דייב לובצקי מנכל IBI
צילום: אילן בשור

אי.בי.אי רכש את הקרנות של פסגות; "היקף הנכסים גדל ב-30%"

דייב לובצקי, מנכ"ל אי.בי.אי: "אנו מאמינים בפוטנציאל הצמיחה הגבוה מאוד של שוק הקרנות ושל שוק הקרנות הפסיביות"
קובי ישעיהו | (1)

בית ההשקעות אי.בי.אי השלים את העסקה לרכישת 100% ממניות חברת קרנות הנאמנות של פסגות (כולל הקרנות הפסיביות) תמורת 137 מיליון שקל. 

עם השלמת העסקה, IBI ינהל בקרנות נכסים בהיקף של 53.4 מיליארד שקל באמצעות 234 קרנות, כש-35.5 מיליארד שקל נמצאים כיום בקרנות פאסיביות, כ-11 מיליארד שקל בקרנות כספיות ועוד 6.8 מיליארד שקל בקרנות אקטיביות מסורתיות. 

באי.בי.אי מציינים כי חברת קרנות הנאמנות של בית ההשקעות החלה בתהליכי מיזוג שתי החברות לחברה אחת. רובם המוחלט של עובדי הקרנות הפסיביות של פסגות ימשיכו להיות מועסקים החברה. מנכ"ל IBI קרנות נאמנות, אורי בן דב, יכהן כמנכ"ל החברה המאוחדת ואייל גורן יכהן כמשנה למנכ"ל. להערכת החברה השלמת המיזוג צפויה להתבצע עד אוגוסט השנה.

פסגות קיבלה, כאמור, כ-137 מיליון שקל עבור הרכישה. יתרת התשלום תהיה כפופה להתחשבנות נוספת שתתבצע בין הצדדים בחודש הקרוב כפי שנקבע בהסכם בין הצדדים.

דייב לובצקי, מנכ"ל IBI בית השקעות: "כשחתמנו על עסקת פסגות, לפני מספר חודשים, באמצע דצמבר 2023, סך הנכסים של פסגות בפעילות הפסיבית עמד על כ-24 מיליארד שקל וכעת היקף הכנסים עומד על 31.4 מיליארד שקל, גידול של 30%". 

לדבריו, "מיזוג הקרנות הפסיביות של פסגות, מהווה הגדלה משמעותית של היקף הנכסים המנוהלים על ידי IBI קרנות וכניסה לניהול קרנות סל שהנו תחום פעילות חדש. אנו מאמינים בפוטנציאל הצמיחה הגבוה מאוד של שוק הקרנות ושל שוק הקרנות הפסיביות. בכוונתנו להפוך את IBI קרנות לאחד משלושת השחקנים הגדולים בשוק מבחינת סך הנכסים ולאחד משלושת הגדולים בניהול הפסיבי".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    חחחח 01/05/2024 17:39
    הגב לתגובה זו
    שהם מחלקים לבעלי השליטה
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

הנדל"ן בפלוס 9%; ת"א 35 עלה 2.3%, ת"א 90 קפץ 4.6%

ההסכם נחתם והפסקת האש צפויה להיכנס לתוקף בקרוב, והבורסה הגיבה בעליות חדות כאשר הכל עולה, והנדל"ן עולה יותר מהכל; גם מגזר הפיננסים מצטרף לחגיגה כשהבנקים וחברות הביטוח עלו עד 2.5%; השקל מזנק והתשואות הממשלתיות נופלות 

מערכת ביזפורטל |

זה היום אליו ייחלו המשקיעים מזה חודשים והוא נסגר חזק. ת"א 35 הוסיף 2.3%, ת"א 90 זינק 4.6% ומדד ת"א 125 עלה 2.9%.

מניות הפיננסים והביטוח בלטו במחזורים גבוהים, כאשר לאומי ריכזה מחזור של 333 מיליון שקל, פועלים עם 291 מיליון שקל, והפניקס עם 157 מיליון שקל. המחזור הכולל בבורסה התקרב ל-4.5 מיליארד שקל. 

בלטו במיוחד בעליות הן מניות הבנייה עם זינוק של 9% במדד ת"א בנייה, כאשר שורה ארוכה של חברות בנייה זינקו. המשקיעים מעריכים כי הציבור התעכב ברכישת דירה ליום שאחרי. אין מצב רוח לקנות דירה בזמן מלחמה. יש אי וודאות לעסקה הגדולה ביותר שאנשים עושים בחיים ולכן מעדיפים לדחות אותה. אחרי המלחמה, נראה שהשגרה תחזור. המשקיעים מאמינים בזה ורוכשים את מניות הבנייה. 

הבעיה היחידה והגדולה היא שהמחירים עדיין גבוהים וזה מגיע בדיוק אחרי ירידה של 5%-10% במחירים בשנה האחרונה וזה יכול להרוס את המגמה. מאות אלפים יושבים על הגדר ומצפים שהירידות מחירים יימשכו, המשקיעם חושבים אחרת לגמרי. 



מעבר למניות, גם שוק האג"ח הגיב ליום שאחרי עם זינוקים באגרות הממשלתיות. אמיר חדד, מנכ"ל ברומטר בית השקעות אומר שכיום "אגרות חוב עדיפות על מניות, הזדמנויות האמיתיות לא נמצאות במניות אלא באג"ח - המחירים רק יעלו עם הורדת הריבית", תוקף את בנק ישראל וטוען כי הורדת הדירוג נבעה לא מנתונים חלשים אלא מ"איך שהמדינה הציגה את עצמה". הוא גם מציין שהריבית הגבוהה הופכת בצורה פרדוקסלית לגורם אינפלציוני שמכביד על המשק ועל שוק הדיור. לראיון המלא - "מחירי האג"ח יעלו; הנגיד הוא פרזנטור גרוע והדירוג נפגע בגללו"


ואם הזכרנו את שוק האג"ח הממשלתי: האג"ח בטווחים הבינוניים והארוכים הוסיפו בין 1% ל-1.3% והתשואות נפלו בהתאמה. אג"ח ממשלתית שקלית במח"מ של 10.5 שנים מוסיפה 1% ונסחרת סביב ריבית ברוטו של 4.06%


אמיר חדד מנכל ברומטר
צילום: אתר החברה
ראיון

"מחירי האג"ח יעלו; הנגיד הוא פרזנטור גרוע והדירוג נפגע בגללו"

"אגרות חוב עדיפות על מניות", אמיר חדד, מנכ"ל ברומטר בית השקעות, תוקף את בנק ישראל וטוען כי הורדת הדירוג נבעה לא מנתונים חלשים אלא מ"איך שהמדינה הציגה את עצמה"; הריבית הגבוהה הופכת בצורה פרדוקסלית לגורם אינפלציוני שמכביד על המשק ועל שוק הדיור; וגם: "ההזדמנויות האמיתיות לא נמצאות במניות אלא באג"ח - המחירים רק יעלו עם הורדת הריבית"
מנדי הניג |
נושאים בכתבה אמיר חדד

זה יום מרגש. לא רק בשווקים, אלא בראש ובראשונה בהיבט הלאומי. אחרי יותר משנתיים של לחימה, שכול וחטופים, עם ישראל מתעורר ליום אחר. יום של תקווה, של צדק, ושל תחושת הקלה כשהאחים שלנו חוזרים הביתה.

אבל השנתיים האלה לא היו רק סיפור ביטחוני או אנושי הן היו גם סיפור כלכלי. התקופה הארוכה של אי־ודאות יצרה פגיעה ממשית בהיצע השירותים (טיסות, תיירות, תחבורה), בכוח העבודה (מילואים ממושכים), וביכולת התקציבית של המדינה. היא לוותה בחרמות נקודתיים מצד משקיעים זרים ובהורדות דירוג, שהעמיקו את עלות המימון והכבידו על השווקים.

החתימה על ההסכם צפויה לשנות את כל זה. נגיד בנק ישראל עצמו אמר לא פעם שהמלחמה המתמשכת היא אחד הגורמים שמעכבים את ההחלטה לעשות את ה'פיבוט' ולהוריד ריבית. עכשיו, כשהתנאים משתנים והאופק מתבהר, אין סיבה אמיתית שהריבית לא תרד כבר בהחלטה הקרובה בנובמבר. גם סוכנויות הדירוג, שביססו את התחזיות השליליות שלהן על תרחישי הסלמה, יוכלו סוף־סוף להתחיל לתקן אולי לא להעלות דירוג, אבל לכל הפחות להחזיר אותנו לתחזית “יציבה”.

בהסתכלות קדימה, הסימנים מעודדים: שיתוף הפעולה חסר התקדים בין מדינות ערב בפסגה במצרים יכול להיות בסיס להרחבה של הסכמי אברהם. ההתבטאויות האחרונות של טראמפ ונתניהו מרמזות על שאיפות בכיוון הזה, והשלכות כלכליות חיוביות עשויות להיות דרמטיות מהשקעות זרות חדשות ועד פתיחת שווקים חדשים ליצוא הישראלי - החלום הכלכלי - הסכמי אברהם רחבים

ככל שפרמיית הסיכון של ישראל תרד, יש עוד מקום למרווחי התשואה באג"ח הממשלתיות להצטמצם. לא נופתע אם השקל ימשיך להתחזק לכיוון 3.20, ואפילו המניות המקומיות שאפשר לומר שכבר מגלמות חלק משמעותי מהתסריט החיובי אלו יכולות אפילו להמשיך עוד קצת קדימה במידה והאופטימיות תתנקז לזרימת כספים והשקעות מחו"ל.