קירוי סולארי של מגרש ספורט בתל אביב צילום: אורית מנדל
קירוי סולארי של מגרש ספורט בתל אביב צילום: אורית מנדל

בקרוב: אנרגיה מתחדשת וכדורגל בגשם ובלילה - ביחד

במסגרת קול קורא חדש שפרסמו משרד האנרגיה והתשתיות, משרד התרבות והספורט והמשרד להגנת הסביבה, יינתנו מענקים לרשויות מקומיות שיקימו קירויים סולאריים בשטחן מעל מגרשי ספורט. בכך יתאפשר לערוך פעילויות ספורט שם גם כשיורד גשם וגם בשעות החשיכה, תוך כדי יצירת מקור נוסף של אנרגיות מתחדשות

עוזי גרסטמן | (4)

התוכנית הלאומית החדשה לקירוי סולארי במגרשי ספורט ציבוריים בכל הארץ יוצאת לדרך: במסגרת החלטת הממשלה לקדם קירוי סולארי במגרשי ספורט ציבוריים, פורסם היום קול קורא לכלל הרשויות המקומיות ברחבי הארץ, לתמיכה כלכלית בהקמת קירויים סולאריים בשטחן. מדובר במהלך משותף של משרד האנרגיה והתשתיות, משרד התרבות והספורט והמשרד להגנת הסביבה, המהווה, לפי הודעת משרד האנרגיה, נדבך נוסף במדיניות הלאומית להרחבת השימוש באנרגיה מתחדשת והתמודדות עם משבר האקלים. המענקים שיינתנו, בהיקף כולל של עשרות מיליוני שקלים, יגיעו לסוכמים של 300 אלף עד 450 אלף שקל לכל רשות, בהתאם לאשכול החברתי-כלכלי שלה. המועד האחרון להגשת הבקשות הוא 9 בנובמבר השנה.

לדברי  משרד האנרגיה, המהלך משלב שורת תועלות מעשיות שונות תחת קורת גג אחת: הוא מאפשר להרחיב את שעות הפעילות במגרשי הספורט, מספק הצללה והגנה מתנאי מזג האוויר, מייצר אנרגיה נקייה מאופסת פליטות, תורם להפחתת אי החום העירוני, מחזק את ביטחון האנרגיה המקומי, ומאפשר לרשויות המקומיות להפוך הוצאה להשקעה מניבה. כל זאת, תוך ניצול חכם של תשתיות קיימות, כך שמגרש הספורט השכונתי ייהפך למוקד אנרגיה בקהילה.

לצד התרומה למשק האנרגיה, מדובר גם במהלך חברתי-סביבתי בקנה מידה משמעותי - הוספת כ-3,000 דונמים של שטחי צל ציבוריים, שיאפשרו תוספת של כ-3.3 מיליון שעות פעילות קהילתית וספורטיבית בשנה, בכל מזג אוויר ובכל שעות היממה, כך על פי ההודעה. בנוסף, מדובר בצעד משמעותי במסגרת ההתמודדות עם משבר האקלים והתחממות כדור הארץ, באמצעות הפחתת פליטות מזהמות והגברת היקף האנרגיה המתחדשת בשטחים מבונים.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן, מסר כי, "קירוי סולארי של מגרשי ספורט הוא צעד חשוב שמממש את המחויבות שלנו להבטחת ביטחון אנרגטי לישראל, תוך קידום אנרגיה מתחדשת והגנה על איכות הסביבה. המהלך יאפשר לרשויות המקומיות להפוך הוצאה להשקעה מניבה, יוסיף אלפי דונמים של שטחי צל ציבוריים, יאפשר פעילות קהילתית בכל מזג אוויר, ויתרום משמעותית לעמידה ביעדי האנרגיות המתחדשות של ישראל ל-2030".

שר התרבות והספורט מיקי זוהר, הוסיף כי, ״המיזם לקירוי סולארי במגרשי הספורט הוא מהפכה חברתית וקהילתית. מגרשי הספורט ייהפכו לשמישים לאורך כל שעות היום ובכל מזג אוויר, ותוך כדי ייצרו חשמל ואנרגיה ירוקה. זהו חיבור חשוב בין קיימות סביבתית לקידום הספורט".

לדברי השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, ״המיזם לקירוי סולארי במגרשי הספורט הציבוריים הוא דוגמה מצוינת לחיבור בין איכות חיים, קהילה ואנרגיה נקייה. בדרך זו נעניק למגרשי הספורט תפקיד כפול - גם כמוקדי פעילות קהילתית וגם כמקור לאנרגיה מתחדשת".


תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    מרינה 15/10/2025 17:31
    הגב לתגובה זו
    לא לאפשר תמיכה לבית הכנסת אם אין מערכת סולרית בגג.
  • 2.
    יפתח 02/10/2025 10:12
    הגב לתגובה זו
    רעיון יפה אבל יש עוד מקומות שאפשר להצליל כמו בתי עלמין מגרשי משחקים מגרשי חנייה גדולים ועוד. וגם אפשר לקרר מבנים ציבוריים באמצעות אידוי מי ים ולהתפיל כמות גדולה של מים
  • 1.
    אנונימי 30/09/2025 09:53
    הגב לתגובה זו
    צריך לייצר פתרון קל משקל אחרת לא יעבוד
  • נראה כמו פתרון 30/09/2025 16:52
    הגב לתגובה זו
    גם קל גם פשוט וגם כחול לבן
החתימה על הזיכיוןהחתימה על הזיכיון

מתקן סולארי עם אגירה יוקם באשלים: שו"ב אנרגיה וקרן נוי קיבלו זיכיון

הפרויקט, שיוקם בתוך מתחם תרמו-סולארי קיים בנגב, ישלב ייצור חשמל סולארי ומערכות אגירה בהיקף גדול. ההקמה צפויה להתחיל בתחילת 2026 ולהימשך כשנה וחצי, בעלות של עד כ-600 מיליון שקל. עם תחילת ההפעלה המסחרית, החשמל יימכר במחירי שוק למנהל מערכת החשמל

עוזי גרסטמן |

שיכון ובינוי אנרגיה וקרן נוי הודיעו על חתימה על הסכם זיכיון עם מדינת ישראל להקמה, מימון, תפעול ותחזוקה של מתקן סולארי בשילוב מערכות אגירת אנרגיה באתר אשלים שבנגב. הפרויקט יוקם במתכונת BOT, שבמסגרתה היזמים מקימים ומפעילים את המתקן ולאחר תום תקופת הזיכיון הוא עובר לבעלות המדינה. המתקן יוקם באמצעות נגב אנרגיה PV, שמוחזקת בבעלות שווה של שיכון ובינוי אנרגיה וקרן נוי. לפי הודעת החברות, ההספק המותקן צפוי להגיע לכ-150 מגה ואט, לצד קיבולת אגירה של כ-460 מגה ואט לשעה. השילוב הזה נועד לאפשר אספקת חשמל גם בשעות שבהן השמש אינה זמינה, בעיקר בשעות הערב, ולתרום ליציבות רשת החשמל.

הפרויקט יוקם בתוך השטח של המתקן התרמו־סולארי שפועל כיום באשלים. בכך, לפי החברות, מתאפשר שימוש בתשתיות קיימות ובקרקע שכבר הוקצתה לייצור אנרגיה, ללא צורך בהקצאת שטחים חדשים. מדובר במהלך שמחבר בין ייצור תרמו־סולארי קיים לבין ייצור פוטו־וולטאי ואגירה - שילוב שאינו נפוץ בפרויקטים בהיקף כזה. עלות ההקמה הצפויה מוערכת בטווח של 603-573 מיליון שקל. ההכנסות השנתיות בשנת פעילות מלאה נאמדות בטווח של 93-73 מיליון שקל, עם EBITDA חזוי של 53-37 מיליון שקל.

לאחר סיום עבודות ההקמה וקבלת האישורים הרגולטוריים, המתקן צפוי להתחיל בפעילות מסחרית. החשמל שייוצר בו יימכר למנהל מערכת החשמל במחירי שוק, ובמקביל תיבחן אפשרות למכירת מכסות זמינות במסגרת הסכמים בילטרליים. לפי הערכות החברות, עבודות ההקמה צפויות להתחיל ברבעון הראשון של 2026 ולהימשך כ-18 חודשים.

מנכ"ל שיכון ובינוי אנרגיה, יובל סקורניק, מסר לאחר פרסום ההודעה כי “החתימה על הסכם הזיכיון באשלים מהווה ציון דרך משמעותי עבור החברה ומדגישה את יכולותינו בהובלת פרויקטים מורכבים המשלבים ייצור חשמל ואגירה”. לדבריו, מדובר בהמשך מימוש צבר הפרויקטים של החברה בישראל.

מקרן נוי נמסר כי הפרויקט מבוסס על שילוב של טכנולוגיה פוטו־וולטאית ומערכות אגירה על גבי תשתית קיימת. בהודעת הקרן צוין כי “בחרנו להוביל מהלך מורכב של ‘הלבשת’ טכנולוגיה פוטו־וולטאית ואגירה מודרנית על תשתית קיימת, מתוך הבנה שיעילות בניצול הקרקע היא צו השעה”, וכי המהלך נועד גם לספק תשואה למשקיעים לצד תרומה למשק האנרגיה.