עובדי הייטק
צילום: sigmund, unsplash

10 מיליון שקל לתכניות יזמות להקמת סטרטאפים למשרתי מילואים וחיילים משוחררים

רשות החדשנות והאגף והקרן לחיילים משוחררים במשרד הביטחון יעניקו 10 מיליון שקל לתכניות יזמות להקמת חברות סטרטאפ למשרתי מילואים וחיילים משוחררים; יותר מ-1,000 זכאים יקבלו הזדמנות לליווי והכשרה להקמה והאצת חברות הזנק ב-13 תכניות שונות שיופעלו בכל רחבי הארץ
אביחי טדסה |

בתכנית ייחודית של קרן ההון האנושי להייטק של רשות החדשנות, יחד עם האגף והקרן לחיילים משוחררים במשרד הבטחון, נבחרו 13 תכניות מגוונות שמטרתן פיתוח והתנעת יזמות ואקסלרציה של מיזמים של אוכלוסיית משרתי/ות המילואים וחיילים/ות משוחררים/ות.

קהל היעד הרלוונטי לתוכניות נע בין מועמדים ללא ניסיון אך עם רעיון למיזם טכנולוגי לבין מועמדים שכבר התנסו בעולמות היזמות, או בעלי מיזם פעיל, וכעת רוצים להרחיב את סט הכלים ולקבל סיוע בהיבטים השונים של המיזם, כגון גיוס מימון ראשוני, חשיפה למשקיעים, פיתוח טכנולוגי, תיקוף שוק, הקמת צוות, בניית אב טיפוס ראשוני (MVP), חיבור למנטורים ופיתוח המיזם. משתתפי המיזם גם יקבלו ליווי מרשות החדשנות לטובת הגשה למסלולי ההשקעה השונים ברשות, כגון קרן ההזנק וקרן תנופה.

חנן ברנד, סמנכ"ל הזנק ברשות החדשנות: "חיילי צה”ל בסדיר ובמילואים נעמדו כאיש אחד להגן על מדינתנו מאז ה-7 לאוקטובר, במאמץ עצום והקרבה אישית הראויה לכל הערכה. את יכולות הפיקוד והניהול שאותם הפגינו ואת היצירתיות אותה היו צריכים להפעיל לצורך מילוי תפקידם אנו רוצים עתה לרתום לטובת ההייטק הישראלי. התוכניות המצוינות שנבחרו, מבין עשרות רבות של הגשות, משלבות בין צרכים אמיתיים שמגיעים מהתעשייה, לבין הפוטנציאל המצוין הקיים בקרב חיילים משוחררים ואנשי המילואים להקמת חברות הזנק, כחלק מגל חדש של יזמות טכנולוגית ודור חדש של חברות ישראליות פורצות דרך. אנו רואים בתוכנית זו הזדמנות ייחודית לאפשר לאוכלוסייה זו, שנתנה את כל כולה למען המדינה, להתחיל דרך חדשה ובה בעת להפוך את היצירתיות והרעיונות שלה למציאות באמצעות הנבטת יוזמות וחברות סטארט-אפ חדשות ,שיחזקו את האב החדשנות הישראלי".

איל הנס, ראש האגף ומנהל הקרן לחיילים משוחררים במשרד הביטחון: "תוכנית זו מהווה מנוף חשוב, במיוחד בעת הזו, לשילוב החיילים המשוחררים ואנשי המילואים זכאי האגף והקרן, בשוק העבודה העכשווי וזאת באמצעות מתן כלים חדשניים וידע ייחודי בדגש על עולם התוכן של יזמות. תוכנית זו נבנתה מתוך רצון להוקיר את האוכלוסייה החשובה הזו שמהווה את חוד החנית של החברה הישראלית, על תרומתה המשמעותית בשירות הסדיר ובמילואים ולפתוח עבורם חלון הזדמנויות יוצא דופן לאופקים חדשים".

להלן רשימת הגופים שנבחרו:

1.אוניברסיטת חיפה - שותפות של מרכז היזמות של האוניברסיטה עם בית הספר למדעי הים, שמטרתה הנבטת מיזמים בתחום הכלכלה הכחולה (Blue Economy).

2.מרכז חדשנות דרום –התכנית  שתפעל באשכול נגב מערבי מורכבת מהכשרות עיוניות ומעשיות ליזמות טכנולוגית, המתמקדת בהקמת מיזמים בתחום הדיפנסטק (טכנולוגיה בטחונית).

3. Starburst Aerospace תכנית אקסלרציה למשוחררים וחיילי מילואים עם רקע טכנולוגי בדגש על תחומי טכנולוגיה עמוקה AI שבבים וחלל).

4.איגנייט דיפטק- תכנית אקסלרציה שתפעל מאיזור שרונה בתל אביב, המבוססת על הנסיון הרב של האקסלרטור של אינטל איגנייט, שיפעל להקמה וסיוע למיזמי דיפטק בשלבי הפרה סיד וסיד.

5.פיק יור לייף - תכנית רחבה החל משלב ה-  Ideation ועד ל Validatioהכוללת הכשרה עיונית ומעשית, כישורים רכים ושיתוף עם מנטורינג בכירים מהתעשיה.

6.זיו האפט BDO– תכנית אקסלרציה ליזמים ללא רקע יזמי קודם, התכנית מחולקת לשלבי פרה האצה, האצה ופוסט-האצה עם ליווי אישי.

7.חבל בנימין -  תכנית אקסלרציה ליזמים באיזורי ירושלים והשומרון. התוכנית תתמקד בהנגשת הידע וחניכת המשתתפים במטרה להגיע ל  MVP וללקוחות ראשוניים.

8.DTEC -מטרת התוכנית לספק תשתית הכשרה מתאימה למימוש הפוטנציאל היזמי הגלום בחיילים משוחררים ומשרתי מילואים מהמגזר הדרוזי. בתכנית שותפי תוכן כגון ROAD2, מכון מיג"ל וקרן GROVE.

קיראו עוד ב"BizTech"

9.מרכז רפואי צפון (פורייה) - תכנית משותפת יחד עם מכללת תל חי וחברת הטכנולוגיה הביו-רפואית קאט AI . התכנית מיועדת עבור בעלי השכלה של הנדסאות בתחומי הביוטק והרפואה הדיגיטלית ומקנה כלים להקמת פרויקט טכנולוגי רפואי.

10.Made in JLM  - התכנית "מרעיון לביטחון" בשילוב מרכז היזמות של האונ' העברית HUJI INNOVATE ומיזם Problems Worth Solving (PWS) מיועדת להכשיר יוצאי מילואים ולסייע להם לבנות חברות בתחומי אתגרי הביטחון והחירום של ישראל. 

11.בשיתוף The edge , עיריית ת"א, I-Lab Angels ותנועת אור. הכשרה ליזמות ותכנית VENTURE BUILDING מבוססת אתגר, עבור משרתי מילואים בדגש על קליימטק, דיפטק, ותחומי הבריאות.

12.ביזבוסט ונצ'רס – תכנית אקסלרציה חדשה המשלבת את תחום הבינה המלאכותית תוך התמקדות ביזמים מקרב יוצאי יחידות קרביות ותושבי הפריפריה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דפדפן AI של פרפלקסיטי, COMET. קרדיט: רשתות חברתיותדפדפן AI של פרפלקסיטי, COMET. קרדיט: רשתות חברתיות

דפדפני ה-AI מצעידים אותנו לעבר אינטרנט שלא מיועד לבני אדם

הדפדפנים החדשים מבוססי בינה מלאכותית מבטיחים לבצע פעולות במקום המשתמש ולסכם עבורו את הרשת,  אבל בפועל הם עדיין איטיים, שוגים במשימות פשוטות ומאלצים את בוני האתרים לחשוב מחדש למי הם באמת מפתחים: לבני אדם או לרובוטים

רן קידר |
נושאים בכתבה AI אינטרנט

המירוץ על "הדפדפן הבא" כבר בעיצומו. חברות כמו OpenAI, פרפלקסיטי ואחרות מבטיחות לנו עולם חדש שייפתח בפנינו, כשבמקום גלישה וחיפוש, נוכל לקרוא מידע מסוכם ועדכני, אפילו מבלי ללחוץ על כפתור. דפדפני ה-AI מדברים על שיחה טבעית עם עוזר חכם, כך שבמקום לפתוח לשונית, להקליד בגוגל ולעבור על דפים, נוכל לכתוב הוראה חופשית וקלילה והדפדפן כבר יבצע עבורנו את כל העבודה. זה נשמע מעולה, אבל כל מי שהתנסה באחד משלל האפשרויות הקיימות יודע שהמוצרים עדיין בוסריים והם עדיין מתקשים במשימות בסיסיות. 

עם זאת, למרות שכרגע הם אינם תורמים לנו, המשתמשים האנושיים, ההשפעה שלהם מתחילה להתבטא ברחבי הרשת, ואתרים חדשים צריכים לקבל החלטות אסטרטגיות, ובראשם, האם האתר מיועד לגלישה או אנושית או שעדיף שיהיה מותאם לסוכני AI אוטונומיים.

דפדפני AI כמו אטלס של OpenAI או קומט (Comet) של פרפלקסיטי בנויים אחרת מדפדפנים קלאסיים כמו כרום, ספארי או פיירפוקס. במקום תיבת חיפוש שמובילה לרשימת תוצאות, נקודת הפתיחה היא צ'אט עם עוזר חכם: המשתמש כותב "סכם את כל הטאבים הפתוחים", "מצא לי את התנאים בחשבון האשראי הזה" או "הכן רשימת משימות מכל המיילים שלא קראתי", והדפדפן מנסה לבצע.

מאחורי הקלעים פועלים "סוכנים" (agents) שמבצעים פעולות ברשת בדומה למשתמש אנושי: גוללים, לוחצים על כפתורים, ממלאים טפסים ומעתיקים טקסטים בין לשוניות. הרעיון הוא לחסוך את הזפזופ הידני ולהפוך את הדפדפן לכלי עבודה שמבצע תהליכים מורכבים מקצה לקצה, למשל, להכין דו"ח חודשי, להשוות מחירי תוכנות SaaS או לבצע משימות בירוקרטיות, כמו מילוי טפסים ועוד. 

במקביל, גם השחקנים הוותיקים כמו גוגל, מיקרוסופט ומוזילה מוסיפים שכבות AI לתוך הדפדפנים הקיימים, מסיכומי עמודים ועד עוזרים בצד המסך, אבל משמרים את מודל הגלישה המסורתי שבו החיפוש הוא עדיין נקודת הכניסה המרכזית. לפי מחקרים פנימיים בתעשייה, רוב המשתמשים עדיין מרגישים בנוח יותר שה-AI משמש כתוספת לחיפוש, ולא כתחליף מלא.