Upstep
צילום: יחצ

חברת המדרסים Upstep אומרת שהיא רווחית ורוצה לגייס 10 מיליון דולר

חברת Upstep הישראלית רוצה לגייס את הכסף כאשר לדבריה היא מכרה 34 אלף מדרסים, במחיר של 229 דולר, כלומר היא הכניסה ב-2021 כ-7.8 מיליון דולר, לעומת כ-3.9 מיליון דולר ב-2020. הצפי ל-2022? שוב הכפלת המכירות ל-15.5 מיליון דולר
נתנאל אריאל |

חברת המדרסים Upstep רוצה לגייס 10 מיליון דולר (אחרי שבשנת 2021 גייסה החברה כ-2.5 מיליון דולר) ובדרך חושפת נתונים. על פי החברה, היא מכרה בארה"ב בשנה האחרונה 34 אלף מדרסים, גידול של 100% לעומת 2020. בחברה מסרבים לחשוף מספרים רשמיים אך אומרת כי היא רווחית וכי היא צופה בשנה הקרובה הכפלה נוספת של המכירות. על פי החברה, מחיר המדרסים הוא 229 דולר כך שלמעשה היא הכניסה ב-2021 כ-7.8 מיליון דולר. אם היא תכפיל את המכירות בשנה הבאה היא תכניס לפחות 15.5 מיליון דולר. מאז הקמתה לפני 4 שנים מכרה החברה כ-80 אלף מדרסים.

הזמנת המדרסים של החברה נעשית דרך ממשק אינטרנטי, מבלי לצאת מהבית. הלקוח עונה על מספר שאלות באתר החברה, על סגנון חייו בעיות רפואיות והתחום אליו הוא נזקק למדרסים ומקבל אליו הביתה קופסת דריכה, מטביע את כפות רגליו ושולח למרכז הלוגיסטי של החברה. צוות פודיאטרים מתכנן עבורו מדרס מותאם אישית במטרה לפתור את כאבי הרגליים. לאחר  כחודש מקבל הלקוח הביתה את המדרסים. 229 דולר הם ממש לא מחיר זול אבל בחברה אומרים כי מדובר במחירים זולים בכ-50% לעומת מדרסים שנרכשים בצורה רגילה.

לימור כץ מנכ"לית חברת Upstep: "מטרת הגיוס להמשך צמיחה תוך שילוב תהליך אופטימיזציה, גיוס כוח אדם, שיפור של מערך ה-PPC והקמת מערך ייצור מתקדם. היקף המכירות שלנו בארה"ב בשנת 2021 היה למעלה מ-34 אלף יחידות והצפי ב-2022 להגדיל ב-100% את היקף המכירות. ברבעון הראשון שנת 2022 בעקבות תפעול 2 מרכזיים לוגיסטיים בארה"ב קיצרנו ב-25% את זמני הספקת המוצרים ללקוחות".

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עובדים בהייטק אופן ספייס
צילום: דאלי אי

מהפכת ה-AI בהייטק הישראלי: 15 אלף מפתחים כבר בשטח

מהם תפקידי ה-AI הבולטים בהייטק הישראלי? מחקר חדש של RISE Israel מספק תשובות וגם - תפקידי הבינה המלאכותית דורשים פי שניים יותר בעלי תארים מתקדמים, הביקוש למתכנתים "פשוטים" יורד. אין בעיית כוח אדם, יש בעיית כישורים 

אדיר בן עמי |

כשמדברים על מחסור בכוח אדם בהייטק הישראלי, התמונה המצטיירת היא לרוב של מעסיקים נואשים המחפשים עובדים וחברות שתוכניות הפיתוח שלהן נפגעות. אבל מחקר של מכון RISE Israel, שפורסם השבוע, מציג מציאות שונה לחלוטין: המחסור אינו בהיצע כוח האדם, אלא בסוג הכישורים הנדרשים לעידן החדש של בינה מלאכותית.

המחקר, שנערך בשיתוף קרן טראמפ למצוינות בחינוך, כולל ראיונות עומק עם מנהלי טכנולוגיה והון אנושי מחברות מובילות כמו Google, Lightricks, Cellebrite, Fiverr ו-Hailo Technologies, בנוסף לניתוח של מאגרי נתונים מלינקדאין ומאתרי דרושים. התוצאה: תמונה מורכבת של שוק עבודה שעובר טרנספורמציה עמוקה, שבה הכללים הישנים כבר לא חלים.

"אולי יש מחסור באנשי AI אבל אין מחסור ב-Talent"

הממצא המפתיע ביותר עולה מפי אחת המרואיינות, שניסחה אותו בצורה תמציתית: "אולי יש מחסור באנשי AI אבל אין מחסור ב-Talent שניתן להכשיר כאנשי AI".  במספר המועסקים בהייטק הישראלי קיים קיפאון של שנתיים, כפי שעולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. "הגורם המשפיע ביותר על התעסוקה בהייטק בכלל, ובמקצועות ה-AI בפרט, הוא מצב המאקרו - שוק העבודה בישראל רפוי, ולכן בסה"כ אין מחסור בהון אנושי", נכתב במחקר.

התוצאה: יש קיפאון של שנתיים במספר המועסקים בהייטק, מה שמוביל למצב של עודף ביקוש לתעסוקה. במקצועות מסוימים ההיצע מצומצם יחסית, מה שגורם לעליות שכר או להתפשרות של מעסיקים על חלק מהדרישות שלהם ממועמד 'אידיאלי', אך אף חברה מאלה שראיינו לא אמרה שהיא אינה יכולה לגייס עובדים, או שתכניות הפיתוח שלה נפגעות משמעותית בגלל מחסור בעובדים".

המחקר מתעד שינוי מהותי באופי התעסוקה בהייטק. "שימוש בכלי AI מייעל עבודות תכנות 'פשוטות' ולכן חלק מהחברות מקטינות, או מתכוונות להקטין את מספר המתכנתים העוסקים בעבודות אלה", נכתב בדוח. אבל זה רק חלק אחד של התמונה.

משמאל ימין: רום דודקביץ CTO, נעם אוודיש CEO, אנטולי בליגובסקי CPO, קרדיט: עומר פרידמןמשמאל ימין: רום דודקביץ CTO, נעם אוודיש CEO, אנטולי בליגובסקי CPO, קרדיט: עומר פרידמן

imper.ai, הנלחמת בהתחזות באמצעות AI, השלימה סבב גיוס של 28 מיליון דולר

החברה, שהוקמה על ידי יוצאי יחידת 8200 תוך כדי שירות מילואים במלחמה, פיתחה טכנולוגיה ייחודית לאיתור התחזות בזמן אמת בפלטפורמות תקשורת כמו Zoom, Slack, WhatsApp, ועוד


הדס ברטל |

חברת הסייבר imper.ai, המפתחת פלטפורמה ראשונה מסוגה לגילוי ומניעה של התחזות בזמן אמת, הודיעה על השלמת גיוס של 28 מיליון דולר בסבב שהובילו קרנות ההון סיכון Battery ו- Redpoint Ventures ובהשתתפות Vessy VC, Maple VC ו-Cerca VC. הפלטפורמה של החברה מזהה בזמן אמת ניסיונות התחזות בערוצי התקשורת המרכזיים. הטכנולוגיה שפיתחה החברה, מצליחה לחשוף פעילות עוינת שכלי אבטחה מסורתיים מפספסים, באמצעות ניתוח מתקדם של מאות פרמטרים דיגיטליים.

imper.ai נוסדה במהלך שירות מילואים במלחמה, כששלושת המייסדים, נעם אוודיש, אנטולי בליגובסקי ורום דודקביץ, זיהו פער בעולם הסייבר בהגנה על תקשורת בזמן אמת. זמן קצר לאחר מכן, ב־2024 הקימו את החברה. השלושה יוצאי יחידת 8200 עם ניסיון עשיר בעולמות המחקר, התקיפה והמודיעין, הובילו יחד מבצעים טכנולוגיים רגישים, ביניהם אחד שזכה בפרס ביטחון ישראל. נעם אוודיש, מנכ"ל imper.ai עמד בראש קבוצת מחקר ופיתוח בתחום התקיפה ב־8200 ולאחר מכן שימש כראש מטה סמנכ"ל הרכב האוטונומי ב־Mobileye. אנטולי בליגובסקי (סא"ל במיל'), סמנכ"ל המוצר (CPO), ניהל את תחום המחקר, התקיפה ותשתיות הסייבר ואף שימש כ-CISO (קצין ביטחון מידע ראשי) של מרכז הסייבר של היחידה. רום דודקביץ, סמנכ"ל הטכנולוגיות (CTO), בוגר תלפיות וקצין יהל"ם לשעבר, הוביל קבוצות מחקר ופיתוח חדשניים ב־8200 לצד אוודיש.

החברה מעסיקה 30 עובדים, 25 מתוכם בישראל. בהמשך לגיוס, החברה מתכוונת לגדול משמעותית עד אמצע 2026.

איומי התחזות מבוססי בינה מלאכותית נמצאים בשיא חדש. בשנה האחרונה נרשם זינוק חד במתקפות שמנצלות כלים של דיפ פייק והעתקות קול כדי לחדור לארגונים וליצור נזק במהירות ובקלות חסרת תקדים. מתקפת הנדסה חברתית נגד הרשת Marks & Spencer עצרה הזמנות אונליין, שיבשה את פעילות החנויות ושרשראות האספקה וכעת צפויה לעלות לחברה כ־380 מיליון דולר מהרווח השנתי. לפי נתוני ה־FBI, מתקפות דרך  התחזות במיילים עסקיים עלו לחברות ברחבי העולם כ־2.8 מיליארד דולר בשנה האחרונה, ו־Deloitte מעריכה כי עד 2027 יזנק היקף ההונאות מבוססות AI ל־40 מיליארד דולר בארה"ב בלבד. הגבול בין אמיתי למזויף הולך ומיטשטש, ומשבר אמון נוצר סביב זהות דיגיטלית. השילוב בין טכנולוגיות בינה מלאכותית מתקדמות לבין מניפולציות אנושיות הופך את הזהות למשטח התקיפה החדש והופך את ההגנה עליה למשימה קריטית לא פחות מהגנה על רשתות או נתונים.

צוות imper-ai, קרדיט: עומר פרידמן
צוות imper-ai - קרדיט: עומר פרידמן