12 בנובמבר 2020 - סוני מחזקת אחיזה בשוק הקונסולות עם השקת PlayStation 5

ב-12 בנובמבר 2020 השיקה סוני את הקונסולה פלייסטיישן 5, הדור החמישי של סדרת המשחקים שיצאה לעולם ב-1994. ההשקה התקיימה בשווקים מרכזיים, בהם ארה"ב, יפן, קנדה ואוסטרליה, כשלאחר מכן התרחבה ההפצה לאירופה. סוני סימנה את ההשקה כאבן דרך באסטרטגיה הגלובלית שלה להעמקת הנוכחות בתחום הבידור הדיגיטלי.

הקונסולה הגיעה בשתי גרסאות - גרסה רגילה עם כונן בלו־ריי במחיר 499 דולר, וגרסה דיגיטלית בלבד במחיר של 399 דולר. בין החידושים הבולטים: כונן SSD מהיר במיוחד, מעבד גרפי מבית AMD, תמיכה ב־Ray Tracing, תמונה ברזולוציה של עד 4K, והפעלה בקצבי תצוגה של עד 120 פריימים לשנייה. לצידה הושק בקר חדש, DualSense, עם חיישנים מתקדמים וקישוריות משופרת.

כבר מהיום הראשון נרשמה דרישה עצומה לקונסולה, שהובילה למחסור עולמי מתמשך. אתרי קמעונאות דיווחו על מכירה תוך דקות, כאשר מחירי מכירה חוזרת ברשתות הגיעו לכ-1,000 דולר ואף יותר. בתוך שנה אחת נמכרו מעל 13 מיליון יחידות, ועד סוף 2024 חצו המכירות את רף 75 מיליון. סוני הובילה את השוק בפער משמעותי, במיוחד בארה"ב, אירופה ויפן.

המהלך לווה גם באסטרטגיה דיגיטלית: סוני שדרגה את חנות PlayStation Store, הרחיבה את שירות המנויים PlayStation Plus והוסיפה קטלוג משחקים מותאם לדור החדש. הקונסולה הפכה לא רק למכשיר משחקים, אלא לפלטפורמת בידור כוללת עם גישה לשירותי סטרימינג, תוכן אינטראקטיבי ואפליקציות וידאו.

• סייברוואן בהסכם הפצה ראשון בחו"ל - בכפוף להצלחת פיילוט
• רבל: דיימלר דיווח על תקלה במוצר של חברה נכדה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מבחינת תחרות, פלייסטיישן 5 התמודדה עם Xbox Series X ו-Series S של מיקרוסופט, שהושקו במקביל, ועם קונסולות נינטנדו Switch. נכון לשנת 2025, פלייסטיישן מחזיקה בנתח שוק עולמי של כ־45%, נינטנדו בכ־27%, ומיקרוסופט בכ־23%.

14 בנובמבר 2008 -  גוש האירו נכנס למיתון לראשונה מאז הקמתו

ב-14 בנובמבר 2008 פורסמו נתוני תוצר של מדינות גוש האירו, אשר אישרו באופן רשמי את כניסתו של הגוש למיתון טכני, לראשונה מאז היווסדו בשנת 1999. הכלכלה המאוחדת הציגה ירידה בתוצר הריאלי בשני רבעונים רצופים: ברבעון השני והשלישי של אותה שנה. מדינות כמו גרמניה, איטליה וספרד הציגו צמיחה שלילית, כאשר מנועי הייצור המרכזיים של היבשת קרסו נוכח צמצום דרמטי בביקושים חיצוניים, ירידה בהשקעות ובהוצאה הפרטית, לצד האטה חדה ביצוא.

הגורמים לירידה כללו התפשטות המשבר הפיננסי הגלובלי, שפרץ בארה"ב זמן קצר קודם לכן. הבנקים באירופה נאלצו להדק את תנאי האשראי, מה שהוביל למצוקת נזילות חמורה, במיוחד בקרב עסקים קטנים ובינוניים. גם שוקי ההון באירופה חוו תנודתיות קיצונית, והבנקים המרכזיים במדינות השונות דיווחו על חשש ממשבר מערכתי. רמות האבטלה החלו לעלות, בעיקר בספרד ובאירלנד, והצרכנים צמצמו  את הוצאותיהם באופן משמעותי.

במקביל, עלה הצורך בפעולה מתואמת בין מדינות הגוש כדי למנוע קריסות נקודתיות שיובילו להשפעות דומינו. כמה מהמדינות הודיעו על תוכניות חירום לסיוע לבנקים, שכללו ערבויות על פיקדונות, הזרמת הון והשתלטות זמנית על מוסדות פיננסיים. ממשלת צרפת הכריזה על תוכנית חילוץ רחבת היקף, וגרמניה הודיעה על הקצאת עשרות מיליארדי יורו לתמיכה בגופים בנקאיים. ברקע, עלתה גם השאלה לגבי יציבותו של המטבע האירופי המשותף, שכן הפערים הכלכליים בין מדינות הצפון למערב אירופה הפכו לברורים ומודגשים יותר מאי פעם.

• המדינה שספגה הורדת דירוג ל"זבל" ומה קרה היום לפני 5 שנים
• לוקחת סיכון: בלקרוק במשקל יתר לאשראי בגוש היורו
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

14 בנובמבר 1986 - איוון בויסקי נקנס ב־100 מיליון דולר בעקבות פרשת מידע פנים

ב-14 בנובמבר 1986 הודיעה רשות ניירות הערך האמריקאית על אחת הפעולות החריגות והמשמעותיות ביותר שביצעה עד אז: הטלת קנס אזרחי בסך 100 מיליון דולר על איש העסקים איוון בויסקי בעקבות שימוש במידע פנים בעסקאות מניות. באותה עת זה היה הקנס הגבוה ביותר שהושת בארה"ב על עבירת מידע פנים, והוא סימן ציון דרך חסר תקדים באכיפה הפיננסית. בויסקי הודה כי רכש מניות של חברות שנמצאו בתהליכי מיזוג ורכישה טרם פרסום המידע לציבור הרחב, וניצל גישה מוקדמת למידע שהועבר אליו על ידי בנקאים, אנליסטים ובעלי תפקידים שהיו מעורבים בעסקאות אלה. הרווחים שהפיק מהפעילות הזו הגיעו לעשרות מיליוני דולרים, והסדר הפשרה חייב אותו לפרוש מהפעילות המסחרית בשוק ההון ולוותר על תפקידים מקצועיים וציבוריים.