כרם נבו
צילום: מערכת ביזפורטל
ראיוןTV

כ-6 מיליארד שקל יזרמו להייטק: "המוסדיים ייהנו מרוב התשואה; מקווים שיצמח דור חדש של סטארט אפים"

כרם נבו סמנכ"לית צמיחה ברשות החדשנות על המהלכים שננקטו בעקבות המלחמה ועל המהלך להזרמת מיליארד דולר שרובו יגיע מכספי הפנסיה להשקעה בהון סיכון 
צחי אפרתי | (9)

"חשוב לזכור שרשות החדשנות לא נכנסת לבד להשקעה בסטארט אפ, הרעיון הוא להוריד את הסיכון למשקיעים פרטיים, הכסף תמיד ימנף כסף של מישהו בשוק הפרטי, ואנחנו צופים שזה יזרים פי 3-4 כסף של משקיעים פרטיים" כך אומרת כרם נבו סמנכ"לית צמיחה ברשות החדשנות בראיון לאתר ביזפורטל. כאשר המהלך הכי משמעותי שנעשה לאחרונה ברשות זה קרן יוזמה להכנסת המוסדיים להייטק הישראלי מה שצפוי להזרים כמיליארד דולר ב-18 חודשים הקרובים. 

 

"התקציב השנתי של רשות החדשנות הוא 1.5 מיליארד שקל, בגלל המלחמה קיבלו 1 מיליארד שקל נוספים"

ההייטק הישראלי שמהווה כ-20% מהתוצר העסקי של מדינת ישראלית וכ-53% מהיצוא, בהאטה בשנתיים האחרונות, אך בראייה רחבה יותר ניתן לראות שבשנת 2021 ההייטק הגיע לשיא של השקעות  - 28 מיליארד דולר על רקע משבר הקורונה נתון חריג בעוצמתו, נתון שהתמתן ל-18 מיליארד דולר בשנת 2022 ו-8 מיליארד דולר בשנת 2023. 

לדברי נבו סביבת הריבית היא המשפיעה הגדולה על תפקוד הסקטור. "ההייטק אצלנו נפגע כמו ברוב הכלכלות האירופאיות. וההייטק מצליח להתמודד עם האירוע בחוסן יחסית מרשים".

ההייטק הישראלי מתמודד באופן מרשים עם המשבר בעקבות הון אנושי איכותי ועתיר ניסיון עם מערכת משומנת שעובדת היטב. כלומר יש יזמים ועובדי הייטק רבים שעברו את כל שרשרת הערך בהייטק החל משלב הסיד ועד תאגיד בינלאומיים וזה מעגל שמזין באופן חיובי את ההייטק. בנוסף גם המהלכים של רשות החדשנות אחרי המלחמה נתנו רוב גבית. נציין שרוב משרדי הממשלה קוצצו בעקבות המלחמה למעט תקציב הבטחון ותוספת של 65% לתקציב רשות החדשנות.

אלו פעולות ננקטו לאחר פרוץ המלחמה?

"על רקע המלחמה והירידה בהשקעות בהייטק נבנתה תוכנית Boost בסדר גודל של כמיליארד שקל תוספת שנתית לרשות החדשנות. יש את הערוץ מהיר לחברות בעלי אופק שרידות קצר ושם הוזרמו כ-400 מיליון שקל מענקים. קרן יוזמה מזרימה 600 מיליון שקל  והיא אמורה לתמרץ מוסדיים להכניס כסף להייטק הישראלי להשקיע בקרנות הון סיכון. ויש את קרן ההזנק שאמורה לתת כסף ישיר לחברות בתוך סבב וכאן מדובר ב-500 מיליון שקל מתוך התקציב הקבוע של רשות החדשנות.

מהם הצדדים החזקים של ההייטק הישראלי?

"עפ"י נתונים שהתפרסמו לאחרונה של IVC ולאומי טק עולה שהסייבר הישראלי תפקד טוב במחצית הראשונה של שנת 2024 ובנוסף גם החברות הדואליות שפועלות בשוק הצבאי והאזרחי. דבר נוסף שאפשר להתגאות בו זה היכולת של החברות לעמוד בתוכניות העבודה על אף הקשיים של העת הנוכחית"

 

על רקע הקושי בגיוס כספים תוכלי לפרט על התוכנית להכנסת המוסדיים להשקעות בהייטק?

"קרן יוזמה שתפקידה לתת למוסדיים תמריץ בהשקעות בקרנות הון סיכון, המוסדי יוכל ליהנות מרוב התשואה ואם הקרן הפסדית הרשות חולקת את ההפסד יחד איתו. וכך יכנסו 600 מיליון שקל של הרשות ב-18 חודשים הקרובים והמוסדיים ישלשו את הכסף. בהינתן עמידה ביעדים סך ההשקעה הכולל צפוי להגיע למיליארד דולר. אנחנו מקווים שהמהלך יביא דור חדש של סטארט אפים".

קיראו עוד ב"BizTech"

 

מה התקציב של רשות החדשנות?

"התקציב של הרשות זאת השקעה שממנפת כסף של השוק הפרטי שהוא פועל יותר ביעילות ויודע לעשות דיו דיליג'נס לחברות ויודע לגרום לחברות החזקות להמשיך קדימה. התקציב של רשות החדשנות באופן קבוע עומד על 1.5 מיליארד שקל שמושקעים בשלבים שונים - החל מהשלבים המוקדמים של היווצרות ידע באקדמיה דרך תקופת ההזנק ועד שלב הצמיחה לחברות הגדולות ביותר. השנה בעקבות המלחמה ומצב ההייטק קיבלנו תוספת תקציב של מיליארד שקל".

 

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    מריה 08/07/2024 22:15
    הגב לתגובה זו
    על המתועבים, הרבה יותר יעיל למשק!!
  • עדי 10/07/2024 11:11
    הגב לתגובה זו
    יש להסביר לחרדים המתועבים, כי לא נוכל לשאת אותם עוד על גבינו
  • 5.
    אחד שמבין 08/07/2024 21:49
    הגב לתגובה זו
    משום שהוא מפר זכויות יוצרים על ימין ועל שמאל, לכן, מלבד העובדה שהוא לא מועיל לצמיחה העולמית ולרווחה, אין לו זכות קיום מוסרית וערכית בעולם המודרני, מיזמים כמו chatgpt לא שונים בהרבה מפועלה של סין הקומוניסטית לפחוחת מבחינה מוסרית. אז כן, יש כאן צמצום פערים מסויים שמפחית את הצורך בעובדים מאד מנוסים וסיניורים בתחומים רבים כולל מחוץ להייטק, אבל זה בזכות פגיעה חמורה בזכויות יוצרים ולכן אין מוסר אמיתי מאחורה.
  • 4.
    יוני 08/07/2024 20:39
    הגב לתגובה זו
    יותר בטוח להשקיע בקידוח נפט על הירח ושהמנהל יהיה יצחק תשובה. הולכים למעול לנו בכסף ואז לממן איתו הפגנות בקפלן. הלווווו זאתי הפנסיה שלי והכסף שלי שהופרש מהעבודה שלי לפנסיה, לא הכסף שלכם.
  • 3.
    הייטקיסט 08/07/2024 20:21
    הגב לתגובה זו
    מה שלא עומד במבחן הויסיז לא צריך לקבל כספי תרומה מהפנסיות.רשות החדשנות לא משקיעה אלא תורמת כספי מיסים, יש הבדל, לא רוצה שיתייחסו לכסף שלי כמו שמחלקים את המיסים שלי.אפרד מהמסלול הכללי אם זה מה שמתכננים
  • 2.
    "סמנכ"לית צמיחה" - תפקידים מומצאים, לשימון מקורבים. (ל"ת)
    כסף של העם 08/07/2024 20:07
    הגב לתגובה זו
  • אחכ יצאו למחות בקפלן במימון הפנסיות שלנו (ל"ת)
    יוני 08/07/2024 20:40
    הגב לתגובה זו
  • הצופה בתגובות 13/07/2024 02:48
    אני ספציפית אצא למחות בקפלן על חשבון הפנסיה שלך האישית, אידיוט. גם לכאן הכנסת את האג'נדה הביביסטית שלך?
  • 1.
    לזכור ולא לשכוח! 08/07/2024 19:36
    הגב לתגובה זו
    המטרה של קרנות הפנסיה היא להעלות התשואה של החוסכים שהם אנשים פרטיים. אם המדינה רוצה להשקיע כסף בהון סיכון, אז שתקצץ בתקציבי 12 המשרדים המיותרים בממשלה
אקסוניוסאקסוניוס

על הקשר בין פיטורים לבין הנפקה - אקסוניוס מפטרת לקראת כוונה להנפיק

חברת הסייבר נערכת לפיטורי 100 עובדים וטוענת כי זה נובע מהרצון להתייעל ולהתמקד לקראת הנפקה אפשרית

רן קידר |
נושאים בכתבה אקסוניוס

פיטורים בחברת הסייבר אקסוניוס.  החברה המגנה ומנהלת נכסים דיגיטליים תפטר כ-100 מתוך כ-900. כמחצית מהפיטורים, כ-50 עובדים, יהיו בישראל, שבו מרכז הפיתוח והחדשנות של החברה. דין זיסמן, המנכ"ל והמייסד, תיאר את הצעד כחלק ממבנה מחדש תפעולי שמטרתו: לייעל את המבנה הארגוני, לחזק את הפלטפורמה המרכזית ולהאיץ השקעות בטכנולוגיות בינה מלאכותית, מנוע הצמיחה הצפוי להוביל את התעשייה בשנים הבאות.

אקסוניוס הוקמה ב-2017 על ידי שלישייה מיחידת 8200: זיסמן עצמו, עופרי שור בתפקיד CTO ואבידור ברטוב כ-CPO. החברה בנתה פלטפורמה שמנטרת ומנהלת אלפי נכסים דיגיטליים בארגונים גדולים, ממכשירי קצה ועד שרתים בענן. הפלטפורמה מאפשרת אוטומציה של עדכונים, ניהול הרשאות וזיהוי סיכונים בזמן אמת. הטכנולוגיה, שמשלבת ניתוח נתונים עם אינטגרציות רחבות, הפכה את אקסוניוס לאחת השחקניות הבולטות בתחום ה-Cyber Asset Attack Surface Management (CAASM). התחום מתמודד עם אתגר הולך וגובר: ניהול סביבות IT מורכבות בעידן של IoT, עבודה היברידית ואיומי סייבר מתוחכמים.

מאז הקמתה, החברה גייסה כ-600 מיליון דולר ממשקיעים מובילים כמו Accel, Bain Capital ו-Sequoia. הם העמידו את שווייה על 2.6 מיליארד דולר בסבבי הגיוס של 2022 ו-2024. קצב הכנסות השנתי שלה (ARR) לא נמסר אך לפני כשנתיים הוא היה באזור 100 מיליון דולר.

המהלך הנוכחי מגיע על רקע האטה בהייטק, אם כי בתחום הסייבר דווקא הגיוסים נמשכים. לאחרונה רכשה אקסוניוס את סיינריו  שפועלת בתחום אבטחת בריאות דיגיטלית בכ-100 מיליון דולר.

פיטנגו, צילום: ביאנה קארו ויטקיןפיטנגו, צילום: ביאנה קארו ויטקין

פיטנגו גייסה 300 מיליון דולר לקרנות טכנולוגיה ובריאות המשקיעות בשלבים מוקדמים

קרן ההון סיכון הישראלית מחזקת את פעילותה המוקדמת עם גיוס ל-2 קרנות - Pitango First ו-Pitango HealthTech שמתמקדות בהשקעות בשלבי סיד והון מוקדם; מתכננת גיוס נוסף לקרן growth בקרוב

מנדי הניג |
נושאים בכתבה פיטנגו גיוס הון

פיטנגו, מהוותיקות והמוכרות בקרנות ההון סיכון בישראל, הודיעה על גיוס כולל של 300 מיליון דולר לשתי קרנות Early Stage: Pitango First, המתמחה בטכנולוגיה, ו-Pitango HealthTech, המתמקדת בתחומי הבריאות ומדעי החיים.

הגיוס מגיע ברקע רצף הצלחות של חברות פורטפוליו בולטות: Via, שהונפקה לאחרונה; PsiQuantum, שגייסה מיליארד דולר; ו-Vertos, שנמכרה בעסקת אקזיט משמעותית. לפי הקרן, הצעד הבא יהיה גיוס קרן צמיחה ייעודית שתתמקד בליווי חברות שעברו את שלב הסיד וצומחות במהירות.

את Pitango First, קרן הסיד של הקבוצה, מובילים אייל ניב, ד"ר איל איצקוביץ, גד חולדאי ויאיר קסוטו. הקרן כבר ביצעה השקעות ראשונות בחברות כמו AAI, Gamma Time ו-Apprentice.AI, בתחומי בינה מלאכותית (AI), קוואנטום (Quantum), תשתיות, סייבר וענן (Cloud).


לדברי אייל ניב, שותף מנהל ב-Pitango First: "עם ניסיון מוכח של 30 שנה בזיהוי חברות מהפכניות, אנחנו רואים תפנית דרמטית בשוק עם טכנולוגיות AI וקוואנטום שמשנות כללי משחק. המטרה שלנו היא לזהות ולהוביל את החברות שיהיו בחזית המהפכה הטכנולוגית הבאה, ולבנות איתן עסקים במיליארדי דולרים".

במקביל, Pitango HealthTech מתמקדת ביזמים הפועלים בתחומי רפואה דיגיטלית, מכשור רפואי ו-ביו-פארמה (BioPharma), עם דגש על שילוב טכנולוגיות בינה מלאכותית לשיפור קבלת ההחלטות והאבחון. הקרן מנוהלת על ידי איתי הראל, הילה קארח וד"ר יהונתן גלזר, והיא כבר השקיעה בחברות כגון QuantHealth, Somite, Leafix ו-Guardoc.