריבלין בחר נכון כשהצטרף למיזם עתיר הפסדים. מאז המינוי ועד היום למי שתהה, המניה איבדה עוד כ-60% ונעשו גיוסים ודילולים בדרך.