כ-6 מיליארד שקל יזרמו להייטק: "המוסדיים ייהנו מרוב התשואה; מקווים שיצמח דור חדש של סטארט אפים"
"חשוב לזכור שרשות החדשנות לא נכנסת לבד להשקעה בסטארט אפ, הרעיון הוא להוריד את הסיכון למשקיעים פרטיים, הכסף תמיד ימנף כסף של מישהו בשוק הפרטי, ואנחנו צופים שזה יזרים פי 3-4 כסף של משקיעים פרטיים" כך אומרת כרם נבו סמנכ"לית צמיחה ברשות החדשנות בראיון לאתר ביזפורטל. כאשר המהלך הכי משמעותי שנעשה לאחרונה ברשות זה קרן יוזמה להכנסת המוסדיים להייטק הישראלי מה שצפוי להזרים כמיליארד דולר ב-18 חודשים הקרובים.
"התקציב השנתי של רשות החדשנות הוא 1.5 מיליארד שקל, בגלל המלחמה קיבלו 1 מיליארד שקל נוספים"
ההייטק הישראלי שמהווה כ-20% מהתוצר העסקי של מדינת ישראלית וכ-53% מהיצוא, בהאטה בשנתיים האחרונות, אך בראייה רחבה יותר ניתן לראות שבשנת 2021 ההייטק הגיע לשיא של השקעות - 28 מיליארד דולר על רקע משבר הקורונה נתון חריג בעוצמתו, נתון שהתמתן ל-18 מיליארד דולר בשנת 2022 ו-8 מיליארד דולר בשנת 2023.
לדברי נבו סביבת הריבית היא המשפיעה הגדולה על תפקוד הסקטור. "ההייטק אצלנו נפגע כמו ברוב הכלכלות האירופאיות. וההייטק מצליח להתמודד עם האירוע בחוסן יחסית מרשים".
ההייטק הישראלי מתמודד באופן מרשים עם המשבר בעקבות הון אנושי איכותי ועתיר ניסיון עם מערכת משומנת שעובדת היטב. כלומר יש יזמים ועובדי הייטק רבים שעברו את כל שרשרת הערך בהייטק החל משלב הסיד ועד תאגיד בינלאומיים וזה מעגל שמזין באופן חיובי את ההייטק. בנוסף גם המהלכים של רשות החדשנות אחרי המלחמה נתנו רוב גבית. נציין שרוב משרדי הממשלה קוצצו בעקבות המלחמה למעט תקציב הבטחון ותוספת של 65% לתקציב רשות החדשנות.
- ההייטק הישראלי גדל באירופה: מעל 30 אלף עובדים וצמיחה שנתית של 4.8%
- מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלו פעולות ננקטו לאחר פרוץ המלחמה?
"על רקע המלחמה והירידה בהשקעות בהייטק נבנתה תוכנית Boost בסדר גודל של כמיליארד שקל תוספת שנתית לרשות החדשנות. יש את הערוץ מהיר לחברות בעלי אופק שרידות קצר ושם הוזרמו כ-400 מיליון שקל מענקים. קרן יוזמה מזרימה 600 מיליון שקל והיא אמורה לתמרץ מוסדיים להכניס כסף להייטק הישראלי להשקיע בקרנות הון סיכון. ויש את קרן ההזנק שאמורה לתת כסף ישיר לחברות בתוך סבב וכאן מדובר ב-500 מיליון שקל מתוך התקציב הקבוע של רשות החדשנות.
מהם הצדדים החזקים של ההייטק הישראלי?
"עפ"י נתונים שהתפרסמו לאחרונה של IVC ולאומי טק עולה שהסייבר הישראלי תפקד טוב במחצית הראשונה של שנת 2024 ובנוסף גם החברות הדואליות שפועלות בשוק הצבאי והאזרחי. דבר נוסף שאפשר להתגאות בו זה היכולת של החברות לעמוד בתוכניות העבודה על אף הקשיים של העת הנוכחית"
על רקע הקושי בגיוס כספים תוכלי לפרט על התוכנית להכנסת המוסדיים להשקעות בהייטק?
"קרן יוזמה שתפקידה לתת למוסדיים תמריץ בהשקעות בקרנות הון סיכון, המוסדי יוכל ליהנות מרוב התשואה ואם הקרן הפסדית הרשות חולקת את ההפסד יחד איתו. וכך יכנסו 600 מיליון שקל של הרשות ב-18 חודשים הקרובים והמוסדיים ישלשו את הכסף. בהינתן עמידה ביעדים סך ההשקעה הכולל צפוי להגיע למיליארד דולר. אנחנו מקווים שהמהלך יביא דור חדש של סטארט אפים".
- אין לנו מתחרים- הדרך להתחרות זה אם הלקוחות יתחילו לפתח את המוצר בעצמם
- "החזון שלנו הוא להיות בכל קליניקה בעולם ולהציל חיים"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
מה התקציב של רשות החדשנות?
"התקציב של הרשות זאת השקעה שממנפת כסף של השוק הפרטי שהוא פועל יותר ביעילות ויודע לעשות דיו דיליג'נס לחברות ויודע לגרום לחברות החזקות להמשיך קדימה. התקציב של רשות החדשנות באופן קבוע עומד על 1.5 מיליארד שקל שמושקעים בשלבים שונים - החל מהשלבים המוקדמים של היווצרות ידע באקדמיה דרך תקופת ההזנק ועד שלב הצמיחה לחברות הגדולות ביותר. השנה בעקבות המלחמה ומצב ההייטק קיבלנו תוספת תקציב של מיליארד שקל".
- 6.מריה 08/07/2024 22:15הגב לתגובה זועל המתועבים, הרבה יותר יעיל למשק!!
- עדי 10/07/2024 11:11הגב לתגובה זויש להסביר לחרדים המתועבים, כי לא נוכל לשאת אותם עוד על גבינו
- 5.אחד שמבין 08/07/2024 21:49הגב לתגובה זומשום שהוא מפר זכויות יוצרים על ימין ועל שמאל, לכן, מלבד העובדה שהוא לא מועיל לצמיחה העולמית ולרווחה, אין לו זכות קיום מוסרית וערכית בעולם המודרני, מיזמים כמו chatgpt לא שונים בהרבה מפועלה של סין הקומוניסטית לפחוחת מבחינה מוסרית. אז כן, יש כאן צמצום פערים מסויים שמפחית את הצורך בעובדים מאד מנוסים וסיניורים בתחומים רבים כולל מחוץ להייטק, אבל זה בזכות פגיעה חמורה בזכויות יוצרים ולכן אין מוסר אמיתי מאחורה.
- 4.יוני 08/07/2024 20:39הגב לתגובה זויותר בטוח להשקיע בקידוח נפט על הירח ושהמנהל יהיה יצחק תשובה. הולכים למעול לנו בכסף ואז לממן איתו הפגנות בקפלן. הלווווו זאתי הפנסיה שלי והכסף שלי שהופרש מהעבודה שלי לפנסיה, לא הכסף שלכם.
- 3.הייטקיסט 08/07/2024 20:21הגב לתגובה זומה שלא עומד במבחן הויסיז לא צריך לקבל כספי תרומה מהפנסיות.רשות החדשנות לא משקיעה אלא תורמת כספי מיסים, יש הבדל, לא רוצה שיתייחסו לכסף שלי כמו שמחלקים את המיסים שלי.אפרד מהמסלול הכללי אם זה מה שמתכננים
- 2."סמנכ"לית צמיחה" - תפקידים מומצאים, לשימון מקורבים. (ל"ת)כסף של העם 08/07/2024 20:07הגב לתגובה זו
- אחכ יצאו למחות בקפלן במימון הפנסיות שלנו (ל"ת)יוני 08/07/2024 20:40הגב לתגובה זו
- הצופה בתגובות 13/07/2024 02:48אני ספציפית אצא למחות בקפלן על חשבון הפנסיה שלך האישית, אידיוט. גם לכאן הכנסת את האג'נדה הביביסטית שלך?
- 1.לזכור ולא לשכוח! 08/07/2024 19:36הגב לתגובה זוהמטרה של קרנות הפנסיה היא להעלות התשואה של החוסכים שהם אנשים פרטיים. אם המדינה רוצה להשקיע כסף בהון סיכון, אז שתקצץ בתקציבי 12 המשרדים המיותרים בממשלה
יואב שפרינגר וגלעד עזרא, מייסדים Apptor.ai צילום פרטיאין לנו מתחרים- הדרך להתחרות זה אם הלקוחות יתחילו לפתח את המוצר בעצמם
שיחה עם יואב שפרינגר- המנכ"ל ושותף מייסד של Apptor.ai
ספר בקצרה על עצמך:
אני במקור מבית חנן בצפון. בצבא שירתי ב-8200, שם גם פגשתי את השותף שלי, גלעד עזרא, ובזמן השירות, עבדנו על פיתוח מודלים של פרדיקציה לצבא כדי לזהות התנהגויות, אבל הרעיון זה להתעסק ב-predictable AI. אחרי הצבא הייתי בפלייטיקה בעולמות ה-AI retention. את הסטארטאפ הקמנו במהלך המלחמה, והתחלנו לרוץ איתו ממש תוך כדי המילואים.
ספר על החברה ומניין בא הרעיון?
אלו דברים דומים שעשינו בצבא. חיפשנו איפה אפשר למקסם את מה שעשינו בצבא ולהשליך על שוק, שהוא ממש בלו אושן עבורנו ואין חברה שעושה משהו דומה. תעשיית ה- direct sales, שהיא מאוד אמריקאית ואנחנו בנינו כמה מודלים של פרדיקציה שעוזרים לחברות direct sales לייצר תקשורת טובה יותר עם הלקוחות שלהן. המודלים מזהים טוב יותר מה הלקוח רוצה לקנות, מה המוצר שכדאי להציע לו ומתי יספיק לקנות, כאשר המטרה היא לטרגט בצורה טובה יותר את הלקוחות דרך המודלים שאנחנו מריצים. זה דומה לאי קומרס אבל יש הבדלים כי דרך המכירה בחברות direct sales היא שונה מעט, ואותן חברות רואות את עצמן כתעשייה נפרדת. למשל הרבהלייף היא לקוחה שלנו, ואם ספורה מבחינים שאני עובד איתם, הם יחשבו "מעולה, חברה דומה לנו." לעומת זאת, אם הרבהלייף היו רואים שאני עובד עם ספורה הם היו חושבים שזה אי קומרס. בשנה אחת הגענו ללקוחות וחברות כמו הרבהלייף, שופ דוט קום, It works! Global ו-Immunotec.
אופן המכירה ב-direct sales זה דרך מפיצים שהם המשווקים את המוצרים של החברה. עד שאנחנו הופענו, כל החברות הללו היו בונות על המפיצים לעשות את עבודת השיווק והמכירות והכל היה קורה דרכם בלי ערוצים נוספים. המפיצים מביאים לקוחות והם מדברים עם לקוחות וכדומה. מה שקורה בפועל זה שמאחר וכיום יש עוד הרבה אלטרנטיבות לעשות הכנסה מ-gig economy ובגלל התחרות הרבה בשוק, אז המודל לפיו הם בונים רק על המפיצים כבר לא עובד. מה שאנחנו מביאים לשולחן זה שאנחנו מייצרים מודלים של פרדיקציה שעושים את הכל באופן אוטומטי, את ה-retention, ההמלצות על מוצרים כאשר אנחנו יודעים לזהות מה כל לקוח יקנה ומתי והחברות כבר לא צריכות לבנות על המפיצים אלא אנחנו עושים את זה בשבילם, הכל כבר הופך לאוטומטי.
מתי הוקמה וכמה עובדים?
קמנו ביולי 2024, אנחנו 10 עובדים, הרוב בישראל ואחת ביוטה.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מי המשקיעים?
זוהר גילון, יובל בר-גיל, ניר גרינברג, רן שריג, אפי כהן ועוד

מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
ההייטק הישראלי צומח בלי לגייס עובדים - ה-AI החליף את הג'וניורים ומה השלב הבא?, על התחומים הצומחים ועל התחומים שנמצאים בסיכון
ההייטק לא קורס - הוא פשוט כבר לא צריך אתכם
בחודשים האחרונים מתרבים הדיווחים על התקררות בשוק העבודה בהייטק המקומי. מדברים על קיפאון, מדברים אפילו על ירידה בכמות העובדים. אין ירידה בכמות העובדים. התמונה אומנם מורכבת, אבל אין דרמה אמיתית. ההייטק הישראלי לא נמצא בנסיגה, אלא בעיצומו של שינוי מבני עמוק, שמתרחש במקביל בכל מוקדי הטכנולוגיה בעולם.
נכון לסוף 2025, מספר המועסקים בהייטק בישראל נע סביב 410 אלף עובדים - רמה דומה מאוד לשנה הקודמת, ואף עלייה צנועה. זו אינה ירידה, אלא האטה בקצב הצמיחה. האטה שמגיעה לאחר יותר מעשור של גידול מהיר שנתפס כמובן מאליו. במובן הזה, הנתון החריג אינו ירידה במספר העובדים, אלא העובדה שההייטק כבר לא מגדיל מצבת כוח אדם בקצב משמעותי מאוד כפי שהורגלנו בעבר.
הגורם המרכזי לשינוי אינו משבר כלכלי, אלא חדירה מואצת של כלי בינה מלאכותית לתהליכי עבודה. על פי הערכות גורמים בתעשייה, בין 7,000 ל-10,000 משרות - בעיקר משרות ג'וניור ותפקידי ביניים, הוחלפו או צומצמו באמצעות אוטומציה ו-AI. משימות שבעבר דרשו צוותים של מפתחים צעירים מבוצעות כיום באמצעות קוד גנרטיבי, מערכות אוטומטיות וכלי פיתוח חכמים.
חברות ענק כמו מיקרוסופט, גוגל, אמזון, סיילספורס ואחרות פיטרו עובדים לא בשל ירידה בפעילות, אלא כחלק מהתייעלות מבנית ומעבר למודלים המסתמכים על AI. גם בישראל, ההייטק לא צריך פחות עבודה - אלא פחות עובדים בתפקידים מסוימים. עם זאת, בהחלט יש "חשיבה מחדש" ושינוי מודל עסקי אמיתי בחברות תוכנה שמאוימות על ידי ה-AI. קל היום לפתח תוכנה ופתרון אפליקטיביים וזה מעמיד את החברות האלו בסיכון גדול ובאיום גדול. חברות כמו נייס, מאנדיי וויקס נפגעו בבורסה ואכזבו את המשקיעים בדוחות האחרונים, והשאלה מה יהיה קדימה. ההנהלות של החברות האלו מדברות על התעצמות והתחזקות, אבל וול סטריט סקפטית.
- בנק אוף אמריקה: מכירות השבבים יעלו ב-30% ב-2026
- "ה-AI הרבה יותר אובייקטיבי מהאדם בבחירת התינוק" קריירה בעידן ה-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ממספרים לערך
ההייטק עובר ממודל עתיר כוח אדם למודל עתיר תפוקה, שבו השאלה המרכזית אינה כמה עובדים יש לחברה, אלא כמה ערך מייצר כל עובד. מערכות אוטומציה ופלטפורמות פיתוח חכמות מאפשרים לצוותים קטנים לייצר תפוקות שבעבר דרשו מחלקות שלמות. משימות תכנות, בדיקות, תיעוד, אנליזה ואפילו ניהול תהליכים מבוצעות היום במהירות גבוהה פי כמה ובפחות ידיים. התוצאה: חברות ממשיכות לגדול בהכנסות, במוצר ובחדירה לשווקים, בלי להגדיל את מצבת כוח האדם בהתאם.
