קרן ההון סיכון הישראלית YL Ventures מגייסת קרן חמישית
YL Ventures, קרן הון סיכון ישראלית-אמריקאית המתמחה בהשקעות בחברות סייבר ישראליות בשלבים מוקדמים, מגייסת קרן חמישית (YLV V) בגובה של 400 מיליון דולר. קרן זו תביא את סך ההון המנוהל על-ידי YL Ventures לסכום כולל של 800 מיליון דולר. הקרן החדשה היא קרן הסייבר הגדולה ביותר שגויסה להשקעות בשלב הסיד. הקרן החמישית תמשיך לפעול באותה אסטרטגיה סלקטיבית של השקעה במספר מצומצם של סטארטאפים ישראלים בתחום הסייבר, ומתן מלוא תשומת הלב לתמיכה בהם החל משלב הרעיון ודרך כל השלבים הקריטיים של חדירה לשוק הבינלאומי ובניית חברות מובילות קטגוריה. ההון שגויס ישמש להובלת סבבי סיד ב-10 סטארטאפים חדשים בקצב של כ-3 סטארטאפים בשנה, והשתתפות בסבבי ההמשך של סטארטאפים אלו, למתן תמיכה פיננסית בשלבים מתקדמים. YL Ventures ממשיכה להתמקד בתחום הסייבר ולהשקיע בחברות ישראליות, מתוך תפישה כי תחום זה ימשיך לספק הזדמנויות רבות לחדשנות בעתיד ומתוך אמונה ביכולות הטכנולוגיות הגבוהות של היזמים הישראלים אשר מגיעים להישגים יוצאי דופן בשוק העולמי. עוד מדווחת YL Ventures על מינוי שני שותפים חדשים, שרון זימן שתשמש כסמנכ"לית השיווק ומייקל קורטז שיהיה חבר בצוות ההשקעות. הקרן פועלת בשני מרכזי כוח - ישראל וארצות הברית, בניהולם של השותף המנהל יואב לייטרסדורף, עופר שרייבר, ושני השותפים החדשים, שרון ומייקל. הקרן מונה 21 חברי צוות המתמחים במגוון רחב של תחומים על מנת לתת לחברות הפורטפוליו של הקרן את כל הכלים לביסוס צמיחה ארוכת טווח והגעה לאבני הדרך הנדרשות במהירות. הצוות מלווה את החברות החל משלב גיבוש הרעיון ודרך אסטרטגיות חדירה לשוק, פיתוח עסקי, שיווק, גיוס כוח אדם ומשאבי אנוש, תכנון תקציבים וליווי תהליכים פיננסיים ואופרציה. מעת הקמתה בשנת 2007, הקרן השקיעה עד כה ב-25 חברות על פני 4 קרנות, מתוכן 11 אקזיטים ו-13 חברות פורטפוליו פעילות (חברת אחת בלבד נסגרה). בין ההשקעות המוכרות שהובילה YL Ventures ניתן למצוא את חדי הקרן הישראליים Axonius ו-Orca Security. יואב לייטרסדורף, השותף המנהל של YL Ventures אמר: "מדובר בקרן הגדולה ביותר שגייסנו עד כה ובקרן הגדולה ביותר בעולם שגויסה להשקעה בחברות סייבר בשלב הסיד"
סם אלטמן. קרדיט: רשתות חברתיותקו ישיר ל-ChatGPT? סם אלטמן בוחן שילוב שבבים בתאי מוח
במסגרת הפרויקט שלו Merge Labs, מנכ״ל OpenAI רוצה לעקוף את מאסק בפיתוח ממשק מוח־מחשב, ומכוון ליעד שבו נחשוב מחשבה שתקבל תגובה מיידית מהבינה המלאכותית
סם אלטמן סם אלטמן, מנכ״ל OpenAI, הציב יעד שאפתני במיוחד במיזם שבבי המוח החדש שלו, Merge Labs: שילוב של טכנולוגיית ריפוי גני לשינוי תאי מוח כך שיגיבו לאולטרסאונד, לצד שתל שמזהה ומווסת את פעילותם. הרעיון מבוסס על תחום מחקר הקרוי "סונוגנטיקה", שבוחן כיצד לגרום
לתאים להשתנות גנטית כדי שיופעלו על ידי גלי קול. החזון הוא פלטפורמה עתידית שתאפשר ממשק מוח־מחשב מדויק יותר, שעשוי בעתיד לשמש גם לחיזוק יכולות קוגניטיביות.
אלטמן, שמנהל בשנים האחרונות יריבות גלויה עם אילון מאסק ונויראלינק, אמר כי ישמח להגיע למצב שבו ניתן יהיה "לחשוב על משהו, ומייד ChatGPT יגיב". לאחרונה דווח כי Merge Labs מגייסת 250 מיליון דולר לפי שווי של 850 מיליון דולר, עם תמיכה משמעותית מקרן ההשקעות של OpenAI. אלטמן יכהן כמייסד־שותף אך לא ישקיע הון אישי. במקביל, חברות אחרות בוחנות שימוש באולטרסאונד לטיפול במוח ללא השתלה, למשל קסדות טיפוליות למחלות נפש, ואחת מהן, Nudge חברת הסטארט־אפ של פרד ארסהם' מייסד־שותף של Coinbase, שמפתחת קסדה המשדרת אולטרסאונד ממוקד בעוצמה נמוכה אל המוח, גייסה לאחרונה 100 מיליון דולר.
להבדיל מהטכנולוגיה של נויראלינק של מאסק, שמסתמכת על קריאת ושידור אותות חשמליים דרך אלקטרודות, Merge Labs שואפת להשתמש, כאמור, באולטרסאונד, מה שעשוי להפחית סיכונים, עם חדירה פחות פולשנית ולהרחיב את השימושים האפשריים. סונו-גנטיקה בוחנת כיצד גלים אקוסטיים בתדר גבוה יכולים להשפיע על תאים שעברו שינוי גנטי.
החברה נמצאת בשלב מוקדם מאוד, והטכנולוגיה תזדקק לעוד שנים של מחקר, ניסויים קליניים ואישורים רגולטוריים מחמירים. עם זאת, עצם בחינת הכיוון מעידה על שאיפתו של אלטמן לא רק להרחיב את תחום הבינה המלאכותית, אלא גם לפרוץ את גבולות הפיזיולוגיה האנושית כחלק מהחזון הטכנולוגי שלו.
- עובדי OpenAI ימכרו מניות ב-6 מיליארד דולר לפי שווי חצי טריליון דולר
- חיסיון אדם-מכונה? תחשבו שוב; המידע שאתם משתפים אינו פרטי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להבדיל, נויראלינק קיבלה כבר ב-2023 אישור מה-FDA לערוך ניסויים קליניים בבני אדם, וההשתלה הראשונה התבצעה בינואר 2024. המושתל הראשון היה בריינר מוריס, צעיר בן 29 עם שיתוק מלא שנגרם כתוצאה מתאונה. מאז השתלת השבב, מוריס הצליח לשלוט במחשב בעזרת מחשבה בלבד, לגלוש, לשחק ולערוך סרטונים, הישג שמהווה עדות לפוטנציאל האדיר של הטכנולוגיה. ארבעה מטופלים נוספים עברו את ההשתלה בהצלחה וממשיכים להשתתף בניסוי הקליני, לצד ניסויים נרחבים בקופים, שחלקם נועדו לבחון יכולת לשחזור ראייה.
