"פריצת דרך נוספת מסין" - עליבאבא משיקה את המודל Qwen3
ענקית הטכנולוגיה הסינית השיקה את מודל השפה החדש שלה שלדבריה מציג ביצועים שעולים על אלו של היריבה הסינית Deepseek; האנליסטים מציינים שהמודל מהווה איום גם למודלים המערביים
הסיניים ממשיכים להתקדם בתחום הבינה המלאכותית כשכעת זוהי ענקית הטכנולוגיה עליבאבא Alibaba 2.64% שמודיעה על פריצת דרך - החברה השיקה את מודל השפה החדש שלה, Qwen3, שלדבריה עולה על מודל R1 של Deepseek בחלק מהמדדים, כשהאנליסטים מציינים כי המודל אף מאתגר מודלים של ענקיות הטכנולוגיה המערביות. המודל Qwen3 כוללת שמונה גרסאות שונות, בגדלים ושונים, שמעניקים גמישות למפתחים לבנות אפליקציות מבוססות AI גם למכשירי קצה כמו טלפונים ניידים. אחת מהגרסאות, Qwen3-235B-A22B, מתוכננת במיוחד לצמצום דרמטי של עלויות החישוב.
עוד חידוש ב-Qwen3 הוא המעבר הראשון של עליבאבא למודלים שנקראים "מודלי הסקה היברידיים" - שילוב בין יכולות של מודלי שפה מסורתיים לבין תהליכים דינמיים של חשיבה עמוקה. לדברי החברה, המודל מסוגל לעבור בקלות בין מצב "של
חשיבה עמוקה" למשימות מורכבות כמו כתיבת קוד, לבין מצב של "חשיבה פשוטה" עבור תגובות מהירות לשימוש כללי.
Qwen3 הוא מודל בקוד פתוח והוא זמין כבר עכשיו להורדה עבור משתמשים פרטיים דרך פלטפורמות כמו Hugging Face ו-GitHub, וגם דרך ממשק
הענן של עליבאבא (Alibaba Cloud). המודל גם משולב בעוזר של החברה, Quark. לדברי עליבאבא, מודלי Qwen הפכו כבר לאחת הסדרות הפתוחות הפופולריות ביותר בעולם, עם מעל ל-300 מיליון הורדות ויותר מ-100 אלף מודלים נגזרים שנבנו על גביהם ב-Hugging Face.
האנליסטים מתרשמים - סין מדביקה את הפער למרות המגבלות
לדברי המומחים, השקת Qwen3 מהווה אתגר משמעותי לא רק לחברות מתחרות בסין, אלא גם למובילות במערב. "Qwen3 הוא פריצת דרך משמעותית - לא רק בזכות הביצועים המרשימים שלו, אלא גם בזכות הפיצ’רים המתקדמים
שלו", אמר ווי סאן, אנליסט בכיר בתחום הבינה המלאכותית ב-Counterpoint Research. לדבריו, התכונות הבולטות של המודל הן מצב החשיבה ההיברידי, התמיכה ב-119 שפות וניבים, והעובדה שמדובר בקוד פתוח.
- החוזים על וול סטריט בעליות קלות; אסיה מדשדשת
- עליבאבא זינקה ב-20% ולא רק בגלל הדוחות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אנליסט נוסף, ריי וונג מוושינגטון, שמתמקד
בתחרות בין סין לארה"ב בתחומי הטכנולוגיה והכלכלה, ציין כי ההשקה של Qwen3 מדגימה את יכולות הפיתוח המרשימות של מעבדות המחקר בסין, גם לנוכח הגבלות הייצור שהטילה ארה"ב על סין בכל הנוגע לשבבים מתקדמים.
על רקע ההצלחה של דגם R1 מבית DeepSeek
בתחילת השנה, שזעזע את סקטור הטכנולוגיה והצית את מהפכת הקוד הפתוח בסין, שחקניות נוספות כמו באידו Baidu.com, Inc 7.81% הצטרפו למירוץ, חלקן אף עובדות על מעבר למודלים פתוחים בעצמן. לפי דיווח של רויטרס בפברואר, DeepSeek כבר מאיצה
את הפיתוח של המודל הבא, R2.
וונג מציין כי בתוך ההקשר הרחב יותר של מירוץ ה-AI בין ארה"ב לסין, הפער בין מעבדות המחקר מצטמצם. "ייתכן שהפער הצטמצם לכדי מספר חודשים בלבד, ויש שיאמרו אפילו לשבועות בודדים", הוא טוען. "ההשקה של Qwen3 והדגם
הבא של DeepSeek צפויים להמשיך את המגמה".
- בין אקזיטים ענקיים לקיפאון: תמונת המצב של ההייטק הישראלי
- איב סקיוריטי הישראלית מגייסת 3 מיליון דולר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- אייפון 17 - מצלמה ברמה גבוהה, טעינה משופרת; ומה המחיר
וונג מתייחס בעיקר למגבלות שהטילה ארה"ב על ייצוא של שבבי AI מתקדמים לסין. מדובר בהגבלות שהוטלו כבר בתקופת ממשל ביידן, שבין היתר אילצו את אנבידיה לעצב שבב חדש ופחות מתקדם שיהיה ייעודי לשוק הסיני, ה-H20. עם זאת, לאחרונה ממשל טראמפ הודיע שגם עליו יוטלו מגבלות, ואנבידיה כבר הזהירה שהיא צופה פגיעה של כ-5.5 מיליארד דולר ברבעון הבא כתוצאה מכך.
השבב החדש של וואווי
לצד זאת, החברה הסינית וואווי הודיעה לאחרונה על שבב חדש שישאף להתחרות באלה של אנבידיה - וואווי פנתה למספר חברות טכנולוגיה בסין כדי לבחון את ההיתכנות הטכנית של שבב הבינה המלאכותית החדש שלה, Ascend 910D. לפי הדיווחים, החברה צפויה לקבל את הדגימות הראשונות של המעבד כבר בסוף מאי. הפיתוח עדיין נמצא בשלבים מוקדמים ויידרשו סדרת בדיקות כדי להעריך את הביצועים ולהכשיר את השבב לשימוש מסחרי. בוואווי מקווים שהגרסה החדשה של סדרת מעבדי ה-Ascend תהיה עוצמתית יותר מה-H100 של אנבידיה, שבב הדגל שאנבידיה השיקה ב-2022 ומשמש לאימון מערכות בינה מלאכותית. דגמים קודמים בסדרה נשאו את השמות 910B ו-910C.
החברה, שמקורה בשנז'ן, פיתחה כמה מהאלטרנטיבות המבטיחות ביותר לשבבי הבינה המלאכותית של אנבידיה, כחלק בלתי נפרד מהמאמץ של בייג'ינג להקים תעשיית
שבבים עצמאית. וואווי, שכבר כמעט שש שנים נמצאת ברשימת הסנקציות האמריקאיות, הוכיחה ב-2023 את יכולתה להתגבר על המגבלות עם השקת סמארטפון הדגל Mate 60. המכשיר, שפעל באמצעות שבב מתוצרת סינית, הצליח להפתיע את הממשל האמריקאי והוצג סמוך לביקורה של שרת המסחר דאז, ג'ינה
ריימונדו, בבייג'ינג.

וישראל מובילה עולמית בשימוש ב-AI
על פי דוח שימוש שפרסמה אנתרופיק (שעומדת מאחורי קלוד) ישראל מובילה את העולם בשימוש בקלוד, ביחס לגודל האוכלוסייה; על פי, OpenAI (שעומדת מאחורי ChatGPT), כ-40% מהעובדים משתמשים בכלי AI מדי יום
דוחות חדשים של Anthropic ו-OpenAI מאשרים לנו את מה שכל אחת ואחד מאיתנו רואה בעצמנו, וזה שהשימוש ב-AI חודר בקצב מסחרר אל שוק העבודה והחיים האישיים. בארצות הברית כבר כ-40% מהעובדים מדווחים שהם עושים שימוש יומיומי בכלי AI כלשהו, שיעור כפול מזה שנמדד רק לפני שנתיים. עוד עולה מהדוחות כי המגמה אינה אחידה: חלק מהתחומים, המדינות והקבוצות החברתיות מאמצים את הטכנולוגיה בקצב מהיר בהרבה מאחרים, מה שמעלה חששות להעמקת פערים קיימים.
מבחינת תחומי השימוש, בתחום התכנות, הזירה הטבעית ביותר לאימוץ AI, ו-36% מכלל השימושים הוא בתיכנות. באנתרופיק מדווחים על ירידה של כ-3% בפרומפטים שעוסקים בתיקון באגים והכפלה בשימוש ליצירת קוד חדש ולבניית תוכנות שלמות. ניתן לפרש את הנתון כשמשקף גם שיפור בביצועי המודלים וגם עלייה באמון המשתמשים.
תחום החינוך עלה מ-9% ל-12%
בכלל הפרומפטים והפך לסקטור השני בגודלו: יותר ויותר מורים וסטודנטים עושים שימוש בקלוד בהכנת חומרי לימוד, בהסברים ובסיוע בכתיבת עבודות. תחום המדע גם הוא עולה, בעיקר במשימות של סינתוז ידע ומחקר ראשוני. לצד זאת,
תחומי עסקים וניהול דווקא רשמו ירידה מ-6% ל-3% ו-5% ל-3% בהתאמה, מה שמרמז שהשימוש האינטנסיבי יותר מתרחש דווקא בעולמות ידע ויצירה.
ישראל אלופת העולם בשימוש בקלוד
נתוני אנתרופיק מצביעים על ישראל כאלופה עולמית עם מדד שימוש גבוה פי 7 מהממוצע הגלובלי, אחריה סינגפור (פי 4.6) ואוסטרליה (פי 4.1). מדינות מתפתחות מציגות שימוש נמוך במיוחד, ולמשל הודו, אינדונזיה וניגריה עם פחות מחמישית מממוצע השימוש העולמי, והפעילות בהן מתרכזת כמעט אך ורק בכתיבת קוד. בארה"ב, קליפורניה מובילה בכמות מוחלטת, אך וושינגטון די.סי. ויוטה מובילות ביחס לגודל האוכלוסייה. דבר נוסף שבולט הוא סוג השימוש בהתאם לאזור הגיאוגרפי ולאופי הכלכלה המקומית, כשבפלורידה מתמקדים בפיננסים בפלורידה, בקליפורניה ב-IT ובבירה, וושינגטון די.סי, מתמקדים בעריכת מסמכים. בנוסף לגיאוגרפיה, גם החתכים הדמוגרפיים מראים מגמה "נורמלית" באימוץ טכנולוגיות חדשות, כשהצעירים הם המובילים באימוץ ושיעורי השימוש שלהם עולים בקצב מהיר, בעוד שהפער המגדרי שניכר בתחילת הדרך הולך ומצטמצם.
- האקרים מצפון קוריאה השתמשו ב-ChatGPT לייצור תעודת זהות מזויפת
- הנחת הענק חושפת: מהפכת ה-AI עומדת להוזיל דרמטית את שירותי התוכנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשמעות הכוללת ברורה: הבינה המלאכותית מתפשטת במהירות חסרת תקדים, אך האימוץ מתרחש באופן לא שוויוני, הן בין מדינות והן בין קבוצות אוכלוסייה. ישראל ממוקמת כיום בחזית האימוץ, מה שמעניק לה יתרון כלכלי וידע משמעותי, אך במקביל מחדד את החשש מפני פערים גלובליים שצפויים להתרחב אם קצב האימוץ במדינות מתפתחות לא יתגבר.

בין אקזיטים ענקיים לקיפאון: תמונת המצב של ההייטק הישראלי
הדו"ח השנתי של רשות החדשנות משקף שוק שנמצא בצומת דרכים: שיאים באקזיטים כמו המכירה של Wiz לגוגל ב-32 מיליארד דולר וצמיחה בדיפטק מתנגשים עם קיפאון בתוצר, ירידה ביזמות וצניחה של 80% בגיוסי קרנות הון סיכון - לאן ממשיכים מכאן?
השנה האחרונה קצרה הישגים חסרי תקדים בהייטק. עסקת הענק של מכירת Wiz ל־Google, בהיקף של כ־32 מיליארד דולר, הייתה אבן דרך היסטורית בשוק האקזיטים המקומי. לצידה, נרשמו עסקאות משמעותיות נוספות כמו Run:AI שנמכרה לאנבידיה בכ־700 מיליון דולר, ו־V-Wave שנרכשה
על ידי Johnson & Johnson תמורת 600 מיליון דולר.
גם בגיוסים נרשמה התאוששות משמעותית. הרבעון השני של 2025 היה הרבעון החזק ביותר מאז 2022, וישראל חזרה להיות ההאב החמישי בגודלו בעולם מבחינת היקפי גיוסים לסטארטאפים
אחרי סן פרנסיסקו, ניו יורק, לונדון ובוסטון.
אבל בתוך מה שנראה כמו אופוריה יש מגמות פחות מזהירות. לפי הדו"ח של רשות החדשנות, התוצר של ההייטק עומד על כ־317 מיליארד שקל - כ־17% מהתמ"ג ונשאר כמעט בלי שינוי זו השנה השנייה ברציפות. כלומר, המנוע שעד לאחרונה משך את כלכלת ישראל קדימה, נמצא בקיפאון. גם התעסוקה בענף משקפת את זה, מספר המועסקים בענף עלה ל־403 אלף, אבל מספר עובדי המו"פ צנח ב־6.5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. מצד אחד, אנחנו בשנת שיא באקזיטים וגם אפשר לראות צמיחה משמעותית בתחום הדיפטק אבל מצד שני, סימני ההאטה האלו - בתעסוקה וביזמות חדשה מדאיגים.
פחות יוזמים ופחות מסכנים הון
מה שעומד מאחורי כל הענף הזה שאנחנו קוראים לו הייטק, אלו האנשים. אלו שקופצים למים ולוקחים סיכון. הרוח היזמית הישראלית היא שם דבר בעולם כולו אבל הדוח מספר שהיא הולכת
ודועכת. אפשר לראות בשנה האחרונה האטה בשכבת היסוד של ההייטק - היזמות. בשנת 2024 קמו בישראל כ־500 סטארטאפים בלבד, לעומת למעלה מאלף בשנים קודמות. הירידה במספר החברות החדשות היא לא רק מספרית, אלא גם איכותית: מרבית היוזמות והחברות החדשות שקמות מתרכזים בתחומים מוכרים
ו'מכוסים' כמו סייבר, פינטק ותוכנה ארגונית אבל פחות בתחומי עומק חדשים או דיסרפטיביים. אלו תחומים שבהם כבר פועלות מאות רבות של חברות, יש ידע נצבר, השוק גם יודע איך לתמחר אותם (יחסית) והם נתפסים כ"בטוחים" יותר להשקעה ולפיתוח. קל יותר לגייס הון, לשכנע לקוחות ראשונים,
ולגייס עובדים בתחום. לעומת זאת תחומים חדשים לגמרי כמו שבבים, קוונטום, ביוטק למיניהם, פחות קורצים ליזמים, שמעדיפים ללכת על בטוח או פשוט לפרוש ולהקים חברה שתתחרה בבוס לשעבר.
- רשות החדשנות תשקיע רבע מיליארד שקל בקרנות דיפ־טק במסגרת קרן יוזמה
- האם הרשות להגנת הפרטיות תשתק את החדשנות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתחום קרנות ההון סיכון, הנתונים אפילו יותר מדאיגים: מאז 2022 נרשמה ירידה
של 80% בהיקף הגיוסים לקרנות ישראליות, והקרן הממוצעת הצטמצמה מכ־90 מיליון דולר בשנים הטובות, ל־60-65 מיליון דולר כיום. מעבר לכך, הדו"ח מציין כי ההאטה בישראל חריפה אפילו יותר מהירידות שנרשמו בארה"ב ובאירופה, מה שמעיד על בעיה מבנית ולא רק מגמה עולמית חולפת.