קרוב למיליארד דולר: סטארטאפ הסייבר אפווינד מגייס 100 מיליון דולר לפי שיווי של 900 מיליון דולר
אפווינד, סטארטאפ הסייבר, משלים סבב גיוס נוסף בו גייס 100 מיליון דולר לפי שיווי של כ-900 מיליון דולר, זאת רק כשנתיים לאחר הקמת הסטארט-אפ. סך ההשקעות בחברה מסתכם לכדי 180 מיליון דולר מאז הקמתה. Craft Ventures, חברת ההשקעות שהקים דיוויד סאקס, הובילה את העסקה, כאשר TCV, אלטה פארק קפיטל וכל המשקיעים הקודמים של אפווינד השתתפו.
משקיעים קודמים אלה כוללים את גריילוק, סייברסטארטס, קרן לידר, קרן שבע של עומרי כספי וקרן ההשקעות פני ג׳אר של כוכב הכדורסל סטפן קארי. הגיוס נעשה לפי שווי גדול פי שלוש בהשוואה לגיוס הסיד (Seed).
אפווינד מתכננת להשתמש בתמורת הגיוס כדי להגדיל את הצוות שלה - יש לה כיום כ-150 עובדים ומתכננת להכפיל את זה ברחבי המפרץ, איסלנד, בריטניה וישראל, עם התמקדות בצוותי שיווק ומכירות.
החברה גם תמשיך לפתח את הפלטפורמה שלה, המתמקדת באבטחת זמן הפעולה של מערכות: תעדוף התראות על איומי סייבר ומאמצי תיקון סביב איומים בשירותים פעילים בזמן אמת.
ארגונים בדרך כלל מוצפים בהתראות אבטחה על ידי סופת שלגים של התראות ברחבי הרשתות שלהם, ואפווינד טוענת שהיא יכולה להפחית את ההתראות הללו ב-90% כדי להתמקד רק באלו החשובות ביותר. הפלטפורמה מכסה כיום ניהול עמדות אבטחה בענן (CSPM), פלטפורמת הגנת עומסי עבודה בענן (CWPP), זיהוי ותגובה בענן (CDR), אבטחת API, ניהול פגיעות, אבטחת זהות ואבטחת מיכלים.
העובדה שאפווינד מוערך כעת ב-900 מיליון דולר בסבב סדרה A מדגישה את תשומת הלב שאבטחת הענן מקבלת בתקופה זו ממשקיעים - מה שנובע מתשומת הלב שמקבלת אבטחת הענן ממפתחי ארגונים וסמנכ״לי אבטחת מידע באירגונים.
הבעיה והפתרון של אפווינד
כדי להבין מה כל כך חשוב באבטחת ענן, חשוב להבין שמחשוב ענן הפך לכלי הכרחי עבור ארגונים שרוצים לגדול או להצטמצם במהירות, או לאמץ (או להפטר מ-) שירותים תוך כדי תנועה. אבל הצמיחה של שוק מחשוב הענן הוכחה כשדה מוקשים עבור צוותי אבטחה.
שדות הקרב של אבטחת המידע - הם הפריפריה של מערכות הארגון, שיכולות לכלול מכשירים, אפליקציות, רשת, תשתית וקישוריות עם שותפים - גדלים והופכים מורכבים יותר ויותר. וככל שרכיבים נוספים מתווספים, מוסרים או מתעדכנים, מתקבלות יותר חולשות במערכות הארגון.
כך שהחל מהרגע הראשון שהארגון פועל בסביבת ענן, הוא חשוף לפגיעות באבטחת המידע. אחר כך, כל הוספה או חיסור של טכנולוגיה בענן יוצרות עוד פרצות אבטחה, מה שמזיק עוד יותר ככל שהארגון דינמי יותר בטכנולוגיות בהן הוא משתמש.
האקרים זדוניים מוכנים לנצל את המצב הזה, ולכן על חברות אבטחת הענן להבין כיצד להישאר צעד אחד קדימה ולשמור על אבטחת המידע של אנשים וארגונים.
שליטה בהתראות אבטחה הפך לסגמנט בפני עצמו
אפווינד היא אחת מני רבים של סטארטאפים וחברות גדולות ומבוססות יותר הבונות כלים כדי לסגור את הפרצות בענן. אחרים באותו ענף כוללים את Wiz, Orca, פאלו אלטו, צ׳ק פוינט ועוד.
האופטימיות סביב אפווינד היא גם בגלל האקלים העסקי הרחב יותר. Wiz, שהתיימרה להיות אחד מהסטארט-אפים הצומחים ביותר בכל הזמנים (Wiz עוד לא בן חמש ולפי הדיווחים היא בדרך להגיע למיליארד דולר ב-ARR עד השנה הבאה), דחתה הצעת רכש של 23 מיליארד דולר מאת גוגל כי היא מאמינה שהיא יכולה לגדול לבד.

בין אקזיטים ענקיים לקיפאון: תמונת המצב של ההייטק הישראלי
הדו"ח השנתי של רשות החדשנות משקף שוק שנמצא בצומת דרכים: שיאים באקזיטים כמו המכירה של Wiz לגוגל ב-32 מיליארד דולר וצמיחה בדיפטק מתנגשים עם קיפאון בתוצר, ירידה ביזמות וצניחה של 80% בגיוסי קרנות הון סיכון - לאן ממשיכים מכאן?
השנה האחרונה קצרה הישגים חסרי תקדים בהייטק. עסקת הענק של מכירת Wiz ל־Google, בהיקף של כ־32 מיליארד דולר, הייתה אבן דרך היסטורית בשוק האקזיטים המקומי. לצידה, נרשמו עסקאות משמעותיות נוספות כמו Run:AI שנמכרה לאנבידיה בכ־700 מיליון דולר, ו־V-Wave שנרכשה
על ידי Johnson & Johnson תמורת 600 מיליון דולר.
גם בגיוסים נרשמה התאוששות משמעותית. הרבעון השני של 2025 היה הרבעון החזק ביותר מאז 2022, וישראל חזרה להיות ההאב החמישי בגודלו בעולם מבחינת היקפי גיוסים לסטארטאפים
אחרי סן פרנסיסקו, ניו יורק, לונדון ובוסטון.
אבל בתוך מה שנראה כמו אופוריה יש מגמות פחות מזהירות. לפי הדו"ח של רשות החדשנות, התוצר של ההייטק עומד על כ־317 מיליארד שקל - כ־17% מהתמ"ג ונשאר כמעט בלי שינוי זו השנה השנייה ברציפות. כלומר, המנוע שעד לאחרונה משך את כלכלת ישראל קדימה, נמצא בקיפאון. גם התעסוקה בענף משקפת את זה, מספר המועסקים בענף עלה ל־403 אלף, אבל מספר עובדי המו"פ צנח ב־6.5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. מצד אחד, אנחנו בשנת שיא באקזיטים וגם אפשר לראות צמיחה משמעותית בתחום הדיפטק אבל מצד שני, סימני ההאטה האלו - בתעסוקה וביזמות חדשה מדאיגים.
פחות יוזמים ופחות מסכנים הון
מה שעומד מאחורי כל הענף הזה שאנחנו קוראים לו הייטק, אלו האנשים. אלו שקופצים למים ולוקחים סיכון. הרוח היזמית הישראלית היא שם דבר בעולם כולו אבל הדוח מספר שהיא הולכת
ודועכת. אפשר לראות בשנה האחרונה האטה בשכבת היסוד של ההייטק - היזמות. בשנת 2024 קמו בישראל כ־500 סטארטאפים בלבד, לעומת למעלה מאלף בשנים קודמות. הירידה במספר החברות החדשות היא לא רק מספרית, אלא גם איכותית: מרבית היוזמות והחברות החדשות שקמות מתרכזים בתחומים מוכרים
ו'מכוסים' כמו סייבר, פינטק ותוכנה ארגונית אבל פחות בתחומי עומק חדשים או דיסרפטיביים. אלו תחומים שבהם כבר פועלות מאות רבות של חברות, יש ידע נצבר, השוק גם יודע איך לתמחר אותם (יחסית) והם נתפסים כ"בטוחים" יותר להשקעה ולפיתוח. קל יותר לגייס הון, לשכנע לקוחות ראשונים,
ולגייס עובדים בתחום. לעומת זאת תחומים חדשים לגמרי כמו שבבים, קוונטום, ביוטק למיניהם, פחות קורצים ליזמים, שמעדיפים ללכת על בטוח או פשוט לפרוש ולהקים חברה שתתחרה בבוס לשעבר.
- רשות החדשנות תשקיע רבע מיליארד שקל בקרנות דיפ־טק במסגרת קרן יוזמה
- האם הרשות להגנת הפרטיות תשתק את החדשנות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתחום קרנות ההון סיכון, הנתונים אפילו יותר מדאיגים: מאז 2022 נרשמה ירידה
של 80% בהיקף הגיוסים לקרנות ישראליות, והקרן הממוצעת הצטמצמה מכ־90 מיליון דולר בשנים הטובות, ל־60-65 מיליון דולר כיום. מעבר לכך, הדו"ח מציין כי ההאטה בישראל חריפה אפילו יותר מהירידות שנרשמו בארה"ב ובאירופה, מה שמעיד על בעיה מבנית ולא רק מגמה עולמית חולפת.

וישראל מובילה עולמית בשימוש ב-AI
על פי דוח שימוש שפרסמה אנתרופיק (שעומדת מאחורי קלוד) ישראל מובילה את העולם בשימוש בקלוד, ביחס לגודל האוכלוסייה; על פי, OpenAI (שעומדת מאחורי ChatGPT), כ-40% מהעובדים משתמשים בכלי AI מדי יום
דוחות חדשים של Anthropic ו-OpenAI מאשרים לנו את מה שכל אחת ואחד מאיתנו רואה בעצמנו, וזה שהשימוש ב-AI חודר בקצב מסחרר אל שוק העבודה והחיים האישיים. בארצות הברית כבר כ-40% מהעובדים מדווחים שהם עושים שימוש יומיומי בכלי AI כלשהו, שיעור כפול מזה שנמדד רק לפני שנתיים. עוד עולה מהדוחות כי המגמה אינה אחידה: חלק מהתחומים, המדינות והקבוצות החברתיות מאמצים את הטכנולוגיה בקצב מהיר בהרבה מאחרים, מה שמעלה חששות להעמקת פערים קיימים.
מבחינת תחומי השימוש, בתחום התכנות, הזירה הטבעית ביותר לאימוץ AI, ו-36% מכלל השימושים הוא בתיכנות. באנתרופיק מדווחים על ירידה של כ-3% בפרומפטים שעוסקים בתיקון באגים והכפלה בשימוש ליצירת קוד חדש ולבניית תוכנות שלמות. ניתן לפרש את הנתון כשמשקף גם שיפור בביצועי המודלים וגם עלייה באמון המשתמשים.
תחום החינוך עלה מ-9% ל-12%
בכלל הפרומפטים והפך לסקטור השני בגודלו: יותר ויותר מורים וסטודנטים עושים שימוש בקלוד בהכנת חומרי לימוד, בהסברים ובסיוע בכתיבת עבודות. תחום המדע גם הוא עולה, בעיקר במשימות של סינתוז ידע ומחקר ראשוני. לצד זאת,
תחומי עסקים וניהול דווקא רשמו ירידה מ-6% ל-3% ו-5% ל-3% בהתאמה, מה שמרמז שהשימוש האינטנסיבי יותר מתרחש דווקא בעולמות ידע ויצירה.
ישראל אלופת העולם בשימוש בקלוד
נתוני אנתרופיק מצביעים על ישראל כאלופה עולמית עם מדד שימוש גבוה פי 7 מהממוצע הגלובלי, אחריה סינגפור (פי 4.6) ואוסטרליה (פי 4.1). מדינות מתפתחות מציגות שימוש נמוך במיוחד, ולמשל הודו, אינדונזיה וניגריה עם פחות מחמישית מממוצע השימוש העולמי, והפעילות בהן מתרכזת כמעט אך ורק בכתיבת קוד. בארה"ב, קליפורניה מובילה בכמות מוחלטת, אך וושינגטון די.סי. ויוטה מובילות ביחס לגודל האוכלוסייה. דבר נוסף שבולט הוא סוג השימוש בהתאם לאזור הגיאוגרפי ולאופי הכלכלה המקומית, כשבפלורידה מתמקדים בפיננסים בפלורידה, בקליפורניה ב-IT ובבירה, וושינגטון די.סי, מתמקדים בעריכת מסמכים. בנוסף לגיאוגרפיה, גם החתכים הדמוגרפיים מראים מגמה "נורמלית" באימוץ טכנולוגיות חדשות, כשהצעירים הם המובילים באימוץ ושיעורי השימוש שלהם עולים בקצב מהיר, בעוד שהפער המגדרי שניכר בתחילת הדרך הולך ומצטמצם.
- נוקיה מקימה מחלקת בינה מלאכותית ומגייסת מאינטל
- האקרים מצפון קוריאה השתמשו ב-ChatGPT לייצור תעודת זהות מזויפת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשמעות הכוללת ברורה: הבינה המלאכותית מתפשטת במהירות חסרת תקדים, אך האימוץ מתרחש באופן לא שוויוני, הן בין מדינות והן בין קבוצות אוכלוסייה. ישראל ממוקמת כיום בחזית האימוץ, מה שמעניק לה יתרון כלכלי וידע משמעותי, אך במקביל מחדד את החשש מפני פערים גלובליים שצפויים להתרחב אם קצב האימוץ במדינות מתפתחות לא יתגבר.