השנה האחרונה קצרה הישגים חסרי תקדים בהייטק. עסקת הענק של מכירת Wiz ל־Google, בהיקף של כ־32 מיליארד דולר, הייתה אבן דרך היסטורית בשוק האקזיטים המקומי. לצידה, נרשמו עסקאות משמעותיות נוספות כמו Run:AI שנמכרה לאנבידיה בכ־700 מיליון דולר, ו־V-Wave שנרכשה על ידי Johnson & Johnson תמורת 600 מיליון דולר.

גם בגיוסים נרשמה התאוששות משמעותית. הרבעון השני של 2025 היה הרבעון החזק ביותר מאז 2022, וישראל חזרה להיות ההאב החמישי בגודלו בעולם מבחינת היקפי גיוסים לסטארטאפים אחרי סן פרנסיסקו, ניו יורק, לונדון ובוסטון.

אבל בתוך מה שנראה כמו אופוריה יש מגמות פחות מזהירות. לפי הדו"ח של רשות החדשנות, התוצר של ההייטק עומד על כ־317 מיליארד שקל - כ־17% מהתמ"ג ונשאר כמעט בלי שינוי זו השנה השנייה ברציפות. כלומר, המנוע שעד לאחרונה משך את כלכלת ישראל קדימה, נמצא בקיפאון. גם התעסוקה בענף משקפת את זה, מספר המועסקים בענף עלה ל־403 אלף, אבל מספר עובדי המו"פ צנח ב־6.5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. מצד אחד, אנחנו בשנת שיא באקזיטים וגם אפשר לראות צמיחה משמעותית בתחום הדיפטק אבל מצד שני, סימני ההאטה האלו - בתעסוקה וביזמות חדשה מדאיגים.

פחות יוזמים ופחות מסכנים הון

מה שעומד מאחורי כל הענף הזה שאנחנו קוראים לו הייטק, אלו האנשים. אלו שקופצים למים ולוקחים סיכון. הרוח היזמית הישראלית היא שם דבר בעולם כולו אבל הדוח מספר שהיא הולכת ודועכת. אפשר לראות בשנה האחרונה האטה בשכבת היסוד של ההייטק - היזמות. בשנת 2024 קמו בישראל כ־500 סטארטאפים בלבד, לעומת למעלה מאלף בשנים קודמות. הירידה במספר החברות החדשות היא לא רק מספרית, אלא גם איכותית: מרבית היוזמות והחברות החדשות שקמות מתרכזים בתחומים מוכרים ו'מכוסים' כמו סייבר, פינטק ותוכנה ארגונית אבל פחות בתחומי עומק חדשים או דיסרפטיביים. אלו תחומים שבהם כבר פועלות מאות רבות של חברות, יש ידע נצבר, השוק גם יודע איך לתמחר אותם (יחסית) והם נתפסים כ"בטוחים" יותר להשקעה ולפיתוח. קל יותר לגייס הון, לשכנע לקוחות ראשונים, ולגייס עובדים בתחום. לעומת זאת תחומים חדשים לגמרי כמו שבבים, קוונטום, ביוטק למיניהם, פחות קורצים ליזמים, שמעדיפים ללכת על בטוח או פשוט לפרוש ולהקים חברה שתתחרה בבוס לשעבר.

• יוזמה ממשלתית לקידום מתחמי עבודה ליזמות טכנולוגית בכ-10 מיליון שקל
• רשות החדשנות תשקיע רבע מיליארד שקל בקרנות דיפ־טק במסגרת קרן יוזמה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בתחום קרנות ההון סיכון, הנתונים אפילו יותר מדאיגים: מאז 2022 נרשמה ירידה של 80% בהיקף הגיוסים לקרנות ישראליות, והקרן הממוצעת הצטמצמה מכ־90 מיליון דולר בשנים הטובות, ל־60-65 מיליון דולר כיום. מעבר לכך, הדו"ח מציין כי ההאטה בישראל חריפה אפילו יותר מהירידות שנרשמו בארה"ב ובאירופה, מה שמעיד על בעיה מבנית ולא רק מגמה עולמית חולפת.

בנוסף לכל זה, אנחנו הולכים ונהיים תלויים יותר ויותר בהון זר. רק כ־15% מההשקעות בשלבים המתקדמים מגיעות מקרנות ישראליות, בעוד ש־85% מההון מגיע ממשקיעים זרים. בהשוואה למרכזי הייטק אחרים בעולם, מדובר ברמת תלות חריגה, שמחד ממנפת את מעמדה הגלובלי של ישראל, אך מאידך יוצרת חשיפה גבוהה לשינויים חיצוניים.

היצוא חזק, אבל תלוי בעיקר בשירותי תוכנה

תחום היצוא ממשיך להחזיק את ההייטק כמנוע מרכזי בכלכלה. בשנת 2024 הסתכם יצוא ההייטק בכ־78 מיליארד דולר, עלייה של 5.6% לעומת השנה הקודמת ובמחצית הראשונה של 2025 הגיע ל־57% מכלל היצוא הישראלי, שיא היסטורי. זו עלייה שמעידה על המשך האטרקטיביות של התעשייה הישראלית בשווקים הבינלאומיים.

• בזמן שמצמצתם: OpenAI שידרגה את יכולות עיבוד התמונה והמדעים של ChatGPT
• "החזון שלנו הוא להיות בכל קליניקה בעולם ולהציל חיים"
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• אקזיט ענק בסייבר - ארמיס תימכר ב-7 מיליארד דולר

עם זאת, מבנה היצוא מצביע על תלות גוברת בשירותי תוכנה, שמהווים כ־72% מכלל היצוא. לעומת זאת, חלקה של התעשייה עתירת הידע כולל מגזרים כמו שבבים, ציוד רפואי ואפילו תעשייה ביטחונית מצטמצם ל־28% בלבד, מה שמעיד על סטגנציה מסוימת ואפילו שחיקה ביכולת של הייצור והפיתוח הטכנולוגי הפיזי בישראל.

נקודת האור: הדיפטק

יש תקווה. למרות הקיפאון היחסי של הענף התחום של הדיפטק מצטייר כנקודת אור. אולי גם יהיה זה שיצליח לסלול את הדרך של הענף מחוץ לשחיקה והבינוניות. לפי הדו"ח המקיף שערכה חברת dealroom עבור רשות החדשנות, ישראל ממוקמת בחזית העולמית בכל הנוגע לדיפ־טכנולוגיה כלומר, טכנולוגיות מבוססות מדע והנדסה עמוקה, שלא מסתפקות בפיתוח תוכנה אלא גם נוגעות בתחומי החומרה, הביולוגיה, הפיזיקה, האנרגיה והאלקטרוניקה.

כיום פועלות בישראל כ־1,500 חברות דיפטק חלקן חברות צעירות שצמחו מאוניברסיטאות ומרכזי מחקר, ואחרות יוזמות בוגרות יותר שכבר עברו את שלב ההוכחה. מאז 2019 הן גייסו סכום מצטבר של כ־28.6 מיליארד דולר כ־35% מכלל ההון שגויס בהייטק הישראלי כולו וזה נתון מדהים בהתחשב בעובדה שתחום הדיפטק נתפס באופן מסורתי ככזה שדורש סבלנות, הון רב ותחזיות ארוכות טווח.

השווי המצטבר של כלל החברות הפרטיות בתחום טיפס השנה ל־178 מיליארד דולר פי 15 מהיקפן לפני עשור. הענף כבר הניב 39 חברות שהגיעו לסטטוס של יוניקורן (שווי של מעל מיליארד דולר) או קנטאור (הכנסות שנתיות של מעל 100 מיליון דולר). חלק מהן אפילו מתמחות בתחומים שנחשבים "קשים" במיוחד, כמו שבבים, תשתיות AI, רובוטיקה, אנרגיה מתחדשת וביוטכנולוגיה תעשייתית.

אבל המספרים מספרים רק חלק מהסיפור. במונחים גלובליים, ישראל נחשבת לשחקן מהשורה הראשונה בתחומי ליבה כמו סייבר, AI, מכשור רפואי, AgriFood וטכנולוגיות ייצור מתקדמות. הדו"ח מציין כי ההייטק המקומי רשם בשנים האחרונות נתח של כ־20% מהשקעות הדיפטק העולמיות בתחום הסייבר, וכ־9%–10% בתחומי המכשור הרפואי והחקלאות הטכנולוגית. אלה נתחים חסרי פרופורציה לגודל המדינה, שמעידים על עומק אקדמי, יכולת הנדסית וחיבור אמיתי בין מדע ליזמות.

גם תחום הקוונטום, שלרוב נתפס עדיין כעתידי או ניסיוני, מתחיל להתעורר בארץ. ב־2025 לבדה הושקעו מעל 300 מיליון דולר בטכנולוגיות קוונטיות, סכום שממקם את ישראל בשורה אחת עם מעצמות מדע כמו גרמניה וקנדה.

ואולי הנתון המרשים ביותר הוא דווקא מגמת ההתאוששות בגיוסים: אחרי ירידה חדה מאז 2021, שנת 2025 מסמנת מפנה. עד אוגוסט כבר גויסו מעל 2.5 מיליארד דולר בתחום הדיפטק בלבד, קצב שמעיד לא רק על חזרת הביטחון של המשקיעים, אלא גם על בשלות טכנולוגית שמתחילה להניב תוצרים ממשיים.

לאן הולכים מכאן?

אם יש מסר אחד שעולה מהדו"ח הזה, הוא שאין מקום לשאננות. ההייטק הישראלי אומנם ממשיך להבריק בגרפים של יצוא, באקזיטים ענקיים ובשווי שוק מצטבר, אבל מתחת לפני השטח אפשר לראות סדקים. היזמים עייפים, יש ירידה בהון המקומי, ובריחה מהעמקה טכנולוגית לתחומים מוכרים ובטוחים מדי. זאת סכנה גדולה. זה יכול להפוך את ההייטק מענף פורץ דרך ל"עוד תעשייה" שממחזרת הצלחות מעבר.

כדי שהסיפור של ההייטק לא ייגמר בלאו־טק, צריכים חשיבה מחודשת ובעיקר חזון יזמי־לאומי חדש, כזה שמעצב מגמות בשוק ולא רק עושה העתק-הדבק. החזון הזה צריך להתחיל בהבנה שמודל האקזיטים הוא כבר לא מספיק. ישראל לא יכולה להמשיך להסתמך רק על סטארטאפים שיקפצו לזרועות של גוגל או אנבידיה. אם כל חדשנות מסתיימת בשלט "נמכר", לא תישאר לנו כאן מערכת אקולוגית עצמאית באמת.

גילה גמליאל - שרת החדשנות ,המדע והטכנולוגיה: "גם בשנים מאתגרות, בהן ישראל מנהלת מלחמה בשבע חזיתות ומתמודדת עם אנטישמיות עולמית, החדשנות הישראלית מוכיחה את כוחה וממשיכה לפרוץ גבולות. העובדה שצמחנו במספר האקזיטים, מובילים את תחום הדיפטק וממשיכים לייצר רעיונות פורצי דרך היא הוכחה לעוצמה היצירתית והאנושית שלנו. החובה שלנו היא להמשיך ולהשקיע בהון האנושי, להעצים מחקר ופיתוח ולחזק שיתופי פעולה בינלאומיים, כדי שישראל לא רק תשמור על יתרונה, אלא גם תעמוד בחזית החדשנות והצמיחה העולמית בעשור הבא".

ד"ר אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות: "ענף ההייטק הישראלי נמצא בנקודת פיתול ומגמות מעורבות. מחד, אנו רואים עמידות יוצאת דופן במציאות גיאו־פוליטית וכלכלית מורכבת וחסרת תקדים למדינה שכלכלתה מבוססת טכנולוגיה ותעשייה מתקדמת. העמידות מתבטאת, בין השאר, בהתאוששות הגיוסים בסבבים מתקדמים ומיקומה הגבוה של ישראל בין מרכזי החדשנות העולמיים. מאידך, הנתונים מצביעים על מגמת האטה מדאיגה בתעסוקה וביזמות. לישראל יש יכולות מתקדמות והצעת ערך בתחומים טכנולוגיים בחזית הידע העולמית כגון: שבבים, קוונטים ומכשור רפואי. בסדרת מהלכים 'מחוץ לקופסה', ולאור שינויי התפיסות העולמיות בתחום הטכנולוגיה כמרכיב קריטי בביטחון הלאומי, עלינו להניע תהליכי עומק פנימיים תוך שיתוף פעולה בינ"ל עם בעלות ברית במסגרות שונות ומגוונות. אנו מחויבים להמשיך ולהבטיח כי ישראל תשכיל למנף את נקודות החוזק שלה ותפעל לחזק את כלל 'השרירים' של תעשיות ההיי-טק המצויים בה: בדיפטק, בבינה מלאכותית ובחדשנות מדעית, כדי לשמור על יתרון תחרותי גם בעשור הבא".

דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות: "2025 חושפת את סיפורו הכפול של ההייטק הישראלי: מחד, ישראל מתבססת כמרכז דיפטק עולמי, שני רק לארה"ב בעולם המערבי, עם יותר מ־1,500 חברות פעילות ונתח של מעל שליש מכלל ההון שהושקע בהייטק המקומי. הגיוסים המרשימים בתחומי הבינה המלאכותית והקוונטים ממקמים אותנו בשורה הראשונה של החדשנות העולמית. מאידך, הדו"ח מצביע על מגמות מטרידות: תוצר ההייטק נמצא בקיפאון זה שנתיים, מספר עובדי המו"פ מצטמצם, היקף היזמות החדשה נמוך בהשוואה לעשור הקודם וגיוסי קרנות ההון סיכון מתכווצים. אלה אינם נתונים שוליים אלא אינדיקציה לסיכון שאנחנו מתייחסים אליה במלוא הרצינות. במקביל לכל זה, אנו רואים בעולם שינוי פרדיגמה: ממשלות משקיעות מאות מיליארדים, הופכות לשחקניות ישירות בטכנולוגיה ומעצבות שרשראות ערך לאומיות בתחומים כמו שבבים, AI ואנרגיה. ישראל חייבת להגיב לשינויים אלו בכדי לא לאבד את יתרונה היחסי. זהו רגע מבחן: רק מהלך אסטרטגי רחב, המשלב מדיניות ציבורית עם השקעות פרטיות, יבטיח שההישגים של היום יהפכו לבסיס לצמיחה ולהובלה במרוץ שמגדיר את כלכלת העתיד".