קרוב למיליארד דולר: סטארטאפ הסייבר אפווינד מגייס 100 מיליון דולר לפי שיווי של 900 מיליון דולר
אפווינד, סטארטאפ הסייבר, משלים סבב גיוס נוסף בו גייס 100 מיליון דולר לפי שיווי של כ-900 מיליון דולר, זאת רק כשנתיים לאחר הקמת הסטארט-אפ. סך ההשקעות בחברה מסתכם לכדי 180 מיליון דולר מאז הקמתה. Craft Ventures, חברת ההשקעות שהקים דיוויד סאקס, הובילה את העסקה, כאשר TCV, אלטה פארק קפיטל וכל המשקיעים הקודמים של אפווינד השתתפו.
משקיעים קודמים אלה כוללים את גריילוק, סייברסטארטס, קרן לידר, קרן שבע של עומרי כספי וקרן ההשקעות פני ג׳אר של כוכב הכדורסל סטפן קארי. הגיוס נעשה לפי שווי גדול פי שלוש בהשוואה לגיוס הסיד (Seed).
אפווינד מתכננת להשתמש בתמורת הגיוס כדי להגדיל את הצוות שלה - יש לה כיום כ-150 עובדים ומתכננת להכפיל את זה ברחבי המפרץ, איסלנד, בריטניה וישראל, עם התמקדות בצוותי שיווק ומכירות.
החברה גם תמשיך לפתח את הפלטפורמה שלה, המתמקדת באבטחת זמן הפעולה של מערכות: תעדוף התראות על איומי סייבר ומאמצי תיקון סביב איומים בשירותים פעילים בזמן אמת.
ארגונים בדרך כלל מוצפים בהתראות אבטחה על ידי סופת שלגים של התראות ברחבי הרשתות שלהם, ואפווינד טוענת שהיא יכולה להפחית את ההתראות הללו ב-90% כדי להתמקד רק באלו החשובות ביותר. הפלטפורמה מכסה כיום ניהול עמדות אבטחה בענן (CSPM), פלטפורמת הגנת עומסי עבודה בענן (CWPP), זיהוי ותגובה בענן (CDR), אבטחת API, ניהול פגיעות, אבטחת זהות ואבטחת מיכלים.
העובדה שאפווינד מוערך כעת ב-900 מיליון דולר בסבב סדרה A מדגישה את תשומת הלב שאבטחת הענן מקבלת בתקופה זו ממשקיעים - מה שנובע מתשומת הלב שמקבלת אבטחת הענן ממפתחי ארגונים וסמנכ״לי אבטחת מידע באירגונים.
הבעיה והפתרון של אפווינד
כדי להבין מה כל כך חשוב באבטחת ענן, חשוב להבין שמחשוב ענן הפך לכלי הכרחי עבור ארגונים שרוצים לגדול או להצטמצם במהירות, או לאמץ (או להפטר מ-) שירותים תוך כדי תנועה. אבל הצמיחה של שוק מחשוב הענן הוכחה כשדה מוקשים עבור צוותי אבטחה.
שדות הקרב של אבטחת המידע - הם הפריפריה של מערכות הארגון, שיכולות לכלול מכשירים, אפליקציות, רשת, תשתית וקישוריות עם שותפים - גדלים והופכים מורכבים יותר ויותר. וככל שרכיבים נוספים מתווספים, מוסרים או מתעדכנים, מתקבלות יותר חולשות במערכות הארגון.
כך שהחל מהרגע הראשון שהארגון פועל בסביבת ענן, הוא חשוף לפגיעות באבטחת המידע. אחר כך, כל הוספה או חיסור של טכנולוגיה בענן יוצרות עוד פרצות אבטחה, מה שמזיק עוד יותר ככל שהארגון דינמי יותר בטכנולוגיות בהן הוא משתמש.
האקרים זדוניים מוכנים לנצל את המצב הזה, ולכן על חברות אבטחת הענן להבין כיצד להישאר צעד אחד קדימה ולשמור על אבטחת המידע של אנשים וארגונים.
שליטה בהתראות אבטחה הפך לסגמנט בפני עצמו
אפווינד היא אחת מני רבים של סטארטאפים וחברות גדולות ומבוססות יותר הבונות כלים כדי לסגור את הפרצות בענן. אחרים באותו ענף כוללים את Wiz, Orca, פאלו אלטו, צ׳ק פוינט ועוד.
האופטימיות סביב אפווינד היא גם בגלל האקלים העסקי הרחב יותר. Wiz, שהתיימרה להיות אחד מהסטארט-אפים הצומחים ביותר בכל הזמנים (Wiz עוד לא בן חמש ולפי הדיווחים היא בדרך להגיע למיליארד דולר ב-ARR עד השנה הבאה), דחתה הצעת רכש של 23 מיליארד דולר מאת גוגל כי היא מאמינה שהיא יכולה לגדול לבד.
יואב שפרינגר וגלעד עזרא, מייסדים Apptor.ai צילום פרטיאין לנו מתחרים- הדרך להתחרות זה אם הלקוחות יתחילו לפתח את המוצר בעצמם
שיחה עם יואב שפרינגר- המנכ"ל ושותף מייסד של Apptor.ai
ספר בקצרה על עצמך:
אני במקור מבית חנן בצפון. בצבא שירתי ב-8200, שם גם פגשתי את השותף שלי, גלעד עזרא, ובזמן השירות, עבדנו על פיתוח מודלים של פרדיקציה לצבא כדי לזהות התנהגויות, אבל הרעיון זה להתעסק ב-predictable AI. אחרי הצבא הייתי בפלייטיקה בעולמות ה-AI retention. את הסטארטאפ הקמנו במהלך המלחמה, והתחלנו לרוץ איתו ממש תוך כדי המילואים.
ספר על החברה ומניין בא הרעיון?
אלו דברים דומים שעשינו בצבא. חיפשנו איפה אפשר למקסם את מה שעשינו בצבא ולהשליך על שוק, שהוא ממש בלו אושן עבורנו ואין חברה שעושה משהו דומה. תעשיית ה- direct sales, שהיא מאוד אמריקאית ואנחנו בנינו כמה מודלים של פרדיקציה שעוזרים לחברות direct sales לייצר תקשורת טובה יותר עם הלקוחות שלהן. המודלים מזהים טוב יותר מה הלקוח רוצה לקנות, מה המוצר שכדאי להציע לו ומתי יספיק לקנות, כאשר המטרה היא לטרגט בצורה טובה יותר את הלקוחות דרך המודלים שאנחנו מריצים. זה דומה לאי קומרס אבל יש הבדלים כי דרך המכירה בחברות direct sales היא שונה מעט, ואותן חברות רואות את עצמן כתעשייה נפרדת. למשל הרבהלייף היא לקוחה שלנו, ואם ספורה מבחינים שאני עובד איתם, הם יחשבו "מעולה, חברה דומה לנו." לעומת זאת, אם הרבהלייף היו רואים שאני עובד עם ספורה הם היו חושבים שזה אי קומרס. בשנה אחת הגענו ללקוחות וחברות כמו הרבהלייף, שופ דוט קום, It works! Global ו-Immunotec.
אופן המכירה ב-direct sales זה דרך מפיצים שהם המשווקים את המוצרים של החברה. עד שאנחנו הופענו, כל החברות הללו היו בונות על המפיצים לעשות את עבודת השיווק והמכירות והכל היה קורה דרכם בלי ערוצים נוספים. המפיצים מביאים לקוחות והם מדברים עם לקוחות וכדומה. מה שקורה בפועל זה שמאחר וכיום יש עוד הרבה אלטרנטיבות לעשות הכנסה מ-gig economy ובגלל התחרות הרבה בשוק, אז המודל לפיו הם בונים רק על המפיצים כבר לא עובד. מה שאנחנו מביאים לשולחן זה שאנחנו מייצרים מודלים של פרדיקציה שעושים את הכל באופן אוטומטי, את ה-retention, ההמלצות על מוצרים כאשר אנחנו יודעים לזהות מה כל לקוח יקנה ומתי והחברות כבר לא צריכות לבנות על המפיצים אלא אנחנו עושים את זה בשבילם, הכל כבר הופך לאוטומטי.
מתי הוקמה וכמה עובדים?
קמנו ביולי 2024, אנחנו 10 עובדים, הרוב בישראל ואחת ביוטה.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מי המשקיעים?
זוהר גילון, יובל בר-גיל, ניר גרינברג, רן שריג, אפי כהן ועוד
הונאה ברשת (AI)המלחמה בהונאות: TrueScontrol סטארט-אפ ישראלי יקבע אם האתר אמין; למה זה חשוב?
על רקע ההונאות והאכזבה משירותים ומוצרים שמקבלים ברשת האינטרנט, פותח מנגנון שיספק קוד אימון לאתרים ולאנשי מקצוע; המטרה: לצמצם את ההונאות בתחום הזה ולייצר לעסקים אמינים גושפנקא אובייקטיבית שתוכר על ידי הציבור
הונאה בעשור האחרון הכלכלה הדיגיטלית צמחה בקצב מואץ, אך במקביל צמחה גם תופעה שפוגעת ישירות בשורה התחתונה של עסקים שמשתמשים בדיגיטל: הונאות שגורמות לשחיקת האמון ברשת.
צרכנים נחשפים לאינספור אתרים, בעלי מקצוע ושירותים מקוונים אך מתקשים לדעת מי מהם אמין, מוסמך ובעל זהות ברורה. התוצאה היא לרוב היסוס, נטישת עסקאות ופגיעה בהכנסות של העסקים האלו. על הרקע הזה הוקם הסטארט־אפ הישראלי TrueScontrol שמבקש להתמודד עם הבעיה דרך מתן ביטחון לגולשים.
מנהלי החברה, גל חזיזה ושחר ישראל בוטבול מסבירים כי התופעה של בריחת לקוחות מעסקים בגל חוסר אמון הובילה אותם להבין שהציבור רוצה קוד אימון ולא להסתמך על הבטחות וה"יהיה בסדר" המוכר. הם רוצים לדעת שהעורך דין, יועץ מס, מכונאי, טכנאי מחשבים הוא אמין ואת זה הם מתכוונים לספק להם דרך TrueScontrol.
הם יצרו שכבה אוטומטית עם תוספת של אימות אנושי מול בעלי האתר ונותני השירותים וכך הם מעבדים והופכים את המידע שהתגבש אצלם למדד אמון.
- יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס- יצא ל"שרת" בעזה מהבית
- רשות ני"ע מזהירה: כך תזהו הונאות השקעה בעידן ה-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אובדן אמון = אובדן הכנסות
מחקרים רבים מצביעים על קשר ישיר בין רמת אמון לבין החלטות רכישה. אתרים שאינם נתפסים כאמינים סובלים משיעורי נטישה גבוהים, יחס המרה נמוך ופגיעה במוניטין לטווח ארוך. זה נכון לכל סוגי האתרים, גם אתרי תוכן וגם אתרים של אנשי מקצוע. בעולמות שבהם השירות ניתן מרחוק כמו: מסחר מקוון, ייעוץ, רפואה, משפטים והנדסה, חוסר הוודאות הופך לחסם כלכלי של ממש. עסקים לגיטימיים נאלצים כיום "להוכיח את עצמם" שוב ושוב רק משום שהצרכן אינו יודע להבדיל בינם לבין גורמים מתחזים וכאן הפתרון של TrueScontrol יכול לספק להם מענה טוב.
