טור

המנכ"ל אמר - "תכינו מהר סרט": 10 טיפים איך הסרט שתפיקו לא יהיה אסון

מעט כסף או הרבה? איזה מנהל מחלקה יצטלם ומי ייעלב? והאם ללכת על קליפ או סרטון ארוך מאד? החלטתם להפיק סרט תדמית - קבלו כמה עצות
יובל קנר | (2)
נושאים בכתבה יובל קנר

הדלת נפתחה לרווחה. הנוכחים שהמתינו לישיבה סביב השולחן, הרימו את ראשם באחת והביטו בפתח. כוס הקפה שהחזיקה אודליה, מנהלת הלשכה, כמעט נשפך. בכניסה עמד המנכ"ל וקרא: "יש לי פגישה עם הסינים בחודש הבא, תארגנו לי מהר סרט". אורלי מהשיווק היתה הראשונה להגיב: "סוף סוף קורה פה משהו מעניין". מוטי הגזבר נראה מודאג וטלי ממשאבי אנוש סידרה את שיערה ולחשה לעופר מהרכש שישב לידה: "אוי, אני חייבת לקנות משהו חדש ללבוש לקראת הצילומים".

במקודם או במאוחר, אף ארגון לא יוכל להתחמק מזה. הם יגלו שם שאתר האינטרנט שלהם ואפיקי הפרסום המסורתיים בהם השקיעו עד כה, דורשים משהו נוסף, שיפעל גם על חושי השמיעה והראייה של הלקוחות, שיגרום להם לחייך או לצחוק. גם דמעה לא תזיק.

הם יגלו שפרסומת לטלוויזיה אשכרה מתאימה יותר לקמפיין עונתי המרוקן כיסים - אבל עולם האינטרנט? זול להפליא ונצחי. הם יגלו אז שהם זקוקים לסרט קצר, פשוט, נוגע, שיתאר את כל הטוב שהארגון מציע. הם הרי יודעים שבאינטרנט אנשים פחות קוראים טקסטים ויותר סופגים מסרים מסרטים, עדיף קצרים, רצוי קלילים עם מסר חד שכדאי לשתף בו חברים.

אבל איך עושים את זה נכון ובכלל ממה מתחילים? אז כדי שהסרט שלכם יהיה שובר קופות (של הלקוחות...) ולא חלילה סוחט דמעות (שלכם...), קבלו 10 טיפים להפקת סרט מוצלח ויעיל.

1. איזה סרט אנחנו בכלל צריכים? ("אילן מהמחשבים אומר: "צריך סרט של חצי שעה לפחות, פחות זה לא שווה"). סרט אמור לשרת מטרה. לכל מטרה מתאים סוג אחר של סרט. הסוגים רבים, אבל בחלוקה גסה ניתן לחלקם לשניים: סרטים המיועדים לאינטרנט וסרטים המיועדים להקרנה בפני קהל. ההבדל הבולט בין 2 הסוגים הוא אורך הסרט. אלה המיועדים לאינטרנט חייבים להיות קצרים, בדרך כלל כדקה, המתאימים לסבלנותו הקצרה של גולש ממוצע הצופה בדרך כלל לבדו בסרט שלכם ואין לו שום בעיה לחתוך כשנמאס לו. סרטים להקרנה מול קהל שבוי שלא נעים לו לצאת באמצע עשויים להגיע ל-5 דקות.

2. איך בוחרים חברת הפקה? (רפי מהלוגיסטיקה אומר: "אחיין שלי קנה מצלמה שווה והוא מבין בזה. שארים לו טלפון?") בדיוק כמו שבוחרים Dj לחתונה, מבקשים הצעות מכמה מפיקים כולל דוגמאות לסרטים שכבר עשו הדומים ביותר למאפייני הסרט שתרצו. בג'ונגל הסרטים שבו במאי הסרט, העורך, התאורן והמאפר יכולים להציג סרט שבו השתתפו, כאילו הם הפיקו את כולו על שלל מרכיביו, וודאו שהמועמד להפיק את הסרט שלכם אכן הפיק במלואה גם את הדוגמא שאהבתם. בג'ונגל הזה תופתעו גם לגלות פערים עצומים בהצעות המחיר. מהזול ביותר תברחו, היקר לרוב מיותר. החברה שהציעה לכם את המחיר הממוצע תפיק לכם את הסרט שאתם צריכים במחיר הוגן.

3. מי יצטלם לסרט? (שוקי מהביטחון אומר: "אם אני לא מצטלם, הסרט לא שווה, אני ואורלי מהשיווק חייבים להיות בסרט") בפרסומות לרוב מופיעים פרזנטורים או שחקנים. נדיר לראות מנכ"ל בנק או יבואן רכב מככבים בפרסומת. משום מה, בסרטי תדמית ודומיהם, הופעתם של בעלי תפקידים בארגון הוא נוהג נפוץ למדי ללא הצדקה מקצועית של ממש. הנוהג הזה יוצר לרוב חיכוכים. אם מנהל מחלקה אחד מצטלם, חייבים לשתף את כולם בסרט כדי למנוע מאבקי אגו ומלחמת עולם. הפתרון: תנו לבמאי להחליט מה הכי נכון לכם. זו המומחיות שלו. את כל התלונות שתשמעו מהקולגות "תפילו" עליו. הוא ממלא כבר לא יהיה פה בעוד כמה ימים וחוץ מזה הוא כבר רגיל לתלונות כאלה ופיתח חיסון מתאים.

קיראו עוד ב"תקשורת ומדיה"

4. איזה דרישות להציג לצלמים הנחמדים? (שולי מקשרי חוץ אומרת: "הכי חשוב שיצלמו בלי להפריע, גם ככה יש פה המון רעש") ככל שתאום הציפיות יהיה גבוה ומפורט יותר לפני הפקת הסרט, כך יצטמצם הסיכוי למפח נפש אחריו. בקשו לדעת כל מה שאפשר על הסרט לפני הצילומים. זה כולל: תסריט, דגימות קול של הקריינות, פס קול של המוזיקה שתלווה את הסרט, קטעי הווידאו של השחקנים או הפרזנטורים וכדומה. קבעו מראש באיזה אורך יהיה הסרט, באיזו שפה ידבר, האם יהיו בו כתוביות תרגום ומה לוח הזמנים למסירתו. ועוד משהו חשוב: דאגו שגם חומר הגלם יועבר אליכם בתום ההפקה. יבוא היום שבו תגלו שהוא שווה לכם הרבה כסף.

5. איך מתארגנים לקראת היום הגדול? (מנחם מאגף הרכב אומר: "צריך להכין שלטים גדולים שישימו מאחורי המצלמה שנדע מה להגיד") בדיוק כמו שמתכוננים לאורחים חשובים - דואגים שהמקום יהיה נקי ומסודר, מזמינים את הגנן כמה ימים קודם לכסח את הדשא, אוספים את כוסות הקפה החד פעמיות שפזורות פה ושם ודואגים שהפועלים שהזמנתם לתקן את המזגן, לא יגיעו באותו יום ויקדחו על הראש. מקום מלוכלך ורועש קשה לטשטש בעריכה. בנוסף, מוודאים עם צוות העובדים והמנהלים שאין בימי הצילום אירוע יוצא דופן. אתם לא רוצים שצוות הצילום שמגיע לתעד מפעל שוקק חיים, יפגוש רק את המאבטח בכניסה כי כל העובדים נסעו בדיוק ליום כיף בים המלח.

6. ממה צריך להיזהר? (רונית ממשאבי אנוש אומרת: "שהצלמים לא ידרכו על שתילי הנענע בחוץ. זה החמצן שלי בבוקר, רק את זה אני שותה") הפקת סרט מזמינה אליכם סיכונים שבהם תפגשו אולי לראשונה בחייכם. סביר להניח שעד כה לא הוטרדתם מחוקים הנוגעים לצילום קטינים, הוצאת לשון הרע, וזכויות יוצרים על תמונות, וידאו ומוזיקה. כדאי שתהיו ערים לכל אלה לפני שאתם מפיקים סרט כדי שלא תגלו בוקר אחד מעטפה רשמית ומבשרת רעות בתיבת הדואר שלכם. לא כל מפיקי הסרטים מספיק מקצועיים כדי לספר לכם על זה. בנוסף, אם הסרט שלכם אמור להיות מוקרן בפני קהל באולם, דאגו לפחות יומיים לפני המועד לוודא שהפורמט של הסרט מתאים למכשירי ההקרנה באולם. במידה ולא, יהיה לכם זמן לתקן. לגלות את זה 5 דקות לפני ההקרנה יהיה מאוחר מידי. גם לפסיכולוג שיטפל בכם בגלל זה.

7. איך מתנהלים ביום הצילום עצמו? (אורנה מלשכת הסמנכ"ל אומרת: "תתנהגו טבעי חברים, הכל כרגיל, רק אל תשאירו כיור מלוכלך, לא נעים") אם אתם אנשי הקשר שאמורים ללוות את צוות הצילום, אל תנסו לעשות משהו נוסף באותו יום. אל תקבעו פגישות, פנו לכם את הלו"ז והקדישו את עצמכם רק לזה. זמן הצילום דחוס ויקר, הצוות יתקל בשאלות רבות של התמצאות וחשוב שתהיו שם לידם.

8. איך יודעים שהסרט שעשו לנו טוב? (איציק מאגף הכספים אומר: "מה השאלה? המנכ"ל רואה, אם מתאים לו הוא מאשר, בשביל זה הוא מנכ"ל, לא?"). מראים אותו לקולגות, חברים, בני משפחה ונציגים מקהל היעד שאליו פונה הסרט. אל תחסכו בחוות דעת. אף אחד אינו מחזיק בכיס תעודה של "מומחה לסרטים". זה עניין של טעם אישי. אם זה מצחיק - אז הרוב יצחקו, ואם זה מרגש - אז הרוב יתרגשו. תמיד יהיו כאלה שלא, רק צריך לוודא שהם המיעוט. הדעה של נועם מטבעון ושל מסעודה משדרות, שוות אם הם קהל היעד. אחרי שאספתם רשימת הערות, אל תהססו לבקש מחברת ההפקה תיקונים ושיפורים.

9. מה עושים עם הסרט אחרי? (רמי מאגף הפיתוח אומר: "אל תשכחו לעשות לי העתק, אני חייב מזכרת לנכדים") גם אם המועד שאליו יועד הסרט חלף, הסרט הוקרן וכולם נהנו, זה לא צריך להיגמר פה. אפשר להעלות את הסרט לאתר החברה, לערוץ היוטיוב, לפייסבוק. לשלוח אותו כלינק במייל לבעלי עניין ולהמשיך להפיץ אותו ברחבי הרשת כדי שעוד ועוד יכירו אותו ואתכם. בכל זאת, השקעתם כסף ויש לכם סרט יפה. למה לעצור פה?

10. מה עושים עם חומרי הגלם? (דליה מהאגף הטכני אומרת: "כלום. מה יש לעשות איתם?") יש כאלה שמצטערים עד היום שלא שמרו את חומרי הגלם של הסרט שלהם. ארכיון מסודר יכול לחסוך לא מעט כסף בהפקת הסרטים הבאים. בנוסף, דרשו מחברת ההפקה עותק של הסרט ללא תרגום או כתוביות, כדי שאפשר יהיה להמיר אותו בקלות לכל שפה אחרת על ידי הוספת כתוביות בכל שפה שתחפצו.

יובל קנר הוא בעליה של קנר הפקות new&old media המפיקה סרטי שיווק וקידום לארגונים וחברות

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    יפה (ל"ת)
    04/11/2014 14:53
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אורי פז 03/11/2014 08:26
    הגב לתגובה זו
    יובל כל הכבוד מקצוען אמיתי שיודע לחבר את הצורך של הלקוח לקהל היעד ברמה הגובהה ביותר. מניסיון של מספר רב של הפקות יחד .

כמה ירוויח אלמוג בוקר בחדשות 12 ומי הם העיתונאים עם השכר הגבוה ביותר?

הכתב הדהים כאשר הודיע על עזיבה לערוץ המתחרה, שם מרוויחים הטאלנטים בין 1.5-2 מיליון שקל בשנה. ההערכה היא ששכרו של אלמוג, שיחליף את תמיר סטיינמן, יהיה נמוך יותר; וגם - כמה מרוויח עמית סגל בשנה?
איציק יצחקי |
העיתונאי אלמוג בוקר הפך לאחד הפרצופים המוכרים בחדשות 13 גם בזכות הסיקור הצמוד ביום שפרצה המלחמה. הפופולריות שלו גברה בהדרגה בתשעת החודשים מא המלחמה והוא ממנף את זה לשדרוג בשכר. אלמוג יעבור למתחרה - חדשות 12, שהיא סוג של מונופול בשוק - מונופול שמפחדים לגעת בו מכיוון שזו תקשורת וחדשות עם פרשנים ועיתונאים חזקים והחיצים יופנו כלפי הרגולטור שיעיז להגיד שמדובר במונופול או שינסה ליצור תחרות הוגנת. חדשות 12 שייכת לקשת שהיא עצמה גם סוג של מונופול, שמחזיקה גם באתר מאקו ואתר N12. קשת נהנית מהקריסה של רשת ובמיוחד חדשות 13, כשבשוק אומרים כבר מעל לשנה שקשת היא זו שמחזיקה את רשת. היא לא מקבלת חלק מהמפרסמים כדי שיעברו לרשת, כדי ליצור מצב שיש תחרות.

קשת היא מונופול

בפועל, ההכנסות של קשת שנשלטת על ידי דודי ורטהיים, הבעלים של קוקה קולה בישראל ובנק מזרחי טפחות, גדולות פי 4-5 לפחות מרשת וגדולות מכל ההכנסות של ערוצי הטלוויזיה גם יחד. העוצמה והכוח נובעים גם מערוץ חדשות חזק וגם מרצועות הבידור הטובות של קשת לעומת המתחרים. ערוץ 13 (רשת) סובל פעמיים - גם מהתחזקות ערוץ 14 שנתפס כאתר הימני היחיד וגם מזה שהוא נחשב "אותו הדבר" וסוג של ניסיון העתקה לא מוצלח של קשת. במקביל למינוי של יוליה שמאלוב-ברקוביץ' למנכ"לית חברת חדשות 13 העיתונאים חששו משינוי הקו המערכתי של החדשות שנתפס בדומה לחדשות 12 כאנטי ביבי עם אג'נדה של שמאל-מרכז. במקביל הועזב רביב דרוקר והחלו עזיבות. ספי עובדיה עזב, וכעת אלמוג בוקר. ספי עובדיה עזב לתוכנית "עובדה" של אילנה דיין, גם היא מבית קשת. ההערכות בשוק מדברות על עלות שכר של בין 700 ל-800 אלף שקל לשנה לעובדיה. המעבר של עובדיה הוא עוד נקודה של כוח עבור ערוץ 12. הוא מתחיל להעביר לשורותיו טאלנטים ונראה כי הוא לא מפספס הזדמנויות. כעת, מעניין יהיה לראות האם ערוץ 13 יגיב - וכיצד ומה תהיה ההשפעה של שוק ההעברות החדש בתקשורת על ערוץ 14 (לאחרונה, אחרי שהכריז על מעבר לערוץ 13, ערוץ 14 סיכם על הישארותו של שרון גל).

בוקר, כתב הדרום של הערוץ, שנחשב לעיתונאי מוערך, אמור להחליף את תמיר סטיינמן שעזב לאחרונה את תפקידו. ההערכות הן ששכרו ינוע בין 800 אלף שקל למיליון שקל בשנה.

עמית סגל  מעל 3 מיליון שקל בשנה; יונית לוי כ-2 מיליון שקל

הטאלנטים בחדשות 12 מרוויחים נהדר. על פי ההערכות שכרם מבטא עלות מעביד של בין 1.5 ל-2 מיליון שקל בשנה. כך מרוויחה גם יונית לוי, וכמוה דני קושמרו, אמנון אברמוביץ', עמית סגל ועוד. סגל נחשב לעיתונאי המרוויח בישראל, כשההערכות מדברות על הכנסות של  מעל 3 מיליון שקל בשנה, כשבתוכן גם הכנסות מהספר המצליח וסדרת ההרצאות שהוא מעביר וכן כתיבת טור בידיעות אחרונות.  
 אלמוג בוקר - שכר של כמיליון שקל 
בפוסט שפרסם ברשתות החברתיות כתב בוקר: "אני יוצא לדרך חדשה. אני יוצא לדרך חדשה אבל בוחר להמשיך באותה נקודה במפה. העוטף. הדרום. זה הבית שלי. ובימים אלה כשאנחנו נלחמים על קיומנו, אין מבחינתי תפקיד חשוב יותר מלהיות הקול של התושבים. בעוטף. בדרום. אחרי 17 שנים אני עוזב את חדשות 13 ועובר לשמש ככתב וכפרשן הדרום של חדשות 12 ופרשן אולפן שישי. קשה לעזוב מקום שגדלת וצמחת בו". הוא מציין כי "הקלישאה אומרת שמקום עבודה הוא בית, אבל בשנה האחרונה כשאיבדתי את הבית האמיתי שלי, הפיזי שלי, – חדשות 13 היתה עבורי עוגן. חדשות 13 עכשיו ובעבר חדשות 10 היו בשבילי כמו משפחה. וזה קשה לעזוב. תמיד, בטח בימים אלה. זאת הייתה החלטה קשה, אולי הקשה ביותר שקיבלתי בחיי המקצועיים, אבל החלטתי שהגיע הזמן ללכת לאתגר חדש, כזה שיאפשר לי לעלות עוד מדרגה בהגשמה העצמית ובפעילות להצבת הדרום בצמרת סדר היום הציבורי, גם בימים שאינם מלחמה. כשכל החטופות והחטופים יחזרו הביתה". לסיום כתב כי "אני רוצה לבקש סליחה וגם לומר תודה.  סליחה מהחברים שאני כל כך אוהב ונמצאים בימים אלה במאבק חשוב מאוד. סליחה שאני עוזב. סליחה שאני עוזב עכשיו. אני נפרד מנבחרת של עיתונאים משובחים שהיו לי הכבוד והזכות לעבוד לצידם. אחרי אינספור מאבקים שעברנו יחד, במאבק הזה, החשוב מכולם, אני עדיין איתכם, גם אם מבחוץ. תודה שעמדתם מאחורי גם כשטעיתי, שהייתם שם בשבילי בכל הסלמה בעוטף, ובעיקר על כך שתמיד נתתם לי את המקום להגשים את הייעוד שלי, את הסיבה שבחרתי במקצוע החשוב הזה, להיות שליח של האזור הכי חשוב (מבחינתי) ויחד, לא פעם הצבנו את הדרום בכלל ואת העוטף בפרט בצמרת סדר היום. תודה על כך שאפשרתם לי לצעוק את שעל ליבם של תושבי העוטף היקרים לליבי. לליבנו. תודה וסליחה".  
פטריק דרהי
צילום: ויקיפדיה

דרהי מתכוון להיכנס לתקשורת הדתית; שת"פ עם "כיכר השבת" ו"סרוגים"

דרהי ביקש את רשות התחרות לבדוק שת"פ שיכול להגיע עד כדי רכישה - רשות התחרות אישרה את המהלך; וכמה שווים האתרים?

רן קידר |

איש העסקים פטריק דרהי קיבל לאחרונה את אישור רשות התחרות לשיתוף פעולה עם שניים מאתרי החדשות הבולטים במגזרים הדתי והחרדי "כיכר השבת" ו"סרוגים". לפי ההערכות, מדובר במהלך אסטרטגי שעשוי להתפתח לרכישה מלאה בעתיד, כאשר שווי האתרים מוערך בכ-45 עד 50 מיליון שקל. העסקה בוצעה באמצעות חברת נקסט ויז'ון מדיה, שנמצאת בבעלות עקיפה של דרהי.

אתרי "כיכר השבת" ו"סרוגים" פונים לקהלים מובהקים: הראשון נחשב לפופולרי במיוחד במגזר החרדי, והשני לציבור הציוני־דתי. שני האתרים הוקמו לפני למעלה מעשור ונחשבים לבעלי נוכחות דיגיטלית בולטת.

דרהי, שמחזיק כיום גם בערוץ החדשות i24NEWS, לצד החזקה בהוט, השיק בשנה שעברה מהדורה בעברית לערוץ i24NEWS תוך שהוא מגייס אליה שדרים ומגישים מערוצים אחרים. במקביל, דרהי מנסה מזה חודשים למכור את HOT,  חברת התקשורת שבאמצעותה נכנס לישראל לפני שנים. לצורך כך נשכרו בנקי השקעות בינלאומיים, בהם רוטשילד ו-UBS. לפי הערכות, התמורה הנדרשת עומדת על בין 6 ל-8 מיליארד שקל.


בנוסף לפעילותו בתחום התקשורת, דרהי השלים לאחרונה את רכישת פרויקט הנדל"ן מנדרין אוריינטל בתל אביב, מגדלי הדולפינריום לשעבר, תמורת סכום מוערך של כ-900 מיליון שקל. מדובר ברכישה שבוצעה באמצעות חברת הרב קוק נווה צדק שבשליטתו, אשר קיבלה לידיה כ-94% ממניות חברת סיגייט המחזיקה בפרויקט.