האופוריה סביב "תמר 1": האם 1.43% מהקידוח שווים זינוק של 87% ב-3 ימים?

מניית 'ישראמקו אינק' האמריקנית זינקה בתגובה לתגלית הגז שמול חופי חיפה, יכול להיות שמישהו פה התבלבל?
אריאל אטיאס |

חודש ינואר שייך ללא ספק לחברות הגז הישראליות. האופוריה השבוע סביב הודעת נובל אנרג'י האמריקנית, לפיה קידוח "תמר 1" הינו 'תגלית גז טבעי' הביאה לטיסה של עשרות אחוזים במניות הגז המקומיות. אך האם יכול להיות שמרוב התרגשות המשקיעים לא שמו לב והשקיעו גם במניות הקשורות פחות לקידוח?

מניית ישראמקו אינק., הנסחרת בבורסת הנאסד"ק תחת הסימול ISRL, רשמה אתמול זינוק של 54.9% והשלימה בכך עלייה של יותר מ-87% תוך 3 ימי מסחר. שמה של החברה האמריקנית מזכיר מאוד את שמה של ישראמקו יהש, המחזיקה ב-28.75% מקידוח "תמר 1", אך מתברר שבמלבד העובדה שבעלת השליטה בחברה האמריקנית הינה חברת נפטא הישראלית, הכל כמעט היסטוריה.

בסוף שנת 2007, מכרה החברה האמריקנית, את כל הפעילות וההחזקות של הסניף בישראל. מדובר במכירה של יחידות ההשתתפות בשותפויות הנפט המוגבלות ישראמקו נגב 2 (8.12), חנ"ל ים המלח (24.97) ונפטא חיפושים (0.12) לחברת 'חברת הנפט לישראל' (חנ"ל) במכירה מחוץ לבורסה. חנ"ל הינה חברה בת בבעלות ושליטה מלאה של נפטא, המחזיקה באופן ישיר ב-12.66% מ'ישראמקו נגב 2' (ישראמקו יהש) השותפה בקידוח "תמר 1".

עם העברת הפעילות בישראל לחנ"ל, בעצם הפסיקה ישראמקו אינק. האמריקנית להחזיק בשותפות הנפט הישראלית והחלה להתמקד בפעילות בתחום הנפט והגז בארצות הברית.

כעת, התמורה היחידה שנותרה לישראמקו אינק. מכל גילוי של גז בקידוח "תמר 1" היא תמלוגים עקיפים לפני מכירות בשיעור של 1.4375% ותמלוגים עקיפים אחרי מכירות בשיעור של 2.7375%.

נזכיר, כי בתחילת השבוע, השותפה האמריקנית בקידוח, חברת נובל אנרג'י מדיטרניאן, הודיעה כי בקידוח, שבוצע בעומק מים של כ- 1,680 מטר והגיע לעומק של כ- 4,900 מטר במרחק של 90 ק"מ מחופי חיפה זוהו 3 מאגרים באיכות גבוהה הכוללים שכבות חול בעובי כולל נטו של כ- 140 מטר, המכילות גז טבעי. הקידוח אישש את ההערכות הראשוניות לקיומו של מאגר גז בנפח של 88 מיליארד מ"ק (BCM) לפחות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

איך הצליחו ברשות המסים להכניס 20 מיליארד שקל בשנה ולהציל את הקופה?

מה זה חשבונית פיקטיבית, איך הצליחו ברשות המסים לעלות על חשבוניות פיקטיביות ומה צפוי בהמשך?

מנדי הניג |

מלחמה של שנתיים כמעט ולא מורגשת בגירעון של המדינה. יש הורדות דירוג, הציבור מרגיש את העול הכלכלי, הכלכלה פחות צומחת, ועדיין מבחינת הגירעון - הוא נמוך (להרחבה: הגירעון ממשיך להצטמצם: 4.7% מהתוצר באוגוסט). איך מסבירים את "הקסם" הזה? הכנסות גדולות ממסים. אבל, מסים הולכים יחד עם הכנסות - ההכנסות והרווחים של העסקים והציבור בירידה במקרה הרע, קיפאון במקרה הטוב - זה לא אמור להגדיל מסים. 

הגידול במסים נובע מפעולות אסטרטגיות ויזומות של רשות המסים בניהולי של שי אהרונוביץ , לצד חקיקה שהגדילה את בסיס המס. החוק על מיסוי רווחים כלואים הוביל לכך שהרווחים חולקו או יחולקו והגדיל את המס על הדיבידנדים. הקפאת מדרגות המס הגדילה את המש השוטף על השכר. היוזמות להגברת בדיקות תשלומי המס והמע"מ, מניבות הכנסות משמעותיות, ונראה שחוד החנית של פעילות רשות המסים היא הפעילות נגד ההון השחור.

הון שחור בהיקף של מאות מיליארדים מסתובב במשק מדי שנה, ופעולה אחת חשובה חיסלה חלק ממנו - פרויקט חשבונית ישראל שקיבל כתף קרה מאוד מרואי החשבון, יועצי המס והשוק כולו, מתברר כחבל הצלה לתקציב השנתי. המתנגדים חששו גם לפרנסה שלהם - הפרויקט מדבר על דיגיטציה מלאה כזו שתקביל חשבונית שמוציא א'  עם קבלת חשבונית שמדווח עליה ב'. ככה אי אפשר לזייף, או נכון יותר - קשה יותר לזייף. ככה עולים על חשבוניות פיקטיביות. 

חשבונית פיקטיבית היא חשבונית של עסק בכאילו או של עסק אמיתי שנוצר רק כדי לייצר חשבוניות. בדרך הזו מייצרים הוצאות ל"מזמין החשבונית". דמיינו שיש לכם עסק עם הכנסות חודשיות נטו של 300 אלף והוצאות של 100 אלף שקל. יש לכם רווח של 200 אלף שקל. אתם צריכים לשלם על זה מס של 23% - כלומר 46 אלף שקל. אם תקנו חשבונית פיקטיבית של 200 אלף שקל - אתם במצב שאין לכם רווח ואין מס.  יתרה מכך, אתם מקבלים את מע"מ התשומות - 36 אלף שקל (18% על 200 אלף שקל). כלומר חשבונית של 200 אלף שקל הניבה לכם 72 אלף שקל.

המשתמשים בחשבוניות הפיקטיביות היו ארגוני פשע, גופים מפוקפקים וחברות ועסקים אמיתיים שרימו את רשויות המס, ושכך הצליחו לגנוב מהמדינה עשרות מיליארדי שקלים. החשבוניות הפיקטיביות הגיעו לחפי ההערכות ל-100 מיליארד שקל בשנה. לא בכל מצב הזדכו על המס באופן מלא, אבל גם בהערכה שמרנית מדובר על רווח למשתמשים של מעל 30 מיליארד שקל.     

אסדת גז מאגר כריש אנרגיאן
צילום: אנרג'יאן

עקב עם כלביא: ירידה של 16.6% בתגמולי הגז הטבעי והמחצבים

ההכנסות במחצית הראשונה הסתכמו בכ-980 מיליון שקל, כך עולה מנתונים שפרסם משרד האנרגיה היום. הירידה המשמעותית ביותר נרשמה במאגר - 24% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. מלבד הלחימה מול איראן, שבמהלכה נעצרה העבודה בקידוחים, סיבות נוספת לירידה היו עבודות תחזוקה שבוצעו במאגרים במאי וירידה בשער החליפין של הדולר

עוזי גרסטמן |

ההכנסות מתמלוגי גז טבעי, מחצבים ואגרות הסתכמו במחצית הראשונה של 2025 בכ-980 מיליון שקל. כך עולה מנתונים שפרסם היום אגף תמלוגים, חשבונאות וכלכלה במשרד האנרגיה והתשתיות. על פי הודעת המשרד, ההכנסות, שרובן מתמלוגי גז טבעי, מדגישות את תרומתו האסטרטגית של משק האנרגיה לחוסן הכלכלי והלאומי של מדינת ישראל. מדובר בירידה של כ-16.6% לעומת ההכנסות במחצית הראשונה של 2024, שהסתכמו ב-1.175 מיליארד שקל. הירידה בהכנסות בחציון הראשון של השנה ביחס לתקופה המקבילה אשתקד נובעת מירידה בכמויות ההפקה במאגרי לוויתן וכריש, בשל הפסקת ההפקה במאגרים במבצע עם כלביא, וכן מעבודות תחזוקה שהתבצעו במאגרים במאי.

עיקר ההכנסות במחצית הזו הגיעו, כאמור, מתמלוגי הגז הטבעי, שהסתכמו בכ-967 מיליון שקל - ירידה של כ-14.6% לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה. הירידה בהכנסות מתמלוגים נבעה מירידה בכמות ההפקה של גז טבעי, ירידה בכמויות ההפקה של נוזלים הידרוקרבוניים, וכן עקב ירידה בשער החליפין של הדולר. סך ההכנסות מתמלוגים שמקורם ביצוא הסתכמו בכ-557 מיליון שקל (כ-57.55% מסך התמלוגים).

סך התמלוגים שנגבו ממאגר לוויתן הסתכמו בכ-409 מיליון שקל מהפקה של כ-5.05 BCM - סכום המשקף ירידה של כ-18.8% לעומת ההכנסות מתמלוגי לוויתן במחצית המקבילה אשתקד. סך התמלוגים שנגבו ממאגר תמר הסתכמו בכ-370 מיליון שקל מהפקה של כ-5.19 BCM - סכום המשקף ירידה של כ-3.2% לעומת ההכנסות מתמלוגי תמר בתקופה המקבילה אשתקד. סך התמלוגים שנגבו ממאגר כריש הסתכמו בכ-189 מיליון שקל מהפקה של כ-2.49 BCM גז טבעי וכ-1,390 אלף חביות נוזלים הידרוקרבוניים - סכום המשקף ירידה של כ-23.9% לעומת ההכנסות מתמלוגי כריש בתקופה המקבילה אשתקד.

במחצית הראשונה של השנה הנוכחית נרשמו הכנסות מתמלוגי מחצבים בסכום כולל של כ-10.3 מיליון שקל - ירידה של כ-61.6% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, וזאת בעקבות ירידה משמעותית בכמויות ההפקה וירידה בשווי המחצב הגולמי. בנוסף, נרשמו הכנסות של כ-2.6 מיליון שקל מאגרות גז טבעי נפט ומחצבים.

באגף תמלוגים, חשבונאות וכלכלה במשרד האנרגיה והתשתיות מעריכים כי ההכנסות מתמלוגים ואגרות ל-2025 כולה יסתכמו ביותר מ-2 מיליארד שקל. במשרד האנרגיה והתשתיות מציינים כי הכנסות המדינה ממשאבי הגז הטבעי מורכבות משלושה גורמים: הראשון, תמלוגים בשיעור של כ-12.5% הנקבעים על פי חוק הנפט מרגע תחילת ההפקה במאגר. הניהול הגבייה והבקרה על התמלוגים מתבצע באגף התמלוגים במשרד האנרגיה והתשתיות, והכספים מועברים ישירות לקופת המדינה; השני, מס חברות (מס הכנסה) בשיעור של 23% מהרווח, הנקבע על פי פקודת מס הכנסה ומנוהל על ידי רשות המסים. גם הוא מועבר ישירות לקופת המדינה; השלישי, מס רווחים ממשאבי טבע (מס שישינסקי), בשיעור של 20%-46.8% לאחר החזר השקעה של 150%. מדובר במס מיוחד שנקבע בעקבות דו"ח ועדת ששינסקי, המנוהל על ידי רשות המסים ומועבר לקרן ייעודית המוכרת בשם הקרן לאזרחי ישראל, בניהול בנק ישראל. על פי החוק, התשואה מהקרן מועברת לתקציב המדינה למטרות ייחודיות.