ראם רצון אב-גד
צילום: אתר החברה

אב-גד מרחיבה את הפרויקט בהוד השרון: הכנסות של 435 מיליון שקל

חברת הנדל"ן למגורים מרחיבה את פרויקט הפינוי בינוי, שהיא מקדמת ברחוב בן גוריון בהוד השרון, שיכלול כעת הקמה של חמישה בניינים עם כ-211 יח"ד חדשות

איתן גרסטנפלד | (2)

חברת הנדל"ן למגורים אב-גד אב-גד 1.92%   דיווחה על הגדלת פרויקט הפינוי בינוי שהיא מקדמת ברחוב בן גוריון בהוד השרון, שיכלול כעת מתחם של 6 בניינים ישנים סמוכים. היקף ההכנסות הצפוי מהפרויקט צפוי לעמוד על כ-435 מיליון שקל, בעוד ההוצאות יעמדו על כ-342 מיליון שקל.


על פי הודעת החברה היא הגיעה לרוב הנדרש לחתימה מול בעלי הזכויות בבניין ברחוב בן גוריון 59 הוד השרון, זאת לאחר שחתמה על הסכם פינוי בינוי עם בעלי הזכויות בבניינים 49, 51, 53, 55 ו-57 ברחוב. כעת, בעקבות צירופו של הבניין 59 לפרויקט, סך יחידות הדיור שיבנו בפרויקט יעמוד על כ-211 יח"ד (מתוכן 80 יח"ד השייכות לבעלי הזכויות בקרקע ויתרת 131 הדירות לשיווק בשוק החופשי). בפרויקט מתוכננים לקום 4 מבנים חדשים בהם 3 מבנים בני 8 קומות וקומת קרקע, בהם 4 דירות בקומה, לצד מבנה אחד בן 17 קומות בנוסף על קומת קרקע, שבו 6 דירות בקומה. הפרויקט צפוי לכלול כ- 30 דירות קטנות (60 מ"ר) ושטח ממוצע לדירה בפרויקט יעמוד על כ- 105 מ"ר.

הפרויקט מצוי כיום בהליך תכנון ואישור תב"ע, המקודם במסלול רשויות בניהול משותף עם אגף הנדסה של עיריית הוד השרון. על פי הערכת העירייה הצפי למתן תוקף לתב"ע הוא עד דצמבר 2025. כפועל יוצא, החברה צופה כי המועד המשוער לקבלת היתר והתחלת הפרויקט יהיה ברבעון האחרון של שנת 2026.  

היקף ההכנסות הצפוי מהפרויקט, הכולל את הבניין הנוסף, יעלה לכ-435 מיליון שקל, והיקף ההוצאות הולמיות הצפויות של החברה הינו כ-342 מיליון שקל. חלקה של החברה בפרויקט יעמוד על שיעור של 75%, כאשר 25% הנוספים מוחזקים על ידי חברת אל חי התחדשות עירונית.

ראם רצון מנכ"ל אב-גד: "אנו גאים להודיע היום על הרחבת פרויקט הפינוי-בינוי המשמעותי שלנו בהוד השרון עם הגעה לרוב דרוש בבניין נוסף ברחוב בן גוריון, דבר שיגדיל את היקף הפרויקט ל-211 יחידות דיור. זהו צעד אסטרטגי חשוב המדגיש את יכולותיה של אב-גד לעבוד אל מול מגוון רחב של דעות של בעלי זכויות, להרחיב פרויקטים קיימים ולמקסם את הערך עבור כלל בעלי העניין. עם היקף הכנסות צפוי של כ-435 מיליון שקל מפרויקט זה בלבד, הפרויקט המורחב מחזק את מעמדנו כאחת מהחברות הצומחות בתחום ההתחדשות העירונית. אנו נמשיך לפעול בנחישות להגדלת צבר הדירות בבנייה של החברה ונממש הזדמנויות צמיחה בשוק הדינמי של הנדל"ן בישראל."

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    איל שמי 30/12/2024 13:58
    הגב לתגובה זו
    עיריית הוד השרו קיבלה מענק ממשרד השיכו של מיליו וחצי שח ה הציבו תוכנית עבודה ה מאחרי בשנתיי ע ההתקדמות בתוכניות. יאמר לזכות אבגד שה מנסי לקד. כרגיל העירייה היא הבעיה בקיצור ההערכה של הדיירי שלא יתחילו לבנות לפני 2030.
  • 1.
    אי ער למניה לחמש שני הבאות (ל"ת)
    מיק 30/12/2024 12:16
    הגב לתגובה זו
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


מאיר שמיר מבטח שמיר
צילום: מבטח שמיר

פועלים אקוויטי תשקיע כ-280 מיליון שקל בשמיר אנרגיה לפי שווי של כ-3 מיליארד שקל

מאיר שמיר ממשיך להציף ערך - הנפקה פרטית בשמיר אנרגיה - השבחה של 100% בשנה וחצי

מנדי הניג |
נושאים בכתבה מבטח שמיר

פועלים אקוויטי, זרוע ההשקעות הריאליות של בנק הפועלים, מעלה קצב בחודשים האחרונים. היא נמצאת בפיגור גדול ביחס ללאומי פרטנרס זרוע ההשקעות הריאליות של לאומי, ובפועלים מנסים לצמצם את הפער.  החברה מנהלת מגעים לרכישת 10% משמיר אנרגיה, החברה הבת של מבטח שמיר של מאיר שמיר העוסקת בתחום ייצור החשמל והאנרגיות המתחדשות. 

פועלים אקוויטי מתכוונת להשקיע בשמיר אנרגיה כ-280 מיליון שקל לפי שווי של כ-3 מיליארד שקל. מדובר בשווי כפול לעומת לפני כשנה וחצי אז השקיעה כלל ביטוח. שמיר אנרגיה התחילה כמיזם שהלך וגדל בתוך קבוצת ההשקעות של מאיר שמיר שהחלה בתור סוכנות ביטוח והפכה לאחת החברות החזקה הגדולות במשק כשבמשך מספר שנים החזיקה בתנובה לפני שעשתה עליה אקזיט מרשים. כיום למבטח שמיר אחזקות גדולות באנרגיה, בטכנולוגיה, במניף הבורסאית ובנדל"ן.  

לשמיר אנרגיה תחנות קונבנציונליות על גז טבעי, מתקנים פוטו-וולטאיים, פרויקטי ביו-גז ואגירת אנרגיה. לאחרונה נכנסה לפעולה מסחרית יחידת פיקר בהספק 230 מגה-וואט בתחנת אלון תבור, שמוחזקת ב-33% דרך חברת MRC של שמיר אנרגיה. התחנה כולה מייצרת 583 מגה-וואט, עם השקעה נוספת של כמעט מיליארד שקל ביחידה החדשה.

פרויקט מרכזי הוא תחנת קסם, בהספק 800 מגה-וואט ליד מחלף קסם בגוש דן. בשבוע שעבר הושלמה סגירה פיננסית בהיקף 4.5-5 מיליארד שקל, בהובלת בנק הפועלים לצד מזרחי טפחות, הבינלאומי ומיטב. התחנה, חיונית למחסור הצפוי בחשמל, תפעל ממחצית שנייה של 2029 ותשלם למדינה 300 מיליון שקל עבור חכירת קרקע. כלל ביטוח הגדילה השקעה בפרויקט ב-200 מיליון שקל באוקטובר, ל-8% ממניותיו. במקביל, שמיר אנרגיה מקדמת פרויקט סולארי בנגב על 1,500 דונם, בהספק 230 מגה-וואט עם 700 מגה-וואט-שעה אגירה, בעלות 1.1 מיליארד שקל בשותפות רפק ומבטח שמיר.