וושינגטון דורשת מטייוואן לייצר בארה"ב מחצית מהשבבים
שר המסחר האמריקאי, הווארד לוטניק, מציב אולטימטום לטייוואן: העברת 50% מהייצור לאדמת ארה"ב או סנקציות. TSMC כבר השקיעה 100 מיליארד דולר באריזונה, אך זה לא מספיק. מנגד, מחסור
של כ70 אלף מהנדסים והזמן שלוקח להקים מפעלים מתאימים, מקשים על מימוש התוכנית של הממשל האמריקאי
בשיא המתח הגיאופוליטי סביב טייוואן, ממשל טראמפ מאיץ את המאמצים להפחתת התלות בשבבים מתוצרת האי. שר המסחר האמריקאי הווארד לוטניק הצהיר בפומבי כי טייוואן חייבת להעביר מחצית מייצור השבבים שלה לארה"ב כדי להבטיח אספקה ביטחונית. ההצהרה שניתנה בראיון לכלי תקשורת אמריקאיים משקפת שינוי מדיניות חד: וושינגטון לא מסתפקת יותר בהשקעות חלקיות, אלא דורשת שותפות מלאה.
הרקע הגיאופוליטי מחריף את הלחץ. המתח בין סין לטייוואן גואה עם תרגילי צבאיים סיניים תכופים סביב האי. במקביל, ארה"ב, שצורכת 92% משבבי הליבה המתקדמים מטייוואן, מחפשת דרכים להחזיר ייצור שלהם לשטחה. TSMC יצרנית השבבים הגדולה בעולם מספקת את רוב השבבים לחברות כמו אפל, אנבידיה ומיקרוסופט. לוטניק, שמונה לתפקיד לאחר ניצחונו של טראמפ בבחירות 2024, קבע כי "ארה"ב חייבת לייצר בעצמה 40% משבבי העולם ולא להסתמך על טייוואן, שמרוחקת 9,500 מיילים". ההצהרה הזו, שפורסמה בסוף השבוע, כוללת רמזים לאולטימטום: ללא שיתוף פעולה - יוטלו סנקציות סחר.
הרקע ללחץ הזה נעוץ במשבר השבבים של 2022-2021, שגרם להפסקות ייצור במכוניות אלקטרוניקה ובינה מלאכותית (AI). ארה"ב, שפעם הובילה את התעשייה הזו, איבדה 37% מהנתח הגלובלי שלה בייצור שבבים עד 2020. חוק השבבים של 2022, CHIPS Act, הקצה 52 מיליארד דולר להקמת מפעלים מקומיים. TSMC התחייבה להשקיע 65 מיליארד דולר באריזונה עד 2024 והרחיבה את ההשקעה ל-100 מיליארד דולר בשנה האחרונה כולל חמישה מפעלים חדשים. עם זאת, לוטניק דורש יותר: מחצית מהייצור שמגיע לארה"ב צריכה להתבצע בשטחה.
הדרישה הספציפית של לוטניק היא חלוקה של 50-50: טאיוואן תייצר מחצית מהשבבים שהיא מספקת לארה"ב במפעלים אמריקאיים. בפגישה עם בכירי תעשיית השבבים הוא הציע מודל 1:1 - כל שבב מיובא מחויב בייצור מקומי שווה. הרעיון הזה, שדווח לראשונה ב"וול סטריט ג'ורנל", נועד להפחית סיכונים גיאופוליטיים. סין, ששולטת ב-60% מחומרי הגלם לשבבים, עלולה להשתמש באיום על טייוואן כדי להפריע לאספקה. דו"ח מודיעין אמריקאי מ- 2024 העריך כי פלישה סינית עלולה להפסיק 70% מייצור השבבים העולמי.
- ארה"ב וסין בדרך להסכם - "בדרך לעסקת סחר עם 10 מדינות"
- לוטניק מגן על טראמפ: "מנהיגי העולם עדיין מבינים את הכוח שלו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טייוואן בעמדה קשה: 150 מיליארד דולר יצוא בסיכון
טייוואן, שרואה בארה"ב את הלקוח העיקרי שלה, נמצאת בעמדה קשה. נשיאת טייוואן צאי אינג-וון הגנה על ההשקעות של TSMC בארה"ב, אך הזהירה מפני פגיעה בכלכלה המקומית. יצוא השבבים של טייוואן לארה"ב מהווה 40% מסך היצוא של המדינה, בשווי של 150 מיליארד דולר בשנה.
העברת ייצור לארה"ב תדרוש גיוס 50 אלף עובדים חדשים, כולל מהנדסים טייוואן, ותגדיל את עלויות הייצור ב-30% בגלל שכר גבוה יותר ורגולציה מחמירה. TSMC כבר נתקלה בעיכובים באריזונה: מפעל ראשון שנועד להיפתח ב-2024, יתחיל לפעול רק ב-2025 בגלל מחסור בכוח אדם מיומן. ייצור שבבים מתקדמים דורש טכנולוגיית 3 ננומטר שרק TSMC שולטת בה. השרשרת כוללת 1,000 ספקים רובם באסיה. ארה"ב צריכה לבנות מחדש את כל האקוסיסטם: מחומרי גלם כמו סיליקון ועד למכונות לייצור של ASML מהולנד. חוק היצוא של ארה"ב מגביל מכירת טכנולוגיות מתקדמות לסין אך גם מקשה על טייוואן . סמסונג הקוריאנית, מתחרה של TSMC, השקיעה 17 מיליארד דולר בטקסס אך עדיין מייצרת רק 10% מצורכיה בארה"ב.
לוטניק, ששימש יו"ר קנטור פיצג'רלד לפני מינויו, מביא עמו ניסיון פיננסי למשרד המסחר. הוא טוען כי "סין לא מסתירה את מטרתה לשלוט בשוק השבבים", ומציע להשתמש בכלים סחריים כמו מכסים. טראמפ שוקל מכסים של 25% על אלקטרוניקה זרה - כולל שבבים, כדי להכריח חברות להעביר ייצור. דיווחים מצביעים על תוכנית להחזיק מניות ממשלתיות בחברות שבבים שמקבלות סובסידיות, בדומה למודל של אינטל שקיבלה 8.5 מיליארד דולר לצד השקעה של הממשל במניותיה. המאבק הזה עלול להערכת מומחים להעלות מחירי שבבים בעד 20% בשנה הקרובה ולהאט את התקדמות הבינה המלאכותית.
- רגע לפני הפרישה - האינדיקטור של באפט ממשיך לאותת על תיקון אפשרי
- פרוטוקול הפד חושף: החלטת הריבית בדצמבר כמעט הייתה שונה לחלוטין
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- המניה שהונפקה, זינקה כמעט 400% ונופלת היום ב-60%
בטייוואן מזהירים מפני חלוקה של 50-50 שתפגע בכלכלה. TSMC, שמעסיקה 73 אלף עובדים בטייוואן, חוששת מאובדן יתרון תחרותי. מנכ"ל TSMC, סי-ז'ה צ'אי, אמר כי, "השקעה בארה"ב היא חובה אסטרטגית אך לא יכולה להחליף את הבסיס בטייוואן". ההשקעה בארה"ב צפויה לייצר 40 אלף משרות, אך תגרור עלויות נוספות של 50 מיליארד דולר בשדרוג תשתיות.
אם רעיון ה-"50-50" ייושם זה יחייב TSMC להשקיע עוד 200 מיליארד דולר בשוק האמריקאי. לוטניק צופה "הצלחה מהירה", אך אנליסטים סקפטיים: זמן הקמה של מפעל הוא שלוש עד חמש שנים, ומחסור גדול במהנדסים בארה"ב שמוערך בכ-70 אלף מהנדסים, יעכב את התהליכים.
- 1.אנונימי 29/09/2025 18:29הגב לתגובה זולא המלצה.
מחשוב קוונטי גטי תמונותהמירוץ הקוונטי: ארבע חברות שמעצבות את עתיד המחשוב
הטכנולוגיה הקוונטית מתקדמת בקצב מהיר, עם פיתוחים משמעותיים הן מבחינה טכנולוגית והן מבחינה מסחרית. ממשלות בעולם משקיעות מיליארדי דולרים בפיתוח מחשוב קוונטי, במטרה לשמור על יתרון תחרותי
הפוטנציאל העצום והאתגרים הטכנולוגיים
הטכנולוגיה הקוונטית מתקדמת בקצב מהיר, עם פיתוחים גם בצד הטכנולוגי וגם בצד המסחרי. ממשלות בעולם משקיעות מיליארדי דולרים בפיתוח מחשוב קוונטי, במטרה לשמור על יתרון תחרותי ולהוביל בתחומים חדשים. בין החברות הבולטות שכדאי לעקוב אחריהן נמצאות D-Wave, Rigetti, IonQ ו-IBM. שלוש הראשונות והקטנות יותר משמעותית מ-IBM הניבו מאות אחוזים בשנתיים האחרונות, בממוצע קרוב ל-800%. שוק המניות תמיד מקדים את השוק הטכנולוגי, אבל הערכים של החברות האלו כבר גבוהים ומבטאים התקדמות מאוד משמעותית. הן בנקודת הזמן הזו בחזית הטכנולוגיה, אבל זו השקעה מסוכנת מאוד.
בכל מקרה, האפליקציות המבטיחות של המחשוב הקוונטי נוגעות לתחומים רבים, כמו רפואה, פיננסים וחקר חומרים, בזכות יכולת עיבוד מאסיבית של נתונים מורכבים עם דגש על בעיות שמייצרות כמויות עצומות של קומבינציות. מחשבים קלאסיים מעבדים מידע בצורה סדרתית, בעוד שמחשבים קוונטיים יכולים לבחון מספר אפשרויות במקביל, וכך להתמודד עם בעיות שיש בהן מיליוני משתנים בו זמנית. לדוגמה, חברת IBM השיקה לאחרונה את המחשב הקוונטי הגדול ביותר שלה עד כה, עם 433 קיוביטים, שמרחיב את היכולת להריץ בעיות מורכבות יותר.
עם זאת, הטכנולוגיה עדיין מתמודדת עם אתגרים, כמו רגישות לטעויות ותקלות תפעוליות. חברות כמו Quantinuum, בשותפות עם קונגלומרט Honeywell, ו-IBM מדווחות על התקדמות משמעותית בתחום תיקון השגיאות, צעד שנחשב קריטי בדרך למכונות גדולות ויציבות יותר. Quantinuum, למשל, הציגה לאחרונה את 'Helios', שנחשב למחשב הקוונטי המדויק ביותר כיום.
מבט על השחקניות המובילות בבורסה
כיום, שלוש חברות קוונטיות הנסחרות בבורסה זוכות לתשומת לב מיוחדת מצד מומחים ומשקיעים. חברת D-WaveD-Wave Quantum 0.38% מובילה את התחום עם מחיר יעד ממוצע של כ-45 דולרים למניה, בעוד IonQ IonQ 0.13% זוכה להערכת שווי גבוהה יותר עם מחיר יעד של כ-100 דולרים. Rigetti Rigetti Computing 0.63% , לעומת זאת, זוכה עם הערכות שמרנית זהיר יותר עם מחיר יעד של כ-30 דולר למניה, בעיקר בשל התלות הגבוהה שלה במענקי ממשלה, שהיוו כמעט 90% מההכנסות שלה.
- אנחת רווחה: פריצת הדרך שתציל את המחשב הקוונטי
- הכסף ממשיך לזרום לחברות הקוונטים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההסתמכות על תקציבי ממשלה היא נקודת תורפה ל-Rigetti במידה ולא תצליח להרחיב את המכירות וההכנסות מהשוק המסחרי. עם זאת, Rigetti ו-IonQ מחזיקות במאזנים נקיים מחובות משמעותיים, כאשר IonQ הגדילה את מאגר המזומנים וההשקעות שלה לכ-3.5 מיליארד דולר לאחר הנפקת הון בשווי 2 מיליארד דולר בסוף 2024.
וורן באפטרגע לפני הפרישה - האינדיקטור של באפט ממשיך לאותת על תיקון אפשרי
לקראת העברת הניהול בברקשייר האת’וויי לגרג אייבל, מדד הערכת השווי המזוהה עם וורן באפט מצביע על רמות תמחור חריגות בשוק המניות, על רקע העליות החדות במניות הבינה המלאכותית
המשקיע האגדי וורן באפט, צפוי להעביר ביום רביעי הקרוב את ניהול ברקשייר האת’וויי Berkshire Hathaway Inc 0.53% לידי יורשו המיועד גרג אייבל, ובכך לסמן את סיומה של אחת הקריירות הארוכות והמשפיעות ביותר בתולדות שוק ההון האמריקאי. רגע לפני חילופי התפקידים, חוזר אחד המדדים המזוהים ביותר עם באפט לכותרות, מדד הערכת השווי שנושא את שמו.
העברת השרביט מסכמת עשרות שנים שבהן באפט הפך את ברקשייר מחברת טקסטיל כושלת לאימפריית השקעות גלובלית. לאורך הדרך הוא רכש חברות תעשייה, ביטוח, קמעונאות ותשתיות, ובהן גם חברת הרכבות Burlington Northern, והפך לדמות מרכזית לא רק בשוק ההון אלא גם בשיח הכלכלי הרחב. באפט נודע לא רק בעסקאות שביצע, אלא גם בתרבות הארגונית שהטמיע בברקשייר. בנו, הווארד באפט, המיועד לשמש בעתיד כיו"ר החברה, תיאר בעבר תרבות ניהול פשוטה יחסית: עמידה בהתחייבויות, שקיפות, והכרה בטעויות כאשר הן מתרחשות. עקרונות אלה הפכו לחלק בלתי נפרד מהמותג של ברקשייר.
בלב תפיסת עולמו של באפט עמדה תמיד השקעת ערך, גישה שלמד ממורו בנג'מין גרהם, ושמתמקדת ברכישת נכסים במחיר נמוך מערכם הכלכלי. באפט הקפיד להתרחק מהשקעות שנראו לו יקרות מדי, גם כאשר השוק סביבו התלהב.
״מדד באפט״
אחד הביטויים המזוהים ביותר עם תפיסה השקעות הערך הוא "מדד באפט", מדד השוואתי שבוחן את שווי שוק המניות בארה"ב ביחס לתוצר המקומי הגולמי. המדד מחושב באמצעות חלוקת מדד Wilshire 5000, המייצג את כלל שוק המניות האמריקאי, ב־GDP השנתי של ארה"ב. המדד זכה לפרסום רחב לאחר מאמר שפרסם באפט בשנת 2001 במגזין Fortune, יחד עם העיתונאית הוותיקה קרול לומיס. באפט עצמו הדגיש אז כי למדד יש מגבלות, אך טען שהוא מספק תמונה רחבה יחסית של רמות התמחור בשוק המניות.
- וורן באפט יוצא לפנסיה אחרי שייצר רווחים עצומים - מה יהיה עם ברקשייר? ועצות ממשקיע העל
- וורן באפט בשבוע האחרון כמנכ"ל: איך הטעות הכי גרועה שלו יצרה אימפריה של טריליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כיום, יותר משני עשורים לאחר מכן, המדד נמצא ברמות חריגות במיוחד. לפי נתוני GuruFocus, מדד באפט עומד על כ־221.4%, עלייה של כ־22% מאז סוף אפריל, ורמה שלא נרשמה מאז החלו הנתונים להיאסף בתחילת שנות ה־70. העלייה החדה מיוחסת בעיקר לגל האופטימיות סביב הבינה המלאכותית. מניות רבות זינקו על רקע ציפיות לגידול משמעותי ברווחיות החברות שמפתחות או מאמצות טכנולוגיות AI, והדבר דחף את שווי השוק הכולל של המניות כלפי מעלה.
